כולם מכירים את הספה המפורסמת. זו שאנשים שוכבים עליה ומספרים את כל הסודות הכמוסים שלהם. ומעבר לספה, יושב האדם הזה. המטפל. הפסיכולוג הקליני. יש סביבו הילה מסוימת, נכון? של ידע עמוק, של הבנה אנושית. והרבה פעמים, גם הילה של… ובכן, כסף. הרבה כסף.
הרי טיפול פסיכולוגי פרטי יכול לעלות לא מעט. השמועות מספרות על סכומים דמיוניים לשעת טיפול אחת. אז זהו, שבמציאות, כמו בכל מקצוע אחר, התמונה קצת יותר מורכבת. ולמען האמת, לפעמים היא שונה לחלוטין ממה שחושבים.
אז בואו נצלול פנימה. עמוק עמוק, כמו שרק פסיכולוגים יודעים. נבין מה באמת קורה מאחורי הקלעים הפיננסיים של המקצוע הזה. נגלה כמה עולה (בזמן ובכסף) הדרך לשם, איפה עובדים, כמה מרוויחים בכל מקום, ומה ההבדלים המטורפים שיכולים להיות בשורה התחתונה. התכוננו למסע שובר מיתוסים. אולי אפילו תגלו שלפרוש מוקדם וליהנות מהחיים זה לא משהו ששמור רק להם…
"וואו, זה נשמע יקר": המסע הארוך והיקר אל הספה
לפני שמדברים על להרוויח כסף, צריך להבין כמה עולה הדרך לשם. ופה, חשוב שתדעו, לא מדובר בסתם קורס קצר. הדרך להיות פסיכולוג קליני היא ארוכה. באמת ארוכה. וכרוכה בהשקעה אדירה של זמן וכסף.
נתחיל מהבסיס: תואר ראשון בפסיכולוגיה. בדרך כלל 3 שנים. זה החלק הקל יחסית (פיננסית, לפחות אם אתם לומדים באוניברסיטה ציבורית). אחר כך? תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. כאן הסיפור מתחיל להיות רציני. לרוב מדובר בתואר עם תזה, שלוקח שנתיים ולפעמים יותר. הקבלה לתואר כזה תחרותית מאוד. שכר הלימוד, אם לא מקבלים מלגה, כבר מתחיל להצטבר.
אבל זה לא נגמר בתואר. ממש לא. החלק הכי משמעותי והכי יקר (מבחינת זמן ואולי גם כסף) הוא ההתמחות. התמחות בפסיכולוגיה קלינית בישראל אורכת 4 שנים! ארבע שנים שבהן עובדים, בדרך כלל במשרה מלאה או כמעט מלאה, במוסד ציבורי מוכר להתמחות (בתי חולים, מרפאות ציבוריות, שירותים פסיכולוגיים חינוכיים ועוד). ומה עם השכר בהתמחות? בואו נגיד בעדינות… הוא לא גבוה. הוא רחוק מאוד ממה שאולי דמיינתם. לפעמים הוא נמוך משמעותית משכר ממוצע במשק, במיוחד בשנים הראשונות של ההתמחות.
במהלך ההתמחות חייבים גם לעבור הדרכות אישיות וקבוצתיות. ההדרכות האלה, שניתנות על ידי פסיכולוגים מומחים ומנוסים, חיוניות לרכישת הידע והניסיון הקליני. והן גם עול כלכלי לא קטן. מתמחים רבים משלמים על חלק ניכר מההדרכות הללו מכיסם. בנוסף, יש טיפול אישי (שהוא חלק הכרחי בתהליך ההכשרה), כנסים, ימי עיון, ספרות מקצועית… בקיצור, ההוצאות ממשיכות לטפס גם בשנים הארוכות הללו.
רק אחרי כל המסלול הזה – תואר ראשון, תואר שני, 4 שנות התמחות, והשלמת כל הדרישות (כולל בחינות!), מקבלים את הרישיון להיות פסיכולוג קליני מומחה. זה תהליך של לפחות 8-9 שנים מהרגע שסיימתם תואר ראשון. לפעמים יותר. דמיינו את הפער בין תחילת הלימודים ועד לרגע שאתם באמת מומחים. זה המון זמן שבו ההכנסה מוגבלת וההוצאות גבוהות. לא סתם אומרים שזו השקעה לטווח ארוך. ארוך מאוד. אולי לא כמו השקעה בסכום גבוה בנדל"ן, אבל בהחלט השקעה משמעותית של שנים רבות.
אז איפה באמת עובדים? המגזר הציבורי מול המגזר הפרטי
אחרי שמסלול ההכשרה הדרקוני סוף סוף מסתיים, פסיכולוגים קליניים עומדים בפני דילמה תעסוקתית מרכזית: לעבוד במגזר הציבורי או לפנות למגזר הפרטי? לכל אופציה יש יתרונות וחסרונות, ובעיקר – השפעה דרמטית על גובה ההכנסה.
המגזר הציבורי: יציבות מול תקרת זכוכית
במגזר הציבורי עובדים בבתי חולים פסיכיאטריים וכלליים, מרפאות לבריאות הנפש, שירותים פסיכולוגיים חינוכיים, בתי סוהר ועוד. היתרון הגדול? יציבות תעסוקתית. יש קביעות, תנאים סוציאליים מסודרים, פנסיה, ימי חופשה ומחלה. ומה עם השכר?
השכר במגזר הציבורי נקבע על פי הסכמים קיבוציים. והוא, בואו נאמר זאת בעדינות שוב, אינו בשמיים. במיוחד בשנים הראשונות לאחר קבלת הרישיון. השכר מתחיל מסכומים נמוכים יחסית ועולה בהדרגה עם הוותק והדרגות. גם עם ותק משמעותי, השכר במגזר הציבורי לפעמים לא משקף את שנות ההכשרה הארוכות והאחריות המקצועית. יש שיגידו שזו כמעט עבודה התנדבותית יחסית להשקעה.
העבודה הציבורית מאפשרת צבירת ניסיון קליני עשיר ומגוון, עבודה בצוות רב-מקצועי, ולפעמים גם אפשרויות קידום ניהולי. אבל מי שמחפש הכנסה גבוהה יחסית כבר בתחילת הדרך, לרוב יתאכזב.
המגזר הפרטי: פוטנציאל גבוה, סיכון גבוה
פה נמצא הכסף הגדול יותר, הפוטנציאל הממשי. פסיכולוגים קליניים רבים פותחים קליניקה פרטית, עובדים כעצמאים. או ששוכרים קליניקה, או עובדים מהבית. היתרון המרכזי הוא שליטה מלאה על גובה התשלום לשעת טיפול. המחירים בשוק הפרטי משתנים מאוד, ויכולים לנוע החל מ-300-400 ש"ח לשעה ויכולים לטפס גם ל-600-800 ש"ח ויותר, תלוי במוניטין, ניסיון, מיקום וביקוש.
הפוטנציאל להרוויח הרבה יותר קיים ומוכח. אבל הדרך לשם רצופה מהמורות. בתור עצמאי, אתה הבוס. וגם כל השאר: המזכיר, רואה החשבון, איש השיווק, מנהל הלוגיסטיקה… וחשוב מכל, אתה צריך לדאוג שיהיו לך מספיק מטופלים. לבנות מוניטין, לשווק (בצורה אתית, כמובן), ולהיות זמין.
ההוצאות של קליניקה פרטית יכולות להיות משמעותיות: שכר דירה (או עלות אחזקת קליניקה ביתית), ארנונה, חשמל, מים, אינטרנט, טלפון, חומרי משרד, ביטוח אחריות מקצועית (חובה!), הדרכות (כן, גם אחרי ההתמחות ממשיכים ללמוד ולהתפתח ולהתייעץ), שיווק, ובסוף – מיסים. הרבה מיסים. בתור עצמאי, אתם אחראים על ניהול הספרים, דיווחים למס הכנסה ולמע"מ, ותשלום מקדמות. ולדאוג לפנסיה ולתנאים סוציאליים בעצמכם. זה ניהול פיננסי מורכב שדורש הרבה יותר מעקב מאשר שכיר. ממש כמו שמי שבונה תוכנית חיסכון למיליון ש"ח צריך להיות מאורגן.
פסיכולוגים רבים משלבים עבודה במגזר הציבורי עם קליניקה פרטית. זה נותן יציבות מסוימת מהשכר הציבורי הבטוח יחסית, לצד פוטנציאל ההכנסה הגבוה יותר מהקליניקה הפרטית. זהו מודל נפוץ שמאפשר איזון מסוים.
כמה באמת מרוויחים? בואו נדבר מספרים (בזהירות)
לכמת את ההכנסה של פסיכולוג קליני זה עניין מורכב. זה לא שכר קבוע כמו בהרבה מקצועות אחרים, במיוחד לא במגזר הפרטי. המספרים יכולים לנוע בטווח עצום.
בואו ננסה לתת הערכות גסות, תוך הדגשה שמדובר בממוצעים והם יכולים להשתנות דרמטית:
מתמחה בפסיכולוגיה קלינית:
שכר התמחות במגזר הציבורי יכול לנוע בטווח של 6,000-10,000 ש"ח ברוטו לחודש, תלוי שנת התמחות ומוסד. זה בהחלט שכר נמוך ביחס למאמץ ולהשקעה. אל תשכחו את ההוצאות הנוספות על הדרכות וטיפול אישי שחלקן מהוות נטל פיננסי.
פסיכולוג קליני מומחה (שכיר במגזר הציבורי):
השכר ההתחלתי לפסיכולוג מומחה במגזר הציבורי יכול להיות באזור ה-10,000-13,000 ש"ח ברוטו. עם ותק של כמה שנים, השכר עולה ויכול להגיע ל-15,000-20,000 ש"ח ברוטו ויותר, במיוחד אם מגיעים לתפקידים ניהוליים. זה שכר יציב, אבל עדיין לא דומה לפוטנציאל במגזר הפרטי.
פסיכולוג קליני מומחה (עצמאי בקליניקה פרטית):
פה השמיים הם הגבול… או שהרצפה נמוכה מאוד. זה תלוי לחלוטין במספר המטופלים ובמחיר לשעת טיפול. אם פסיכולוג גובה 500 ש"ח לשעה ומטפל ב-20 מטופלים בשבוע (עומס סביר, פחות ממשרה מלאה של טיפול ישיר), ההכנסה ברוטו לפני הוצאות יכולה להיות כ-40,000 ש"ח בחודש. אבל מזה צריך להוריד את כל ההוצאות שציינו קודם (שכר דירה, הדרכות, מיסים, פנסיה, ביטוח וכו'). השורה התחתונה, נטו, תהיה נמוכה משמעותית. פסיכולוגים מנוסים מאוד, עם מוניטין, יכולים לגבות מחירים גבוהים יותר ולעבוד יותר שעות, ולהגיע להכנסות ברוטו גבוהות משמעותית, אולי גם 60,000-80,000 ש"ח בחודש ויותר. אבל זו לא המציאות של כולם. בטח לא של מי שרק פותח קליניקה וצריך לחסוך כסף בצורה קלה כדי להתחיל. ההכנסה הראשונית בקליניקה פרטית יכולה להיות נמוכה מאוד עד שבונים קליינטורה.
מודל היברידי (ציבורי + פרטי):
רבים משלבים. משרה חלקית במגזר הציבורי (נניח 50%-70%) שמכניסה שכר בסיס יציב ותנאים סוציאליים, ובנוסף כמה ימים או ערבים בקליניקה פרטית. המודל הזה יכול להניב הכנסה כוללת נוחה יותר, אבל דורש הרבה שעות עבודה בשבוע.
אפשרויות נוספות להכנסה:
פסיכולוגים קליניים מומחים יכולים גם להרוויח מהדרכת מתמחים או סטודנטים (ההדרכה עצמה בתשלום), הוראה באקדמיה, כתיבת חוות דעת משפטיות (עבודה שיכולה להיות מתגמלת מאוד לשעה), הרצאות, סדנאות, וכתיבת ספרים או מאמרים מקצועיים. כל אלה יכולים להוסיף להכנסה, אבל לרוב אינם מקור ההכנסה העיקרי.
אז, האם זה שווה את זה?
לשאול אם להיות פסיכולוג קליני "שווה את זה" מבחינה כלכלית בלבד זה כנראה לפספס את הנקודה. מעטים בוחרים במקצוע הזה בגלל הפוטנציאל הפיננסי שלו, לפחות לא בהשוואה לאלטרנטיבות אחרות שדורשות השקעת זמן והון דומות (רופאים, עורכי דין בתחומים מסוימים, יזמי הייטק). הדרך קשה, ארוכה, ובהתחלה לא מאוד מתגמלת פיננסית.
אבל מי שבחר במקצוע הזה לרוב עשה זאת מתוך שליחות, עניין אמיתי בנפש האדם, ורצון לעזור. הסיפוק המקצועי יכול להיות אדיר. היכולת לחולל שינוי בחיי אדם, ללוות תהליכים עמוקים, זו חוויה שלא הרבה מקצועות יכולים להציע.
מבחינה כלכלית נטו, פסיכולוג קליני מומחה עם קליניקה פרטית מצליחה יכול להגיע להכנסה נאה בהחלט. כזו שמאפשרת חיים נוחים ואפילו יכולת איפה להשקיע 100 אלף דולר ויותר. אבל חשוב לזכור את ההשקעה הראשונית העצומה (בזמן ובכסף) ואת הסיכונים וההוצאות הכרוכות בניהול עסק עצמאי.
מי שעובד במגזר הציבורי, סביר להניח שלא יגיע להכנסות מאוד גבוהות יחסית למקצועות מקבילים עם הכשרה דומה, אבל ייהנה מיציבות וביטחון תעסוקתי ותנאים סוציאליים טובים יחסית. ובכל מקרה, חשוב לזכור שגם פסיכולוגים, כמו כל עצמאי או שכיר, צריכים לדעת לנהל את הכסף שלהם, לחסוך, להשקיע, ולתכנן את העתיד הפיננסי שלהם. איך לחסוך בקלות זו מיומנות שחשובה לכולם, גם למי שמטפל בנפש.
שאלות ששואלים (אולי גם אתם חשבתם עליהן…)
1. האם פסיכולוגים מפורסמים בטלוויזיה מרוויחים יותר?
כנראה שכן. הופעות בתקשורת, פרסום ספרים, או קורסים אונליין יכולים להגביר את המוניטין והביקוש לקליניקה הפרטית שלהם, ולאפשר להם לגבות מחירים גבוהים יותר או להגיע לקהל רחב יותר עם מוצרים או שירותים נלווים. אבל זה לא קשור ישירות לעבודתם כפסיכולוגים קליניים מטפלים בלבד, אלא לפיתוח מותג אישי.
2. מה ההבדל בין פסיכולוג קליני לפסיכולוג מומחה בתחום אחר (למשל, תעסוקתי או חינוכי) מבחינת שכר?
ההבדלים קיימים ומשתנים. פסיכולוגים תעסוקתיים או ארגוניים יכולים להשתלב בחברות גדולות ולהגיע למשכורות גבוהות, במיוחד בתפקידי ניהול בכירים. פסיכולוגים חינוכיים עובדים לרוב בשירות הציבורי (בתי ספר, שפ"ח) ושכרם דומה יותר לשכר פסיכולוגים קליניים במגזר הציבורי. ההכשרה שונה, והפוטנציאל הפיננסי תלוי מאוד בתחום הספציפי ובמגזר שבו עובדים.
3. האם יש הבדל בשכר בין טיפול בילדים למבוגרים?
לא בהכרח הבדל מובנה בתעריף השעתי. המחיר לשעה נקבע יותר לפי הניסיון והמוניטין של המטפל, והביקוש בתחום הספציפי (למשל, יש ביקוש גדול למטפלים בילדים ונוער, מה שיכול להשפיע על היכולת לגבות מחיר גבוה יותר). ההכשרה לטיפול בילדים דורשת ידע וניסיון ספציפיים.
4. האם כדאי לפתוח קליניקה בעיר גדולה או קטנה?
בעיר גדולה יש בדרך כלל פוטנציאל לביקוש גדול יותר ואוכלוסייה שיכולה להרשות לעצמה טיפול פרטי, ובהתאם גם פוטנציאל למחירים גבוהים יותר. אבל גם התחרות גדולה יותר ועלויות התפעול (כמו שכר דירה לקליניקה) גבוהות משמעותית. בעיר קטנה יכולה להיות פחות תחרות, אבל גם פחות אוכלוסייה ופוטנציאל הכנסה נמוך יותר. זה שיקול שחשוב לקחת בחשבון כשחושבים על השקעה בנדל"ן בחו"ל (אם חושבים על זה כסוג של השקעה בנכס לעסק) או פשוט על מיקום העסק.
5. כמה זמן לוקח בדרך כלל לבנות קליניקה פרטית שמניבה הכנסה טובה?
זה משתנה מאוד ותלוי במטפל, במוניטין שלו, ביכולות השיווק שלו, וגם קצת במזל ובתזמון. זה יכול לקחת בין כמה חודשים לכמה שנים עד שהקליניקה מלאה ויציבה. זו תקופה שבה צריך לדעת לנהל את הכסף בצורה טובה ולפעמים להסתמך על מקורות הכנסה אחרים או שיטות לחיסכון חודשי הדוקות.
6. האם יש דרכים לעשות כסף בפסיכולוגיה קלינית חוץ מטיפול?
בהחלט. כפי שציינו קודם, ניתן להדריך, ללמד, לכתוב חוות דעת, להרצות, לפתח קורסים או סדנאות, לכתוב ספרים מקצועיים או פופולריים. אלו יכולים להיות מקורות הכנסה משלימים או אפילו עיקריים עבור פסיכולוגים מסוימים, במיוחד בשלבים מתקדמים של הקריירה.
7. מה לגבי האפשרויות להרוויח כסף כבר בגיל צעיר, לפני כל המסלול הזה?
זה חשוב מאוד למי שמתכנן מסלול ארוך ויקר כזה! לדעת איך להרוויח כסף בגיל 14 או בשנות ה-20 המוקדמות יכול לעזור לחסוך ללימודים או פשוט לנהל טוב יותר את הכסף בתקופה שבה עדיין לא מרוויחים הרבה. כל חיסכון קטן עוזר במסע הזה.
בסוף היום (וגם בבוקר…)
הפסיכולוגיה הקלינית היא מקצוע מרתק ומאתגר, שדורש המון השקעה, התמדה, ובעיקר תשוקה אמיתית לעזור לאנשים. המסלול הפיננסי בו אינו "מסלול מהיר לעושר", בלשון המעטה. הוא מתחיל בהשקעה עצומה, ממשיך בשנים של הכנסה נמוכה יחסית, ומגיע לפוטנציאל הכנסה גבוה יותר בעיקר למי שבונה קליניקה פרטית מצליחה.
ההבדלים בין עבודה במגזר הציבורי לפרטי עצומים, הן בתנאים והן בשורה התחתונה הפיננסית. מי שמחפש ביטחון ויציבות ימצא אותם בציבורי, גם אם על חשבון גובה השכר. מי שמחפש פוטנציאל הכנסה גבוה יותר מוכן לקחת סיכון גדול יותר ולהיות עצמאי במגזר הפרטי.
בלי קשר לאיפה עובדים וכמה מרוויחים, ניהול פיננסי נכון, חיסכון, והשקעה הם חלק בלתי נפרד מהמסע הכלכלי של כל פסיכולוג קליני. אחרי הכל, גם מי שמטפל בנפש זקוק לבסיס כלכלי איתן כדי להמשיך ולתת את השירות הטוב ביותר, בלי לדאוג יותר מדי לחשבון הבנק שלו. הבנה עמוקה של הנפש זה דבר אחד, הבנה עמוקה של הכסף זה דבר אחר לגמרי. וחשוב לשלוט בשניהם.
דניאל באנקו הוא המייסד של אתר Banku, פלטפורמה מקצועית בתחום הפיננסים. בעל ניסיון עשיר עם השקעות בשוק ההון, נדל"ן בארץ ובחו"ל וגם כלכלי אישי. דניאל מקדם ידע פיננסי בגובה העיניים ומסייע לאלפי משפחות לקבל החלטות חכמות ובטוחות. האתר משלב כלים מעשיים, מדריכים ועדכונים מהשטח.