מה הקשר בין ביטקוין לתקן הזהב שכולם מפספסים

ביטקוין ותקן הזהב: האם העבר הכלכלי טמון בעתיד הדיגיטלי?

תגידו, כמה פעמים קרה לכם שקראתם על ביטקוין והרגשתם שאתם זקוקים למילון מונחים בשבע שפות רק כדי להבין את הכותרת? אתם ממש לא לבד. העולם הפיננסי היום שועט קדימה במהירות מסחררת, מציף אותנו במושגים חדשים, טכנולוגיות פורצות דרך, וטרנדים שמשנים את כל מה שידענו. אבל רגע, מה אם נגיד לכם שהתשובות לרבות מהשאלות הבוערות ביותר בעולם הדיגיטלי החדש, דווקא טמונות אי שם בעבר הרחוק? כן, כן, נשמע כמו מדע בדיוני, אבל בואו נצלול פנימה.

המאמר הזה הוא לא עוד "מדריך למתחילים" שישאיר אתכם עם יותר שאלות מתשובות. הוא הולך לפרק עבורכם את הקשר המפתיע, ואולי אפילו ההכרחי, בין תקן הזהב – אותה מערכת פיננסית עתיקה ומלאת הוד – לבין ה"ילד הרע" החדש של הבלוקצ'יין, הביטקוין. נבחן את הדמיון המדהים, את ההבדלים המהותיים, ונספק לכם את כל הכלים והתובנות כדי שתבינו אחת ולתמיד: האם ביטקוין הוא באמת "תקן הזהב החדש", או שמא מדובר בקשר רופף, עטוף באבק כוכבים דיגיטלי? אחרי שתסיימו לקרוא, מבטיחים לכם שלא תצטרכו לחזור לגוגל. וזה כבר משהו, לא?

רוח הרפאים של הזהב: היסטוריה קצרה של כסף ותקן הזהב

בואו נודה על האמת: רובנו לוקחים את הכסף כמובן מאליו. הוא שם. הוא עובד. אנחנו מקבלים אותו, מוציאים אותו, חולמים עליו בלילה. אבל האם אי פעם עצרתם לחשוב איך זה התחיל? לא, לא, לא עם אבן חלקה או עלי קאווה. אנחנו מדברים על יציבות אמיתית, על אמון.

העידן המוזהב: איך זהב שלט בעולם (ולמה זה נגמר)?

לפני שהבנקים המרכזיים הפכו למעין מכשפי כלכלה עם כוח לייצר כסף כמעט יש מאין, היה לנו את "תקן הזהב". זה היה עניין פשוט להפליא, וגם מורכב להחריד בו-זמנית: כל שטר כסף שהדפיסו ממשלות ובנקים היה מגובה בכמות זהב פיזית שהוחזקה בכספות. המשמעות? שעל כל 100 שקלים (או דולרים, או לירות שטרלינג) שהסתובבו בכיסכם, הייתה כמות זהב מקבילה מחכה אי שם בכספת. זה נתן לאנשים תחושה של אמון ויציבות חסרת תקדים.

דמיינו: לא משנה מה קרה בעולם, הכסף שלכם היה שווה את ערכו בזהב. וזהב, כידוע, לא נעלם, לא נרקב, ולא מודפס בכמויות אינסופיות. הוא מוגבל. הוא מנצנץ. הוא מרגיש יוקרתי. אבל כאן טמונה גם הבעיה. תקן הזהב היה כמו מעיל יוקרתי ויפה, אבל קטן מדי. הוא הגביל את הממשלות. לא יכלו להדפיס כסף סתם כך כדי לממן מלחמות או פרויקטים גרנדיוזיים, כי פשוט לא היה מספיק זהב לגבות את כל זה. זה היה נהדר ליציבות, אבל פחות נהדר לגמישות כלכלית, במיוחד בזמנים של משברים או צמיחה מהירה. בסוף, רוב העולם, ובראשם ארה"ב, נפרד מתקן הזהב באופן רשמי באמצע המאה ה-20. הבנקאים התעצבנו. העם קצת פחות שם לב. והכסף? ובכן, הוא הפך לפחות "זהוב" ויותר "פיאטי" – כלומר, מבוסס על אמון בממשלה ובכלכלה, ולא על מתכת נוצצת.

שאלות ותשובות:

• ש: מתי בדיוק נעלם תקן הזהב?
  ת: רוב העולם נטש את תקן הזהב באופן הדרגתי במהלך המאה ה-20. נקודת המפנה המשמעותית הייתה ב-1971, כאשר נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון הודיע על סיום הקשר בין הדולר לזהב.
• ש: האם זה אומר שכסף מודרני לא שווה כלום?
  ת: ההפך הוא הנכון! כסף מודרני, או "כסף פיאט", שואב את ערכו מהאמון שלנו בממשלה ובכלכלה. הוא תקף כי הממשלה מכריזה עליו ככזה, ואנחנו סומכים עליהם. זו מערכת שונה, אבל לא פחות יעילה.

הכניסה הגדולה של ביטקוין: פרדיגמה דיגיטלית חדשה

ועכשיו, קפיצה של כמה עשרות שנים קדימה. יש לנו אינטרנט. יש לנו טכנולוגיה. יש לנו אנונימיות (לפחות חלקית). ופתאום, בום. 2008-2009. משבר כלכלי עולמי. בנקים קורסים. אמון מתערער. ואז, מאי שם, מגיח ישות מסתורית בשם סאטושי נאקאמוטו (שעד היום אף אחד לא יודע אם הוא אדם, קבוצה או חייזר מחייכן) ומציג את הביטקוין. העולם כבר לא היה אותו דבר.

מה בדיוק זהב דיגיטלי הזה (ולמה כולם מדברים עליו)?

ביטקוין הוא לא עוד מטבע כמו דולר או שקל. הוא קניית ביטקוין בצורה פשוטה בעזרת כרטיס אשראי. הוא המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון בעולם. מה זה אומר? שאין בנק מרכזי. אין ממשלה. אין ישות אחת ששולטת בו. הוא מנוהל על ידי רשת של מיליוני מחשבים ברחבי העולם, על גבי טכנולוגיה מתוחכמת שנקראת "בלוקצ'יין". תחשבו על זה כמו ספר חשבונות ענק ופומבי, שכל אחד יכול לראות, ואף אחד לא יכול לשנות בלי שכולם ידעו. שקיפות מלאה. אפס מתווכים.

אבל הנקודה המעניינת באמת, זו שקושרת אותו איכשהו לזהב, היא המגבלה. בניגוד לכסף "פיאט" שניתן להדפיס כמעט ללא הגבלה (ולראיה, האינפלציה שאנחנו רואים פה ושם), הביטקוין מוגבל ל-21 מיליון יחידות בלבד. זהו. אין יותר. וזה הופך אותו לנכס נדיר. כשמשהו נדיר, וגם שימושי (לפחות בעיני מי שמאמין בו), הערך שלו נוטה לעלות, בתיאוריה לפחות. זה נותן לו תכונה של "אגירת ערך", בדיוק כמו זהב. וזה, ידידי, סוד הקסם (והתנודתיות) שמאחורי כל הבאזז.

שאלות ותשובות:

• ש: האם ביטקוין הוא מטבע חוקי?
  ת: תלוי איפה שואלים. במדינות רבות, ביטקוין אינו נחשב מטבע חוקי במובן המסורתי, אך הוא מוכר כנכס או סחורה. יש מדינות (כמו אל סלבדור) שקיבלו אותו כמטבע חוקי.
• ש: איך ביטקוין מוגבל ל-21 מיליון יחידות?
  ת: המגבלה הזו מקודדת לתוך הקוד של הביטקוין עצמו. קצב יצירת הביטקוין החדשים ("כרייה") הולך ופוחת בחצי כל ארבע שנים (אירוע שנקרא "חצייה"), עד שיופקו כל ה-21 מיליון המטבעות.

ההקבלות המסקרנות: ביטקוין ורוח הזהב

אז יש לנו את הזהב הוותיק מצד אחד, ואת הביטקוין החדשני מהצד השני. בואו נראה איפה הם נפגשים. ולא, זה לא בפינת הקפה של עולם ההשקעות. זה עמוק יותר.

3 מפתחות דמיון שיפתיעו אתכם

כשמסתכלים מקרוב, אפשר לראות שהביטקוין, באופן אירוני למדי, ירש כמה תכונות מפתח שהפכו את הזהב לכל כך אטרקטיבי לאורך ההיסטוריה. מי היה מאמין?

• מגבלה בכמות: בדיוק כמו זהב, שקיים בכמות סופית על פני כדור הארץ (וצריך לחפור עמוק כדי למצוא אותו), גם ביטקוין מוגבל ל-21 מיליון יחידות. העובדה הזו היא אולי הלינק החזק ביותר ביניהם. היא מונעת אינפלציה מהותית מ"הדפסה" אינסופית של מטבעות חדשים, תופעה שמאוד אופיינית לכסף פיאט. זו סיבה טובה איך לחסוך כסף כל חודש כדי להבין את הקשר בין כסף לערכו.
• עמידות בפני צנזורה: זהב הוא נכס פיזי שקשה מאוד להחרים או לעצור את העברתו אם הוא כבר בידיים שלכם. הוא לא עובר דרך בנק או ממשלה. ביטקוין, בהיותו מבוזר ומוגן קריפטוגרפית, מציע רמה דומה של עמידות בפני צנזורה. אף גוף יחיד לא יכול למנוע מכם לשלוח או לקבל ביטקוין (אם כי רגולציה היא סיפור אחר). זהו חופש פיננסי שאין כדוגמתו.
• נכס גלובלי, א-פוליטי: זהב הוא זהב בכל מקום בעולם. אין לו לאום, דת או צבע פוליטי. הוא פשוט, ובכן, זהב. באופן דומה, ביטקוין הוא גלובלי מעצם טבעו. הוא חוצה גבולות במהירות ובקלות, ואינו כפוף למדיניות של אף מדינה בודדת. הוא פועל 24/7, 365 ימים בשנה. זה חשוב במיוחד כשחושבים על איך מחשבים תשואה שנתית על נכסים פיננסיים שונים.

אז האם יש פה יותר מסתם צירוף מקרים? כנראה שכן. הביטקוין נולד מתוך תפיסה של יצירת מערכת פיננסית אלטרנטיבית, כזו שתהיה חסינה למניפולציות ולמשברים שאפיינו את המערכת הפיאטית. והוא בהחלט לקח השראה מתכונות שנתנו לזהב את מעמדו לאורך ההיסטוריה.

שאלות ותשובות:

• ש: האם המגבלה של 21 מיליון ביטקוין בלבד היא קבועה?
  ת: כן, המגבלה מקודדת לתוך הפרוטוקול ודורשת קונצנזוס רחב מאוד של כל משתתפי הרשת כדי לשנותה, דבר שנחשב כמעט בלתי אפשרי במציאות.
• ש: איך ביטקוין נחשב "א-פוליטי"?
  ת: בניגוד למטבעות פיאט, שהערך שלהם וקצב ההדפסה שלהם מושפעים ישירות מהחלטות פוליטיות ומדיניות בנקים מרכזיים, לביטקוין אין גוף מרכזי שמנהל אותו. הכללים קבועים מראש בקוד.

היכן הדרכים נפרדות: ההבדלים המהותיים

אבל רגע, לפני שאתם רצים למכור את כל מה שיש לכם כדי לקנות זהב דיגיטלי, בואו נדבר גם על ההבדלים. כי כידוע, השטן נמצא בפרטים הקטנים, והוא אוהב לעשות מסיבות טכנולוגיות מפוקפקות.

5 נקודות שמבדילות אותם אחת ולתמיד

למרות כל הדמיון המפתה, ביטקוין אינו זהב, והוא כנראה גם לא יחליף אותו לחלוטין. הנה כמה סיבות טובות:

• פיזי מול דיגיטלי: זהב הוא מתכת. כבדה, מנצנצת, ומרגישה טוב ביד. אפשר לענוד אותה, לאחסן אותה בכספת, להשתמש בה בתעשייה. ביטקוין הוא קוד. הוא קיים רק במרחב הדיגיטלי. אי אפשר לגעת בו, להרגיש אותו, או ללבוש אותו (אלא אם כן אתם מדפיסים את הקוד על חולצה, אבל זה כבר משהו אחר). ההבדל הפיזי הזה משפיע על קלות הנגישות, האחסון וההבנה של הקהל הרחב. הוא גם הופך את השוואת ריביות על פקדונות לבנקים לדבר הרבה יותר פשוט להבנה עבור הציבור הרחב.
• היסטוריה מול חדשנות: זהב שימש ככסף ואגירת ערך במשך אלפי שנים. אלפים! הוא עבר מלחמות, אימפריות, משברים כלכליים, ובכל זאת שמר על מעמדו. ביטקוין קיים קצת יותר מעשור. זה הבדל תהומי. אין לנו מושג איך הוא יתמודד עם אתגרים ארוכי טווח, או איך טכנולוגיות עתידיות ישפיעו עליו.
• תנודתיות: זהב נחשב לנכס יציב יחסית, מפלט בטוח בעתות משבר. מחירו יכול לעלות ולרדת, אבל לרוב לא תראו תנודות דרמטיות של עשרות אחוזים ביום. ביטקוין, לעומת זאת, הוא מלך התנודתיות. הוא יכול לעלות או לרדת בעשרות אחוזים ביום אחד, ואף יותר. זה עושה אותו אטרקטיבי לספקולנטים, אבל פחות מתאים למי שמחפש יציבות אבסולוטית לטווח קצר. תנודתיות כזו גם מקשה על לחיות בנוחות בפרישה מוקדמת, אם כל החסכונות תלויים בה.
• איום רגולטורי וסקלביליות: ממשלות ובנקים מרכזיים עדיין לא יודעים איך "לאכול" את הביטקוין. יש חשש מרגולציה נוקשה, מאיסורים, או ממיסוי כבד שיכולים להשפיע על ערכו ועל השימוש בו. בנוסף, רשת הביטקוין, במתכונתה הנוכחית, אינה מסוגלת לבצע מיליוני עסקאות בשנייה כמו מערכות תשלום מסורתיות. יש פתרונות, אבל זו עדיין מגבלה.
• אנרגיה: תהליך ה"כרייה" של ביטקוין, שיוצר מטבעות חדשים ומאמת עסקאות, צורך כמות עצומה של חשמל. זה נתון לוויכוחים רבים סביב הקיימות וההשפעה הסביבתית. לזהב, כמובן, אין "צריכת חשמל" יומיומית כזו.

שאלות ותשובות:

• ש: האם זהב יקר יותר מביטקוין?
  ת: ערכם של שניהם נקבע על ידי היצע וביקוש ומשתנה כל הזמן. שניהם יכולים להיות נכסים יקרים, אך הם משרתים מטרות שונות עבור משקיעים שונים.
• ש: האם סקלביליות של ביטקוין תשתפר בעתיד?
  ת: ישנם פרויקטים ופתרונות טכנולוגיים רבים (כמו רשת ה-Lightning) שנועדו לשפר את הסקלביליות של ביטקוין, אך הם עדיין בתהליכי פיתוח ואימוץ.

שאלת מיליון הדולר: האם ביטקוין יכול להיות תקן הזהב החדש?

אחרי שצללנו לעומק, הגיע הזמן לענות על השאלה הבוערת באמת. האם ביטקוין יכול לקחת את מקומו של הזהב כיסוד למערכת פיננסית עולמית? ובכן, זה מורכב, כרגיל.

חזון עתידי או חלום רחוק?

בראייה קדימה, קשה לראות את ביטקוין הופך לתקן עולמי במובן של "תקן הזהב" המסורתי, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. תקן הזהב שימש כיסוד למטבעות פיאט, והביטקוין, במבנהו הנוכחי, הוא יותר נכס "דיגיטלי" עצמאי מאשר גב כלכלי למערכת בנקאית שלמה. הוא פשוט לא בנוי להיות דבק כלכלי בין מטבעות שונים.

עם זאת, הוא בהחלט תפס את מעמדו כ"זהב דיגיטלי". עבור רבים, הוא מהווה אלטרנטיבה דיגיטלית לזהב פיזי כאמצעי לאגירת ערך ולגידור מפני אינפלציה או חוסר יציבות כלכלית. הוא מציע נזילות גבוהה יותר וקלות העברה בינלאומית שזהב פיזי פשוט לא יכול להשתוות אליה. זו הסיבה שאנשים שואלים איפה להשקיע 100 אלף דולר, ומטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין הופכים לתשובה אפשרית. או אפילו כאשר יש לך סכום מכובד יותר, כמו לחסוך מיליון – מדריך, המחשבה על ביטקוין כחלק מפורטפוליו ההשקעות בהחלט עולה. הוא הפך למפלט בטוח (או לפחות כך נתפס על ידי רבים) בעולם שבו כסף פיאט יכול לאבד את ערכו במהירות. אז אולי הוא לא "תקן הזהב", אבל הוא בהחלט "הזהב של העידן הדיגיטלי".

שאלות ותשובות:

• ש: האם ביטקוין הוא השקעה בטוחה?
  ת: כמו כל השקעה, לביטקוין יש סיכונים ותנודתיות גבוהה. הוא אינו "בטוח" במובן של פקדון בנקאי, אך יכול להיות חלק מתיק השקעות מגוון עבור משקיעים מסוימים.
• ש: האם מטבעות דיגיטליים אחרים יכולים לתפוס את מקומו?
  ת: קיימים אלפי מטבעות דיגיטליים. חלקם מנסים לפתור בעיות סקלביליות או קיימות טוב יותר. ייתכן שבעתיד מטבע אחר יתפוס את הדומיננטיות, אך ביטקוין נחשב "המקור" ונהנה מאפקט הרשת הגדול ביותר.

אז מה למדנו מההרפתקה הפיננסית הזו?

תובנות קריטיות לעולם שלכם

המסע שלנו מהכספות המוזהבות של פעם ועד לכורים הדיגיטליים של היום, מראה לנו דבר אחד חשוב: כסף משתנה. הוא תמיד השתנה, והוא ימשיך להשתנות. בין אם אתם בני נוער שרק מנסים להבין דרכים לעשות כסף בגיל 14, או משקיעים ותיקים שמחפשים איפה להשקיע 100 אלף דולר, הבנת הרקע ההיסטורי והדינמיקה הכלכלית היא קריטית.

הביטקוין אינו "תקן הזהב" במובן הישן של המילה. הוא משהו חדש. הוא משהו שונה. הוא לקח השראה מהחוסן, המגבלה והעצמאות שאפיינו את הזהב, והעביר אותם לעולם הדיגיטלי. הוא אתגר את הנורמות, שינה את השיח, והכריח אותנו לחשוב מחדש על מהו כסף, מהו ערך, ומי שולט בו.

בין אם אתם חובבי קריפטו נלהבים או ספקנים עקשנים, אי אפשר להתעלם מההשפעה של ביטקוין על העולם הפיננסי. הוא כאן כדי להישאר, בצורה כזו או אחרת, וכנראה ימשיך להיות גורם משמעותי בהתפתחות הכלכלית העולמית. אז בפעם הבאה שתשמעו את המונחים "זהב" ו"ביטקוין" באותו משפט, תדעו בדיוק את הקשר (ואת חוסר הקשר) ביניהם. ואם זה לא מרגיש כמו סופר-כוח פיננסי, אז מה כן?

שאלות ותשובות:

• ש: האם כדאי לי להשקיע בביטקוין?
  ת: מאמר זה אינו ייעוץ פיננסי. כל השקעה כרוכה בסיכון. מומלץ לבצע מחקר מעמיק ולהתייעץ עם יועץ פיננסי לפני קבלת החלטות השקעה.
• ש: האם ביטקוין מתאים לכולם?
  ת: לא בהכרח. בשל התנודתיות והמורכבות הטכנולוגית, ביטקוין מתאים יותר למשקיעים בעלי סובלנות גבוהה לסיכון והבנה טכנית מסוימת.
• ש: מה הלאה עבור ביטקוין ועולם הפיננסים?
  ת: העולם הפיננסי ממשיך להתפתח בקצב מהיר. סביר להניח שנראה שילוב של טכנולוגיות חדשות עם מערכות מסורתיות, ויצירת מודלים כלכליים חדשים ומרתקים. הדרך היחידה לדעת היא להישאר מעודכנים וסקרנים!