כמה הביטקוין היה שווה בהתחלה? המספר שיפתיע אתכם לחלוטין

מה היה המחיר הראשון לביטקוין? סיפור פראי על פיצה, מיליונים והשקעה שהתחילה באפס

דמיינו את זה: יושבים, כוס קפה ביד, וחושבים אחורה על ההיסטוריה של עולם הכספים. עברנו מחוות סחר פשוטות, למטבעות זהב וכסף, דרך שטרות נייר, ועד לעידן הדיגיטלי שאנחנו מכירים היום. אבל בתוך כל זה, צצה לה המצאה אחת שפשוט שינתה את הכללים: הביטקוין. ולא סתם שינתה, אלא עשתה את זה בצורה הכי לא צפויה, הכי דרמטית, והכי… ובכן, קצת מטורפת.

כולם מדברים היום על המחיר של הביטקוין. האם הוא עולה? יורד? לאן הוא הולך? אבל רגע, בואו ניקח צעד ענק אחורה, ממש אל ההתחלה. מה היה השווי של הביטקוין כשהוא רק נולד? איך בכלל נתנו מחיר למשהו וירטואלי לחלוטין, שאפילו הבנקים הגדולים בעולם לא ידעו איך לאכול אותו?

אם אתם חולמים על לפרוש מוקדם או בונים תוכנית איך לחסוך מיליון שקלים, ההיסטוריה של הביטקוין היא שיעור מאלף על פוטנציאל, סיכון, ובעיקר – על כמה רחוק אפשר להגיע מנקודת התחלה שהייתה, ובכן, שווה כלום. בואו נצלול פנימה למסע המרתק הזה, ונבין איך אסימון דיגיטלי שהיה שווה פחות מאבק הפך ל"זהב דיגיטלי" שמעסיק את כל העולם.

איך מתחילים משהו שאין לו שווי? הסיפור של סאטושי והבלוק הראשון

טוב, אז איך זה התחיל? אי שם ב-31 באוקטובר 2008, אדם (או קבוצת אנשים) תחת השם הבדוי סאטושי נאקאמוטו פרסמו מסמך קצר ומאוד טכני בשם "Bitcoin: A Peer-to-Peer Electronic Cash System". תשע עמודים בסך הכל, אבל הם שינו את העולם. המסמך הזה תיאר רשת כספית חדשה, מבוזרת לחלוטין, ללא בנקים, ללא מדינות, ללא צורך באף גורם מרכזי שיאשר עסקאות.

אבל לתיאוריה לחוד, ולמציאות לחוד. רק ב-3 בינואר 2009, הרשת עלתה לאוויר. סאטושי עצמו "כרע" (יצר, במונחי בלוקצ'יין) את הבלוק הראשון, שזכה לכינוי "בלוק ג'נסיס" (Genesis Block). הבלוק הזה הכיל בתוכו 50 מטבעות ביטקוין ראשונים. ומה היה השווי שלהם באותו רגע?

שווי הבלוק הראשון: אפס עגול!

כן, קראתם נכון. אפס. נאדה. כלום. בשלב הזה, הביטקוין לא נסחר בשום מקום, לא היה לו שום קשר לכסף אמיתי, והדרך היחידה להשיג אותו הייתה על ידי הרצת תוכנה על המחשב שלכם שסייעה לאבטח את הרשת (זה נקרא "כרייה"). זה היה יותר כמו צ'ופר גאדג'יטים לחנוני מחשבים מאשר נכס פיננסי.

אנשים יכלו לכרות ביטקוינים בכמויות אדירות עם מחשב ביתי פשוט, כי הרשת הייתה קטנה והקושי לכרות היה נמוך להחריד. המטבעות פשוט נוצרו כפרס על הפעלת התוכנה. לא הייתה דרישה מבחוץ, לא היה שוק. אז, בכנות? הוא היה שווה בדיוק את עלות החשמל שהמחשב שלכם צרך כדי לכרות אותו. ואם הייתם סאטושי, כנראה שלא שילמתם על זה הרבה.

העסקה שנתנה לביטקוין מחיר בפעם הראשונה: פיצה בשווי עולם?

אז אם הוא התחיל מאפס, מתי הוא קיבל איזשהו שווי ממשי? האבן דרך הראשונה, והאגדית למדי, הגיעה ב-22 במאי 2010. בחור אמריקאי בשם לאסלו הנייץ (Laszlo Hanyecz) החליט שהוא רוצה להשתמש בביטקוין שלו למשהו… אמיתי. הוא הציע בפורום אינטרנטי לשלם 10,000 ביטקוין למי שיזמין לו שתי פיצות בפלורידה. עשרה אלף ביטקוין! היום זה סכום שלא ייאמן, שווה מאות מיליוני דולרים, אולי אפילו מיליארד+, תלוי בשער.

ובכן, מישהו לקח את ההצעה. בחור בריטי בשם ג'רמי סטרדיוונט (Jeremy Sturdivant) הזמין את הפיצות עבור לאסלו, ובתמורה קיבל את 10,000 הביטקוינים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה ביטקוין שימש לעסקה אמיתית, של העולם הפיזי, וקיבל שווי כלכלי אמיתי.

חישוב מהיר: כמה היה שווה ביטקוין ביום הפיצה?

אם שתי פיצות עלו נניח 25-30 דולר (הערכה גסה), אז 10,000 ביטקוין היו שווים בערך 25-30 דולר. זה אומר שביטקוין אחד היה שווה… תופים בבקשה… בערך 0.0025 עד 0.003 דולר. פחות משליש סנט! ככה, בעסקה אחת, קיבל הביטקוין את המחיר "הראשון" שלו. הפיתה הזו, סליחה, הפיצה הזו, נכנסה לפנתיאון של ההיסטוריה הפיננסית.

מאז, ה-22 במאי נחגג כל שנה כ-"Bitcoin Pizza Day". זה יום מצחיק לחשוב עליו, כי הוא מראה כמה רחוק הגענו. זה גם מזכיר ששווי הוא עניין של הסכמה – אם מישהו מוכן לשלם משהו בעבור נכס, אז הוא שווה את זה. ובמקרה הזה, השווי נקבע על ידי… תיאבון לפיצה.

מפרוטות בודדות למשחק הגדול: העלייה ההדרגתית

אחרי יום הפיצה, התחילו להופיע אתרים ראשונים שאפשרו לסחור בביטקוין תמורת כסף אמיתי. אחד המפורסמים שבהם היה Mt. Gox (שסיפורו עצוב בהמשך, אבל זה כבר נושא למאמר אחר). ככל שיותר אנשים שמעו על הביטקוין, אם מסקרנות טכנולוגית, אידיאולוגיה של כסף חופשי, או סתם כי זה היה משהו חדש ומגניב, הדרישה התחילה לעלות.

והדרישה העולה, מול היצע מוגבל (קצב כריית מטבעות חדשים יורד בחצי כל ארבע שנים, תופעה שנקראת "חצייה" או "האלבינג"), גרמה למחיר להתחיל לטפס. בהתחלה לאט לאט. מפרוטות בודדות, הוא עבר את רף הסנט, ואז את רף הדולר. כל רף כזה היה חגיגה בקהילת הביטקוין הקטנה והנלהבת.

מי שהיה שם בהתחלה, ו"החזיק חזק" (HODL, במונחי קריפטו), ראה את ההשקעה שלו (שהייתה אולי עלות חשמל ותשומת לב) הופכת לסכומים אגדיים. זה מדגים את הפוטנציאל העצום שטמון בנכסים חדשים, ועד כמה קשה לחזות איזו טכנולוגיה תתפוס ותשנה את העולם. זה גם שיעור חשוב למי ששוקל איפה להשקיע 100 אלף דולר או איפה להשקיע 200 אלף שקל – לפעמים ההזדמנויות הגדולות מתחילות במקום הכי בלתי צפוי.

למה זה התחיל לזוז בכלל?

• סקרנות טכנולוגית: אנשים התלהבו מהרעיון של כסף מבוזר.
• אידיאולוגיה: רצון להשתחרר מהשפעת בנקים וממשלות.
• הקושי בכרייה: ככל שיותר אנשים כרו, הקושי עלה, מה שהפך את המטבעות לקצת יותר "יקרים" להפקה.
• התחלת מסחר: ברגע שאפשר היה לסחור בו תמורת כסף אמיתי, נוצר שוק.
• באז: מפה לאוזן (בפורומים, בלוגים טכניים) החל ליצור עניין.

בשלבים האלה, התנודתיות הייתה קיצונית, גם אם המספרים היו נמוכים. עלייה מ-0.01 דולר ל-0.1 דולר היא עלייה של 900%! זה הרבה יותר ממה שתראו בדרך כלל בחישוב תשואה שנתית על נכסים מסורתיים. אבל גם ירידות היו כואבות באותה מידה.

שיעורים מהתחלה של הביטקוין לעולם הפיננסי של היום

הסיפור של ההתחלה הצנועה של הביטקוין הוא הרבה יותר מסיפור על מטבע דיגיטלי. הוא נוגע בכמה נקודות עמוקות על שווי, טכנולוגיה, ופסיכולוגיה של שוק:

1. שווי הוא עניין של הסכמה ושימושיות: בהתחלה, הביטקוין היה שווה אפס כי לא היה לו שימוש מוסכם או שוק. ברגע שהשתמשו בו לפיצה, נוצר שווי בסיסי. ככל שיותר אנשים ראו בו כלי להעברת ערך או אפיק השקעה, השווי שלו גדל. זה שיעור גם לגבי דברים כמו השקעה בנדל"ן בחו"ל או השקעה בנדל"ן בישראל – השווי קשור לדרישה, שימושיות (למגורים, להשכרה) ופוטנציאל צמיחה.

2. טכנולוגיה מהפכנית יכולה לשנות את הכללים: מעבר למחיר, הביטקוין הציג לעולם את טכנולוגיית הבלוקצ'יין. הרשת המבוזרת, המאובטחת והשקופה, היא הבסיס לכל מה שבנוי עליה. הבנת הטכנולוגיה שמאחורי נכס היא קריטית, לא רק ההייפ סביבו.

3. תנודתיות היא חלק מהמשחק, במיוחד בהתחלה: המסע ממאית הסנט לעשרות אלפי דולרים לא היה קו ישר. הוא היה רכבת הרים עם עליות מטורפות וירידות חדות. זה המצב בדרך כלל בשווקים חדשים ופורצי דרך. מי שמשקיע בנכסים כאלה חייב להיות מוכן לתנודתיות משמעותית.

4. הקהילה היא כוח אדיר: הקהילה המוקדמת של הביטקוין, שהאמינה בו גם כשהיה שווה כלום, היא זו שבנתה את התשתית, קידמה את הרעיון, ונתנה לו לגיטימציה ראשונית. בכסף, כמו בהרבה דברים בחיים, לפעמים האמונה והפעולה של קבוצת אנשים הן אלו שיוצרות את המציאות החדשה.

5. לפעמים צריך פשוט להתחיל: הרצון איך לחסוך כסף כל חודש או לחסוך מיליון – מדריך נשמע כמו משימה ענקית. אבל הביטקוין התחיל בעסקה של שתי פיצות. כל מסע גדול מתחיל בצעד קטן. בין אם זה לפתוח חשבון בנק לצעירים ולהתחיל לחסוך, או להבין איך להרוויח כסף בגיל 14, להתחיל זה הכי חשוב.

אולי יש לכם כמה שאלות בראש עכשיו?

בטח שהסיפור הזה מעלה כמה גבות ושאלות. בואו ננסה לענות על כמה מהן:

שאלה: מה היה המחיר "הרשמי" הראשון של הביטקוין?

תשובה: לא היה מחיר "רשמי" בהתחלה. השווי נקבע דה פקטו דרך עסקאות כמו הפיצה. המחיר הראשון בבורסת מסחר (אחרי ש Mt. Gox נכנסה לפעולה) היה בערך 0.09 דולר למטבע ביולי 2010.

שאלה: האם מי שכרע ביטקוין בהתחלה הפך למיליונר?

תשובה: רבים מהם הפכו, בתנאי שהם שמרו את הביטקוינים שלהם ולא מכרו אותם מוקדם מדי. חלק איבדו את הגישה לארנקים שלהם, אחרים מכרו מוקדם ופספסו את העליות הגדולות. אבל כן, מי שהחזיק אלפי מטבעות שכרע כשזה היה קל, הפך לעשיר מאוד.

שאלה: האם אפשר עדיין לכרות ביטקוין בבית?

תשובה: טכנית כן, אבל בפועל לא משתלם בכלל. הקושי בכרייה עלה באופן אקספוננציאלי, ונדרש ציוד מיוחד (ASIC miners) וכמויות אדירות של חשמל כדי להיות תחרותי. זה כבר לא משחק לחובבנים.

שאלה: האם יש קריפטו אחרים שהתחילו משווי אפסי או כמעט אפסי?

תשובה: בהחלט! רבים מהמטבעות הדיגיטליים שקיימים היום החלו בדרכים דומות, לעיתים קרובות כפרויקטים קהילתיים ללא שווי התחלתי משמעותי. חלקם הצליחו וצברו שווי עצום, אחרים נעלמו. זה חלק מהסיכון והפוטנציאל בשוק הקריפטו.

שאלה: האם הסיפור הזה אומר שכדאי להשקיע בכל מטבע קריפטו חדש ששווה מעט?

תשובה: ממש לא! הסיפור של הביטקוין הוא יוצא דופן וקשה מאוד לשחזור. רוב המטבעות החדשים לא יצליחו, ורבים מהם הם הונאות. השקעה בקריפטו היא מסוכנת ודורשת מחקר מעמיק והבנה של הטכנולוגיה והשוק. זה בטח לא כמו ללכת להשוות השוואת ריביות על פקדונות או לבחור כרטיס אשראי חוץ בנקאי – אלו פעולות עם רמות סיכון שונות בתכלית.

שאלה: מה לגבי השקעות בסכומים גדולים יותר, כמו איפה להשקיע 500 אלף שקל? האם קריפטו מתאים?

תשובה: שוב, השקעה בקריפטו נושאת סיכון גבוה. לכן, אם שוקלים השקעות בסכום גבוה כמו חצי מיליון שקל, חשוב לגוון את התיק ולהקצות רק חלק קטן וספוקלטיבי לנכסים תנודתיים כמו קריפטו, ורק לאחר מחקר יסודי או התייעצות עם איש מקצוע. זה לא אפיק שמתאים לכל הכסף או לכל אחד.

לסיכום: מה למדנו מהמסע המטורף של הביטקוין?

הסיפור של הביטקוין, מהתחלה ששווה אפס ועד להשפעה גלובלית, הוא תזכורת מדהימה לכמה דברים. קודם כל, רעיונות פורצי דרך יכולים לבוא ממקומות לא צפויים ולהתחיל בלי שום שווי מוחשי. שנית, שווי אמיתי נבנה על ידי שימושיות, קהילה, והסכמה רחבה. ולבסוף, השקעה בנכסים חדשים, במיוחד בתחילת דרכם, מגיעה עם פוטנציאל אדיר… אבל גם עם סיכון עצום ותנודתיות שוברת שיאים.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים על מחיר הביטקוין עולה או יורד, זכרו את הפיצות האלו. זכרו שהנכס הדיגיטלי הזה התחיל כמעט מבדיחה בפורום אינטרנטי. זה מסע שהיה הכל חוץ משגרתי, ומספק לנו שיעורים חשובים על עולם הכספים, אתמול, היום ומחר.