הוצאה ממוצעת למשפחה בת 6 נפשות תדהים אותך

המסע המופלא אל תוך הארנק של משפחה בת 6: סודות, מספרים, ואיך לא לסיים בהלם קרב

אז אתם כאן. ואתם כנראה מבינים משהו חשוב מאוד: לגדל משפחה זה פרויקט. לגדל משפחה של שישה נפשות? ובכן, זה כבר קונצרט. קונצרט עתיר תווים פיננסיים, ורובם המכריע, איך נאמר בעדינות, דורשים תשלום. אם הגעתם לכאן בציפייה למצוא איזה "מספר קסם" אחד ויחיד שיפתור לכם את כל התסבוכות, תרשו לי לומר לכם מיד: אתם במקום הנכון, אבל אולי לא מהסיבות שחשבתם. לא נספק לכם מספר בודד, כי האמת? זה יהיה שקר מתוק שיתנפץ לכם יחד עם חלום החופשה הבאה ביוון. במקום זאת, נצלול יחד אל מעמקי המספרים, הדילמות, ובעיקר – הפתרונות. כי כשמדובר בכספים של משפחה גדולה, הידע הוא לא רק כוח, הוא ממש חמצן. אז קחו נשימה עמוקה, כי המסע הזה הולך לגלות לכם לא רק כמה באמת עולה להחזיק בית תוסס של שישה, אלא גם איך להפוך את המשימה הפיננסית הזו להרבה יותר קלה, נעימה, ואפילו – תאמינו או לא – מהנה.

האשליה המתוקה והמציאות הפחות ורודה: למה "ממוצע" הוא רק קו ההתחלה?

בואו נודה באמת: כולנו אוהבים סטטיסטיקות. "הוצאה ממוצעת למשפחה" נשמע כמו משהו שאפשר להישען עליו. הבעיה היא שכמו כל ממוצע, הוא מוחק את הניואנסים. במקרה של משפחה בת 6 נפשות, ה"ממוצע" יכול להיות בדיחה רעה. למה? כי משפחה כזו היא לרוב אינה "ממוצעת" במהותה. היא צורכת יותר, זקוקה ליותר מקום, ליותר משאבים, וגם מייצרת יותר לכלוך (אך זו כבר סוגיה אחרת לגמרי, שמצריכה מומחה ניקיון ולא מומחה פיננסי).

הוצאות משתנות דרמטית בין משפחה למשפחה, אפילו באותו גודל. האם אתם גרים במרכז תל אביב או בפריפריה? ילדיכם לומדים בחינוך פרטי או ציבורי? אתם טסים לחו"ל פעמיים בשנה או מסתפקים בצימר בצפון? כל אלה פרטים קטנים אך קריטיים, שמשנים את תמונת המצב באופן קיצוני.

כשמתמטיקה פוגשת את הכאוס המשפחתי: ממה מורכבת ההוצאה?

לפני שנתחיל לדבר על מספרים, בואו נבין ממה בכלל בנוי העוגה התקציבית הענקית הזו. זה לא רק מצרכים בסופר וחשבון חשמל. זו מערכת אקולוגית שלמה של תשלומים. ואם לא נדע לפרק אותה למרכיבים, לא נצליח לשלוט בה. בבסיס, כל הוצאה משפחתית, ועל אחת כמה וכמה של משפחה גדולה, מורכבת מכמה קטגוריות על. לכל אחת מהן יש משקל משלה, ולכל אחת מהן יש גם "פוטנציאל הרס" תקציבי משלה.

• דיור: שכירות או משכנתא, ארנונה, חשבונות (חשמל, מים, גז, אינטרנט, כבלים).
• מזון: סופר, ירקות, בשר, דגים, מסעדות, משלוחי אוכל.
• חינוך וילדים: חוגים, צהרונים, שיעורים פרטיים, קייטנות, בגדים, צעצועים.
• תחבורה: רכב (דלק, ביטוח, טיפולים), תחבורה ציבורית.
• בריאות: קופת חולים, ביטוחים משלימים, רופאים פרטיים, תרופות.
• בידור ופנאי: יציאות, חופשות, תרבות, ספורט.
• הוצאות אישיות: בגדים, טיפוח, תספורות.
• חסכונות והשקעות: פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל, תיקי השקעות.
• בלת"מים: תיקונים בבית, קנסות, מתנות.

אתם רואים? זו רשימה שאפילו לפני שהתחלנו לחשוב על סכומים, כבר עושה לנו סחרחורת קלה. אבל אל דאגה, אנחנו כאן כדי לפשט אותה. ולהראות לכם איך אתם יכולים לקחת שליטה.

מספר 1 בטבלה: הדיור – קן למשפחה, בור בלי תחתית (לפעמים).

בואו נדבר תכלס: הדיור הוא בדרך כלל הסעיף הגדול ביותר, ובוודאי המכריע, בתקציב המשפחתי. עבור משפחה בת 6 נפשות, זה אומר שאתם ככל הנראה זקוקים ללפחות 4-5 חדרים. ומה המשמעות של זה בישראל? מחיר. מחיר גבוה, ולרוב – מאוד גבוה.

אם אתם שוכרים דירה, אתם יודעים שהשכירות יכולה לטפס בקלות ל-7,000 ש"ח ואף יותר באזורים מבוקשים. אם אתם בעלי משכנתא, אתם מכירים את כאב הלב של התשלום החודשי, שלרוב דומה, או אף עולה, על מחיר השכירות. ואל תשכחו את כל הדברים ה"קטנים" שמסביב: ארנונה, ועד בית, מים, חשמל, גז. עם 6 נפשות בבית, צריכת החשמל (מזגנים, מחשבים, כביסות) והמים (מקלחות, שטיפות) פשוט קופצת. זה לא כמו לגדל זוג צעיר שיוצא מהבית בבוקר וחוזר בערב. פה יש תנועה, חיים, ולרוב – גם תאורה דולקת.

רגע לפני שאתם ממהרים להתייאש מהאפשרות לרכוש נכס מרווח משלכם, חשוב לדעת שקיימות היום לא מעט דרכים יצירתיות להתמודד עם האתגר הזה. אולי תופתעו לגלות שקיימות היום אפשרויות שמאפשרות לכם לצעוד לעבר חלום הדירה, גם איך לקנות דירה בלי הון עצמי, עם קצת חשיבה מחוץ לקופסה ותכנון נכון.

טיפ של מומחים: לעיתים, השקעה מראש במכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה יכולה לחסוך לכם מאות שקלים בשנה. זה נשמע קטן, אבל בטווח הארוך? זה מצטבר. בדיוק כמו סעיפי ההוצאה הקטנים שמצטברים לסכומים ענקיים.

למה שכירת דירה עם חדר אחד פחות היא לא תמיד הפתרון הקסום?

הפיתוי לצמצם את הוצאות הדיור הוא אדיר, במיוחד כשמדובר במשפחה גדולה. לחשוב ש"נסתדר בחדר אחד פחות" זה קל. בפועל? זה מתכון למתח, לחוסר פרטיות ולעיתים קרובות גם לבלאי גבוה יותר בבית. ילדים צריכים מרחב. מבוגרים צריכים שקט. כשאין מספיק מקום, הקירות נסגרים, והארנק סובל מ"הוצאות מתח" – יותר יציאות החוצה, יותר קניות מופרזות כדי לפצות. לפעמים, "לשלם יותר" על דיור מרווח מספיק, הוא למעשה השקעה נכונה בנדל"ן בישראל בשקט הנפשי שלכם, וזה שווה המון.

הבנקאי הכי תובעני בעולם: קטגוריית "הילדים" וההפתעות שלה.

הם הדבר הכי יקר לנו בחיים, תרתי משמע. הילדים. שישה במספר. זה אומר שישה פעמים חוגים (או לפחות ארבעה, כי יש כאלה שפשוט מתעקשים שלא לזוז), שישה זוגות נעליים שמתבלים בקצב מסחרר, שישה ימי הולדת בשנה, ושישה תיקים מלאים בציוד יקר לבית הספר. בקיצור, ההוצאות עליהם הן אסטרונומיות.

האם ילדים באמת אוכלים רק אוויר ואהבה? המקרר טוען אחרת!

סעיף המזון הוא השני בגודלו, ולעיתים קרובות הוא סעיף ה"גמיש" ביותר, כלומר, זה שאפשר לשלוט בו יחסית בקלות, אם יודעים איך. עם שישה פיות להאכיל, אתם מן הסתם קונים בכמויות, אבל גם בכמויות, ההוצאה יכולה להיות מטורפת. בשר, עוף, מוצרי חלב, ירקות, פירות, וכל חטיף אפשרי שקיים על מדפי הסופר. הנה כמה דוגמאות בולטות שיכולות להפוך את ההוצאה על מזון לכאב ראש אמיתי:

• קניות אימפולסיביות: הילד רצה את דגני הבוקר עם החד-קרן? הנה עוד 20 שקלים.
• אוכל מוכן: אחרי יום עבודה מטורף, מי יש לו כוח לבשל לשישה? הזמנה קלה של פיצה… ועוד פיצה… ופתאום החשבון קופץ.
• בזבוז מזון: קניתם יותר מדי ירקות שהתקלקלו? זה כסף שנזרק לפח, פשוטו כמשמעו.

אבל אל דאגה, יש גם בשורות טובות. בתכנון נכון, אפשר להוריד את סעיף המזון משמעותית, ובהומור: ללמד את הילדים רעיונות להכנסה לנערים בגיל 14 כדי שיממנו לעצמם לפחות את החטיפים!

מעבר למזון, יש את עולם החוגים, שיעורי העזר, הקייטנות והטיולים. כל ילד הוא עולם ומלואו, ועם שישה עולמות, ההוצאות מצטברות. כאן נכנס לתמונה תכנון מראש, בחירה חכמה ואולי גם קצת התנגדות אסרטיבית לבקשות ששוברות את התקציב. אגב, אם הילדים מתחילים לגלות עניין פיננסי, אולי כדאי ללמד אותם איך להתנהל עם כסף באמצעות חשבון בנק לצעירים – זה יאפשר להם להבין את משמעות החיסכון וההוצאה כבר בגיל צעיר.

הצד ה"אפור" בתקציב: מה עם הדברים שאנחנו שוכחים לספור?

אנחנו אוהבים להתמקד בהוצאות הברורות: דירה, אוכל, ילדים. אבל מה עם כל מה שמסביב? הדברים ש"קורים" לנו, או שאנחנו פשוט שוכחים לתקצב אותם?

האם יש משהו יקר יותר מתיקונים? כן, כשהוא קורה פעמיים בשנה.

עם 6 נפשות בבית, הבלאי הוא מטורף. מכונת כביסה עובדת שעות נוספות (ואז נשברת), מקרר עובד ללא הפסקה (ואז נשבר), רהיטים נשחקים, צעצועים נשברים, קירות מתלכלכים. הבלת"מים האלה הם בור עמוק בתקציב אם לא מתכננים עבורם. הקצאת סכום קבוע ל"חירום ותיקונים" היא לא מותרות, אלא הכרח.

ומה לגבי תחבורה? עם משפחה בת 6, סביר להניח שיש לכם רכב גדול, אולי אפילו מיניוואן. זה אומר יותר דלק, יותר ביטוחים (יקרים יותר לרכבים גדולים), יותר טיפולים, וכן, גם יותר כסף על חניה, אם אתם גרים באזור אורבני. ומה אם הרכב מתקלקל? זו מכה כפולה – גם הוצאה בלתי צפויה, וגם אתם מושבתים.

ולא נשכח את הביטוחים. ביטוח בריאות, ביטוח רכב, ביטוח דירה. כשיש 6 נפשות, הסיכוי למשהו לקרות (חס וחלילה) גבוה יותר. וביטוח הוא אמנם הוצאה חודשית, אבל הוא המגן שלנו מפני קטסטרופות כלכליות. האם אתם בודקים מדי פעם את ההצעות השונות? עושים השוואת מחירים? רבים מאיתנו פשוט משלמים את מה שמגיע מבלי לבדוק, וחבל. זו דרך מעולה איך לחסוך כסף כל חודש.

המספרים החמים: כמה זה באמת יוצא בחודש? (האמת, זה תלוי בכם).

אז הגענו לשאלת מיליון הדולר (או השקלים). כמה באמת משפחה בת 6 נפשות מוציאה בחודש? כאמור, אין מספר קסם, אבל אפשר בהחלט לדבר על טווחים סבירים. קחו בחשבון שהמספרים הבאים הם הערכה בלבד ויכולים להשתנות דרמטית בהתאם לסגנון החיים, מיקום גיאוגרפי, גילאי הילדים ועוד.

בואו נדמיין את זה: משפחה ממוצעת, עם הכנסה ממוצעת, שחיה חיים סבירים אך לא ראוותניים. ההערכה שלי היא שהוצאה חודשית כזו תנוע בין 25,000 ל-40,000 ש"ח. כן, קראתם נכון. זה טווח רחב, אבל הוא משקף את המציאות.

אז מה המספר שכולם מחפשים? בואו ננסה לדמיין רגע.

נניח שאתם משפחה בישראל, גרה באזור ביקוש בינוני, עם רכב אחד גדול, מנהלת את רוב הקניות בסופר ולא מרבה במסעדות יקרות. הילדים בחוג אחד-שניים, ולרוב בחינוך ציבורי. הנה הערכה מחוספסת:

• דיור (שכירות/משכנתא): 7,000 – 10,000 ש"ח (תלוי אזור וגודל).
• חשבונות וארנונה: 2,000 – 3,500 ש"ח (מים, חשמל, גז, אינטרנט, כבלים/סטרימינג, ארנונה).
• מזון: 6,000 – 9,000 ש"ח (קניות בסופר, ירקות, מעט משלוחים/מסעדות).
• חינוך וילדים: 3,000 – 6,000 ש"ח (חוגים, צהרונים, שיעורים פרטיים, בגדים, ציוד).
• תחבורה: 2,000 – 3,500 ש"ח (דלק, ביטוח, טיפולים, טסט).
• בריאות: 500 – 1,000 ש"ח (קופת חולים, ביטוחים, תרופות).
• בידור ופנאי: 1,000 – 2,500 ש"ח (יציאות, בילויים, חופשות קצרות).
• הוצאות אישיות (הורים וילדים): 500 – 1,500 ש"ח (בגדים, טיפוח).
• חסכונות והשקעות: 1,000 – 3,000 ש"ח (או כמה שיותר!).
• בלת"מים: 500 – 1,500 ש"ח.

סך הכל מוערך: 23,500 – 41,500 ש"ח בחודש.

כן, זה סכום לא מבוטל. זה דורש משכורות יפות, תכנון קפדני ובעיקר – משמעת עצמית. אבל זה לא אומר שזה בלתי אפשרי. זה רק אומר שצריך להיות ערניים, מתוכננים, ובעיקר – לא לפחד מהמספרים. מי שבזבזן מטבעו, יצטרך להשתנות. מי שרוצה לפרוש מוקדם וליהנות מהחיים, יצטרך להתחיל לחשוב כמו מנהל כספים מקצועי.

להפוך את הלימון ללימונדה פיננסית: 7 אסטרטגיות מנצחות למשפחה בת 6.

אחרי ששטפנו אתכם בנתונים, הגיע הזמן לחלק הטוב באמת: איך עושים את זה נכון? איך לא רק שורדים כלכלית, אלא גם משגשגים ומצליחים לחסוך? הנה כמה אסטרטגיות בדוקות, היישר מ"חדר המצב" של מומחי פיננסים:

1. תקציב, תקציב, תקציב (עם טוויסט!):

   שמעתם את זה מיליון פעם, נכון? "תעשו תקציב!" אבל האם אתם באמת עושים אותו? ובלי צחוק – משפחה בת 6 חייבת תקציב מפורט. זה לא אומר לוותר על הכל, זה אומר לתעדף. הטוויסט? תקציב גמיש. קחו 80% מההכנסות שלכם והקצו אותן להוצאות קבועות ומשתנות חיוניות. 10% לחיסכון והשקעה (בלי פשרות!), ו-10% ל"הוצאות כיף" – לכל מה שבא לכם בלי ייסורי מצפון. הכסף הזה מיועד לבילויים ספונטניים, פינוקים, או כל מה שגורם לכם לחייך. ככה אתם גם אחראיים וגם נהנים מהדרך.

2. קניות חכמות – בכמויות ובדיוק:

   עם 6 נפשות, קניות בכמויות הן חובה. סופר אונליין, שוק איכרים, קואופרטיבים – כל אלה יכולים לחסוך לכם המון. אבל לא פחות חשוב: תכנון תפריט שבועי. קונים רק מה שצריך, מונעים בזבוז, ומבשלים בבית. זה לא רק חוסך כסף, זה גם בריא יותר. אל תשכחו לעקוב אחרי המבצעים ולבצע חיסכון חכם בכל חודש.

3. השקעות – לא רק לעשירים:

   לחסוך מיליון שקלים זו לא משימה קלה, אך היא בהחלט אפשרית, גם למשפחה גדולה. הדרך לשם עוברת דרך השקעות נבונות. אל תחשבו שאתם צריכים סכומים אדירים כדי להתחיל. גם סכומים קטנים שנחסכים מדי חודש ומושקעים נכון, יכולים לצמוח להיות סכומים משמעותיים. בין אם זה איפה להשקיע 200 אלף שקל שקיבלתם בירושה, או פשוט כמה מאות שקלים שאתם מצליחים לחסוך – כל שקל משנה. בדקו אפשרויות כמו השוואת ריביות על פקדונות בבנקים, קרנות נאמנות, או אפיקים אחרים המותאמים לרמת הסיכון שלכם. הריבית דריבית היא חברתכם הטובה ביותר.

4. חינוך פיננסי לילדים – מוקדם ככל האפשר:

   הילדים שלכם הם לא רק "צרכנים", הם גם לומדים פוטנציאליים. למדו אותם על כסף, על חסכונות, על עבודה. תנו להם דמי כיס ותנו להם לנהל אותם (בפיקוח כמובן). תאפשרו להם להבין שלכל דבר יש מחיר, ולעיתים, כדי להשיג משהו, צריך לוותר על משהו אחר. זו השקעה שלא תסולא בפז, שתחסוך לכם (ולהם!) הרבה כאבי ראש בעתיד. זו גם הזדמנות עבורם ללמוד טיפים להרווחה כלכלית בגיל צעיר. נשמע קצת ציני? אולי, אבל זה מציאותי.

5. להשתמש בטכנולוגיה לטובתכם:

   יש אינספור אפליקציות ואתרי אינטרנט שיכולים לעזור לכם לנהל תקציב, לעקוב אחר הוצאות, להשוות מחירים ואפילו לחסוך אוטומטית. נצלו אותם. הפכו את המעקב אחר הכספים למשחק, לא למטלה. זה משחרר זמן ומפנה מקום לדברים חשובים יותר – כמו לבלות עם המשפחה.

6. הכנסה נוספת? למה לא?

   אם התקציב עדיין לחוץ, שקלו מקורות הכנסה נוספים. לא מדובר על להפוך לוורקוהוליקים, אלא על לחשוב מחוץ לקופסה. האם יש לכם תחביב שאפשר להפוך לעסק קטן? האם אתם יכולים לתת שיעורים פרטיים? האם בן הזוג יכול להשתמש בכישוריו לשעות נוספות? כל שקל נוסף שנכנס יכול להרגיע את הלחץ באופן משמעותי, ואף לאפשר לכם להשקיע יותר, למשל איפה להשקיע 100 אלף דולר כשיש לכם סכום כזה פנוי, או סכומים צנועים יותר.

7. בחנו כל הוצאה "קבועה" מחדש:

   כמה אתם משלמים על אינטרנט? על טלוויזיה? על טלפון נייד? על ביטוחים? על מנויים שונים? בדקו אחת לשנה את כל ההוצאות הקבועות שלכם. לעיתים קרובות תגלו שאתם יכולים למצוא חלופות זולות יותר, או שאתם פשוט משלמים על שירותים שאתם לא באמת צריכים. שיחת טלפון קצרה לספק האינטרנט שלכם, למשל, יכולה לחסוך לכם עשרות שקלים בחודש – תעשו את זה! אם אתם מחפשים כרטיס אשראי חוץ בנקאי, תוכלו לחסוך לא מעט בעמלות שאתם משלמים היום לבנק.

שאלות ותשובות מהירות למשפחה מתוקצבת?

אנחנו יודעים, הראש שלכם כנראה מתפוצץ מרוב מידע. הנה כמה שאלות שסביר להניח שרצות לכם בראש, ותשובות ישירות, קצרות ולעניין:

ש: איך אפשר בכלל לחסוך סכומים משמעותיים עם משפחה כל כך גדולה?
ת: התחילו בקטן, אבל באופן עקבי. קבעו סכום קבוע, אפילו אם הוא נמוך (500-1000 ש"ח), והעבירו אותו לחשבון חיסכון או השקעה ברגע שהמשכורת נכנסת. זו "משכורת" לעתיד שלכם. גם סכומים קטנים מצטברים עם הזמן ומייצרים תשואה, במיוחד אם אתם יודעים איך מחשבים תשואה שנתית.

ש: האם זה ריאלי להחזיק משפחה בת 6 נפשות באזור המרכז?
ת: ריאלי? כן. קל? ממש לא. זה דורש משכורות גבוהות משמעותית, ויתורים רבים (בעיקר על דיור גדול במיוחד או חופשות יקרות), ותכנון פיננסי ברזל. הרבה משפחות בוחרות לעבור לפריפריה בשל יוקר המחיה.

ש: מתי כדאי להתחיל ללמד את הילדים על כסף?
ת: מוקדם ככל האפשר! ברגע שהם מבינים מהי קנייה ומכירה, אפשר להתחיל. בגיל 6-7 אפשר לתת דמי כיס ולהתחיל לדבר איתם על בחירות ועל מטרות חיסכון קטנות.

ש: האם כדאי להשקיע בנדל"ן עם משפחה גדולה?
ת: השקעה בנדל"ן יכולה להיות מצוינת, אך דורשת הון התחלתי משמעותי. אם יש לכם את היכולת, וודאו שזו לא פוגעת ביכולת שלכם לכסות את ההוצאות השוטפות. בין אם מדובר ב השקעה בנדל"ן בחו"ל או בישראל, תכנון וייעוץ מקצועי הם חובה.

ש: מה הדרך הכי מהירה להפחית הוצאות משמעותית?
ת: באופן מפתיע, זו לרוב קטגוריית המזון ובילויים. צמצמו יציאות למסעדות, משלוחים, והשתדלו לבשל כמה שיותר בבית. תכנון מראש, רשימת קניות קפדנית והימנעות מקניות אימפולסיביות יכולים לחסוך לכם אלפי שקלים בחודש.

ש: האם כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים יכולים לעזור?
ת: בהחלט. רבים מהם מציעים עמלות נמוכות יותר ואפילו הטבות שונות. זה יכול להיות פתרון מצוין למי שמחפש אפשרות לאשראי נוח וזמין ודרך לצמצם עמלות בנקאיות. בדקו היטב את התנאים וההטבות של כל כרטיס.

בסופו של דבר: זה אפשרי, וזה שווה את זה!

אז כן, לגדל משפחה בת 6 נפשות זה לא פיקניק פיננסי. זה אתגר, זו השקעה, וזו עבודה סיזיפית. אבל, וזה אבל חשוב – זה גם הדבר המתגמל ביותר בעולם. עם תכנון נכון, מודעות תקציבית, קצת יצירתיות והרבה אהבה (שכמו שראינו, לא מאכילה, אבל בהחלט מחממת את הלב), אתם יכולים לא רק לשרוד, אלא גם לשגשג.

המספרים שראיתם כאן הם לא כדי להפחיד, אלא כדי להאיר. כדי שתבינו את גודל המשימה, ובעיקר – כדי שתדעו שיש דרכים להתמודד איתה בהצלחה. כלים פיננסיים קיימים כדי לשרת אתכם, לא כדי שתשרתו אותם. קחו שליטה, קבלו החלטות מושכלות, ואל תשכחו ליהנות מהדרך. כי בסופו של דבר, החיים עצמם, ובמיוחד אלו שבמשפחה גדולה, הם ההשקעה הטובה ביותר שאי פעם תעשו.