אז מה עושים עם הכסף כשהעולם מסביב נראה כאילו יצא מאיזה סרט רע? שאלה קשה. לגמרי קשה. התקופה הזו, עם כל אי הוודאות שהיא מביאה איתה, גורמת ללא מעט אנשים לשבת על הגדר. לפעמים זה מרגיש כאילו כל החלטה פיננסית היא הימור מסוכן מדי. הלב אומר 'תשאיר הכל במזומן מתחת לבלטה', המוח מנסה לחשוב בהיגיון (לפחות הוא מקווה). אבל האמת היא? גם בתקופות כאלה, אולי במיוחד בתקופות כאלה, יש דרכים להסתכל על הכסף שלנו. לא לפאניקה, אלא עם מחשבה קדימה. בואו נצלול פנימה, ונראה איך אפשר לגשת לעולם ההשקעות כשהקרקע לא מרגישה הכי יציבה.
הפסיכולוגיה של הכסף בזמן משבר: לאבד את הצפון זה הכי קל
הדבר הראשון שקורה בזמן משבר (כלכלי, ביטחוני, או שניהם יחד) הוא שהרגש עולה. ובגדול. פחד. חוסר ודאות. אלו בדיוק הדברים שיכולים לגרום לנו לקבל החלטות פזיזות. למכור הכל בהפסד רגע לפני שהשוק מתחיל להתאושש. להימנע מלהיכנס דווקא כשיש הזדמנויות (כן כן, הזדמנויות). זה אנושי לגמרי. אף אחד לא נולד וול סטריט ג'ורנל.
אבל כאן נכנס ה"אבל" הגדול: השקעות הן משחק לטווח ארוך. משחק של סבלנות. ולרוב, דווקא הרגעים הכי מפחידים בשווקים הם גם הרגעים שיוצרים את הפוטנציאל לתשואות הכי מעניינות בהמשך. נשמע ציני? אולי. אבל ההיסטוריה הפיננסית מלאה בדוגמאות כאלה. שווקים יורדים, מתאוששים, ועולים לגבהים חדשים. גם אחרי המשברים הקשים ביותר.
האויב הכי גדול שלכם? אתם בעצמכם
כן, כן, זה לא בנק ישראל ולא מחירי הנפט. זה הפחד שלכם שמלחיש לכם למכור הכל בנקודת שפל. זו ההתלהבות שלכם שדוחפת אתכם "לרדוף" אחרי עליות כשהשוק כבר לוהט. בזמן מלחמה, הרגשות האלה רק מתעצמים. חשוב להכיר בזה. להבין שהתגובה הטבעית היא לפעול מתוך פאניקה, ואז לעשות בדיוק את ההפך.
אז מה עושים? עוצרים. נושמים. ומנסים לחשוב בצורה רציונלית. אם יש לכם תוכנית השקעה ארוכת טווח, זה הזמן לחזור אליה. לבדוק אם המטרות הפיננסיות שלכם השתנו (סביר להניח שלא). ואם לא, אז אולי דווקא התקופה הזו היא לא זמן לשינויים דרמטיים, אלא זמן לדבוק במה שהגדרתם מראש.
שווקים בהיסטוריה: האם יש שיעור ללמוד?
אחד הדברים המרתקים (והקצת מדכאים) בהיסטוריה הכלכלית הוא שהיא נוטה לחזור על עצמה. בצורה כזו או אחרת. המשברים משתנים, הטריגרים שונים, אבל התגובה האנושית, ובמידה רבה גם התגובה של השווקים, מראה דפוסים מסוימים.
במלחמות קודמות, משברים ביטחוניים, התקפות טרור גדולות – השווקים הגיבו בדרך כלל בירידה חדה בהתחלה. פאניקה. מימושים. אבל לאחר מכן, ברוב המקרים, הגיעה התאוששות. לפעמים מהירה, לפעמים איטית יותר. זה לא אומר שזה יקרה בדיוק כך הפעם, כמובן. כל משבר שונה. אבל זה מזכיר לנו ששווקים הם יצורים דינמיים, והם בסופו של דבר מגלמים את התקווה לצמיחה עתידית, גם כשההווה נראה קודר.
מה לומדים מזה?
- פאניקה היא יועצת גרועה: מכירה או קנייה בהיסטריה כמעט תמיד תעלה לכם ביוקר בטווח הארוך.
- הטווח הארוך מנצח: אם אתם משקיעים למטרות רחוקות (פנסיה, רכישת דירה בעוד 10 שנים, חיסכון לילדים), תנו לשווקים לעבוד בשבילכם גם כשהם מטלטלים.
- הזדמנויות נוצרות: מניות טובות, נכסים עם פוטנציאל, יכולים להיסחר במחירים נמוכים יותר בזמן ירידות. קניה בזמן משבר יכולה להיות מהלך מבריק – אבל רק אם עושים את זה בחוכמה ולא מתוך הימור עיוור.
דוגמא קטנה ומשעשעת מההיסטוריה (שאינה ייעוץ!)
יש סיפורים על משקיעים שקנו מניות בזמן מלחמת העולם השנייה, כשהכול נראה אבוד. מי שהחזיק מעמד, ראה את ההשקעה שלו צומחת פלאים אחרי המלחמה. שוב, לא להסיק מזה מסקנות ישירות לתקופה שלנו, אבל זה מדגיש את הנקודה על הטווח הארוך.
אגב, אם התחלתם לחשוב על להשקיע אפילו בסכומים קטנים מגיל צעיר, זה הזמן אולי לקרוא קצת על איך להרוויח כסף בגיל 14 ועל חשבון בנק לצעירים. אף פעם לא מוקדם מדי ללמוד איך עובד עולם הכסף. זה הבסיס לכל השקעה עתידית.
אז במה כדאי לשים את הכסף כשהאדמה רועדת? בואו נדבר על אפיקים
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. המצב הפיננסי שלכם, הגיל, רמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת, המטרות שלכם – כל אלה משפיעים על ההחלטה. אבל אפשר לדבר על אפיקים שונים ואיך הם עשויים להתנהג בזמנים כאלה.
1. שוק המניות: המסעדה הכי פופולרית בפאניקה (הלוך ושוב)
מניות הן בדרך כלל הראשונות לרדת בזמן משבר. הן גם הראשונות לעלות כשמתחילה התאוששות. הפוטנציאל לתשואה גבוהה קיים, אבל גם הסיכון גבוה. בזמן מלחמה, יש סקטורים מסוימים שעשויים להיות מושפעים יותר (תיירות, תעופה) ואחרים פחות (ביטחון, טכנולוגיה מסוימת, מזון). לגוון את ההשקעה במניות זה קריטי תמיד, ועל אחת כמה וכמה עכשיו.
- השקעה גלובלית: לא לשים את כל הביצים (ואת כל המניות) בשוק המקומי. העולם גדול. פיזור גאוגרפי יכול להפחית סיכון.
- מדדים ולא מניות בודדות: למשקיעים לא מנוסים, קניית מדדים רחבים (באמצעות קרנות מחקות סל) היא לרוב אסטרטגיה טובה יותר מאשר לנסות לבחור את המניות ה"מנצחות" בפינצטה. אף אחד לא יודע איזו מניה תתנהג איך.
- DCA (Dollar Cost Averaging): להשקיע סכום קבוע מדי חודש, בלי קשר למה שקורה בשוק. כשהשווקים יורדים, אתם קונים יותר יחידות באותו הכסף. כשהם עולים, אתם קונים פחות. זה מנטרל את הצורך "לתזמן את השוק" (משימה בלתי אפשרית).
2. אג"ח: ה"בטוחים" שפתאום נראים פחות בטוחים?
אג"ח (איגרות חוב) נחשבות בדרך כלל לאפיק סולידי יותר ממניות. כשהריבית עולה (כמו שקרה לאחרונה), ערך האג"ח הקיימות יורד, אבל התשואה על אג"ח חדשות עולה. בזמן מלחמה, אג"ח ממשלתיות של מדינות יציבות נחשבות למקום מפלט יחסית. אג"ח קונצרניות (של חברות) תלויות במצב החברה הספציפית, והסיכון בהן עשוי לגדול.
נקודה למחשבה: עולם האג"ח מורכב. משך החיים של האג"ח, דירוג האשראי של המנפיק, הריבית שהיא משלמת – כל אלה חשובים. פיזור באג"ח גם הוא חשוב.
3. נדל"ן: המקלט הבטוח או הפיל הלבן?
נדל"ן נחשב לנכס ריאלי שמגן מפני אינפלציה. בזמן מלחמה, השפעתה על שוק הנדל"ן מורכבת. מצד אחד, אי ודאות יכולה להקפיא עסקאות ולגרום לירידות מחירים נקודתיות או לאי יציבות. מצד שני, בישראל, הביקוש הבסיסי לדיור נשאר גבוה יחסית.
- נדל"ן בישראל: שוק ספציפי ומושפע מאוד מהמצב הכלכלי והביטחוני המקומי. צריך לבחון היטב את המיקום, סוג הנכס, ומצב השוק באזור ספציפי. אם זה מעניין אתכם, יש מדריך השקעות נדל"ן בארץ שיכול לתת כיוון.
- השקעה בנדל"ן בחו"ל: דרך לפיזור גאוגרפי. יש יעדים שנחשבים יציבים יותר או פחות בזמנים כאלה. גם כאן, מחקר מעמיק חובה. תציצו במדריך לנדל"ן בחו"ל בשביל לקבל קצת פרספקטיבה עולמית.
- קרנות ריט (REITs): דרך להשקיע בנדל"ן בצורה נזילה יותר דרך הבורסה. הן מושפעות גם משוק המניות וגם משוק הנדל"ן הבסיסי.
ושאלה בוערת בהקשר לנדל"ן: איך לקנות דירה בלי הון עצמי? האתגר הזה נשאר רלוונטי תמיד, ובמיוחד כשרוצים להיכנס לשוק שנראה תנודתי.
4. מזומן ופקדונות: האופציה ה"בטוחה" (שעולה כסף)
להחזיק כסף מזומן בחשבון הבנק נותן תחושת ביטחון. אין תנודתיות, אין ירידות שווי רגעיות. אבל יש מחיר ל"ביטחון" הזה: האינפלציה. כסף שיושב ולא עובד, מאבד מכוח הקנייה שלו עם הזמן. בזמן מלחמה, לעיתים קרובות יש גם אינפלציה (עקב שיבושים באספקה, הגדלת הוצאות ממשלה וכו').
פקדונות: אפשר לשים כסף בפיקדון בנקאי ולקבל ריבית. הריבית היום (נכון לכתיבת שורות אלה) גבוהה יחסית, מה שמפחית את שחיקת האינפלציה, אבל עדיין לרוב לא מנצח אותה. זה פתרון לטווח קצר-בינוני לכסף שאתם צריכים בקרוב או שאתם ממש לא מוכנים לקחת עליו סיכון. כדאי תמיד לעשות השוואת ריביות על פקדונות בין הבנקים השונים.
5. סחורות (קומודוטיס): הזהב הנוצץ ושאר החברים
זהב נחשב ל"מקום מפלט" בזמן משברים. למה? כי הוא לא תלוי במצב של מדינה ספציפית או חברה ספציפית. ערכו נוטה לעלות כשיש אי ודאות כלכלית וגיאופוליטית. אבל גם הזהב תנודתי, ואי אפשר לדעת בוודאות איך יתנהג. יש גם סחורות אחרות כמו נפט, גז, מוצרי מזון בסיסיים – שמחיריהם יכולים להיות מושפעים מאוד ממצב מלחמה.
6. קריפטו: הרכבת הרים בטיל למאדים?
ביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטליים הם אפיק השקעה חדש יחסית ותנודתי במיוחד. יש כאלה שטוענים שהם יכולים לשמש כמקום מפלט מפני מערכות פיננסיות מסורתיות בזמן משבר, ואחרים רואים בהם נכס ספקולטיבי ומסוכן ביותר. בזמן מלחמה, התנודתיות שלהם עשויה להיות קיצונית עוד יותר. אם אתם ממש חייבים לנסות את מזלכם, תתחילו מללמוד איך לקנות ביטקוין בכרטיס אשראי, אבל קחו בחשבון שזה לא משחק לבעלי לב חלש. זה אפיק למי שמוכן נפשית ופיננסית לאבד את כל הכסף שהשקיע בו.
שאלות ותשובות מהירות לעת מלחמה (פיננסית)
הנה כמה שאלות נפוצות שעולות בטח לכם בראש עכשיו:
ש: האם זה זמן טוב למכור את כל ההשקעות שלי?
ת: ברוב המקרים, לא. מכירה בפאניקה אחרי ירידות נועלת הפסדים. אלא אם כן אתם צריכים את הכסף באופן מיידי או שתוכנית ההשקעה המקורית שלכם השתנתה מהותית, עדיף לרוב להישאר במושב ולא לקפוץ מהרכבת כשהיא רועדת.
ש: האם כדאי "לשבת על מזומן" עד שהמצב יירגע?
ת: לשבת על מזומן נותן שקט נפשי אבל חשוף לאינפלציה. לטווח קצר, זה עשוי להיות הגיוני לחלק קטן מהתיק. לטווח ארוך, זה כמעט תמיד אסטרטגיה מפסידה במונחים ריאליים.
ש: יש סקטורים מסוימים שכדאי לשקול עכשיו?
ת: סקטורים כמו ביטחון, סייבר, חברות מזון ותרופות עשויים להיות יציבים יותר או אפילו ליהנות מהמצב. אבל בחירה של סקטורים בודדים היא הימור. פיזור רחב יותר לרוב בטוח יותר.
ש: מה לגבי השקעה בסכומים גדולים, נניח 200 אלף שקל או אפילו חצי מיליון שקל?
ת: סכומים כאלה מאפשרים פיזור רחב יותר בין אפיקים ונכסים שונים. ככל שהסכום גדול יותר, החשיבות של תכנון פיננסי מעמיק ובניית תיק מותאם אישית גדולה יותר. אל תנסו לעשות את זה לבד בלי להבין לעומק או להתייעץ.
ש: איך אני מחשב בכלל כמה אני "מרוויח" או "מפסיד" כשהשווקים משתגעים?
ת: זה קשור לחישוב תשואה שנתית. זה נשמע מסובך, אבל יש דרכים פשוטות יחסית להבין אם ההשקעות שלכם בכיוון הנכון (או בכיוון הפחות נכון) בפרק זמן מסוים.
ש: האם כרטיסי אשראי יכולים לעזור לי בזמן כזה?
ת: כרטיס אשראי חוץ בנקאי או רגיל הוא כלי לניהול מזומנים ואשראי שוטף, לא כלי השקעה. בזמני משבר, חשוב לנהל את ההוצאות באחריות ולא להיכנס לחובות יקרים. כדאי לבחון את תנאי הכרטיס שלכם.
ש: ומה עם לחסוך כסף דווקא עכשיו?
ת: חיסכון הוא הבסיס להכל. ללמוד איך לחסוך כסף כל חודש, אפילו סכומים קטנים, זה קריטי תמיד. בניית קרן חירום חשובה פי כמה בזמן אי ודאות. ומי יודע, אולי מחיסכון קטן תגיעו לחלום הלאומי איך לחסוך מיליון שקלים יום אחד?
אסטרטגיות להתמודדות: לא רק לשרוד, אולי אפילו לשגשג?
אוקיי, הבנו שהפאניקה לא מועילה ושההיסטוריה יכולה לתת קצת קונטקסט. אז מה עושים בפועל?
1. תכנון, תכנון, תכנון
לפני כל השקעה, חייבת להיות תוכנית. מה המטרות שלכם? מתי תצטרכו את הכסף? כמה סיכון אתם מוכנים לספוג? בהתאם לזה בונים תיק השקעות מפוזר בין אפיקים שונים וגם בתוך כל אפיק. אם אין לכם תוכנית כזו, זה בדיוק הזמן (הכי קשה, אבל אולי הכי חשוב) לבנות אותה. ואם יש לכם, זה הזמן לבחון אותה שוב ולוודא שהיא עדיין מתאימה לכם.
2. פיזור הוא המפתח (תמיד, אבל עכשיו יותר מתמיד)
לא לשים את כל הכסף במקום אחד. לא אפיק אחד, לא סקטור אחד, לא מדינה אחת. מניות, אג"ח, אולי קצת נדל"ן, קצת מזומן – ביחסים שמתאימים לכם. בתוך המניות – פיזור בין סקטורים ומדינות. זה מנטרל חלק מהסיכון הספציפי של משהו אחד שקרס.
3. להסתכל רחוק (הרבה יותר רחוק מהכותרות של היום)
שווקים עולים ויורדים. כלכלה היא מחזורית. גם משברים נגמרים. אם אתם משקיעים למשך 5, 10, 20 שנה ויותר, התנודתיות של היום היא רק נקודה קטנה בגרף הגדול. היכולת להישאר רגועים ולהסתכל על התמונה הגדולה היא אחת האיכויות הכי חשובות של משקיע מצליח.
לפעמים זה אומר גם לחשוב איך איך לפרוש מוקדם, כי תכנון פרישה הוא אסטרטגיה ארוכת טווח שמצריכה הסתכלות רחוקה ופיזור מחושב.
4. לא לפחד "לתקן" (או לנצל ירידות)
אם יש לכם כסף פנוי שאתם לא צריכים לטווח קצר, ויש לכם תוכנית השקעה לטווח ארוך, ירידות בשווקים יכולות להיות הזדמנות לקנות "בזול". זה מרגיש לא טבעי לעשות את זה כשהכול אדום, אבל זה בדיוק הרעיון של קנייה כשהמחירים ירדו. כמובן, זה לא אומר לקפוץ עם כל הכסף בבת אחת, אלא אולי להגביר את ההשקעה המתוכננת שלכם או לנצל את הירידות לבניית פוזיציה בהדרגה.
למשל, אם חשבתם איפה להשקיע 100 אלף דולר, תקופה כזו יכולה להציע הזדמנויות שונות מאשר תקופת שגשוג – אבל הסיכונים גם שונים.
5. ייעוץ מקצועי (לא, זה לא בושה)
במיוחד בזמנים מורכבים כאלה, התייעצות עם יועץ פיננסי אובייקטיבי יכולה לעשות הבדל עצום. הוא יכול לעזור לכם לבנות תוכנית, להתאים את התיק למצב שלכם, וחשוב מכל – לעזור לכם להישאר רציונליים ולא לפעול מתוך פאניקה. יועץ טוב לא ינסה לנחש את העתיד, אבל יעזור לכם להיערך לתרחישים שונים ולשמור על אסטרטגיה עקבית.
בשורה התחתונה: מה לוקחים מכל הבלגן הזה?
השקעה בזמן מלחמה היא לא פיקניק. היא מאתגרת רגשית ודורשת משמעת. אין פתרונות קסם ואין הבטחות. מי שמבטיח לכם "השקעה בטוחה שתניב תשואה מטורפת" דווקא עכשיו – כנראה לא אמין.
מה שכן יש, זה את היכולת שלכם לשלוט על התגובה שלכם. להבין שהפאניקה היא טבעית אבל מזיקה. להסתכל על הטווח הארוך. לפזר את ההשקעות שלכם בחכמה. לבנות תוכנית ולדבוק בה (אלא אם כן יש שינויים דרמטיים בחיים האישיים שלכם). ולנצל, בזהירות ובמחשבה, הזדמנויות שאולי נוצרות.
זכרו, כסף הוא כלי. ובזמן משבר, השימוש הכלכלי הנכון בכלי הזה יכול לעשות את ההבדל בין צליחה יחסית של התקופה לבין נזקים כבדים לחיסכונות העתידיים שלכם. אז קחו אוויר, חשבו בהיגיון, וזכרו שהשמש (וגם השווקים) נוטים לזרוח שוב, גם אחרי הסערות הקשות ביותר.