איך לפזר השקעות נכון ולהפסיק להפסיד כסף

תמיד אמרו לכם לא לשים את כל הביצים בסל אחד? יופי. משפט חכם. אבל מה אם נגיד לכם שזו רק ההתחלה? שמתחת לפני השטח מסתתר עולם שלם של טריקים, אסטרטגיות וניואנסים שיכולים להפוך אתכם לא רק למשקיעים טובים יותר, אלא למאסטרים אמיתיים של ניהול סיכונים?

אם אתם מרגישים שאתם משחקים עם חצי קלף, או סתם רוצים להבין למה תיק ההשקעות שלכם לא מתנהג כמו שחשבתם, אתם במקום הנכון. תתכוננו לצלול לעומק – כי אחרי המאמר הזה, כל מה שידעתם על פיזור סיכונים הולך להשתנות. ובגדול. נסקור יחד את הגישות המתקדמות ביותר, נפריך מיתוסים ונצייד אתכם בידע שיהפוך אתכם למשקיעים חכמים ומודעים יותר.

בואו נצא לדרך. אתם תודו לנו אחר כך.

מה זה בכלל פיזור סיכונים (ולמה ה"סל אחד" הוא רק הקצה)?

כולם מדברים על פיזור סיכונים. זה כמו "בריאות" או "אושר" – כולם רוצים, אבל מעטים באמת מבינים איך משיגים את זה. פיזור סיכונים הוא לא רק לקנות כמה מניות בחברות שונות. זהו ריקוד עדין, אסטרטגיה מחושבת שמטרתה להקטין את התנודתיות בתיק ההשקעות שלכם, ולשמור על פוטנציאל תשואה סביר גם כשדברים משתבשים.

דמיינו שאתם בונים קבוצת כדורגל. אתם לא תבחרו 11 חלוצים, נכון? אתם צריכים שוער, מגנים, קשרים וחלוצים. כל אחד תורם את החוזקות שלו ומנטרל את חולשות האחרים. זה בדיוק הרעיון מאחורי פיזור נכון: ליצור תיק השקעות שבו הנכסים השונים מתנהגים באופן שונה בתנאי שוק משתנים. כשאחד יורד, השני עולה או נשאר יציב.

הרעיון הוא לא רק לצמצם את הסיכון, אלא גם לשפר את היחס בין הסיכון לתשואה. בעולם הפיננסי קוראים לזה יעילות התיק. אתם רוצים את התשואה המקסימלית עבור רמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת. פשוט, נכון? אז זהו, שלא תמיד.

הטעות ה-1: למה אתם חושבים שאתם מגוונים, אבל אתם ממש לא?

רוב המשקיעים חוטאים במשהו שנקרא "פיזור אשלייתי". הם קונים 10-20 מניות. נשמע מגוון? לא בהכרח. אם כל המניות הללו הן מאותו ענף (למשל, הייטק) או מאותה מדינה (למשל, רק ישראל), אתם חשופים לאותם סיכונים בדיוק. משבר בענף ההייטק, או האטה כלכלית בישראל, תפגע בכל המניות שלכם בבת אחת.

זה כמו להחזיק 100 ביצים, אבל כולן בסל אחד. זה לא 100 סלים. זו עדיין נקודת כשל אחת. האתגר האמיתי הוא להבין איך לפזר את הביצים שלכם לא רק בין סלים שונים, אלא גם בין סוגי סלים שונים, בטמפרטורות שונות, ובמקומות גיאוגרפיים מרוחקים. וזו כבר אופרה אחרת לגמרי.

אז מה עושים? הנה כמה כללים שיעזרו לכם לצאת מהתלם.

5 עקרונות זהב לפיזור אמיתי (שלא ילמדו אתכם בבנק)

כדי לפזר סיכונים כמו מקצוענים, צריך לחשוב רחב, עמוק ומחוץ לקופסה. אלו עמודי התווך של תיק השקעות חסין זעזועים:

1. פיזור נכסים: לא רק מניות ואג"ח, אלא סימפוניה שלמה

רוב המשקיעים מכירים מניות ואג"ח. אלה שניים מהכלים החשובים ביותר, אבל הם ממש לא היחידים. תיק מפוזר באמת יכלול:

  • מניות: פוטנציאל צמיחה גבוה, אבל גם תנודתיות. כדאי לפזר אותן בין סקטורים שונים, חברות גדולות וקטנות.
  • אג"ח (איגרות חוב): נחשבות בדרך כלל לפחות מסוכנות ממניות. הן מספקות הכנסה קבועה ויכולות לייצב את התיק בתקופות ירידות בשוק המניות. לא שוכחים לעשות השוואת ריביות על פקדונות כדי לוודא שגם בחלק הסולידי של התיק אנחנו מקבלים את התנאים הטובים ביותר.
  • נדל"ן: בין אם באמצעות השקעה ישירה בנכסים, או דרך קרנות ריט (REITs). נדל"ן נוטה להתנהג אחרת משוקי המניות והאג"ח, ומוסיף שכבת הגנה. אם אתם חושבים על השקעה בנדל"ן בישראל, קחו בחשבון את המאפיינים הייחודיים של השוק המקומי.
  • סחורות: זהב, כסף, נפט, מוצרי חקלאות. אלו יכולים לשמש כהגנה מפני אינפלציה או משברים גיאופוליטיים, מכיוון שהם לא תמיד קשורים ישירות לשוק המניות.
  • מזומן/שקלי שווי מזומן: כן, גם כסף נזיל הוא חלק מהפיזור. הוא מאפשר לכם לנצל הזדמנויות כשהשוק יורד, ומספק ביטחון.
  • אלטרנטיביות: קרנות גידור, הון סיכון, מטבעות קריפטוגרפיים (במינון זהיר, כמובן, אבל היי, איך לקנות ביטקוין בכרטיס אשראי זו בהחלט שאלה לגיטימית היום). אלו יכולים להציע תשואות גבוהות מאוד, אך גם טומנות בחובן סיכונים גבוהים.

2. השקעות מעבר לים: כי העולם גדול יותר מישראל

השקעה רק בשוק המקומי היא מתכון לחשיפת יתר. ישראל היא מדינה קטנה, והכלכלה שלה יכולה להיות מושפעת מאירועים מקומיים בקלות. כדי לפזר סיכון גיאוגרפי, חשוב להשקיע במגוון מדינות ואזורים כלכליים. לדוגמה, השקעה בנדל"ן בחו"ל יכולה לספק לא רק פיזור גיאוגרפי אלא גם חשיפה לשוק נדל"ן שונה לחלוטין.

חשבו על ארצות הברית, אירופה, אסיה ואפילו שווקים מתפתחים. כל אזור מושפע מגורמים שונים, וכשכלכלה אחת מדשדשת, אחרת יכולה לפרוח. זה לא מדע טילים, זה פשוט היגיון בריא.

3. ענפים וחברות: כמה עמוק אתם באמת חופרים?

גם בתוך שוק המניות, חשוב לא להתרכז בענף אחד. אם כל ההשקעות שלכם הן בחברות טכנולוגיה, אתם חשופים לבועה טכנולוגית פוטנציאלית. השקיעו בטכנולוגיה, פיננסים, צריכה, אנרגיה, בריאות, תשתיות ועוד. בקיצור, תחשבו רחב.

ובתוך כל ענף, כדאי לשקול גם פיזור בין חברות גדולות (יציבות יותר) לחברות קטנות (פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, אך גם סיכון גבוה יותר). הכל עניין של יחסים.

4. זמן זה כסף: הפסיכולוגיה של השקעה עקבית

פיזור סיכונים הוא לא רק מה אתם קונים, אלא גם מתי אתם קונים. שיטת "ממוצע עלות דולר" (Dollar-Cost Averaging) היא אחד הכלים החכמים ביותר. במקום להשקיע סכום חד פעמי גדול (למשל, איפה להשקיע 100 אלף דולר בבת אחת), אתם משקיעים סכומים קטנים וקבועים לאורך זמן (למשל, איך לחסוך כסף כל חודש ולהשקיע אותו). כך אתם קונים יותר יחידות כשהמחירים נמוכים, ופחות יחידות כשהמחירים גבוהים, ובסופו של דבר משפרים את מחיר הקנייה הממוצע שלכם.

זה מנטרל את הצורך "לתזמן את השוק" – משימה כמעט בלתי אפשרית, גם למקצוענים. אתם הופכים את התנודתיות לידידה שלכם, לא לאויבה.

5. פקדונות, נדל"ן ואלטרנטיבות: כי יש חיים מחוץ לבורסה

אל תפחדו לכלול בתיק נכסים שנשמעים "משעממים" או "לא אופנתיים". באיזה בנק כדאי לשים פיקדון יכולה להיות שאלה מהותית למי שמחפש יציבות, ואפילו תשואה קטנה ובטוחה. הם מספקים עוגן ושקט נפשי.

וגם כשאתם כבר מגיעים לסכומים מכובדים, כמו איפה להשקיע 200 אלף שקל או אפילו חצי מיליון שקלים, אל תתנו לגובה הסכום לבלבל אתכם. העקרונות נשארים זהים: פיזור, פיזור ועוד פיזור. שקלו הכל – מקרנות השקעה פרטיות ועד השקעות בעסקים קטנים. כל נכס שאינו קשור ישירות לשוק המניות יכול להוסיף יציבות ופוטנציאל לתשואה שאינה קורלטיבית.

מתי צריך לעשות "ניקוי פסח" בתיק ההשקעות? (ועל חשיבות האיזון מחדש)

פיזור סיכונים הוא לא פעולה חד פעמית, אלא תהליך מתמשך. השוק משתנה, הערך של הנכסים שלכם משתנה, וההקצאה המקורית שלכם עשויה לסטות מהיעד. לכן, חשוב לעשות "איזון מחדש" (Rebalancing) תקופתי.

מה זה אומר? אם הגדרתם ש-60% מהתיק יהיו במניות ו-40% באג"ח, ופתאום מניות עלו כל כך שהן מהוות 70% מהתיק, הגיע הזמן למכור קצת מניות ולקנות אג"ח בחזרה, כדי לחזור ליחס המקורי. זה נשמע קצת נוגד את האינטואיציה – למכור את מה שעלה? אבל זו דרך חכמה לקחת רווחים, להקטין סיכון, ולשמור על אסטרטגיה עקבית. זוהי דרך גם לשמור על היעדים שלכם, למשל אם אתם מתכננים איך לפרוש מוקדם וצריכים לוודא שהתיק שלכם תומך ביעד הזה.

תדירות האיזון יכולה להיות פעם בשנה, פעם בחצי שנה, או כשההקצאה סוטה ביותר מ-5-10% מהיעד. העיקר שתעשו את זה. אחרת, כל העבודה שלכם בפיזור סיכונים הולכת לפח.

שאלות ותשובות נפוצות על פיזור סיכונים

ריכזנו עבורכם כמה שאלות שכיחות שיעזרו לכם להבין טוב יותר את הנושא:

האם פיזור סיכונים מבטיח רווחים?

ממש לא. פיזור סיכונים נועד להקטין את התנודתיות בתיק ולהגן עליכם מפני הפסדים גדולים מדי במקרה של קריסה בשוק מסוים או בנכס מסוים. הוא לא מבטיח רווחים, אך הוא משפר את הסיכויים שלכם להגיע לתשואה סבירה לאורך זמן, תוך שמירה על רמת סיכון נסבלת. זה כמו חגורת בטיחות – היא לא מבטיחה שלא תהיה תאונה, אבל היא משפרת משמעותית את סיכויי ההישרדות שלכם אם וכאשר היא כן מתרחשת. וכשמחשבים איך מחשבים תשואה שנתית, תמיד לוקחים בחשבון את הסיכון.

כמה נכסים אני צריך כדי שתיק ההשקעות שלי יהיה מפוזר מספיק?

אין מספר קסם, אבל העיקרון הוא לא בכמות הנכסים אלא בסוגי הנכסים ומידת הקורלציה ביניהם. כלומר, עד כמה הם נוטים לנוע יחד. תיק מפוזר יכול לכלול מספר מצומצם של נכסים (למשל, 3-5 קרנות סל שמייצגות מגוון רחב של שווקים וסוגי נכסים), ועדיין להיות מפוזר טוב יותר מתיק שיש בו 50 מניות מאותו סקטור. מה שחשוב הוא שכל נכס יוסיף מימד חדש של פיזור, ולא רק "עוד מאותו הדבר".

האם פיזור סיכונים מוריד את פוטנציאל התשואה?

תיאורטית, כן. אם תשימו את כל כספכם במניה אחת שתכפיל את עצמה פי עשרה, הייתם מרוויחים יותר מתיק מפוזר. אבל מה הסיכוי שזה יקרה? ומה הסיכוי שזו תהיה דווקא המניה שתתרסק? פיזור מקריב מעט מפוטנציאל התשואה התיאורטי כדי להוריד משמעותית את הסיכון. המטרה היא להשיג תשואה עקבית ובטוחה יותר לאורך זמן, גם אם היא לא תהיה ה"היט" הגדול הבא. זה עניין של פרספקטיבה ופרופיל סיכון.

האם צריך לפזר סיכונים גם בסכומים קטנים?

בהחלט! במיוחד בסכומים קטנים, כל שקל חשוב, והגנה עליו משמעותית. כשאתם חוסכים באופן קבוע, למשל, אתם בעצם מפזרים את ההשקעה שלכם לאורך זמן. אין סכום שהוא קטן מדי לפיזור. הגישה פשוט תהיה שונה: במקום לקנות הרבה נכסים בודדים, ניתן להשתמש בקרנות סל (ETFs) שמכילות בתוכן מאות או אלפי ניירות ערך, ובכך להשיג פיזור מיידי בעלות נמוכה.

האם פיזור סיכונים זה אותו דבר כמו גיוון?

במובנים רבים, כן, המונחים משמשים לעיתים קרובות בערבוביה. גיוון הוא הפעולה של הוספת נכסים שונים לתיק. פיזור סיכונים הוא המטרה מאחורי הגיוון – הקטנת הסיכון הכללי של התיק. כלומר, גיוון הוא האמצעי, ופיזור סיכונים הוא התוצאה הרצויה. לכן, חשוב לא רק לגוון, אלא לגוון נכון, כלומר עם נכסים שבאמת מגיבים באופן שונה לתנאי שוק שונים.

האם כרטיס אשראי חוץ בנקאי משנה משהו בפיזור?

כרטיס אשראי חוץ בנקאי (מדריך לכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים) מתייחס לאופן ניהול ההוצאות והאשראי היומיומי שלכם, ולא ישירות לפיזור השקעות. הוא יכול לסייע בניהול פיננסי יעיל יותר ובחיסכון בעמלות, מה שעשוי לפנות יותר כסף להשקעות. אבל הוא אינו כלי פיננסי בפני עצמו לצורך פיזור סיכונים בתיק השקעות. החיסכון והניהול הנבון שהוא מאפשר הם הצעד הראשון לבניית הון שניתן לפזר אותו.

לסיכום: הסוד של המשקיעים החכמים (וזה לא סוד בכלל)

אז מה למדנו? פיזור סיכונים הוא לא סיסמה, הוא פילוסופיה. הוא לא עניין של מזל, הוא עניין של תכנון. והוא לא רק למשקיעים גדולים עם חצי מיליון שקלים פנויים – הוא לכל אחד ואחת שרוצים לישון בשקט בלילה, ולדעת שהכסף שלהם עובד עבורם בצורה חכמה ומחושבת.

זכרו, השוק תמיד יפתיע. תמיד יהיו משברים, עליות חדות, ירידות תלולות. אבל מי שמפוזר נכון, מי שבנה תיק השקעות חסין זעזועים, הוא זה שישרוד את הסערות ויצליח לצמוח לאורך זמן. אז קדימה, צאו לדרך, ופזרו את הסיכונים שלכם בחוכמה! כי בסופו של דבר, הכי חשוב זה לדעת שאתם בידיים טובות – בידיים שלכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top