איזה כרטיס אשראי הכי משתלם בחו"ל? בדקנו והתשובה מפתיעה!

נוסעים לחו"ל? איזה כיף!

אבל רגע לפני שאתם אורזים את בגד הים והדרכון, יש שאלה אחת קטנה, אבל כואבת בכיס, שחייבים לשאול:

עם איזה כרטיס אשראי אתם הולכים לשלם שם?

כי אם חשבתם שכל הפלסטיקים אותו דבר, צר לי לאכזב אתכם.

הבחירה בכרטיס הלא נכון יכולה לעלות לכם במאות, ואפילו אלפי שקלים מיותרים בכל נסיעה.

עמלות המרה מנופחות, שערים גרועים, "הפתעות" בדפי החשבון…

זה ג'ונגל אמיתי שם בחוץ.

אבל אל דאגה! הגעתם למקום הנכון.

במאמר הזה נצלול לעומק העולם המסתורי (והיקר!) של שימוש בכרטיסי אשראי ישראליים בחו"ל.

נגלה לכם את כל הסודות, הטריקים, והמלכודות שחברות האשראי והבנקים ממש לא רוצים שתדעו.

נבין אחת ולתמיד מה באמת משתלם, איזה כרטיס מתאים *לכם* ספציפית, ואיך לחזור מהטיול הבא עם קצת יותר עודף בארנק.

אז שימו חגורות (או לפחות הכינו את הארנק לקצת פחות דימום), אנחנו ממריאים!

למה זה בכלל מסובך? ברוכים הבאים לג'ונגל העמלות

אז למה אי אפשר פשוט לגהץ את הכרטיס הרגיל שלנו וזהו?

כי מאחורי כל "פיפ" תמים של הקופה בחו"ל מסתתרת תעשייה שלמה של עמלות.

בואו נכיר את השחקנים הראשיים בדרמה הפיננסית הזו:

שחקן ראשי מספר 1: עמלת ההמרה – הכוכבת הבלתי מעורערת

זו העמלה הכי משמעותית והכי נפוצה.

כשאתם משלמים באירו, דולר או כל מטבע שאינו שקל, חברת האשראי "ממירה" את הסכום לשקלים כדי לחייב אתכם.

על ה"שירות" הזה, היא גובה עמלה.

כמה? זה תלוי בכרטיס ובבנק שלכם.

הסטנדרט בשוק הישראלי נע סביב 2.5% עד 3% מהעסקה.

זה אולי נשמע קצת, אבל תחשבו על זה:

על כל 10,000 ש"ח שאתם מוציאים בחו"ל, אתם משלמים עוד 250-300 ש"ח רק על המרות!

בטיול משפחתי, הסכום הזה יכול להצטבר מהר מאוד.

חשוב לדעת: העמלה הזו מחושבת *בנוסף* לשער ההמרה עצמו, שהוא לא תמיד השער היציג הרשמי (לרוב קצת פחות טוב).

שחקן משנה דרמטי: עמלת משיכת מזומן מכספומט

צריכים קצת מזומן מקומי?

זה יכול לעלות ביוקר.

כאן יש לרוב שתי עמלות שחוגגות עליכם:

• עמלת הבנק/חברת האשראי שלכם: סכום קבוע או אחוז מהמשיכה (הגבוה מביניהם, כמובן).
• עמלת מפעיל הכספומט המקומי: הרבה כספומטים בחו"ל, במיוחד באזורי תיירות, גובים עמלה משלהם בנוסף.

ואל תשכחו! גם על משיכת מזומן אתם משלמים את עמלת ההמרה שדיברנו עליה קודם.

בקיצור, משיכת מזומן קטנה יכולה בקלות לעלות לכם 30-50 ש"ח בעמלות.

טיפ קטן: אם חייבים מזומן, עדיף למשוך סכום גדול פעם אחת מאשר סכומים קטנים הרבה פעמים.

הניצבים שגונבים את ההצגה: דמי כרטיס ושאר ירקות

לפעמים, כרטיסים שמציעים "הטבות" לחו"ל מגיעים עם דמי כרטיס שנתיים גבוהים יותר.

צריך לבדוק אם ההטבות באמת שוות את התוספת במחיר.

בנוסף, יש כל מיני עמלות קטנות ומרגיזות שיכולות לצוץ, כמו עמלה על בירור יתרה בכספומט בחו"ל.

הנבל האמיתי: Dynamic Currency Conversion (DCC) – מלכודת הדבש!

שימו לב טוב טוב, כי זה חשוב!

הרבה פעמים, כשתשלמו בחנות או במסעדה בחו"ל, המוכר או מסוף התשלום ישאל אתכם: "תרצה לשלם בשקלים או במטבע המקומי?"

זה נשמע מפתה לבחור בשקלים, נכון? ככה יודעים בדיוק כמה יחייבו אתכם.

טעות חמורה!

השירות הזה, שנקרא DCC, מאפשר לחנות/לספק המסוף להמיר לכם את הסכום לשקלים בעצמם.

הבעיה? הם עושים את זה בשער המרה גרוע במיוחד, הרבה יותר גרוע מזה של חברת האשראי שלכם, וגם מוסיפים עמלות נסתרות משלהם.

ההפרש יכול להגיע ל-5%, 7%, ואפילו 10% ויותר מהמחיר האמיתי!

הכלל הוא פשוט: תמיד, אבל תמיד, תבחרו לשלם במטבע המקומי!

תנו לחברת האשראי שלכם לעשות את ההמרה, גם אם יש לה עמלה. זה כמעט תמיד יהיה זול יותר משמעותית.

המתמודדים המקומיים: מי נותן פייט בשוק הישראלי?

אוקיי, הבנו שיש עמלות. אז מה האופציות שלנו כאן בישראל?

שלוש חברות האשראי הגדולות (כאל, מקס, ישראכרט) והבנקים מציעים מגוון כרטיסים.

חלקם כרטיסים "רגילים" וחלקם ממותגים ככרטיסי פרימיום או כרטיסים המיועדים לחו"ל.

בפועל, ההבדלים המרכזיים (חוץ מהצבע של הפלסטיק והיוקרה המדומה) מסתכמים בכמה נקודות:

• גובה עמלת ההמרה: הסטנדרט הוא כאמור סביב 2.5%-3%. כרטיסים מסוימים (לרוב בתשלום שנתי גבוה יותר או דרך מועדוני לקוחות ספציפיים) עשויים להציע עמלה נמוכה יותר, למשל 1.5%, 1%, או אפילו 0% במקרים נדירים (ולרוב עם כוכבית קטנה).
• הטבות נלוות: כאן נכנסים לתמונה דברים כמו כניסה לטרקלינים בשדות תעופה (לרוב טרקליני דן בנתב"ג, ולפעמים גישה לתוכניות כמו Priority Pass), ביטוח נסיעות בסיסי (חשוב מאוד לבדוק את הכיסוי המדויק – הוא לרוב מוגבל!), ולפעמים צבירת נקודות משופרת (שגם אותה צריך לבדוק לעומק כמה היא באמת שווה).
• דמי כרטיס: כרטיסי פרימיום עולים יותר. כרטיסים בנקאיים רגילים עשויים להיות ללא דמי כרטיס (תלוי בבנק ובהסכם שלכם).

"ההבטחות הגדולות" של כרטיסי הפרימיום הישראליים – שוות את הכסף?

כרטיסי פלטינה, טיטניום, ווטאבר-יום נוצצים בארנק ומבטיחים עולם ומלואו.

האם הם באמת משתלמים לנסיעות?

התשובה היא: תלוי.

אם אתם טסים המון, מנצלים את הכניסות לטרקלינים, וההנחה בעמלת ההמרה (אם קיימת) מכסה את דמי הכרטיס הגבוהים – אולי כן.

אבל לרוב האנשים, שטסים פעם-פעמיים בשנה לחופשה, התועלת לא תמיד מצדיקה את העלות.

חשוב לעשות חשבון קר:

כמה אתם מוציאים בחו"ל בשנה? כמה תחסכו מעמלת המרה מופחתת?

כמה שווה לכם כניסה לטרקלין? (אפשר גם לקנות כניסה בנפרד).

האם הביטוח שהם מציעים מספיק לכם, או שתצטרכו להרחיב אותו בכל מקרה?

רק אחרי שתענו על השאלות האלה, תוכלו להחליט אם כרטיס הפרימיום הוא פינוק משתלם או סתם חור בכיס.

---

שאלות ותשובות מהירות (סיבוב 1)

שאלה: האם הביטוח נסיעות שמקבלים עם הכרטיס מספיק?

תשובה: ברוב המוחלט של המקרים, ממש לא. הביטוח הבסיסי בכרטיסי אשראי הוא מינימלי וכולל תקרות נמוכות והחרגות רבות (למשל, לא מכסה ספורט אתגרי, מצבים רפואיים קיימים, ולפעמים דורש הפעלה אקטיבית לפני הנסיעה). חובה לקרוא את הפוליסה ולהבין מה היא מכסה, וב-99% מהמקרים תצטרכו לרכוש הרחבה או ביטוח נפרד ומקיף יותר.

שאלה: כדאי להשתמש בכרטיס דביט (חיוב ישיר) בחו"ל?

תשובה: אפשרי, אבל פחות מומלץ. עמלות ההמרה והמשיכה בדביט הן לרוב גבוהות יותר מכרטיסי אשראי. בנוסף, רמת ההגנה מפני הונאות וטעויות בחיוב נמוכה יותר בכרטיסי דביט (הכסף יורד מיד מהחשבון). עדיף להשתמש בכרטיס אשראי רגיל, ולשמור את הדביט למקרי חירום.

שאלה: מה לגבי נקודות ותוכניות תגמול בכרטיסים ישראליים לשימוש בחו"ל?

תשובה: התוכניות בישראל פחות מתגמלות משמעותית בהשוואה, למשל, לשוק האמריקאי. יש כרטיסים שנותנים יחס צבירה קצת יותר טוב על קניות בחו"ל, אבל הערך הריאלי של הנקודות (כשממירים אותן לטיסות, מוצרים וכו') הוא לרוב נמוך יחסית. אל תבחרו כרטיס רק בגלל "נקודות משופרות" בחו"ל לפני שבדקתם כמה הן באמת שוות.

---

חושבים מחוץ לקופסא הישראלית: הכירו את השחקנים הבינלאומיים

אם אתם בעניין של השקעות בשוק האמריקאי (כמו ש-Banku אוהבים!), אולי כדאי שתכירו גם את כרטיסי האשראי האמריקאיים?

ולמה בכלל שנרצה להתעסק עם זה?

כי שם, חברים, המשחק שונה לגמרי.

למה האמריקאים מקבלים את כל הכיף? (וגם פטור מעמלות המרה)

כרטיסי אשראי אמריקאיים רבים המיועדים לנסיעות (Travel Credit Cards) מציעים משהו שכמעט לא רואים בישראל:

אפס עמלות המרה (Zero Foreign Transaction Fees)!

כן, קראתם נכון. אפס.

בנוסף, הם מגיעים לרוב עם:

• תוכניות תגמול מטורפות: צבירת נקודות או מיילים ביחס גבוה, עם אפשרויות המרה משתלמות לחברות תעופה ובתי מלון מובילים בעולם.
• הטבות נסיעה אמיתיות: כניסה למגוון רחב של טרקלינים (לא רק דן), קרדיטים שנתיים לשימוש בבתי מלון או טיסות, שדרוג סטטוס בחברות תעופה ומלונות, ביטוחי נסיעות מקיפים (הרבה יותר מהמקובל בישראל), ועוד.

כרטיסים פופולריים בקטגוריה הזו כוללים את סדרת Chase Sapphire, American Express Platinum ו-Gold, Capital One Venture X ועוד רבים.

נשמע חלומי? יש קאץ'.

כדי להוציא כרטיס אשראי אמריקאי, לרוב תצטרכו:

• חשבון בנק בארה"ב.
• כתובת בארה"ב.
• מספר ביטוח לאומי אמריקאי (SSN) או לפחות ITIN.
• היסטוריית אשראי בארה"ב.

בקיצור, לא משהו שזמין לכל אחד.

אבל אם יש לכם את התנאים (אולי עבדתם שם, יש לכם משפחה, או אתם בתהליכי רילוקיישן), זה בהחלט משהו ששווה לבדוק לעומק.

פינטק להצלה? Wise, Revolut וחבריהם

ומה אם אין לכם גישה לשוק האמריקאי, אבל אתם עדיין רוצים להימנע מעמלות מוגזמות?

כאן נכנסים לתמונה שירותי הפינטק (טכנולוגיה פיננסית) הבינלאומיים, כמו Wise (לשעבר TransferWise) ו-Revolut.

החברות האלה מציעות חשבונות רב-מטבעיים וכרטיסי דביט (לרוב ויזה או מסטרקארד) שמאפשרים לכם:

• להחזיק כסף במספר מטבעות שונים (דולר, אירו, פאונד וכו').
• להמיר כספים בין מטבעות בשערים מצוינים, קרובים לשער הרשמי (עם עמלה קטנה ושקופה).
• לשלם במטבע המקומי ישירות מהיתרה שלכם באותו מטבע, ללא עמלות המרה נוספות (עד גבול מסוים בחודש בחלק מהתוכניות).
• למשוך מזומן מכספומטים בחו"ל בעמלות נמוכות יחסית (שוב, עד תקרה חודשית מסוימת ללא עמלה).

היתרונות:

• שערי המרה טובים ועמלות נמוכות.
• קל ונוח לפתוח חשבון ולהזמין כרטיס אונליין.
• שליטה מלאה דרך האפליקציה.

החסרונות:

• אלו כרטיסי דביט, לא אשראי (אין דחיית חיוב, פחות הגנה מובנית).
• התמיכה לרוב דיגיטלית בלבד (צ'אט, מייל).
• כפופים לרגולציה שונה מבנקים מסורתיים.
• עשויות להיות מגבלות על סכומי טעינה/שימוש.

כרטיסים אלה הם אופציה מצוינת, במיוחד לנוסעים בתקציב נמוך, תרמילאים, או ככרטיס גיבוי לחיסכון בעמלות המרה ומשיכת מזומן.

הצ'קליסט האולטימטיבי: אז איך לעזאזל בוחרים כרטיס?!

אחרי כל המידע הזה, איך מקבלים החלטה?

אין תשובה אחת נכונה. הכרטיס המושלם עבורכם תלוי בהרגלי הנסיעה והצרכים האישיים שלכם.

בואו ננסה להתאים פרופיל:

• התייר המזדמן (טס פעם-פעמיים בשנה לחופשה קצרה):
  • כנראה שלא תצדיקו כרטיס פרימיום עם דמי חבר גבוהים.
  • בדקו איזה מהכרטיסים הקיימים שלכם מציע את עמלת ההמרה הנמוכה ביותר (אולי דרך הטבה בבנק או מועדון לקוחות?).
  • הקפידו תמיד לבחור תשלום במטבע מקומי (להימנע מ-DCC).
  • שקלו כרטיס פינטק (Wise/Revolut) כגיבוי למשיכת מזומן זולה יותר.
• הנוסע המתמיד (טס מספר פעמים בשנה, לעסקים או פנאי):
  • עמלות ההמרה מצטברות לסכומים משמעותיים. כאן כדאי להשקיע מחשבה.
  • בדקו כרטיסי פרימיום ישראליים: האם ההנחה בעמלת ההמרה + הטבות (טרקלינים?) מצדיקות את דמי הכרטיס?
  • אם יש לכם אפשרות לכרטיס אמריקאי – זו כנראה האופציה המשתלמת ביותר (0% עמלת המרה + הטבות).
  • כרטיס פינטק יכול להיות שימושי מאוד להמרות מט"ח שוטפות ולתשלומים קטנים.
• התרמילאי / הנוסע בתקציב נמוך:
  • כל שקל חשוב. עמלות הן האויב.
  • כרטיסי פינטק (Wise/Revolut) הם כנראה החברים הכי טובים שלכם: שערי המרה מעולים, עמלות משיכה נמוכות (עד המגבלה).
  • קחו גם כרטיס אשראי ישראלי רגיל (ללא דמי חבר) כגיבוי למקרה חירום או למקומות שלא מקבלים דביט.
  • הימנעו ממשיכות מזומן תכופות.
• איש/אשת העסקים (שטסים הרבה וצריכים נוחות):
  • הטבות ונוחות חשובות לא פחות מהעמלות.
  • כרטיסי פרימיום ישראליים (עם כניסה לטרקלינים וכו') יכולים להיות רלוונטיים.
  • כרטיסי פרימיום אמריקאיים (אם אפשרי) מציעים את חבילת ההטבות הטובה ביותר (טרקלינים, סטטוסים, ביטוחים מקיפים).
  • היכולת לצבור נקודות/מיילים איכותיים לשדרוגים וטיסות בונוס היא פקטור משמעותי.

לפני שאתם בוחרים, שאלו את עצמכם:

• כמה פעמים בשנה אני טס/ה?
• לאן אני טס/ה בדרך כלל? (נגישות כספומטים, קבלת כרטיסים מסוגים שונים)
• מה התקציב שלי לנסיעה? (וכמה אני מוכן/ה לשלם בדמי כרטיס?)
• אילו הטבות באמת חשובות לי? (טרקלין? ביטוח? נקודות?)
• כמה אני מוציא/ה בממוצע בנסיעה? (כדי לחשב את עלות עמלות ההמרה)

---

שאלות ותשובות מהירות (סיבוב 2)

שאלה: כדאי לקחת כמה כרטיסים שונים לחו"ל?

תשובה: בהחלט כן! מומלץ מאוד לא להסתמך על כרטיס אחד. קחו לפחות שני כרטיסים, רצוי מרשתות שונות (למשל, ויזה ומסטרקארד) ולמקרה שאחד נחסם, אובד או נגנב. אפשר לשלב כרטיס אשראי ישראלי עם כרטיס פינטק או כרטיס אמריקאי (אם יש).

שאלה: צריך להודיע לבנק/חברת האשראי לפני נסיעה?

תשובה: כן, מומלץ בחום. הודעה מראש יכולה למנוע חסימה אוטומטית של הכרטיס עקב פעילות שנראית חשודה (שימוש במדינה זרה). רוב החברות מאפשרות לעשות זאת בקלות דרך האפליקציה או האתר.

שאלה: מה לגבי אבטחה והונאות בחו"ל?

תשובה: היו ערניים. השתמשו בכספומטים של בנקים מוכרים, הסתירו את הקוד הסודי, ובדקו את החיובים באופן קבוע (רצוי דרך האפליקציה בזמן אמת). כרטיסי אשראי מציעים הגנה טובה יותר מדביט במקרה של הונאה (קל יותר לבטל עסקה). שקלו להשתמש בארנקים דיגיטליים (Apple Pay/Google Pay) היכן שניתן – הם מאובטחים יותר מכרטיס פיזי.

שאלה: האם כל הכרטיסים (ויזה, מסטרקארד, אמקס) מתקבלים באותה מידה?

תשובה: ויזה ומסטרקארד הם הנפוצים ביותר ומתקבלים כמעט בכל מקום בעולם. אמריקן אקספרס (אמקס) פחות נפוץ, במיוחד מחוץ לארה"ב ובבתי עסק קטנים, אך לעיתים מציע הטבות טובות יותר. דיינרס קלאב הוא הכי פחות נפוץ. הכי בטוח זה להחזיק כרטיס ויזה או מסטרקארד, ואולי כרטיס נוסף כגיבוי.

---

טיפים מהשטח (שאף אחד לא מספר לכם)

מעבר לבחירת הכרטיס הנכון, יש עוד כמה טריקים קטנים שיכולים לחסוך לכם כסף ועצבים:

"תרצה לשלם בשקלים?" – איך לא ליפול במלכודת הכי יקרה בשדה התעופה (ובכל מקום אחר)

דיברנו על זה, אבל זה כל כך חשוב שנגיד שוב:

כששואלים אתכם באיזו מטבע לשלם, או אם המסוף מציג לכם אפשרות בחירה – תמיד, תמיד, תמיד בחרו במטבע המקומי (אירו באירופה, דולר בארה"ב, וכו').

אל תתפתו לנוחות המדומה של לראות את הסכום בשקלים. זה יעלה לכם ביוקר. מאוד.

חזרו אחרי: "Local currency, please!".

אסטרטגיית כספומט למתקדמים

• משכו סכומים גדולים יותר, פחות פעמים. העמלה הקבועה למשיכה כואבת יותר במשיכות קטנות.
• חפשו כספומטים של בנקים גדולים ומוכרים. הם לרוב בטוחים יותר ועם סיכוי נמוך יותר לעמלות מפעיל מופקעות (אם כי זה לא מובטח).
• לפני הנסיעה, בדקו אם לבנק שלכם יש הסכמים עם בנקים בחו"ל שמאפשרים משיכה בעמלות מופחתות או ללא עמלה.
• אם הכספומט מציע לבצע את ההמרה לשקלים בעצמו (DCC בכספומט!) – סרבו ובחרו להיות מחויבים במטבע המקומי.

תוכנית גיבוי זה לא מותרות, זה חובה!

• קחו לפחות שני כרטיסים שונים (רצוי ויזה ומסטרקארד).
• אל תשמרו את כל הכרטיסים באותו מקום. שימו אחד בארנק, אחד בכספת במלון או בתיק אחר.
• קחו איתכם גם קצת מזומן (דולרים או אירו, תלוי ביעד) למקרי חירום או למקומות שלא מקבלים כרטיסים (שווקים, מוניות קטנות וכו').

אל תהיו פראיירים של הטבות: קראו את האותיות הקטנות

קיבלתם כניסה לטרקלין? בדקו לאילו טרקלינים בדיוק, באילו שדות תעופה, וכמה פעמים מותר לכם להיכנס.

יש ביטוח נסיעות בכרטיס? קראו את הפוליסה! מה הכיסוי הרפואי? מה לגבי כבודה? ספורט אתגרי? האם צריך להפעיל אותו?

אל תניחו שאתם מכוסים או זכאים להטבה לפני שבדקתם בעצמכם.

העתיד כבר כאן: ארנקים דיגיטליים

אם הטלפון שלכם תומך, שימוש ב-Apple Pay או Google Pay הוא אופציה נוחה ובטוחה יותר.

התשלום מתבצע באמצעות טוקן חד פעמי, ומספר הכרטיס האמיתי שלכם לא נחשף.

זה גם יכול להיות פתרון אם שכחתם את הארנק במלון (אבל לא את הטלפון, כמובן!).

היו השריף של החשבון שלכם

הורידו את האפליקציה של חברת האשראי והגדירו קבלת התראות על חיובים.

עברו על פירוט העסקאות באופן שוטף, רצוי כל יום-יומיים במהלך הטיול.

ככה תוכלו לזהות טעויות או חיובים חשודים במהירות ולטפל בהם מול חברת האשראי.

אז מה השורה התחתונה? (אל תחכו לפאנץ' – אין כרטיס "אחד" ויחיד)

אחרי כל החפירות האלה, בטח ציפיתם לתשובה חד משמעית: "הכרטיס הכי משתלם הוא X!".

אבל האמת היא ש… אין כרטיס אחד שהוא "הכי טוב" לכולם.

הבחירה הנכונה היא אישית ותלויה בכם – בהרגלי הנסיעה שלכם, בצרכים שלכם, וביכולת שלכם (או ברצון שלכם) להתעסק עם פתרונות מורכבים יותר כמו כרטיסים בינלאומיים או פינטק.

מה שחשוב הוא שתבינו את המנגנון:

1. העמלות קיימות והן כואבות בכיס (בעיקר עמלת המרה ו-DCC).
2. יש הבדלים בין הכרטיסים (בעמלות ובהטבות).
3. יש אלטרנטיבות לשוק הישראלי (פינטק, כרטיסים אמריקאיים).
4. הבחירה הנכונה דורשת קצת מחשבה והשוואה.

עכשיו, חמושים בידע הזה, אתם יכולים לגשת לבנק או לחברת האשראי שלכם ולשאול את השאלות הנכונות.

אתם יכולים להשוות בין הכרטיסים שמוצעים לכם, לבדוק את האופציות של הפינטק, ולהחליט מה הכי מתאים ונכון עבורכם.

המטרה היא לא למצוא את הכרטיס ה"מושלם", אלא את הכרטיס שיאפשר לכם ליהנות מהטיול בראש שקט, בלי להרגיש שמרוקנים לכם את הכיס בכל פעם שאתם שולפים את הארנק.

נסיעה טובה, ו… תשלמו חכם!