תכלס, אתם עובדים קשה בשביל הכסף שלכם, וזה מדהים. אבל האם אתם בטוחים שאתם יודעים כמה הוא עובד בשבילכם? כן כן, אני מדבר על ההשקעות שלכם. המניות האלו בקצה העולם, הנכס שקניתם (או שוקלים לקנות) השקעה בנדל"ן בחו"ל, או סתם הפיקדון בבנק שמרגיש קצת משעמם. כסף זה נחמד, כסף שמייצר כסף זה עוד יותר נחמד.
אבל איך יודעים אם הוא באמת עושה את העבודה? ואיך משווים בין השקעה שהייתה פתוחה שנה להשקעה שלקחה שלוש שנים? זה המקום שבו נכנס לתמונה הקסם שנקרא "חישוב תשואה". זה אולי נשמע כמו משהו ששמור לגאונים בחליפות, אבל האמת היא שזה כלי קריטי לכל מי שיש לו שקל מיותר. או אפילו לא מיותר, אבל כזה שהוא רוצה לראות גדל.
אל תדאגו, זה לא הולך להיות שיעור מתמטיקה משעמם. אני מבטיח שנעבור את זה ביחד, צעד אחר צעד, בצורה הכי קלה להבנה. בסוף המאמר הזה, לא רק שתבינו איך מחשבים תשואה, אלא גם תבינו למה זה כל כך חשוב, איך להימנע מטעויות נפוצות, ואיך להשתמש במספרים האלו כדי לקבל החלטות פיננסיות חכמות יותר. מוכנים לגלות את האמת על הכסף שלכם?
איך מחשבים תשואה שנתית? למה זה חשוב לדעת?
בואו נתחיל מהבסיס. מה זה בכלל תשואה? בפשטות, תשואה היא הרווח או ההפסד על השקעה מסוימת, בדרך כלל באחוזים. זה המדד העיקרי שאומר לכם אם הכסף שלכם עבד קשה (והרוויח) או שהתבטל (והפסיד או עמד במקום). בלי לדעת את התשואה, אתם כמו נווטים בלי מצפן – יכולים להגיע לכל מקום, גם לכזה שלא התכוונתם אליו בכלל.
למה אי אפשר פשוט להסתכל על כמה כסף נהיה לי?
כי כסף "על הנייר" לא מספר את כל הסיפור. נגיד שהשקעתם 10,000 שקל ונהיה לכם 11,000 שקל. זה 1,000 שקל רווח, נכון? נחמד. אבל מה אם זה לקח שנה? ומה אם זה לקח עשר שנים? ברור שהרווח של 1,000 שקל בשנה הוא סיפור הצלחה אחר לגמרי מרווח של 1,000 שקל בעשור. התשואה באחוזים וביחס לזמן היא מה שמאפשר השוואה הגיונית.
זה גם עוזר לכם להבין האם ההשקעה שלכם טובה ביחס לאפשרויות אחרות. אולי הייתם יכולים לקבל ריבית גבוהה על פיקדון בנקאי בלי שום סיכון? או שאולי השקעה אחרת באותו סכום יכלה להניב לכם הרבה יותר? התשואה היא כרטיס הכניסה לעולם ההשוואות וההחלטות המושכלות.
הנוסחה הבסיסית: תשואה אבסולוטית (והלם: זה לא מספיק!)
הדרך הכי קלה להתחיל היא לחשב את התשואה האבסולוטית. זו פשוט ההפרש באחוזים בין סוף תקופת ההשקעה לתחילתה. הנוסחה היא כזו:
תשואה אבסולוטית = ((ערך סופי - ערך התחלתי) / ערך התחלתי) * 100
בואו ניקח דוגמה קלה:
- השקעתם 20,000 שקל.
- בסוף התקופה, ההשקעה שווה 25,000 שקל.
- הרווח הוא 25,000 – 20,000 = 5,000 שקל.
- התשואה האבסולוטית היא ((5,000) / 20,000) * 100 = (0.25) * 100 = 25%.
וואו! 25% תשואה! זה נשמע מצוין, נכון? וזה באמת יכול להיות מצוין. אבל, וזה אבל גדול, הנוסחה הזו לא מתייחסת לזמן בכלל. 25% בשנה זה פנטסטי. 25% בחמש שנים? פחות מרשים.
נקודה למחשבה: הרבה פעמים מציגים רק את המספר הגדול (25% בדוגמה שלנו) כדי לפתות משקיעים. תמיד תשאלו (או תחשבו לבד!) – באיזו תקופה הושגה התשואה הזו?
הזמן שווה כסף: הצגה לתשואה שנתית!
כדי להשוות השקעות שונות שנמשכו תקופות זמן שונות, אנחנו חייבים "לנרמל" את התשואה לתקופת זמן אחידה, כשהנפוצה ביותר היא שנה. זוהי התשואה השנתית (Annualized Return) או הגיאומטרית.
חישוב תשואה שנתית לוקח בחשבון את האפקט המדהים (והחשוב ביותר בפיננסים) של ריבית דריבית. הוא מניח שהרווחים מכל תקופה מושקעים מחדש בתקופה הבאה.
הנוסחה נראית קצת יותר מפחידה, אבל הרעיון פשוט:
תשואה שנתית = (((ערך סופי / ערך התחלתי) ^ (1 / מספר השנים)) - 1) * 100
בואו נחזור לדוגמה הקודמת ונראה מה קורה כשהזמן משתנה:
תרחיש א': ההשקעה של 20,000 שקל שהפכה ל-25,000 שקל לקחה שנה אחת.
- מספר השנים = 1
- תשואה שנתית = (((25,000 / 20,000) ^ (1 / 1)) – 1) * 100 = ((1.25 ^ 1) – 1) * 100 = (1.25 – 1) * 100 = 0.25 * 100 = 25%.
- במקרה הזה, התשואה האבסולוטית והשנתית זהות, כי התקופה היא בדיוק שנה.
תרחיש ב': ההשקעה של 20,000 שקל שהפכה ל-25,000 שקל לקחה 5 שנים.
- מספר השנים = 5
- תשואה שנתית = (((25,000 / 20,000) ^ (1 / 5)) – 1) * 100 = ((1.25) ^ 0.2 – 1) * 100
- (1.25 בחזקת 0.2 זה בערך 1.0456)
- תשואה שנתית = (1.0456 – 1) * 100 = 0.0456 * 100 = 4.56%.
שימו לב להבדל הענק! 25% אבסולוטי על פני 5 שנים מתורגם רק ל-4.56% בשנה. זה עדיין לא רע בהכרח, תלוי באלטרנטיבות ובסיכון, אבל זה כבר נשמע פחות זוהר מ-25%, נכון? הבנת מהי תשואה ממוצעת שנתית היא קריטית להבנה אמיתית של ביצועי ההשקעה.
מסקנה: כשמשווים השקעות, תמיד השוו תשואה שנתית, במיוחד אם תקופות ההשקעה שונות. זהו המדד האמיתי לצמיחה לאורך זמן.
שאלות ותשובות מהירות על תשואה בסיסית
ש: מה קורה אם ההשקעה שלי הפסידה כסף? איך מחשבים תשואה שלילית?
ת: הנוסחה זהה! אם השקעתם 20,000 שקל וירדתם ל-18,000 שקל אחרי שנתיים, אז הערך הסופי קטן מהערך ההתחלתי. ((18,000 – 20,000) / 20,000) * 100 = (-2,000 / 20,000) * 100 = -10% תשואה אבסולוטית. כדי לשנת תשואה שלילית, עדיין משתמשים בנוסחת התשואה השנתית, והתוצאה תהיה מספר שלילי.
ש: האם תשואה שנתית תמיד מניחה שהרווחים מושקעים מחדש?
ת: כן, זו ההנחה הבסיסית מאחורי תשואה גיאומטרית/שנתית. היא מראה את פוטנציאל הצמיחה אם הרווחים מצטרפים לקרן ומניבים רווחים בעצמם (ריבית דריבית). אם משכתם את הרווחים, הסיפור קצת שונה, אבל זה עדיין המדד המקובל להשוואה.
עושים סדר בבלאגן: דיבידנדים, עמלות ומסים
החישובים הבסיסיים שראינו נותנים תמונה ראשונית, אבל בעולם האמיתי יש עוד כמה גורמים שיכולים להשפיע על התשואה "הנטו" שלכם.
הכסף הקטן שגדל: דיבידנדים וריבית
אם השקעתם במניות שמחלקות דיבידנדים, או באגרות חוב שמחלקות ריבית, או אפילו בפיקדון שמניב ריבית – הכסף הזה הוא חלק מהתשואה הכוללת שלכם! אם קיבלתם 500 שקל דיבידנד על ההשקעה של 20,000 שקל בדוגמה הקודמת, והערך עלה ל-25,000, אז הרווח הכולל הוא למעשה 5,000 (עליית ערך) + 500 (דיבידנד) = 5,500 שקל. הנוסחה צריכה לשקף את זה:
תשואה אבסולוטית (כולל הכנסות) = ((ערך סופי + דיבידנדים / ריביות שהתקבלו - ערך התחלתי) / ערך התחלתי) * 100
ובמקרה של חישוב שנתי, ההנחה היא שהדיבידנדים או הריבית מושקעים מחדש. לכן, כשמסתכלים על דוחות ביצועי קרנות נאמנות או מדדים, בדרך כלל מציגים תשואה "כוללת" (Total Return) שכוללת השקעה מחדש של דיבידנדים.
המסננים השקופים: עמלות ודמי ניהול
ברוב ההשקעות, יש עמלות. עמלות קנייה/מכירה של ניירות ערך, עמלות בכרטיס אשראי חוץ בנקאי אם השתמשתם בו לרכישות השקעה מסוימות (למשל, איך לקנות ביטקוין בכרטיס אשראי), ובעיקר – דמי ניהול שמשלמים על קרנות נאמנות, תיקי השקעות מנוהלים, פוליסות חיסכון, קרנות פנסיה וגמל וכו'.
העמלות האלו מורידות את התשואה בפועל. התשואה שאתם רואים בדוחות לפני עמלות היא התשואה "ברוטו". התשואה שנותרת לכם בכיס היא התשואה "נטו". תמיד תתייחסו לתשואה נטו, אחרי כל העלויות. זה מה שבאמת חשוב לכם בכיס.
דמי ניהול נמוכים יכולים לעשות הבדל משמעותי לאורך זמן! זה אחד הדברים הקטנים שעושים את ההבדל הגדול באיך לחסוך מיליון שקלים.
החבר הפחות אהוב: מסים
על רוב רווחי ההון בישראל (ומדינות רבות אחרות) משלמים מס. נכון להיום, מס רווח הון הוא בדרך כלל 25% נומינלי (על הרווח לפני התאמת אינפלציה). המס הזה נגבה לרוב רק כשאתם מוכרים את ההשקעה ומממשים את הרווח (אלא אם כן מדובר בהשקעה שמחלקת הכנסה חייבת במס כמו ריבית על איגרת חוב). המס מוריד עוד קצת מהתשואה האפקטיבית שלכם.
כשאתם מחשבים כמה כסף "נקי" נשאר לכם מההשקעה, אתם חייבים לקחת בחשבון גם את המס שתצטרכו לשלם. זה מחייב לרוב לחשב את התשואה ברוטו, ואז להפחית ממנה את המס שנגבה בפועל.
Q&A: תשואה נטו ועמלות
ש: האם דמי הניהול כבר מופחתים בתשואה שאני רואה בדוחות של קרן נאמנות?
ת: כן! התשואות שמפורסמות לקרנות נאמנות ומוצרי חיסכון פנסיוני בדרך כלל מוצגות נטו מדמי ניהול. זה מאוד חשוב, כי דמי ניהול יכולים להיות הבדל משמעותי לאורך שנים.
ש: מה לגבי עמלות קנייה/מכירה אצל הברוקר?
ת: העמלות האלו בדרך כלל לא מופחתות אוטומטית בתשואת הנכס עצמו (למשל תשואת המניה). אתם צריכים לחשב אותן כחלק מהעלויות של העסקה כולה כדי לקבל תמונה מדויקת של התשואה נטו שלכם. זו עוד סיבה לבחון היטב את מבנה העמלות כשאתם בוחרים בנק שמתאים לנוער או לכל גיל, או פלטפורמת השקעה.
ש: האם מסים תמיד נלקחים בחשבון בתשואה המדווחת?
ת: לא. התשואות המדווחות הן כמעט תמיד לפני מס רווח הון. חישוב התשואה נטו אחרי מס דורש מכם לדעת את שיעור המס ולחשב אותו על הרווח שלכם.
לא רק מספר אחד: סוגי תשואות שונים ומתי להשתמש בהם
בעולם הפיננסי יש כמה דרכים נוספות להסתכל על תשואה, וכל אחת נותנת זווית ראייה קצת אחרת:
תשואה נומינלית מול תשואה ריאלית: מי מנצח בקרב האינפלציה?
התשואה שחישבנו עד עכשיו היא תשואה "נומינלית". כלומר, היא מחושבת בשקלים (או דולרים, או כל מטבע אחר) של היום. אבל מה עם כוח הקנייה? אם הרווחתם 5% בשנה, אבל האינפלציה הייתה 3%, אז כוח הקנייה של הכסף שלכם גדל רק בערך ב-2%.
תשואה ריאלית לוקחת בחשבון את האינפלציה. היא מראה כמה כוח קנייה הרווחתם באמת. בחישוב פשוט (אך פחות מדויק לאורך זמן), אפשר להגיד ש:
תשואה ריאלית ≈ תשואה נומינלית - שיעור אינפלציה
בחישוב מדויק יותר משתמשים בנוסחה:
תשואה ריאלית = (((1 + תשואה נומינלית) / (1 + שיעור אינפלציה)) - 1) * 100
למה זה חשוב? כי המטרה של השקעה היא לא רק להגדיל את מספר השקלים בחשבון, אלא להגדיל את יכולת הקנייה שלכם בעתיד. בתקופות של אינפלציה גבוהה, תשואה נומינלית נאה עדיין יכולה להיות הפסד ריאלי! תמיד תחשבו על התשואה שלכם גם במונחים ריאליים, במיוחד בהשקעות ארוכות טווח כמו לתכנן פרישה מוקדמת חכמה.
שיעור תשואה פנימי (IRR – Internal Rate of Return) – למתקדמים (וגם לכם)
עד עכשיו דיברנו על השקעה שהתחילה עם סכום אחד. אבל מה קורה אם אתם מוסיפים כסף להשקעה לאורך זמן (למשל, הפקדות חודשיות לקרן השתלמות או לתיק השקעות), או מושכים ממנה כסף?
במקרים כאלה, חישוב התשואה הופך למורכב יותר. שיעור התשואה הפנימי (IRR) הוא מדד שלוקח בחשבון את כל תזרימי המזומנים – גם הפקדות וגם משיכות – ומחשב תשואה שנתית אפקטיבית שמגלמת את כל התנועות האלו.
זהו כלי חזק ביותר להבין את הביצועים האמיתיים של תיק השקעות שיש בו תנועה מתמדת של כסף, כמו למשל כשאתם מנסים איך לחסוך כסף כל חודש ולהשקיע אותו.
החישוב של IRR דורש בדרך כלל שימוש בתוכנה פיננסית או בגיליונות אלקטרוניים כמו Excel או Google Sheets. יש שם פונקציות מובנות בדיוק לזה (למשל, הפונקציה IRR או XIRR). הרעיון הוא למצוא את שיעור ההיוון שהופך את שווי כל תזרימי המזומנים העתידיים לשווי ההשקעה ההתחלתית.
Q&A: מורכבות וריאליות
ש: האם אני חייב לחשב את כל סוגי התשואות האלה בעצמי?
ת: ממש לא! בדרך כלל, דוחות ההשקעות שלכם יציגו לכם את התשואה (בדרך כלל שנתית ו/או אבסולוטית). המטרה של ההסבר הזה היא שתבינו מה המספרים האלה אומרים ושתדעו לשאול את השאלות הנכונות (נטו/ברוטו, על איזו תקופה, האם זה כולל הכנסות). אם יש לכם תיק מנוהל עם הפקדות ומשיכות, הבנק או בית ההשקעות שלכם אמורים לספק לכם חישוב IRR.
ש: איפה אני מוצא נתוני אינפלציה כדי לחשב תשואה ריאלית?
ת: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת מדי חודש את מדד המחירים לצרכן. זה המקור הרשמי והאמין לנתוני אינפלציה בישראל.
השקעות שונות, סיפורי תשואה שונים?
עקרונות חישוב התשואה תקפים לכל סוגי ההשקעות, אבל היישום הפרקטי יכול להיראות קצת שונה. בואו נראה דוגמאות:
מניות וקרנות נאמנות: שווי שוק והכנסות
כאן החישוב יחסית פשוט. הערך ההתחלתי הוא כמה שקניתם. הערך הסופי הוא שווי השוק העדכני. אם קיבלתם דיבידנדים, תוסיפו אותם לערך הסופי (או שתסתכלו על התשואה הכוללת המדווחת). דמי ניהול כבר בדרך כלל מופחתים.
אם אתם מחזיקים איפה להשקיע 200 אלף שקל במניות, או השקעות משתלמות ל-100 אלף דולר בקרנות שונות, סביר להניח שתקבלו דוחות שמציגים את התשואות האלו באופן אוטומטי. אבל זה תמיד טוב לדעת איך המספרים האלו מגיעים לשם.
נדל"ן: סיפור קצת יותר מורכב
השקעה בנדל"ן, כמו השקעה בנדל"ן בישראל, מניבה שני סוגי תשואה עיקריים:
- תשואת שכירות (Yield): זו ההכנסה השוטפת מהשכירות ביחס למחיר הנכס. מחשבים אותה בדרך כלל על בסיס שנתי: (הכנסת שכירות שנתית נטו – אחרי הוצאות כמו ארנונה, ועד בית, תיקונים קטנים) / (עלות רכישת הנכס + עלויות נלוות) * 100.
- רווח הון: זו עליית הערך של הנכס עצמו. מחשבים אותה כמו התשואה האבסולוטית שראינו קודם: ((מחיר מכירה פוטנציאלי/שווי שוק נוכחי – מחיר קנייה) / מחיר קנייה) * 100.
התשואה הכוללת מהשקעת נדל"ן היא שילוב של תשואת השכירות ורווח ההון (או הפסד הון). כאן החישוב מורכב יותר כי יש הרבה יותר עלויות (רכישה, שיפוץ, אחזקה, מסים) ותזרימי מזומנים לאורך זמן (שכר דירה נכנס, תיקונים יוצאים). מדד IRR מתאים מאוד להערכת כדאיות השקעות נדל"ן.
ועוד משהו בנדל"ן: מה קורה אם לקחתם משכנתא כדי איך לקנות דירה בלי הון עצמי גדול? כאן נכנס לתמונה המינוף. התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר על ההון העצמי שהשקעתם, כי אתם משתמשים בכסף של הבנק. זה מגדיל את הרווח האפשרי, אבל גם את הסיכון במקרה של ירידת ערך.
פקדונות ואיגרות חוב: יחסית פשוט
בפיקדון בנקאי, התשואה היא פשוט הריבית שקיבלתם. הנוסחה הבסיסית מספיקה כאן, בדרך כלל מדווחת כבר בשיעור שנתי אפקטיבי. לגבי איגרות חוב, החישוב כולל גם את הריבית השוטפת (קופון) וגם את רווח או הפסד ההון אם מחיר האיגרת בשוק משתנה. התשואה עד הפדיון (Yield to Maturity) היא מדד מקובל שמגלם את כל ההכנסות העתידיות מהאיגרת בהנחה שמחזיקים אותה עד הסוף.
טעויות נפוצות בחישוב (או הבנת) תשואה – ואיך להימנע מהן כמו מקצוענים
עכשיו כשאתם מבינים את העקרונות, בואו נדבר על המוקשים בדרך:
- להתמקד רק בתשואה אבסולוטית: כפי שראינו, זה מספר מטעה אם לא יודעים על איזו תקופה הוא מתייחס. תמיד תשאלו "תשואה שנתית כמה?".
- להתעלם מעמלות ומסים: התשואה האמיתית היא מה שנשאר לכם בכיס. תמיד בדקו את התשואה נטו.
- לא לקחת בחשבון אינפלציה: במיוחד בהשקעות ארוכות טווח, הפסד ריאלי זה לא כיף. תחשבו גם במונחים ריאליים.
- להשוות השקעות עם פרופילי סיכון שונים רק לפי תשואה: השקעה שהניבה 10% בסיכון גבוה היא לא בהכרח טובה יותר מהשקעה שהניבה 7% בסיכון נמוך. תמיד תסתכלו על תשואה ביחס לסיכון שלקחתם.
- לשנות את שיטת החישוב באמצע הדרך: אם אתם עוקבים אחרי תיק לאורך שנים, השתמשו באותה שיטת חישוב (IRR הוא המומלץ לתיקים עם תזרימי מזומנים שוטפים) כדי לשמור על עקביות.
- להשוות תשואה של תיק עם הפקדות/משיכות לתשואה של מדד או קרן בלי תנועה של כסף: זה כמו להשוות תפוחים ותפוזים. אם הוספתם כסף כשהשוק ירד, זה "שיפר" את התשואה שלכם לעומת מי שלא הוסיף. אם משכתם כסף כשהשוק עלה, זה "הוריד" את התשואה שלכם. מדד IRR פותר את הבעיה הזו.
Q&A: מוקשים וזהירות
ש: האם יש כלי חינמיים לחישוב תשואה מורכבת (כמו IRR)?
ת: כן, תוכנות כמו Excel ו-Google Sheets מציעות פונקציות IRR ו-XIRR שמקלות מאוד על החישוב, במיוחד אם אתם מתעדים את כל תזרימי המזומנים שלכם (תאריך + סכום, הפקדה כסכום חיובי, משיכה כסכום שלילי). יש גם מחשבונים פיננסיים אונליין שיכולים לעזור.
ש: האם תשואה היסטורית מבטיחה תשואה עתידית?
ת: חד משמעית לא. תשואה היסטורית היא רק מדד לביצועים בעבר. היא יכולה לתת אינדיקציה, אבל שוק ההון והכלכלה דינמיים מאוד, ואין שום ערובה שהעבר יחזור על עצמו. אל תבחרו השקעה רק בגלל שהייתה לה תשואה גבוהה בעבר הקרוב. חקרו אותה לעומק.
מעבר למספרים: מה עושים עם התשואה שחישבתם?
אז חישבתם. קיבלתם מספר. מה עכשיו? המספר הזה הוא לא סוף הסיפור, אלא רק ההתחלה. הוא אמור לשמש לכם ככלי לקבלת החלטות.
- השוואה: עכשיו אתם יכולים להשוות את ביצועי ההשקעה שלכם לאלטרנטיבות אחרות ששקלתם, או למדדי השוואה רלוונטיים (Benchmarks). אם השקעתם במניות ישראליות, השוו את התשואה שלכם לתשואה של מדד ת"א 125. אם השקעתם באג"ח ממשלתיות, השוו למדד אג"ח ממשלתי. האם הצלחתם "להכות את השוק" או שפיגרתם אחריו?
- הערכה מול מטרות: האם התשואה שהשגתם מתאימה למטרות הפיננסיות שלכם? אם אתם חוסכים לאיפה להשקיע 500 אלף שקל בעוד 5 שנים, וקצב התשואה הנוכחי לא יביא אתכם לשם, אולי כדאי לשקול שינוי אסטרטגיה (אולי להגדיל סיכון? אולי להגדיל את סך ההפקדה החודשית?).
- אופטימיזציה: האם יש חלקים בתיק שמניבים תשואה נמוכה משמעותית ללא סיבה טובה? האם דמי הניהול "אוכלים" חלק גדול מדי מהתשואה? הבנת התשואה ברמת הנכס הבודד או הקרן הספציפית בתיק יכולה לעזור לכם לבצע התאמות ולשפר את הביצועים הכוללים.
זכרו, שיטות לחיסכון חודשי ובניית הון הן מסע ארוך. חישוב ומעקב אחר התשואה הם כמו בדיקת מפה ומצפן לאורך הדרך. הם עוזרים לכם לוודא שאתם בכיוון הנכון ליעדים הפיננסיים שלכם.
אז הנה, פישטנו את עולם חישוב התשואה. זה לא באמת סוד גדול, וזה לגמרי בהישג יד. הבנת המספרים האלה תיתן לכם תחושת שליטה וביטחון לגבי הכסף שלכם, ותאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות במקום לנחש או ללכת בעקבות המלצות עיוורות.
תתחילו בקטן, עם ההשקעות שכבר יש לכם. חשבו את התשואה האבסולוטית, אחר כך השנתית. קחו בחשבון עמלות. בדקו מול אינפלציה. וככל שהתיק יגדל ויתפתח, כלים מורכבים יותר כמו IRR יהפכו להיות רלוונטיים יותר.
הכסף שלכם עובד קשה, מגיע לכם לדעת בדיוק כמה הוא מצליח. בהצלחה במסע הפיננסי שלכם!

דניאל באנקו הוא המייסד של אתר Banku, פלטפורמה מקצועית בתחום הפיננסים. בעל ניסיון עשיר עם השקעות בשוק ההון, נדל"ן בארץ ובחו"ל וגם כלכלי אישי. דניאל מקדם ידע פיננסי בגובה העיניים ומסייע לאלפי משפחות לקבל החלטות חכמות ובטוחות. האתר משלב כלים מעשיים, מדריכים ועדכונים מהשטח.