האם כדאי להשקיע באג"ח ומה הבנקים מסתירים מכם באמת

האם הכסף שלכם יכול לעבוד בשבילכם בלי לצאת מהמיטה? בואו נדבר על זה

בואו נודה באמת. רובנו שומעים על "השקעות", והדבר הראשון שעולה לראש זה הבורסה. מניות שעולות ויורדות כמו רכבת הרים, אקשן, סיכונים, וגם סיפורי הצלחה מטורפים (ומצד שני, גם סיפורי כישלון לא פחות מטורפים). אבל מה אם אני אגיד לכם שיש עוד עולם שלם שם בחוץ? עולם שבו הדברים קצת יותר… רגועים? עולם שיכול לתת לכם הכנסה יחסית יציבה, בלי כאבי הראש של לעקוב אחרי כל ציוץ של מנכ"ל איפשהו בעולם? כן, אני מדבר על אג"ח. יכול להיות שזה נשמע לכם יבש, כמו שיעור כלכלה משעמם מהאוניברסיטה, אבל תאמינו לי, אג"ח זה הרבה יותר מעניין ממה שנדמה לכם. זה כלי פיננסי סופר חשוב, שיכול לשחק תפקיד מרכזי בבניית תיק ההשקעות שלכם, בין אם אתם רק מתחילים ובין אם יש לכם כבר סכומים נכבדים שצריכים לעבוד בשבילכם. אז שבו, תנשמו עמוק, ובואו נצלול ביחד לעולם האג"ח. אחרי המאמר הזה, אתם תבינו בדיוק מה זה, למה זה כדאי (ומתי לא), ותצאו מכאן עם ידע שישים אתכם כמה צעדים קדימה במסע הפיננסי שלכם. מוכנים? יאללה.

אז מה זה לעזאזל אג"ח? הסבר פשוט (אבל לא פשטני)

תחשבו על זה ככה: כשאנחנו קונים מניה, אנחנו בעצם קונים חלק קטנטן מחברה. אנחנו הופכים להיות שותפים שלה, על כל המשתמע מכך – אם היא מצליחה, אנחנו מרוויחים; אם היא קורסת, אנחנו מפסידים הכל. אג"ח, לעומת זאת, זה משהו אחר לגמרי. כשאנחנו קונים אג"ח, אנחנו בעצם נותנים הלוואה למישהו. למישהו הזה יכול להיות מדינה (כמו ממשלת ישראל או ממשלת ארה"ב) או חברה גדולה (כמו טבע או הבנק שאתם מתעסקים איתו). בתמורה להלוואה הזו, המלווה (אנחנו!) מקבל הבטחה. הבטחה לקבל בחזרה את סכום ההלוואה המקורי (שנקרא "קרן") בתאריך מסוים בעתיד (שנקרא "תאריך הפדיון"), ובינתיים – לקבל תשלומי ריבית תקופתיים (שנקראים "קופון").

מי בכלל צריך ללוות כסף מאיתנו, האזרחים הפשוטים?

שאלה מעולה! ולתשובה שתי שחקניות ראשיות:

ממשלות: מדינות צריכות המון כסף כדי לממן את הפעילות שלהן – לבנות כבישים, בתי חולים, לשלם משכורות לעובדי מדינה, לשלם קצבאות וכן הלאה. במקום להעלות מיסים בטירוף (שזה אף פעם לא פופולרי), הן מנפיקות אג"ח. אתם בעצם מלווים כסף למדינה, והיא מתחייבת להחזיר לכם אותו עם ריבית. נשמע כמו עסקה הוגנת, נכון?
חברות: חברות גדולות צריכות כסף בשביל להתפתח – להקים מפעל חדש, לרכוש חברה אחרת, לממן מחקר ופיתוח. הן יכולות לגייס כסף מהבנק (לקיחת הלוואה), או להנפיק מניות (למכור חלק מהבעלות על החברה), או… להנפיק אג"ח! ככה הן מגייסות כסף ישירות מהציבור או ממוסדות פיננסיים גדולים.

המילים המפוצצות שחייבים להכיר

כשמדברים על אג"ח, יש כמה מושגים שחוזרים על עצמם. אל תיבהלו, זה פשוט.

ערך נקוב (Principal/Face Value): זה הסכום המקורי שהלוויתם, ושאתם אמורים לקבל בחזרה בתאריך הפדיון. נגיד קניתם אג"ח בערך נקוב של 1,000 ש"ח. זה מה שתקבלו בחזרה בסוף התקופה.
קופון (Coupon Rate/Payment): זו הריבית התקופתית שהמנפיק (הממשלה או החברה) משלם לכם. לרוב זה משולם פעם או פעמיים בשנה. אם הקופון הוא 5% על ערך נקוב של 1,000 ש"ח, אתם תקבלו 50 ש"ח בשנה (או 25 ש"ח פעמיים בשנה). זה כמו שכר דירה על הכסף שלכם.
תאריך פדיון (Maturity Date): התאריך שבו ההלוואה מסתיימת והמנפיק מחזיר לכם את הערך הנקוב של האג"ח. יכול להיות שנה, חמש שנים, עשרים שנה, או אפילו יותר. ככל שהתאריך רחוק יותר, הסיכון (ולרוב גם התשואה) עולים.

אז בעצם, אג"ח זה סוג של חסכון ארוך טווח עם ריבית ידועה מראש (לרוב, יש גם אג"ח עם ריבית משתנה, אבל נישאר בפשטות בינתיים). זה קצת מזכיר השוואת ריביות על פקדונות בבנק, רק עם קצת יותר טוויסט.

למה שבכלל תטרחו להכניס אג"ח לתיק ההשקעות שלכם? הצד החיובי

אוקיי, אז הבנו מה זה. אבל למה שזה יהיה מעניין? הרי כולם מדברים על מניות שטסות לשמיים או על איך לקנות ביטקוין בכרטיס אשראי. אז הנה כמה סיבות טובות לשקול את האפשרות הרגועה יותר:

פחות כאב ראש, יותר שקט נפשי (בדרך כלל)

בניגוד למניות שיכולות להשתולל מצד לצד בגלל כל מיני דברים קטנים או גדולים, אג"ח נחשבות (באופן כללי!) פחות תנודתיות. אם קניתם אג"ח של ממשלה יציבה, הסיכוי שתקבלו את הכסף שלכם בחזרה בתאריך הפדיון ותשלומי הקופון בדרך הוא גבוה. זה נותן תחושת ביטחון מסוימת, שמאוד חשובה למי שלא ישן טוב בלילה כשהשווקים אדומים. זה כלי מצוין לשמירה על שיטות לחיסכון חודשי שצברתם בעמל רב.

הכנסה קבועה וידועה מראש

אחד היתרונות הגדולים של אג"ח קופון הוא זרם ההכנסה הידוע מראש. אתם יודעים מתי בדיוק תקבלו את תשלומי הריבית וכמה. זה יכול להיות ממש שימושי למי שצריך הכנסה שוטפת, כמו למשל אנשים שמתכננים פרישה מוקדמת – איך עושים את זה נכון וזקוקים להשלמת הכנסה.

פיזור, פיזור, פיזור!

מילת הקסם בעולם ההשקעות היא "פיזור". לא לשים את כל הביצים בסל אחד. אג"ח מספקות פיזור מצוין לתיק השקעות שמבוסס בעיקר על מניות. כשלפעמים המניות יורדות, האג"ח יכולות לשמור על ערכן ואפילו לעלות (נדבר על זה בהמשך), וככה התיק הכולל שלכם פחות חוטף מכות. זה כלי חשוב בין אם אתם משקיעים סכומים קטנים יחסית ובין אם אתם שואפים ל לחסוך מיליון – מדריך.

רגע, רגע, רגע… יש פה גם סיכונים? ברור שיש!

אל תטעו, "פחות תנודתי" זה לא "בלי סיכון בכלל". יש כמה דברים שחשוב להכיר לפני שרצים לקנות אג"ח כמו לחמניות חמות:

סיכון שינוי הריבית: אוי לא, הבנק המרכזי זז!

זה הסיכון הכי חשוב להבין כשמשקיעים באג"ח. הערך של אג"ח שכבר הונפקה זז בכיוון ההפוך לשינויים בריבית במשק.

כשהריבית עולה: אג"ח חדשות שמונפקות מציעות ריבית (קופון) גבוהה יותר. פתאום, האג"ח הישנה שלכם, שמשלמת קופון נמוך יותר, נהיית פחות אטרקטיבית. מה קורה? הערך שלה בשוק יורד! אם תנסו למכור אותה לפני תאריך הפדיון, כנראה תפסידו כסף.
כשהריבית יורדת: בדיוק ההפך! אג"ח חדשות מציעות ריבית נמוכה. האג"ח הישנה שלכם, עם הקופון הגבוה, פתאום סופר אטרקטיבית. הערך שלה בשוק עולה! אתם יכולים למכור אותה ברווח.

זה נשמע אולי מסובך, אבל הרעיון פשוט: אם יש משהו חדש וטוב יותר (ריבית גבוהה), הישן נהיה שווה פחות. ואם החדש פחות טוב (ריבית נמוכה), הישן נהיה שווה יותר. הסיכון הזה גדול יותר ככל שתאריך הפדיון רחוק יותר.

סיכון אינפלציה: השודד השקט

נניח שקניתם אג"ח עם קופון קבוע של 3% בשנה. אם האינפלציה היא 2%, הריבית הריאלית שלכם היא 1% (3%-2%). לא משהו לכתוב עליו הביתה, אבל סביר. מה קורה אם האינפלציה קופצת ל-5%? פתאום, ה-3% שאתם מקבלים לא מכסים בכלל את עליית המחירים. הכסף שאתם מקבלים (והקרן שתקבלו בחזרה) שווים פחות מבחינת כוח קנייה. זה סיכון משמעותי באג"ח עם ריבית קבועה.

סיכון אשראי (או: שהמנפיק יפשוט רגל)

זה הסיכון שהמנפיק של האג"ח – הממשלה או החברה – לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהם. כלומר, לא לשלם את הקופונים או לא להחזיר את הקרן בתאריך הפדיון. במקרה כזה, אתם יכולים להפסיד חלק מהכסף שהשקעתם או את כולו. הסיכון הזה כמובן שונה דרמטית בין סוגי אג"ח שונים:

אג"ח של ממשלה יציבה (כמו ארה"ב או גרמניה, ולרוב גם ישראל) נחשבות לבעלות סיכון אשראי נמוך מאוד. מדינות כאלה תמיד יכולות להדפיס עוד כסף (למרות שזה לא מומלץ) או להעלות מיסים כדי לשלם חובות.
אג"ח של חברות (אג"ח קונצרניות) הן בעלות סיכון אשראי גבוה יותר. חברות יכולות להפסיד כסף, להיקלע לקשיים ואפילו לפשוט רגל. ככל שהחברה נחשבת ליותר מסוכנת מבחינה פיננסית, כך היא תצטרך להציע ריבית גבוהה יותר כדי שמישהו ירצה להלוות לה כסף. אג"ח של חברות בסיכון גבוה נקראות לפעמים "אג"ח זבל" (Junk Bonds) – שם לא מחמיא במיוחד, שמרמז בדיוק על רמת הסיכון.

לכל אג"ח קונצרנית יש דירוג אשראי שניתן לה על ידי חברות דירוג בינלאומיות (כמו Moody's, S&P). הדירוג הזה משקף את הערכת הסיכון שהחברה לא תשלם את חובותיה. דירוג גבוה (AAA, AA) אומר סיכון נמוך, ודירוג נמוך (BB, B, C) אומר סיכון גבוה.

אוקיי, אז איך בעצם משקיעים באג"ח בפועל?

לא צריך ללכת לדוכן ברחוב ולקנות פיסות נייר עם הבטחות. העולם המודרני מציע דרכים הרבה יותר קלות:

לקנות אג"ח ספציפיות (לא למתחילים)

אפשר לקנות אג"ח בודדות דרך חשבון השקעות בבנק או בבית השקעות. היתרון הוא שאתם יודעים בדיוק מה קניתם ומתי תקבלו את הכסף. החסרון? זה דורש ידע ומחקר בשביל לבחור את האג"ח הנכונות, והרבה פעמים צריך סכומים מינימליים די גבוהים בשביל לקנות אג"ח בודדות בצורה יעילה. זה קצת כמו להשקיע לבד ב איפה להשקיע 200 אלף שקל או השקעות בסכום גבוה לבד, בלי פיזור.

השקעה דרך קרנות אג"ח (המסלול הפופולרי)

הדרך הכי פופולרית ומומלצת לרוב המשקיעים היא דרך קרנות נאמנות או תעודות סל (ETFs) שמשקיעות באג"ח.

קרן נאמנות אג"ח: אתם קונים יחידות בקרן, והמנהלים של הקרן משקיעים את הכסף של כל המשקיעים בפורטפוליו מגוון של אג"ח שונות. זה מספק פיזור אוטומטי (אתם לא תלויים באג"ח אחת בודדת) וניהול מקצועי. יש קרנות שמתמחות באג"ח ממשלתיות, קונצרניות, אג"ח לזמן קצר, לזמן ארוך, אג"ח בחו"ל ועוד.
תעודת סל (ETF) אג"ח: דומה לקרן נאמנות, אבל נסחרת בבורסה כמו מניה. לרוב דמי הניהול שלהן נמוכים יותר. הן עוקבות אחרי מדד אג"ח מסוים (למשל, מדד אג"ח ממשלתי ישראל, מדד אג"ח קונצרני וכו').

השקעה בקרן או בתעודת סל היא דרך נוחה ונגישה להשיג פיזור וליהנות מהיתרונות של השקעה באג"ח גם בסכומים קטנים יחסית.

מתי אג"ח מתאימות לכם? זה תלוי בכם ובמטרות שלכם!

אג"ח הן לא קסם שמתאים לכולם בכל מצב. הן כלי אחד בארגז הכלים הפיננסי שלכם. מתי הן יכולות להיות רלוונטיות?

כשאתם רוצים להקטין סיכון: אם תיק המניות שלכם מרגיש לכם מסוכן מדי, הוספת אג"ח יכולה לאזן אותו ולהקטין את התנודתיות הכוללת.
כשאתם מחפשים הכנסה שוטפת: אג"ח קופון יכולות לספק זרם הכנסה צפוי ויחסית קבוע.
כשאתם מתקרבים לגיל פרישה: ככל שמתקרבים לרגע שבו תצטרכו להשתמש בכסף, כדאי לצמצם סיכונים. אג"ח יכולות לעזור לשמר את ההון שצברתם. זה חלק חשוב בתכנון לחיות בנוחות בפרישה מוקדמת.
כשאתם רוצים לגוון מעבר למניות ונדל"ן: במקום לשים את כל הכסף רק בבורסה או רק ב השקעה בנדל"ן בישראל, אג"ח מאפשרות פיזור לעוד סוג נכס.

אג"ח פחות מתאימות למי שמחפש צמיחה מהירה ומוכן לקחת סיכונים גבוהים בשביל זה. הן גם פחות רלוונטיות למי שמתחיל ממש מאפס, אולי מישהו שרק בודק איך להרוויח כסף בגיל 14 – הסכומים והאופק כנראה יתאימו יותר לחיסכון פשוט או השקעה בסכומים קטנים יותר באפיקים אחרים.

שאלות נפוצות ששמעתי במהלך הקריירה (קצת על אג"ח)

בואו נסגור כמה פינות עם תשובות לשאלות נפוצות:

שאלה: האם אג"ח ממשלתיות תמיד בטוחות לחלוטין?
תשובה: באחוזים, הסיכון נמוך מאוד, במיוחד במדינות מפותחות ויציבות. התיאוריה היא שממשלה תמיד יכולה להדפיס כסף או לגייס מיסים כדי לשלם את החוב. אבל תיאורטית (וזה קרה בעבר במדינות מסוימות), מדינה יכולה להיקלע למשבר כלכלי כזה שהיא תיאלץ לעשות "תספורת" (לא לשלם את כל החוב). זה תרחיש קיצון.

שאלה: מה ההבדל בין אג"ח עם ריבית קבועה לאג"ח עם ריבית משתנה?
תשובה: אג"ח עם ריבית קבועה משלמת את אותו קופון לאורך כל חיי האג"ח. אג"ח עם ריבית משתנה צמודה בדרך כלל לריבית בנק ישראל או מדד אחר, והקופון שלה מתעדכן בהתאם. אג"ח עם ריבית קבועה רגישה יותר לשינויי ריבית (כמו שהסברתי קודם), בעוד אג"ח עם ריבית משתנה פחות רגישה לסיכון הזה, אבל התשואה שלה פחות צפויה.

שאלה: האם עדיף לקנות אג"ח בודדות או קרן אג"ח?
תשובה: לרוב המשקיעים, קרן אג"ח (או תעודת סל) היא עדיפה. היא מספקת פיזור רחב יותר (אתם לא תלויים במנפיק אחד), נזילות גבוהה יותר (קל לקנות ולמכור יחידות בקרן), וניהול מקצועי. קניית אג"ח בודדות מתאימה יותר למשקיעים מתוחכמים עם סכומים גדולים מאוד ורצון לבנות תיק אג"ח מותאם אישית.

שאלה: איך מחשבים תשואה שנתית על אג"ח?
תשובה: זה קצת יותר מורכב מלחלק את הקופון במחיר. התשואה "לפדיון" (Yield to Maturity) היא מדד שמחושב ולוקח בחשבון את כל תשלומי הקופון העתידיים ואת ההפרש בין המחיר ששילמתם היום לערך הנקוב שתקבלו בפדיון, ו"פורס" את הרווח או ההפסד הזה על פני כל חיי האג"ח. זה המדד הכי מדויק לתשואה הצפויה אם מחזיקים את האג"ח עד הפדיון.

שאלה: האם אפשר להפסיד כסף על השקעה באג"ח?
תשובה: בהחלט! אם קניתם אג"ח והריבית עלתה משמעותית, או אם המנפיק נקלע לקשיים ולא יכול לשלם את חובותיו, או אם האינפלציה גבוהה מהריבית שאתם מקבלים – אתם בהחלט יכולים להפסיד כסף, או לפחות להפסיד כוח קנייה של הכסף שלכם. לכן חשוב להבין את הסיכונים.

השורה התחתונה: אג"ח בתיק שלכם – כן או לא?

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. זה תלוי בגיל שלכם, ביעדים הפיננסיים שלכם, במידת הסיכון שאתם מוכנים לקחת, וגם בסכומי הכסף שיש לכם להשקיע. האם אתם מתחילים את המסע שלכם עם איפה להשקיע 100 אלף דולר, או שבניתם כבר בניית הון משמעותי של מיליון שקל בעזרת חיסכון? הכל משנה.

אג"ח הן כלי מצוין לפיזור, להורדת הסיכון בתיק, וליצירת זרם הכנסה יחסית צפוי. הן חשובות במיוחד ככל שמתקרבים לגיל שבו תצטרכו את הכסף (פרישה, למשל). אבל הן לא חפות מסיכונים – בעיקר סיכון ריבית וסיכון אשראי.

החוכמה היא לא להסתכל על אג"ח או מניות בנפרד, אלא לחשוב על תיק השקעות שלם. תיק שמשלב סוגי נכסים שונים בצורה נכונה, בהתאם למצב ולמטרות שלכם. תמיד כדאי להתייעץ עם איש מקצוע שמבין עניין, מישהו שיוכל לעזור לכם לבנות תיק שמתאים בדיוק לכם.

אז לפני שאתם קופצים למים העמוקים של שוק המניות הפרוע, תנו רגע מחשבה גם לאפשרות הרגועה יותר, זו שבה הכסף שלכם יכול לשבת, לקבל ריבית, ולחכות בסבלנות לתאריך הפדיון. יכול להיות שזה בדיוק מה שהתיק שלכם צריך כדי לישון קצת יותר בשקט בלילה.