רגע, רגע, לפני שאתם רצים לבנק או לסניף צ'יינג' הקרוב עם השטר המקופל הזה שמצאתם בתחתית המגירה הישנה, או קיבלתם בירושה מאיזה דוד אהוב שהחביא מזומנים "לימים קשים"… בואו נדבר רגע על השטר ההוא. כן כן, השטר של ה-100 דולר. זה עם התמונה המוכרת של בנג'מין פרנקלין, אבל אולי הוא נראה לכם קצת… עתיק מדי? אולי הוא חסר את כל הסרטים הכחולים והפיצ'רים המגניבים של השטרות החדשים? אז מה הסיפור? האם הכסף "הישן" הזה עדיין שווה משהו, או שהוא שווה רק כערך היסטורי במוזיאון או בתור חומר גלם למדורה? אם אי פעם מצאתם את עצמכם מחזיקים בשטר של מאה דולר שנראה כאילו הוא יצא מסרט היסטורי, והתחלתם לתהות אם הוא בכלל חוקי, אתם לא לבד. השאלה הזו עולה לא מעט, ויש סביבה לא מעט אי-הבנות. בואו נעשה סדר, ננפץ כמה מיתוסים, ונבין אחת ולתמיד מה קורה עם שטרות הדולר הישנים שלכם.
אז מה הבעיה עם שטרות דולר "עתיקים"?
האמת היא, שאין שום "בעיה" מהותית עם רובם המוחלט של שטרות הדולר האמריקאי הישנים. בניגוד למטבעות של מדינות אחרות, שעוברים דנומינציה, החלפת מטבע, או פשוט יוצאים משימוש רשמי לאחר עדכונים משמעותיים, שטרות הדולר האמריקאי, או בשמם הרשמי "Federal Reserve Notes", שומרים על ערכם הנקוב באופן רשמי ולתמיד. כן, קראתם נכון. לתמיד. זה אומר ששטר של 100 דולר שהודפס לפני 50 שנה או אפילו 100 שנה, עדיין שווה באופן רשמי 100 דולר. מגניב, נכון?
אבל רגע, אם זה כל כך פשוט, למה בכלל השאלה הזו עולה? ולמה לפעמים מרגיש קצת מוזר לנסות להשתמש בשטר כזה? ובכן, התשובה נעוצה בכמה סיבות, שקשורות יותר לפרקטיקה ולתפיסה מאשר לתוקף החוקי של השטר עצמו. שטרות עוברים עדכונים ושינויים עיצוביים וביטחוניים מעת לעת. שטרות ישנים נראים שונה. הם חסרים את כל המנגנונים המתקדמים נגד זיופים שיש בשטרות החדשים. זה יכול לגרום לחוסר נוחות או חשש אצל מי שמקבל אותם, בעיקר עסקים קטנים או אנשים פרטיים שלא מכירים את כל הגרסאות ההיסטוריות של השטר.
למה בכלל מדפיסים שטרות חדשים ומשנים את העיצוב?
שאלה מצוינת! הסיבה העיקרית והחשובה ביותר היא מלחמה בזייפנים. העולם מתקדם, וגם הטכנולוגיה של הזייפנים מתקדמת. כדי להישאר צעד אחד לפחות לפני מי שמנסה להדפיס כסף מזויף, בנק הפדרל ריזרב של ארצות הברית (הגוף שאחראי על הנפקת המטבע) משדרג את מאפייני האבטחה בשטרות. זה כולל דברים כמו:
- סימני מים משופרים
- חוטי ביטחון תלת-ממדיים משולבים בשטר
- דיו משתנה צבע
- הדפסות במיקרוסקופ
- וכמובן, עיצובים גרפיים משתנים שהרבה יותר קשים לחיקוי
השינויים האלה נועדו להקשות משמעותית על זיוף ולהקל על הציבור ועסקים לזהות שטר אמיתי משיטר מזויף. הבעיה היא שברגע שיוצא שטר חדש עם מאפייני אבטחה חדשים, אנשים נוטים להכיר ולהתרגל אליהם. כשהם נתקלים בשטר ישן, שאין לו את הפיצ'רים האלה, זה יכול לעורר חשד, גם אם השטר המדובר אמיתי לחלוטין.
סיבה נוספת היא פשוט בלאי טבעי. כסף עובר מיד ליד, נקרע, מתלכלך, ולפעמים אפילו מתכווץ בכביסה בטעות (קרה לטובים ביותר!). שטרות שניזוקו קשה יוצאים מהמחזור באופן טבעי ומוחלפים בחדשים.
האבולוציה של שטר ה-100 דולר: כמה גרסאות יש בכלל?
שטר ה-100 דולר עבר לא מעט גלגולים מאז הופעתו הראשונה. אם ניקח רק את הגרסאות המודרניות יותר, מהמחצית השנייה של המאה ה-20 ועד היום, יש כמה סדרות מרכזיות:
- סדרות ישנות (לפני 1990): אלו השטרות הקלאסיים יותר, עם גודל אחיד לכל הסוגים (ה"Standard size" שהיה נפוץ תקופה ארוכה) ופחות מאפייני אבטחה בולטים לעין הרגילה.
- סדרת 1990-1996: הכניסו את מאפייני האבטחה הראשונים שהיו נראים לעין יחסית לציבור הרחב, כמו חוט הביטחון המוטבע וסימן המים המשופר.
- סדרת 1996-2013: זו סדרת ה"Big Head" (ראש גדול), שבה הוגדלה תמונתו של פרנקלין והוזזה הצידה כדי לפנות מקום למאפייני אבטחה חדשים, כמו הדיו שמשתנה צבע (הופך מירוק לשחור כשמטים את השטר).
- סדרת 2013 והלאה: זו הגרסה הכי עדכנית, עם סרט הביטחון התלת-ממדי הכחול, פעמון בדיו המשתנה צבע שמשולב בדיו של הספרה '100', ועוד שיפורים רבים. זה השטר הצבעוני וה"עמוס" ביותר במאפייני אבטחה נכון להיום.
כל אחת מהגרסאות האלה היא עדיין כסף חוקי. כן, גם השטר הדקיק והקצת דהוי מסדרת 1969 אם הוא אמיתי, שווה בדיוק כמו השטר הנוצץ עם הפס הכחול שמצא את דרכו אליכם בדרך לא דרך.
שאלות ותשובות בזק:
ש: האם בנק בישראל חייב לקבל שטר דולר ישן?
ת: כן. בנקים מסחריים בישראל מחויבים על ידי בנק ישראל לקבל שטרות דולר אמריקאי תקפים. כל עוד השטר אמיתי, הבנק אמור לקבל אותו. עם זאת, ייתכן שהם יצטרכו לבצע בדיקות נוספות כדי לוודא את האותנטיות, וזה יכול לקחת קצת זמן.
ש: מה אם עסק מסוים לא מוכן לקבל את השטר שלי?
ת: מבחינה חוקית, שטר דולר אמיתי תקף הוא כסף חוקי. אבל עסקים פרטיים (שאינם בנקים) אינם מחויבים לקבל כל סוג של תשלום, בטח לא במטבע זר, ובוודאי לא שטרות ישנים שעלולים לעורר אצלם חשד. אם עסק מסרב לקבל שטר ספציפי, זו זכותו, והוא לא בהכרח אומר שהשטר מזויף או לא תקף, אלא שהם פשוט לא מוכנים לקחת את הסיכון או את הטרחה של בדיקתו.
ש: איך אני יכול לדעת אם השטר הישן שלי אמיתי?
ת: זה הופך להיות יותר מאתגר ככל שהשטר ישן יותר ופחות מכירים את מאפייני האבטחה שלו. בנק הפדרל ריזרב מספק מדריכים ותמונות של כל סדרות השטרות באתר שלו. הדרך הבטוחה ביותר היא לפנות לבנק או לגורם מוסמך אחר (כמו חלפן כספים מוכר) שיכול לבדוק את השטר עבורכם.
ש: האם שטרות ישנים שווים יותר לאספנים?
ת: לפעמים, כן. אבל זה תלוי במצב השטר (שמור היטב? קרוע? מקופל?), בסדרת ההדפסה הספציפית, ובפרטים נוספים שיכולים לעניין אספני שטרות. שטרות משנות ה-20 או ה-30 של המאה הקודמת, במצב שמור, יכולים להיות שווים יותר מערכם הנקוב לאספנים, אבל שטרות משנות ה-70, ה-80 או ה-90 לרוב יהיו שווים רק את ערכם הנקוב.
איפה המלכוד? ולמה "Banku" לא מקבל את השטר הישן שלכם? (רגע, אנחנו אתר, לא בנק!)
אז אמרנו ששטרות ישנים אמיתיים תקפים. זה נכון. המלכוד, אם אפשר לקרוא לזה כך, הוא פרקטי לחלוטין. הדפסת כסף מזויף היא תעשייה עולמית, והזייפנים משתכללים כל הזמן. שטרות ישנים, שאין בהם את אמצעי הזיהוי המתקדמים של היום, הם מטרה קלה יותר לזייפנים. קל יותר ליצור זיוף "משכנע" של שטר בן 30 שנה מאשר של שטר מהסדרה החדשה עם הפס הכחול התלת-ממדי. בגלל זה, עסקים ואנשים פרטיים פשוט חוששים לקבל שטרות ישנים מדי שאין להם את הידע או הכלים לבדוק את אמיתותם בקלות ובמהירות.
תחשבו על זה: אתם מוכרים משהו בחנות, מישהו מגיש לכם שטר 100 דולר שנראה קצת שונה ממה שאתם רגילים, והוא גם קצת דהוי. הסיכון מבחינתכם הוא שאם השטר מזויף, הפסדתם 100 דולר (שזה לא מעט!). בגלל זה, רבים מעדיפים פשוט לומר "לא" לשטרות שנראים להם חשודים או "ישנים מדי". זה לא אומר שהשטר אינו תקף רשמית, זה אומר שהם לא רוצים לקחת את הסיכון של זיוף. זה קצת כמו לנסות לשלם בצ'ק בחנות קטנה שמעולם לא שמעו עליה – הם יכולים לסרב פשוט כי הם לא מכירים את שיטת התשלום או חוששים שהוא לא יכובד.
מה לעשות אם יש לכם שטר "חשוד" או "ישן מדי"?
קודם כל, אל תיכנסו לפאניקה. רוב הסיכויים שאם קיבלתם את השטר ממקור לגיטימי (כמו בנק, חלפן מורשה, או מישהו שאתם סומכים עליו), השטר אמיתי. הבעיה היא רק מידת הקבלה שלו בציבור הרחב.
הדרך הטובה ביותר "להיפטר" (במובן הטוב של המילה!) משטר ישן שאתם מתקשים להשתמש בו היא להפקיד אותו בבנק. בנקים בישראל, כאמור, מחויבים לקבל שטרות דולר אמיתיים תקפים, לא משנה מאיזו סדרה הם. גם אם לוקח להם רגע לבדוק אותו, בסופו של דבר הם יקבלו אותו ויזכו את חשבונכם בשקלים (לפי שער ההמרה הנוכחי) או יפקידו לכם דולרים לחשבון הדולרי אם יש לכם כזה. פתיחת חשבון בנק לצעירים או מבוגרים היא הדרך המקובלת לנהל כסף.
אפשרות נוספת היא לגשת לחלפן כספים מורשה ובעל מוניטין. לרובם יש את הידע והכלים לזהות שטרות אמיתיים מכל הסדרות, והם ימירו לכם אותם לשקלים. עם זאת, שימו לב שהם עשויים לגבות עמלה כלשהי על ההמרה.
אם אתם רוצים לבדוק את השטר בעצמכם (ברמת בדיקה בסיסית, כמובן), אתר הפדרל ריזרב האמריקאי הוא מקור מצוין למידע על מאפייני האבטחה של כל סדרות השטרות. פשוט חפשו את שנת הסדרה שמופיעה על השטר (לרוב ליד החתימות בתחתית). להבין תשואות השקעה זה חשוב, אבל לא פחות חשוב זה להבין איך נראה הכסף עצמו!
השקעה בכסף או השקעה במשהו אחר? זו השאלה!
בעידן שבו כל העולם הולך לכיוון דיגיטלי, והאפשרויות להשקיע את הכסף שלכם מגוונות יותר מאי פעם, להחזיק סתם כך ערימות של מזומנים (בטח כאלה שעלולים לעורר שאלות) זה פחות או יותר הדרך הכי פחות יעילה לגרום לכסף שלכם לעבוד בשבילכם. דולרים שוכבים במגירה לא מרוויחים ריבית, לא צוברים תשואה, ולא נהנים מעליות ערך (אלא אם כן אתם אספנים, כאמור, וזה סיפור אחר לגמרי).
היום, בלחיצת כפתור, אפשר לבחור בין שלל אפיקי השקעה: השוואת ריביות על פקדונות בבנקים (למי שמחפש מקום בטוח וכמעט ללא סיכון לכסף), השקעה עם תשואה גבוהה בשוק ההון (שדורשת קצת יותר הבנה ונכונות לסיכון), או אולי רעיונות להשקעה בסכום גבוה בנדל"ן בארץ או בחו"ל. אפילו קניית ביטקוין בכרטיס אשראי הפכה להיות נגישה מאי פעם למי שמתעניין בעולם המטבעות הדיגיטליים. העולם הפיננסי פתוח בפניכם!
להחזיק מזומן, ובטח מזומן ישן, זה נוח אולי למצבי חירום מידיים, אבל לטווח הארוך? פחות משתלם. אם מצאתם סכום כסף "רדום", בין אם זה בשקלים או בדולרים, במקום לתת לו לשכב שם ולהישחק מערכו בגלל אינפלציה (ואולי גם ליצור לכם כאב ראש כשתרצו להשתמש בו), אולי כדאי לחשוב איך לגרום לו לצמוח. איך לחסוך כסף כל חודש, אפילו בסכומים קטנים, ולגרום לו לעבוד עבורכם? זה כבר סיפור אחר, ומשתלם הרבה יותר.
עוד שאלות ותשובות מרתקות (או סתם כאלה שעולות בראש):
ש: אם השטר שלי קרוע קצת או מלוכלך, האם הוא עדיין תקף?
ת: באופן רשמי, כן. שטרות אמיתיים פגומים נשארים תקפים. הבעיה היא שוב פרקטית – עסק או אדם פרטי עשוי לסרב לקבל שטר במצב ירוד מאוד מתוך חשש לאמיתותו או פשוט כי הוא "לא נעים" למראה. בנקים יקבלו שטרות פגומים (כל עוד הם אמיתיים ויותר מחצי שטר קיים) וישלחו אותם לגריסה ולהחלפה בשטרות חדשים דרך בנק ישראל והפדרל ריזרב.
ש: האם יש שטרות דולר שיצאו משימוש לחלוטין?
ת: לא מהסדרות המודרניות המוכרות. שטרות שהיו בשימוש לפני הקמת הפדרל ריזרב (למשל, שטרות בנקים לאומיים שהונפקו על ידי בנקים פרטיים בתמיכת הממשלה, שהיה נוהג אחר) אינם כסף חוקי היום לצורך עסקאות שוטפות. אבל שטרות הפדרל ריזרב, שהונפקו מאז הקמתו, תקפים לעד.
ש: האם יש הבדל בקבלת שטרות ישנים בין ארה"ב לישראל?
ת: בארה"ב עצמה, שם האוכלוסייה רגילה יותר לראות מגוון רחב של שטרות מכל הסדרות במחזור, קל יותר להשתמש בשטרות ישנים. עדיין, עסקים קטנים או כאלה שחוששים מזיופים עשויים להסס. בישראל, מכיוון שמטבע הדולר פחות נפוץ בשימוש יום-יומי (לעומת שקלים), ויותר עובר דרך בנקים וחלפנים, חוסר ההיכרות עם סדרות ישנות גדול יותר, ולכן הסיכוי שנתקלים בסירוב גבוה יותר, בעיקר מחוץ למערכת הבנקאית.
ש: שמעתי שאפשר לקנות דירה בלי הון עצמי. זה קשור לשטר הישן שלי?
ת: בהומור? אם שטר ה-100 דולר הישן שלכם יתברר כנדיר אספנים ששווה מיליונים, אז אולי כן! במציאות? כנראה שלא. קניית דירה בלי הון עצמי היא לרוב עניין של מינוף פיננסי מורכב יותר, לא קשור לשטר בודד, לא משנה בן כמה הוא. אבל היי, חלומות זה חשוב, ומי יודע מה מסתתר באותה מגירה ישנה?
ש: אם אני רוצה לפרוש מוקדם, האם שטרות ישנים יעזרו לי?
ת: רק אם הם מהווים חלק קטן ונכבד מההון הכולל שלכם, או שוב, אם הם פריט אספנות יקר ערך. פרישה מוקדמת דורשת תכנון פיננסי ארוך טווח, חיסכון משמעותי (איך לחסוך מיליון שקלים? זו שאלה רצינית!), והשקעות חכמות, לא הסתמכות על מזומנים ישנים שמצאתם.
אז מה השורה התחתונה?
שטרות 100 דולר ישנים אמיתיים הם כסף חוקי ותקף. נקודה. סוף פסוק מבחינה רשמית. האתגר הוא אך ורק במידת הקלות שבה תוכלו להשתמש בהם בפועל אצל גורמים פרטיים שאינם בנקים. ככל שהשטר ישן יותר ופחות מוכר מבחינת מאפייני אבטחה, כך עולה הסיכון לסירוב. הדרך הבטוחה ביותר להשתמש בשטר כזה היא להפקיד אותו בבנק. שם הוא ייבדק, תוקפו יאומת (אם הוא אמיתי כמובן), והוא יוכנס למחזור דרך המערכת הבנקאית, ככל הנראה יוחלף בשטרות חדשים או ייגרס אם מצבו ירוד מדי.
בסופו של דבר, אם מצאתם שטר כזה, אל תזרקו אותו ואל תחשבו שהוא חסר ערך. הוא ככל הנראה שווה בדיוק את הסכום הנקוב עליו. פשוט תדעו שייתכן ותצטרכו לגשת לבנק או לחלפן מורשה כדי להשתמש בו. במקום לתת לכסף לשכב ולהתיישן במגירה (תרתי משמע!), אולי כדאי לשקול איך להכניס אותו לפעולה, בין אם זה דרך חיסכון, הפקדה או אפילו השקעות בסכום גבוה אם יש לכם סכומים משמעותיים יותר בצד. הכסף שלכם, בין אם הוא ישן ובין אם הוא חדש, יכול לעבוד עבורכם אם רק תתנו לו צ'אנס!