עסקאות במטבעות קריפטוגרפים: איפה הן באמת נרשמות ומה הסוד?

אז הכסף הדיגיטלי הזה שכולם מדברים עליו, הביטקוין, האת'ריום, כל הבלגן הזה – איפה הוא באמת יושב? זה לא בארנק הפיזי שלכם, בטח שלא בכספת של סבתא, וגם לא בהכרח בחשבון בנק רגיל. זה מרגיש קצת כמו אוויר, נכון? כמו קוד מסתורי שפשוט עובר ממקום למקום. אבל האמת היא, שמאחורי הקלעים הדיגיטליים, מתרחש משהו מדהים. משהו שמשנה את כל מה שידענו על כסף, על רישום, ועל אמון. זה לא פחות ממהפכה, וברגע שתבינו איפה בדיוק העסקאות האלה נרשמות, העולם הפיננסי ייראה לכם פתאום שונה לגמרי. וכן, זה גם יעזור לכם להבין יותר טוב איך כל הדבר הזה עובד, ולמה הוא כל כך מדובר (ולפעמים גם כל כך תנודתי). אז בואו נצלול פנימה, כי יש פה עולם שלם לגלות, וזה הרבה יותר מגניב ממה שחשבתם.

איפה הכסף הדיגיטלי עושה את הבלגן? הצצה לעולם שמתחת למטבעות

ברוכים הבאים לעולם שבו הכסף לא שוכב בבנק. הוא גם לא מודפס על נייר עם תמונות של אנשים חשובים. הוא קוד, הוא מידע, והוא מתנהל בצורה שונה לחלוטין מכל מה שהכרתם.

כשאתם מעבירים כסף דיגיטלי, אתם לא באמת שולחים "מטבע" פיזי או וירטואלי מהארנק שלכם לארנק אחר, כמו שאתם שולחים מייל. מה שקורה באמת, זה שאתם יוצרים "עסקה". והעסקה הזו, שבה נאמר שאלון שילם לרוני סכום מסוים, חייבת להירשם איפשהו. איפשהו שכולם יוכלו לראות (או לפחות לאמת), שזה יהיה מאובטח, ושאף אחד לא יוכל לשנות את זה אחר כך.

זה כמו ספר חשבונות. רק שבמקום ספר חשבונות אחד שנמצא אצל הבנק, זה ספר חשבונות ענק, מפוזר בכל העולם, ושכולם יכולים להסתכל בו (בלי לדעת בהכרח מי אתם).

אז איפה הספר הזה נמצא?

זה לא בבנק ולא בכספת של סבתא – אז איפה כן?

במערכת בנקאית רגילה, הבנק הוא המרכז. הוא שומר את כל המידע. הוא יודע כמה כסף יש לכם, למי שלחתם, וממי קיבלתם. אם שלחתם כסף, הבנק עדכן את המאזן שלכם ושל הצד השני. קל, נכון? אבל זה גם אומר שלבנק יש המון כוח והמון מידע עליכם. וגם, אם חס וחלילה קורה משהו לבנק (נפילה, פריצה, טעות אנוש גדולה), כל המידע הזה יכול להיות בסכנה.

בעולם הקריפטו, אין בנק מרכזי כזה. אין גוף אחד שאחראי על הכל. זה מה שנקרא "מבוזר" (Decentralized). במקום גוף אחד, יש רשת ענקית של מחשבים שפרוסים בכל העולם. וכל המחשבים האלה, או לפחות חלקם, שומרים עותק של אותו ספר חשבונות. הספר הזה הוא ה"בלוקצ'יין".

אז בפעם הבאה שאתם שואלים איפה נרשמת עסקה, התשובה היא:

  • היא לא נרשמת במקום פיזי אחד.
  • היא לא נרשמת אצל גוף מרכזי אחד.
  • היא נרשמת על גבי ספר חשבונות דיגיטלי שפרוס על אלפי (ולפעמים מיליוני) מחשבים בעולם.
  • קוראים לספר הזה "בלוקצ'יין".

הבלוקצ'יין: ספר החשבונות הכי משוגע בעולם (ולמה הוא בלתי שביר)?

השם בלוקצ'יין (Blockchain) בעצם מסביר את עצמו: "בלוק" ו"שרשרת".

תחשבו על זה כעל סדרה אינסופית של דפים, שמחוברים אחד לשני בסדר כרונולוגי. כל דף כזה הוא "בלוק". ועל כל דף, נרשמות עסקאות. המון המון עסקאות. כשדף אחד (בלוק אחד) מתמלא, "חותמים" עליו ומוסיפים אותו ל"שרשרת" הדפים שכבר קיימים. ואז מתחילים למלא דף חדש.

אבל החיבור בין הדפים הוא לא סתם הדבקה או קליפס. הוא חיבור קריפטוגרפי. עמוק, דיגיטלי, ומאוד מאוד חזק. זה החלק הגאוני שגורם לזה להיות כל כך מאובטח.

איך בלוק מתחבר לבלוק (זה כמו דומינו, רק עם קריפטוגרפיה):

הסוד הוא ב"האש" (Hash). האש הוא כמו "טביעת אצבע" דיגיטלית ייחודית לכל בלוק. זה תוצר של חישוב מתמטי מסובך של כל המידע שבתוך הבלוק.

כשיוצרים בלוק חדש, הוא מקבל האש ייחודי. אבל, וזה הקטע המטורף, הבלוק החדש הזה גם מכיל בתוכו את ההאש של הבלוק שקדם לו.

מה זה אומר בפועל?

  • כל בלוק מצביע על הבלוק שהגיע לפניו באמצעות ההאש שלו.
  • השרשרת כולה מחוברת בצורה בלתי ניתקת באמצעות ההאשים האלה.
  • אם מישהו ינסה לשנות משהו קטן אפילו בעסקה אחת בתוך בלוק שכבר נרשם בשרשרת, זה ישנה את ההאש של אותו בלוק.
  • ברגע שההאש של הבלוק משתנה, הוא כבר לא מתאים להאש שהבלוק הבא אחריו בשרשרת "מצביע" עליו.
  • זה שובר את השרשרת.
  • כדי לתקן את השרשרת, אותו אדם יצטרך לשנות את כל ההאשים של כל הבלוקים שבאו אחר כך.
  • ולא רק אצלו במחשב, אלא על רוב המחשבים ברשת הענקית שמחזיקה עותקים של הבלוקצ'יין.
  • וזה, חברים, כמעט בלתי אפשרי.

בגלל המנגנון הזה, הבלוקצ'יין נחשב ל"בלתי ניתן לשינוי" (Immutable). מרגע שעסקה נרשמה בבלוק והבלוק נוסף לשרשרת, קשה עד כדי בלתי אפשרי לשנות אותה או למחוק אותה. זה בניגוד מוחלט למאגרי מידע מסורתיים שבהם גוף מרכזי יכול לעדכן או למחוק רשומות.

Q&A: בטח יש לכם שאלות, בואו נענה על כמה נפוצות:

שאלה: אם העסקאות נרשמות על המון מחשבים, זה לא מבזבז המון מקום?

תשובה: כן, זה דורש מקום אחסון, והבלוקצ'יין הולך וגדל כל הזמן. אבל הטכנולוגיה מתייעלת, ויש פתרונות שונים להתמודדות עם זה, כמו שמירה חלקית של הבלוקצ'יין ("צמתים קלים").

שאלה: זה אומר שכל אחד יכול לראות את העסקאות שלי?

תשובה: אפשר לראות את העסקאות ואת הכתובות הדיגיטליות ששלחו וקיבלו את המטבעות. אבל הכתובות הדיגיטליות בדרך כלל לא מקושרות ישירות לזהות האמיתית שלכם. זה מה שנקרא "פסאודו-אנונימיות". יש כלים ושיטות לעקוב אחרי עסקאות ולפעמים לחשוף זהויות, אבל זה לא ששם פרטי ומשפחה מופיעים על הבלוקצ'יין.

שאלה: האם כל הבלוקצ'יינים אותו דבר?

תשובה: לא. יש סוגים שונים (ציבוריים כמו ביטקוין ואת'ריום, ופרטיים או מורשים שסגורים יותר), ומשתמשים במנגנוני אימות שונים (ראו בהמשך). אבל הרעיון הבסיסי של שרשרת בלתי ניתנת לשינוי של בלוקים מחוברים קריפטוגרפית קיים בכולם.

המסע הפנטסטי של טרנזקציה: מרעיון לרישום נצחי?

אז איך עסקה שלכם מגיעה מ"אני רוצה לשלוח כסף" למצב שהיא חקוקה באבן (דיגיטלית) על הבלוקצ'יין? זה תהליך קצת יותר מורכב משליחת מייל, אבל זה גם חלק מהקסם והביטחון.

המאשרים: האנשים (והאלגוריתמים) מאחורי הקלעים.

כמו בכל מערכת ששומרת על סדר ומוודאת שהכל מתנהל כשורה, גם כאן יש מי שתפקידם לאשר את העסקאות ולהכניס אותן לבלוקים. תלוי בסוג הבלוקצ'יין, אלה יכולים להיות:

  • כורים (Miners): במערכות שמשתמשות במנגנון "הוכחת עבודה" (Proof of Work), כמו ביטקוין. הכורים משתמשים בכוח חישוב עצום כדי לפתור חידות מתמטיות מסובכות. הראשון שפותר, מקבל את הזכות לאשר את הבלוק הבא ולקבל על זה תגמול (למשל, מטבעות חדשים או עמלות עסקה). זה תהליך שדורש המון אנרגיה חשמלית.
  • מאמתים (Validators): במערכות חדשות יותר שמשתמשות במנגנון "הוכחת יתדות" (Proof of Stake), כמו את'ריום (אחרי המעבר). במקום להשתמש בכוח חישוב, המאמתים "נועלים" כמות מסוימת מהמטבע שלהם (יתדות). הסיכוי שלהם להיבחר לאשר את הבלוק הבא פרופורציונלי לכמות המטבעות שהם נעלו. זה הרבה יותר חסכוני באנרגיה.

תפקידם של הכורים או המאמתים הוא קריטי: הם בודקים שהעסקאות בבלוק תקינות, שהשולח אכן מחזיק את הכסף שהוא רוצה לשלוח, ושהכל מסתדר עם ספר החשבונות הקיים (הבלוקצ'יין). כשהם מאשרים את הבלוק, הוא מחובר לשרשרת, והעסקאות שבתוכו נרשמות באופן סופי ובלתי הפיך.

זה כאילו במקום פקיד בנק יחיד שמאשר העברה, יש אלפי או מיליוני "פקידים" דיגיטליים בכל העולם שבודקים ומאשרים ביחד, ומוודאים שאף אחד לא מרמה.

זה גם אומר שככל שיש יותר "פקידים" כאלה (יותר כוח חישוב או יותר מטבעות נעולים), הרשת יותר מאובטחת, כי יותר קשה להשתלט על רוב הכוח ברשת ולשנות את הבלוקצ'יין. זה מה שהופך את הרשתות הגדולות כמו ביטקוין לאימתניות מבחינת אבטחה.

למי שמתעניין בהיבט המעשי של כסף דיגיטלי, אולי יעניין אתכם לדעת איך לקנות ביטקוין בכרטיס אשראי. זו אחת הדרכים הפשוטות להתחיל להיכנס לעולם הזה.

שקיפות אינסופית מול אנונימיות מסתורית – איך זה עובד יחד?

אחד הדברים המבלבלים בהתחלה בעולם הקריפטו הוא השילוב הזה של שקיפות מוחלטת עם תחושת אנונימיות. איך זה הגיוני?

כמו שאמרנו, הבלוקצ'יין הוא ספר חשבונות ציבורי. כל אחד, בכל מקום בעולם, יכול לגשת לעותק של הבלוקצ'יין (לפחות בבלוקצ'יינים ציבוריים כמו ביטקוין ואת'ריום) ולראות את כל העסקאות שאי פעם התרחשו על גביהם. אפשר לראות מאיזו כתובת דיגיטלית יצא הכסף, לאיזו כתובת הוא נכנס, ואיזה סכום הועבר.

השקיפות הזו היא יתרון אדיר:

  • אפשר לאמת שכל עסקה באמת התרחשה.
  • אפשר לעקוב אחרי תנועות של כסף (אם כי לא תמיד לזהות מי האדם מאחורי הכתובת).
  • זה בונה אמון במערכת, כי שום דבר לא מוסתר.

אבל היכן נכנסת האנונימיות? העסקאות אמנם ציבוריות, אבל הן מקושרות ל"כתובות" דיגיטליות ארוכות ומסובכות (מחרוזת של אותיות ומספרים), לא לשמות של אנשים או חברות. אתם לא רואים "אלון שילם לרוני 0.1 ביטקוין". אתם רואים "כתובת א' שלחה 0.1 ביטקוין לכתובת ב'".

זה יוצר את האנונימיות היחסית, או הפסאודו-אנונימיות. כל עוד אתם לא מקשרים את הכתובת הדיגיטלית שלכם לזהות האמיתית שלכם במקום ציבורי (למשל, אתם מפרסמים ברשתות החברתיות "זו הכתובת שלי, תשלחו לי ביטקוין!"), קשה לקשר בין הכתובת לבין מי שאתם.

עם זאת, חשוב לדעת שהפסאודו-אנונימיות אינה אנונימיות מוחלטת. יש כלים ושיטות לניתוח הבלוקצ'יין שיכולים לנסות לעקוב אחרי תנועות כסף גדולות או לחפש דפוסים שיכולים לעזור בזיהוי. ובנוסף, אם אתם קונים קריפטו בפלטפורמות מפוקחות, ייתכן שתצטרכו לעבור תהליך זיהוי (KYC – Know Your Customer), שבו הכתובת הדיגיטלית שלכם מתקשרת לזהות האמיתית שלכם באותה פלטפורמה.

אז הרישום שקוף לחלוטין, המשתמשים פחות. קצת כמו לראות את כל תנועת הרכבים בכביש מהאוויר, בלי לדעת מי יושב בתוך כל רכב.

כל בלוקצ'יין אותו דבר? מסתבר שיש קצת הבדלים (ואיך זה משפיע).

כשמדברים על "בלוקצ'יין" הרבה מתכוונים לביטקוין, כי הוא היה הראשון והכי מפורסם. אבל יש היום אלפי סוגים שונים של בלוקצ'יינים, כל אחד עם המאפיינים שלו והמטרה שלו. ההבדלים העיקריים שמשפיעים על הרישום הם:

  • מנגנון קונצנזוס: דיברנו על Proof of Work ו-Proof of Stake. זה משפיע על כמה מהר עסקאות מאושרות, כמה אנרגיה התהליך צורך, ומי מקבל את הזכות לאשר בלוקים חדשים.
  • מהירות: בלוקצ'יינים מסוימים מעבדים עסקאות הרבה יותר מהר מאחרים. בביטקוין, הוספת בלוק חדש לשרשרת לוקחת בממוצע 10 דקות. באת'ריום זה הרבה פחות (אחרי המעבר ל-PoS), ובבלוקצ'יינים אחרים זה יכול להיות עניין של שניות. זה משפיע על כמה מהר העסקה שלכם תקבל "אישור סופי".
  • גודל בלוק ויכולת: יש בלוקצ'יינים שיכולים להכיל יותר עסקאות בבלוק אחד, מה שמאפשר להם לעבד נפח גדול יותר של עסקאות בשנייה. זה משפיע על העומס על הרשת ועל עמלות העסקה.
  • סוג המידע שנרשם: בעוד שרוב האנשים מכירים בלוקצ'יינים שרושמים עסקאות פיננסיות (העברת מטבעות), בלוקצ'יינים אחרים יכולים לרשום סוגי מידע אחרים לגמרי – חוזים חכמים, מידע על שרשרת אספקה, זכויות קניין דיגיטליות (NFTs), ועוד ועוד. המקום בו המידע הזה נרשם הוא עדיין הבלוקצ'יין עצמו, אבל ההשלכות והשימושים שונים.

ההבנה שיש סוגים שונים חשובה. זה כמו להבין שיש כרטיס אשראי חוץ בנקאי שהוא שונה מכרטיס אשראי של בנק רגיל. שניהם מאפשרים לשלם, אבל המנגנונים, העמלות והתנאים שונים. בעולם הקריפטו, ההבדלים האלה בין הבלוקצ'יינים קובעים למה כל מטבע או רשת משמשים.

עוד כמה שאלות ותשובות בשביל הסדר הטוב:

שאלה: מה קורה אם מחשב אחד שמחזיק עותק של הבלוקצ'יין נכבה או נהרס?

תשובה: כלום. בגלל שהבלוקצ'יין מבוזר ונמצא על אלפי או מיליוני מחשבים אחרים, כיבוי של מחשב אחד לא משפיע על שלמות הנתונים. זה אחד היתרונות הגדולים של המודל המבוזר לעומת מאגר נתונים מרכזי.

שאלה: האם בלוקצ'יין יכול להיות בשימוש במערכות פיננסיות מסורתיות?

תשובה: בהחלט. בנקים ומוסדות פיננסיים רבים בוחנים או כבר משתמשים בטכנולוגיית בלוקצ'יין לשיפור תהליכים כמו סליקה, העברת כספים בין בנקים, ניהול רישומים ועוד. זה לא תמיד בלוקצ'יין ציבורי כמו של ביטקוין, אלא גרסאות פרטיות או מורשות, אבל העקרונות דומים.

שאלה: האם העסקאות על הבלוקצ'יין תמיד מאומתות מיד?

תשובה: עסקה "משודרת" לרשת כמעט מיד, אבל היא מקבלת "אישור" סופי רק כשהיא נכללת בבלוק חדש שנוסף לשרשרת והבלוק הזה מקבל עוד מספר אישורים מבלוקים שבאו אחריו. מספר האישורים הנדרש משתנה. בדרך כלל, ככל שעסקה יקרה יותר, רוצים יותר אישורים לפני שמקבלים אותה כסופית.

שאלה: האם הבלוקצ'יין משמש רק לכסף ומטבעות?

תשובה: ממש לא. בלוקצ'יין יכול לשמש לרישום כל סוג של מידע שדורש אמינות, שקיפות ואי-שינוי. החל מרישום זכויות יוצרים, מעקב אחרי שרשרת אספקה של מזון או תרופות, רישום נכסים (קרקעות, אמנות), ניהול זהויות דיגיטליות, מערכות הצבעה ועוד אינסוף רעיונות שעדיין בפיתוח. האפשרויות רחבות הרבה מעבר לעולם הפיננסי הצר.

למעשה, יש בלוקצ'יינים שנועדו ספציפית לדברים שאינם רק כסף, כמו האת'ריום שנועד להריץ "חוזים חכמים" – קוד שפועל אוטומטית כשתנאים מסוימים מתקיימים, והרישום שלו גם הוא על הבלוקצ'יין.

ולמה כל הבלגן הזה חשוב לי? (חוץ מלהיות בעניינים ליד שולחן ארוחת שישי)

אז הבנו שעסקאות קריפטו נרשמות על הבלוקצ'יין – ספר חשבונות מבוזר, שקוף (חלקית), ובלתי ניתן לשינוי. אבל למה זה אמור לעניין אתכם?

1. ביטחון ואמון: המודל המבוזר ומנגנוני הקריפטוגרפיה הופכים את הבלוקצ'יין למאובטח ביותר. קשה מאוד, כאמור בלתי אפשרי, לרמות או לשנות היסטוריה של עסקאות. זה בונה אמון במערכת, שלא נשען על גוף מרכזי אחד.

2. שקיפות: היכולת לראות את כל העסקאות (גם אם לא תמיד לזהות את האדם מאחוריהן) מאפשרת רמת שקיפות חסרת תקדים בהיסטוריה הפיננסית. זה יכול לעזור להילחם בשחיתות, לשפר ביקורת, ופשוט לדעת שהדברים קורים כמו שהם אמורים לקרות.

3. שליטה: במערכת בנקאית רגילה, הכסף שלכם נמצא בבנק. במידה מסוימת, הבנק שולט בו (הוא יכול להקפיא חשבונות למשל). בעולם הקריפטו, אם אתם מחזיקים את המפתחות הפרטיים לארנק הדיגיטלי שלכם, אתם בשליטה מלאה על הכסף שלכם. אף גוף מרכזי לא יכול לקחת לכם אותו או להגביל אתכם מלהשתמש בו.

4. חדשנות ואפשרויות: הבלוקצ'יין פותח דלת לאין סוף אפשרויות חדשות מעבר לכסף דיגיטלי. החל מ-השקעות משתלמות ל-100 אלף דולר או רעיונות להשקעה חכמה בסכומים אחרים, דרך השקעה בנדל"ן בחו"ל שרשומה על בלוקצ'יין, ועד ניהול זהויות דיגיטליות מאובטחות.

5. עתיד הפיננסים: הטכנולוגיה הזו עדיין בחיתוליה, אבל היא כבר משפיעה בצורה דרמטית על העולם הפיננסי. הבנה בסיסית של איך היא עובדת, ואיפה נרשמות העסקאות שמאפשרות אותה, היא חיונית לכל מי שרוצה להישאר מעודכן ולהשתתף בכלכלה העתידית.

עסקאות קריפטו הן רק קצה הקרחון של מה שהבלוקצ'יין מאפשר. זה בסיס לכלכלה דיגיטלית חדשה, שבה הערך עובר ישירות בין אנשים, בלי מתווכים יקרים או תלויים ברצון טוב של גוף מרכזי.

היכולת של המערכת הזו לנהל רישום אמין ושקוף של עסקאות, שפרוס על רשת גלובלית של מחשבים, היא מה שהופך את המטבעות הדיגיטליים לאפשריים. זו הסיבה שהם יכולים לפעול 24/7, מכל מקום בעולם, ובין כל שני אנשים שיש להם חיבור לאינטרנט וארנק דיגיטלי.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים על ביטקוין, את'ריום, או כל מטבע דיגיטלי אחר, תזכרו שהקסם האמיתי קורה מתחת לפני השטח, על אותם ספרים דיגיטליים מבוזרים שנקראים בלוקצ'יין. שם נרשם הסיפור המלא של כל מטבע ומטבע, מרגע היווצרו ועד תנועתו האחרונה הידועה.

זה עולם מרתק, מסקרן, ולפעמים גם קצת פרוע. אבל הבנה של היסודות שלו, כמו איפה בדיוק העסקאות עוברות ואיך הן נרשמות, היא הצעד הראשון כדי לחיות בנוחות בפרישה מוקדמת או סתם להיות בעניינים בעולם שמשתנה במהירות שיא. וזכרו, גם כשאתם מתחילים לחסוך סכומים משמעותיים כמו מיליון שקלים, ההבנה הפיננסית היא המפתח, בין אם מדובר בכסף "ישן" או "חדש".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top