מה זה מדד דאו ג'ונס ואיך הוא משפיע עליך

הדאו ג'ונס: מי מנהל את המופע, ואיך הוא משפיע על כל שקל בכיס שלנו?

אנחנו שומעים עליו בכל מהדורת חדשות כלכלית, רואים את שמו מתנוסס בראש טבלאות המדדים, ולפעמים אפילו מקבלים ממנו פרצוף עצוב או צוהל – הלא הוא מדד הדאו ג'ונס. אבל רגע, מי הוא באמת האיש המבוגר והמכובד הזה, ומה בדיוק הופך אותו לכוכב הבלתי מעורער של עולם הפיננסים? תכינו את הקפה (או משהו חזק יותר, תלוי במצב השוק), כי אנחנו עומדים לצלול לעומק של אגדת הדאו ג'ונס. נפרק אותו לגורמים, נחשוף את סודותיו הכמוסים, ונבין אחת ולתמיד למה הוא עדיין רלוונטי – גם אם לפעמים נדמה שהוא יצא מפרופורציות. אתם הולכים לגלות כאן דברים שאף אחד לא סיפר לכם, ותצאו מכאן עם הבנה עמוקה שתגרום לכם להרגיש כאילו אתם יושבים ליד שולחן מקבלי ההחלטות בוול סטריט. מוכנים?

אז מי זה בכלל ה"דאו ג'ונס" הזה, ולמה הוא לא הולך הביתה?

בואו נתחיל מהבסיס, אבל עם טוויסט קטן. כשאומרים "מדד הדאו ג'ונס", רוב האנשים חושבים על מדד מניות כלשהו, וזה נכון… חלקית. השם המלא הוא מדד דאו ג'ונס לתעשייה (Dow Jones Industrial Average, או DJIA), והוא נולד עוד בשנת 1896, הרבה לפני שהיו לנו סמארטפונים, קריפטו, ואפילו מכוניות בכל בית. צ'רלס דאו, אחד ממייסדי חברת Dow Jones & Company, יצר אותו במטרה לתת אינדיקציה פשוטה למצב שוק המניות האמריקאי. בהתחלה היו בו 12 חברות תעשייה בלבד, משהו שפעם היה "הטכנולוגיה העלית" של התקופה. דמיינו את זה – טחנות קמח, חברות טבק… עולם אחר לגמרי!

היום, המדד כולל 30 חברות אמריקאיות "כחולות שבשבט" – כלומר, הגדולות, המוכרות והמשפיעות ביותר, כאלה שכל אחד מאיתנו פוגש בחיי היומיום, גם אם הוא לא יודע שהן חלק מהדאו. הן כבר לא רק חברות תעשייה קלאסיות, אלא תמהיל של בנקים, ענקיות טכנולוגיה, קמעונאות ועוד. הוא מנוהל על ידי S&P Dow Jones Indices, גוף שמתמחה בבניית מדדים. אז למה הוא לא הולך הביתה? כי הוא כמו סבא זקן עם סיפורים מרתקים: מיושן אולי, אבל עדיין עם המון חוכמה וניסיון.

העניין הוא, שרבים מאיתנו תופסים את הדאו ג'ונס כ"השוק". אם הדאו עולה, השוק עולה. אם הוא יורד, השוק יורד. זה כמובן פישוט יתר, אבל יש סיבה לכך. הוא פשוט, קל לעיכול, והוא היה שם קודם. וכמו בכל דבר בפיננסים, פשטות מוכרת. בואו נבין קצת יותר לעומק איך הוא קשור אלינו, ואיך הוא ממשיך לשחק תפקיד מרכזי גם בעידן הסופר-מורכב של ימינו.

30 המובחרים: מי נכנס למועדון האקסקלוסיבי של הדאו?

הדאו ג'ונס מורכב מ-30 חברות בלבד. זה מעט מאוד ביחס לאלפי החברות הנסחרות בבורסות האמריקאיות. איך הן נבחרות? ובכן, זה לא עניין של גודל שוק (שווי שוק) בלבד, כמו במדדים מודרניים יותר. הוועדה שמנהלת את המדד מחפשת חברות מובילות בתחומן, בעלות מוניטין חזק, המייצגות את הכלכלה האמריקאית בצורה רחבה ומגוונת. שימו לב: אין כאן נוסחת קסם או קריטריונים נוקשים ומתמטיים כמו "החברות עם שווי השוק הגדול ביותר". זו החלטה סובייקטיבית ודיסקרטית של ועדה, שבודקת שהחברות יהיו יציבות, משפיעות ורלוונטיות.

• הן לא חייבות להיות הגדולות ביותר מבחינת שווי שוק, אבל הן חייבות להיות משמעותיות.
• שינויים בהרכב המדד הם נדירים למדי, ומתרחשים רק כשיש אירוע מהותי (מיזוג, פשיטת רגל, או חברה שכבר לא רלוונטית לייצוג הכלכלה).
• כשחברה נכנסת או יוצאת, זה אירוע דרמטי שמלווה בלא מעט באז תקשורתי. תחשבו על זה כמו שינוי בנבחרת כדורגל ותיקה – כולם מדברים על זה!

הבחירה ב-30 חברות ספציפיות היא גם עקב אכילס וגם כוחו של המדד. מצד אחד, 30 חברות לא באמת יכולות לייצג את מגוון העצום של הכלכלה האמריקאית. מצד שני, זה מה שהופך אותו לכל כך קל לעקוב אחריו ולהבין אותו. הוא כמו קבוצת הכלבנים הוותיקים שמספרים לכם איך מחשבים תשואה שנתית, לא מסובך, אבל תכל'ס – לא תמיד מדויק לכלב הקטן שרץ בפארק.

איך לעזאזל מחשבים את הדאו ג'ונס? 30 חברות, ושקלול אחד מפתיע!

זה החלק שבו רוב האנשים עוצרים ומגרדים את הראש. בניגוד למדדים אחרים, כמו ה-S&P 500, שמחושבים לפי שווי שוק (כלומר, חברות גדולות יותר משפיעות יותר), הדאו ג'ונס הוא מדד משוקלל מחיר. מה זה אומר בפועל?

פעם, כשהוא הומצא, פשוט חיברו את מחירי המניות של כל החברות וחילקו במספר החברות. ממוצע פשוט. אבל החיים, כמו שאתם יודעים, לא פשוטים כל כך. כשחברה עושה פיצול מניות (סטוק ספליט), למשל, מחיר המניה שלה יורד, אבל שווי החברה לא באמת משתנה. אם נמשיך לחשב "ממוצע פשוט", המדד יקרוס בלי סיבה אמיתית. כאן נכנס לתמונה הגיבור הבלתי נראה: ה"מחלק" או ה"דיוויזור" של הדאו.

המחלק הוא מספר שמתעדכן כל פעם שיש שינוי מהותי במדד – פיצול מניות, מיזוג, או החלפת חברה. הוא מאפשר לשמור על רציפות המדד גם כשהנתונים הבסיסיים משתנים. כדי לחשב את הדאו ג'ונס, לוקחים את סכום מחירי המניות של 30 החברות ומחלקים במספר הקסום הזה, הדיוויזור. זה אומר שחברה עם מחיר מניה של 300 דולר תשפיע יותר על המדד מחברה עם מחיר מניה של 50 דולר, גם אם החברה הקטנה יותר שווה יותר מבחינת שווי שוק כולל. תחשבו על זה רגע. זה הופך את הדאו למשהו קצת… "אנכרוניסטי" בעיני רבים, אבל זו הייחודיות שלו.

והנה קצת ציניות: יש שיגידו שזה כמו לשפוט את כוחה של נבחרת כדורגל לפי סך הגובה של השחקנים, במקום לפי מספר השערים שהם כובשים. זה לא אומר שזה לא יעיל, זה פשוט אומר שזה… אחר. אולי קצת מיושן, אבל לפעמים, דברים מיושנים הם בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי להרגיש קצת יציבות בעולם המטורף הזה. ובעידן שבו כולם רצים אחרי קריפטו וטכנולוגיות חדשות, אולי דווקא הבנקים הגדולים, כמו אלה שמציעים ריבית גבוהה על פיקדון בנקאי, נותנים קצת שקט בלאגן.

המיתוסים הגדולים סביב הדאו ג'ונס: האם תמיד הוא צודק?

הדאו ג'ונס, כמו כל כוכב רוק וותיק, מלווה בכמה מיתוסים שפשוט מסרבים למות. הנה כמה מהם, יחד עם קצת מציאות ששוברת את התדמית:

1. "הדאו מייצג את כל השוק האמריקאי": לא, ממש לא. 30 חברות, גם אם הן ענקיות, לא יכולות לייצג נאמנה אלפי חברות קטנות ובינוניות, סטארט-אפים, או מגזרים שלמים. ה-S&P 500 (שכולל 500 חברות ומשוקלל לפי שווי שוק) או מדד הראסל 2000 (המייצג חברות קטנות) נחשבים לייצוגיים יותר. הדאו הוא יותר "קרוז אינדיקטור" של מצב הרוח הכלכלי הגדול.
2. "עלייה בדאו = כלכלה חזקה": לא תמיד. לעיתים קרובות, עלייה בדאו יכולה לנבוע מעלייה חדה של חברה אחת או שתיים בעלות מחיר מניה גבוה, ולא בהכרח משיפור רוחבי בכל הכלכלה. הכלכלה חיה ונושמת במגוון רחב של תחומים, ואם אתם מחפשים איפה להשקיע 200 אלף שקל, כנראה שלא תסתמכו רק על הדאו.
3. "הדאו הוא מדד למשקיעים לטווח ארוך": המדד עצמו משמש בעיקר כמדד בנצ'מרק (מדד ייחוס) ולא ככלי השקעה ישיר בפני עצמו, למרות שקיימים קרנות סל העוקבות אחריו. משקיעים לטווח ארוך נוטים להסתכל על תמונה רחבה יותר ועל מדדים מגוונים יותר.

הומור בצד, המיתוסים הללו מראים כמה חשוב לא לקבל כל דבר שאומרים לנו על השוק כמובן מאליו. צריך תמיד לחפור קצת יותר, להבין את הניואנסים, ולא להסתפק בכותרות. זה כמו איך לחסוך כסף כל חודש – יש שיטות פשוטות, ויש שיטות חכמות יותר.

השפעות הדאו ג'ונס על הכיס שלכם: תכל'ס, מה זה אומר?

אז אחרי כל הדיבורים על היסטוריה, בחירות ומיתוסים – איך זה נוגע לנו בחיים האמיתיים? פשוט מאוד. הדאו ג'ונס, למרות היותו מדד "ותיק", עדיין משמש כאינדיקטור פסיכולוגי חשוב מאוד לשוק. כשהוא עולה, הוא מעלה את המורל הכללי. אנשים מרגישים עשירים יותר, אופטימיים יותר, ונוטים להוציא יותר כסף. כשהוא יורד, זה יכול לעורר פאניקה, הורדת אמון, ונטייה לחסוך יותר או להשקיע פחות.

בנוסף, תחשבו על כספי הפנסיה שלכם, קרנות ההשתלמות, וכל השקעה אחרת שיש לכם דרך הבנק או בית ההשקעות. רבים מהם מושפעים (בצורה ישירה או עקיפה) מביצועי השוק האמריקאי הכללי, ואז הדאו ג'ונס נותן לנו "רמז" על המגמה. הוא אמנם לא מספר את כל הסיפור, אבל הוא בהחלט כותרת מרכזית בעיתון הפיננסי היומי.

הוא גם יכול להשפיע על החלטות רגולטוריות ומדיניות כלכלית. ממשלות ובנקים מרכזיים עוקבים אחרי מדדים כאלה כדי להבין את מצב הכלכלה ולהחליט, למשל, האם להעלות או להוריד ריבית. בקיצור, ה"סבא" הזה אולי לא הכי צעיר, אבל יש לו קשרים בכל מקום.

5 תובנות לקראת מחר: האם לדאו ג'ונס יש עתיד?

בעולם שבו הטכנולוגיה דוהרת קדימה, ושווקי הקריפטו מציעים אלטרנטיבות מרתקות (לדוגמה, האם כבר בדקתם איך לקנות ביטקוין בכרטיס אשראי?), עולה השאלה: האם לדאו ג'ונס יש עוד מקום? התשובה היא כן, ובגדול. הנה למה:

1. היסטוריה ומוניטין: הוא היה שם תמיד, והוא מספק רציפות היסטורית שאין למדדים אחרים. זה נותן לו משקל, גם אם הוא לא מושלם.
2. פשטות והבנה: קל לעקוב אחריו, קל לדבר עליו, וקל להסביר אותו. בעולם מורכב, לפעמים זה כל מה שצריך.
3. אינדיקטור סנטימנטלי: הוא אולי לא הכי מדויק מבחינה מתמטית, אבל הוא מצוין בלשקף את מצב הרוח הכללי של המשקיעים והציבור הרחב.
4. כלי לחינוך פיננסי: הוא נקודת התחלה מצוינת להבנה של שווקים למתחילים, כמו בני נוער שרוצים ללמוד איך להרוויח כסף בגיל 14 או לפתוח חשבון בנק לצעירים.
5. אבולוציה: למרות גילו, המדד עבר ועובר שינויים. החברות בו מתחלפות, ואופן החישוב עם הדיוויזור מתאים את עצמו למציאות. הוא אולי סבא, אבל הוא סבא שלומד דברים חדשים.

הדאו ג'ונס הוא לא "המדד היחיד" שצריך להכיר, ובטח לא "הטוב ביותר". אבל הוא חלק בלתי נפרד מהפאזל הפיננסי העולמי, ושווה להבין איך הוא עובד כדי להבין טוב יותר את המגמות הכלכליות סביבנו. הוא נותן לנו שיעור חשוב: גם משהו שנראה מסובך, יכול להיות מורכב מפרטים קטנים, וברגע שמבינים אותם, הכל נהיה בהיר יותר. ממש כמו לנסות לגלות איפה להשקיע 100 אלף דולר – צריך להבין את התמונה הגדולה, ואת הפרטים הקטנים.

שאלות ותשובות נפוצות על הדאו ג'ונס: הקץ לסימני השאלה!

ש: האם אפשר להשקיע ישירות במדד הדאו ג'ונס?

ת: לא ישירות, כי המדד הוא מדד תיאורטי ולא נייר ערך עצמו. אבל, יש המון קרנות סל (ETFs) וקרנות נאמנות שעוקבות אחרי ביצועי הדאו ג'ונס, כך שאפשר להשקיע בהן ובכך לחקות את ביצועי המדד. זה כמו לקנות כרטיס למופע, במקום להיות אחד מהשחקנים.

ש: מה ההבדל העיקרי בין הדאו ג'ונס ל-S&P 500?

ת: ההבדל העיקרי הוא במספר החברות ובאופן השקלול. הדאו כולל 30 חברות ומשוקלל מחיר (מחיר מניה גבוה יותר = השפעה רבה יותר). ה-S&P 500 כולל 500 חברות ומשוקלל לפי שווי שוק (חברות עם שווי שוק גדול יותר = השפעה רבה יותר). ה-S&P 500 נחשב לייצוגי יותר לכלכלה האמריקאית הרחבה.

ש: האם הדאו ג'ונס רלוונטי גם למשקיעים ישראלים?

ת: בהחלט! הכלכלה העולמית כרוכה זו בזו. מה שקורה בוול סטריט, ובפרט במדדים המובילים כמו הדאו ג'ונס, משפיע על שווקים בכל העולם, כולל ישראל. הוא משפיע על סנטימנט המשקיעים, על תשואות חברות גלובליות, ובסופו של דבר גם על הפנסיות וההשקעות של כולנו כאן בארץ. למשל, מי שמתכנן איך לפרוש מוקדם, חייב להבין את המגמות הגלובליות.

ש: מי מחליט אילו חברות יהיו במדד?

ת: ועדה של עורכי הוול סטריט ג'ורנל ונציגים מ-S&P Dow Jones Indices. ההחלטות מתבצעות על בסיס שיקולים של ייצוגיות הכלכלה, יציבות החברה, ומובילות בתחום, ולא לפי נוסחה מתמטית פשוטה.

ש: למה מדד כל כך ישן עדיין נחשב כל כך חשוב?

ת: בעיקר בגלל ההיסטוריה, המוניטין שלו כ"סמן דרך" ותיק של וול סטריט, והפשטות שלו. הוא אולי לא הכי מדויק או מודרני, אבל הוא מיתוס חי שהשפיע ועדיין משפיע על דורות של משקיעים ועל התפיסה הציבורית של הכלכלה.

ש: האם ירידה בדאו ג'ונס היא תמיד סימן רע?

ת: לא בהכרח. ירידה קלה או תיקון נקודתי היא חלק נורמלי ממחזוריות השוק ואינה בהכרח מנבאת אסון כלכלי. חשוב לבחון את הירידה בהקשר רחב יותר, ולבדוק אם יש אירועים כלכליים מהותיים שגורמים לה. לפעמים זו רק "הפסקה" לפני שממשיכים לטפס.

אז הנה לכם, הדאו ג'ונס. הוא לא מושלם, הוא לא חדשני כמו הביטקוין, והוא בטח לא נותן את התמונה המלאה של השוק. אבל הוא כמו החבר הוותיק שאתם תמיד יכולים לסמוך עליו לתת לכם תחושה של כיוון. הוא שם, הוא פועל, והוא ממשיך לרתק ולשעשע את עולם הפיננסים כבר למעלה ממאה שנה. תבינו איך הוא עובד, תדעו לקרוא בין השורות, ואולי תגלו שאפילו "הסבא" הזה יכול ללמד אתכם דבר או שניים על איך לחסוך מיליון שקלים. בסוף, הכוח הוא בידיעה, לא במספרים הירוקים או האדומים שמוצגים על המסך. וזה, חברים, שווה כל שקל.