בוא נודה באמת – יש משהו מסקרן, אפילו קצת מפתה, בשאלה: כמה בעצם מרוויח חבר דירקטוריון? הרי מדובר באותם אנשים שיושבים סביב שולחן עץ כבד, מחליטים החלטות גדולות, ולכאורה – לא נדרשים לעבוד "מהבוקר עד הערב". אבל המציאות, כמו תמיד, קצת יותר מורכבת. המאמר הזה יחשוף בפניכם את כל מה שצריך לדעת: כמה מרוויחים באמת, מה דורש התפקיד, מהם סוגי התגמולים, וכיצד בכלל אפשר להגיע לכיסא היוקרתי ההוא בחדר הישיבות. וכמו תמיד – נכניס גם טיפים מעשיים, הומור קליל ופרטים שבדרך כלל לא מספרים בחדשות הכלכלה.
מה בכלל עושה חבר דירקטוריון?
לפני שקופצים ישר למספרים, חייבים להבין את המהות. חבר דירקטוריון הוא חלק מגוף הניהול העליון של חברה – הציבורית או הפרטית. הוא לא מנהל אותה ביום-יום, אבל יש לו אחריות עצומה: לפקח, לאשר אסטרטגיות, לשאול שאלות קשות ולהבטיח שהחברה מתנהלת לטובת בעלי המניות.
אם לנסח את זה פשוט – הוא לא עובד בחברה, אבל הוא אחראי עליה. זה כמו להיות השופט במשחק, לא השחקן. רק שהמשחק הזה שווה מיליארדים לפעמים. לכן גם התגמול בהתאם.
אחריות מול סמכות – לא רק ישיבות וקפה
רבים חושבים שחברי דירקטוריון נפגשים כמה פעמים בשנה, מצביעים ומקבלים צ’ק שמן. בפועל, מדובר באנשים שנושאים באחריות אישית וחוקית לכל החלטה שמתקבלת. מספיק לקרות אירוע פיננסי משמעותי – והם חייבים להסביר לרשות ניירות ערך או לבעלי מניות מה עשו או לא עשו.
אחריות כזו דורשת ידע פיננסי, הבנה רגולטורית, ניסיון עסקי רב, ואינטגריטי שלא מתפשר. או במילים אחרות – לא כל אחד יכול להיות שם. אבל אם תגיעו לשם, זה בהחלט משתלם.
כמה בעצם מרוויח חבר דירקטוריון?
אז הגענו לשאלה הגדולה. כמה עולה "להיות בראש השולחן"? זה כמובן תלוי בגודל החברה, בסוגה (ציבורית, ממשלתית, פרטית), ובתחום הפעילות.
דירקטוריונים בחברות ציבוריות
חברי דירקטוריון בחברות ציבוריות בישראל מקבלים תגמול שנע בדרך כלל בין 60 אלף ל-180 אלף שקלים בשנה. לעיתים הסכום גבוה בהרבה, במיוחד אם מדובר בחברות במדדים המובילים בבורסה, או בחברות בעלות פעילות בינלאומית.
- תגמול קבוע – משולם גם אם לא התקיימו דיונים מיוחדים.
- תגמול לפי השתתפות – על כל ישיבה פעילה.
- תגמול מניות / אופציות – במיוחד בדירקטוריונים של חברות הייטק.
- החזר הוצאות – נסיעות, אירועים או ייצוגים ציבוריים.
דירקטוריונים בגופים ממשלתיים וציבוריים
כאן מדובר על מודל שונה לגמרי. שכרם של חברי דירקטוריון בחברות ממשלתיות מוסדר על ידי משרד האוצר, ונע סביב 30 עד 60 אלף שקלים בשנה. למרות שהתמורה נמוכה יותר, מדובר במעמד יוקרתי ובפלטפורמה ניהולית שפותחת דלתות להמשך.
במגזר הפרטי – השמיים (כמעט) הגבול
ככל שהחברה גדולה יותר, רווחית יותר ובינלאומית – כך גדלים גם המספרים. בחברות פרטיות מצליחות ניתן לראות תגמול שנתי שמתחיל ב-100 אלף ש"ח ומגיע גם עד 400-500 אלף שקלים ואף יותר. בחברות בינלאומיות – מדובר לעיתים במאות אלפי דולרים.
איך קובעים את השכר? זה לא רק מזל
שכר דירקטורים נקבע לפי מדיניות תגמול מאושרת, ומאושר על ידי ועדת הביקורת ובעלי המניות. שיקולים מרכזיים כוללים ניסיון, גודל החברה, אחריות התפקיד והיקף העשייה בפועל. ככל שיש יותר מעורבות – כך גם השכר מטפס.
מה משפיע על גובה השכר?
- האם מדובר בדירקטור חיצוני או פנימי.
- מספר הישיבות בשנה והיקף העבודה מחוץ להן.
- קיום ועדות משנה (כספים, ביקורת, תגמול וכו’).
- האם הדירקטור מגיע עם מומחיות ייחודית (משפטית, פיננסית, טכנולוגית).
- ותק וניסיון ניהולי קודם.
וכאן טיפ קטן – מי שמגיע לתפקידים כאלה לרוב לא "מתמיין אליהם", אלא מוצא את עצמו מוזמן בזכות המוניטין, הקשרים וההיסטוריה המקצועית שלו.
שאלת הזהב: האם זה שווה את זה?
אם מסתכלים כלכלית בלבד – שכר הדירקטורים נראה מרשים. אבל בחישוב שנתי, בהתחשב באחריות, הסיכון המשפטי, והצורך ההולך וגובר בלמידה מתמדת, יש רבים שיאמרו: "זה לא רק עניין של כסף." התפקיד מאפשר השפעה אמיתית, פיתוח רשת קשרים והשגת ניסיון עסקי ברמה אחרת לגמרי. וזה שווה הרבה מעבר לתגמול הפיננסי בלבד.
איך נכנסים לעולם הזה?
להיות חבר דירקטוריון זה קצת כמו להיכנס למועדון סגור. אבל זה בהחלט אפשרי. המסלול הנפוץ מתחיל בבניית מומחיות בתחום כלכלי, ניהולי או מקצועי, ואז השתלבות בוועדות מייעצות, עמותות, חברות קטנות – עד שיום אחד הטלפון מצלצל עם ההצעה הרצויה.
טעימה מהשלבים בדרך:
- הוכחת ניסיון עסקי משמעותי או ניהולי.
- בניית שם מקצועי אמין ובלתי תלוי.
- השתתפות בתוכניות דירקטורים (למשל, באוניברסיטת תל אביב או הבורסה לניירות ערך).
- חיבור לנטוורקינג רלוונטי.
- שמירה על תדמית מקצועית עקבית וערכית.
ורק אז, כשהכול מסתדר, מגיע הקול מהחברה הבאה שמחפשת אנשים עם ראייה רחבה, ידע פיננסי ואחריות אישית.
כמה מרוויחים דירקטורים בבנקים ובגופים פיננסיים?
כאן כבר מדובר בליגה אחרת. דירקטורים בבנקים הגדולים בישראל נהנים מתגמול שנתי שנע סביב 250 אלף ועד 400 אלף ש"ח בשנה. מעבר לכך – יש הטבות שאינן כספיות, כמו ביטוח ניהול, השתתפות בהכשרות יוקרתיות וגישה למידע עסקי ברמה הגבוהה ביותר.
אם אתם חושבים קדימה על שילוב בין תפקידים פיננסיים והשקעות, כדאי להבין איך הדברים משתלבים. למשל, מי שמגיע מרקע של השקעה חכמה עם 100 אלף דולר או ניסיון בהבנת איך מחשבים תשואה שנתית, יוכל למנף את הידע הזה בדרך לשולחן הדירקטוריון.
האם דירקטורים מרוויחים גם ב"מזומן" או בהטבות אחרות?
חלק נכבד מהתגמול, בעיקר בחברות הייטק, מגיע בצורת מניות או אופציות. המשמעות היא שההשתכרות האמיתית יכולה להיות גבוהה בהרבה אם ערך המניה עולה. לכן יש דירקטורים שמרוויחים פי כמה מהשכר הבסיסי, פשוט בגלל שהאמינו בחברה בזמן הנכון.
דוגמאות לצורות תגמול:
- מענק חתימה – כתלות בגודל החברה.
- בונוסים לפי ביצועי החברה.
- תוכנית מניות לתקופה של כמה שנים קדימה.
- תוספות על תפקידים נוספים (כמו יו"ר ועדת ביקורת).
כמובן שהכול נתון לאישורי רגולטור. בישראל, רשות ניירות ערך שמה עין גם על הפרטים הקטנים. לכן הכול מתועד, מאושר ומפורסם לציבור.
ומה עם הצעירים שחולמים להיות שם?
לא חייבים להתחיל ישר מהדירקטוריון של בנק. הכל מתחיל מצעדים קטנים. בניית יסודות כלכליים חזקים. למשל, ללמוד כבר בגיל צעיר איך להרוויח כסף בגיל 14 או להבין איך לחסוך כסף כל חודש – אלה הרגלים שמתחילים מוקדם ונשארים לכל החיים.
בהמשך, כדאי לפתוח חשבון בנק לצעירים, להבין איך עובדים פקדונות בבנקים בישראל, וללמוד בהדרגה את המערכת מבפנים. כל ידע כזה הוא צעד קטן בדרך להנהגה כלכלית אמיתית.
5 שאלות נפוצות – ותשובות ישירות
1. האם כל דירקטור מרוויח אותו דבר?
ממש לא. השכר משתנה לפי החברה, תחום הפעילות והיקף המעורבות. דירקטור בסטארט-אפ קטן לא יקבל מה שמקבל דירקטור בבנק גדול.
2. האם צריך רקע פיננסי כדי להיות דירקטור?
לא תמיד, אבל מומלץ מאוד. חברות רבות מחפשות אנשי מקצוע מתחומים שונים – משפט, טכנולוגיה, שיווק. יחד עם זאת, ידע כלכלי בסיסי הוא חובה כמעט בכל מקום.
3. האם התפקיד מתאים כעבודה עיקרית?
לרוב לא. עבור רוב האנשים מדובר בתפקיד נוסף – לצד עיסוק אחר. אלא אם כן מדובר בכמה דירקטוריונים במקביל.
4. מי מפקח על שכר הדירקטורים?
במקרה של חברות ציבוריות – רשות ניירות ערך. שכר הדירקטורים חייב להיות מאושר ולפעמים מפורסם בדוחות השנתיים.
5. האם כדאי לשאוף לתפקיד הזה?
אם אתם אוהבים אחריות, חשיבה אסטרטגית והשפעה אמיתית – אז בהחלט כן. אבל אל תעשו את זה בשביל הצ'ק בלבד, אלא מתוך רצון אמיתי להשפיע.
אז איך זה מתחבר לעצמאות כלכלית?
תפקיד דירקטוריון הוא פסגה בקריירה כלכלית – ולפעמים גם סימן לעצמאות אמיתית. אנשים שמגיעים לשם כבר לא "עובדים בשביל כסף", אלא הכסף עובד בשבילם. הם משקיעים, מייעצים ומשפיעים ממקום של ידע וביטחון פיננסי. זו בדיוק המשמעות של עצמאות כלכלית.
אם אתם חולמים להגיע לשלב הזה, התחילו בהבנה פיננסית בסיסית, חיסכון שיטתי והשקעות חכמות – כמו לדעת איך לחסוך מיליון שקלים או אפילו לאן להשקיע 200 אלף שקל. כל צעד קטן כזה מקרב אתכם לעתיד שבו תוכלו לבחור – ולא להיבחר.
סיכום – מה באמת לוקחים מכאן?
חברי דירקטוריון לא רק מרוויחים כסף – הם מרוויחים השפעה, ניסיון ופרספקטיבה עסקית שאין שני לה. להיות שם זה לא תוצאה של מזל, אלא של שנים של בניית אמינות, ידע והון אנושי. השכר בהחלט משתלם, אבל הערך האמיתי טמון בעובדה שאתה חלק ממי שמחליטים לאן הכלכלה זזה מחר בבוקר.
בין אם אתם בתחילת הדרך או כבר עמוק בעולם הפיננסים, נסו לראות את זה כיעד ולא כקצה הדרך. כי אולי יום אחד יגיע השלב שבו מישהו ירים אליכם טלפון – לא כדי להציע עבודה, אלא כדי לשאול: "רוצה לשבת אצלנו בדירקטוריון?"
דניאל באנקו הוא המייסד של אתר Banku, פלטפורמה מקצועית בתחום הפיננסים. בעל ניסיון עשיר עם השקעות בשוק ההון, נדל"ן בארץ ובחו"ל וגם כלכלי אישי. דניאל מקדם ידע פיננסי בגובה העיניים ומסייע לאלפי משפחות לקבל החלטות חכמות ובטוחות. האתר משלב כלים מעשיים, מדריכים ועדכונים מהשטח.