כמה מרוויח היסטוריון ומה מפתיע בתשובה הזו

בואו נודה באמת: כשאתם חושבים על קריירה מזהירה עם משכורת שמנה, כנראה שהמילה "היסטוריון" לא קופצת לכם לראש. רובנו מדמיינים אדם חנוט בטוויד, מבוגר משהו, לוחש סודות למגילות מאובקות בספרייה אפלולית, או במקרה הטוב, מרצה מול קבוצת סטודנטים אדישים.

אבל רגע, מה אם נגיד לכם שהתמונה הזו, כמו כל סיפור היסטורי טוב, היא רק קצה הקרחון? מה אם נחשוף עולם שלם שבו הידע ההיסטורי הוא לא רק נחלת העבר, אלא כלי רב עוצמה לעיצוב העתיד, ואפילו – הפתעה הפתעה – למילוי חשבון הבנק?

המאמר הזה הוא לא עוד שיעור משעמם בהיסטוריה. זו מסע בלשי, קצת ציני, מלא תובנות מפתיעות, שיגלה לכם בדיוק איפה נמצא הכסף הגדול (והפחות גדול) עבור מי שבקיא בעבר. תתכוננו לשנות את כל מה שחשבתם על הקשר בין עתיקות, מספרים, ואיך אתם יכולים לצאת עם ידע ששווה זהב.

אנחנו נצלול לתוך המבוך המורכב של מסלולי הקריירה, נחשוף את המספרים האמיתיים, ונראה לכם איך מומחיות היסטורית יכולה להיות קלף מנצח בשוק עבודה תחרותי. ובסוף? תצאו מכאן עם כל התשובות, בלי צורך לחפש שוב בגוגל. מוכנים למסע בזמן ובכסף?

היסטוריה וכסף: האמת המסקרנת מאחורי פרופסורים, מגילות ומאזנים בנקאיים

מעבר למגילות: מי בכלל קוראים להיסטוריונים לעבודה ב-2024?

אם תשאלו את סבתא שלכם, היסטוריון הוא בטח איש אקדמיה שחי בספרים. ואם תשאלו את עצמכם, אולי תחשבו על מישהו שכותב ספרי לימוד. אבל תנו לי לשבור לכם מיתוס: המאה ה-21 הפכה את ההיסטוריה למצרך מבוקש במקומות שלא הייתם מעלים על דעתכם. זה כבר לא רק עניין של עובדות יבשות.

היסטוריונים הם למעשה מפענחי דפוסים אנושיים, מספרי סיפורים מדופלמים ואנליסטים של נתונים מורכבים. הם מבינים איך אירועי עבר משפיעים על הווה ועתיד, וזה ידע ששווה הרבה. אז מי בכל זאת צריך אותם?

• המוסדות האקדמיים: כמובן, פרופסורים ומרצים באוניברסיטאות ובמכללות. זה המסלול הקלאסי והמוכר, אבל הוא רק אחד מני רבים.
• מוזיאונים וארכיונים: שומרי הזיכרון הלאומי. אוצרים, חוקרים, משמרי ידע. תפקידים מרתקים, אך לרוב לא אלה שישברו את הבנק.
• משרדי ממשלה וגופים ציבוריים: משרד החוץ, הביטחון, החינוך, משרד ראש הממשלה – כולם זקוקים למומחי היסטוריה להבנת קונטקסטים, גיבוש מדיניות ואפילו ניתוח מודיעיני.
• חברות פרטיות: כן, קראתם נכון. חברות טכנולוגיה, יחסי ציבור, מדיה, ייעוץ אסטרטגי – כולם מבינים שסיפור טוב, הבנת קהלים ויכולת ניתוח עמוקה, אלו מיומנויות היסטוריות טהורות שאין להן תחליף.
• כותבי תוכן ועיתונאים: מי שיודע לספר סיפור מרתק, לבדוק עובדות לעומק ולגרום לקורא להישאר מרותק, הוא נכס. וזה בדיוק מה שהיסטוריונים עושים הכי טוב.

3 דרכים לא שגרתיות שבהן היסטוריונים מרוויחים (ואתם לא ידעתם!)

1. יועצים אסטרטגיים לחברות ענק: נשמע מופרך? ממש לא. תאגידים שמשקיעים איפה להשקיע 100 אלף דולר או איפה להשקיע 200 אלף שקל חייבים להבין מגמות עבר כדי להימנע מטעויות עתידיות. היסטוריון יכול לספק פרספקטיבה קריטית בקבלת החלטות עסקיות גלובליות.
2. חוקרי UX (חווית משתמש) בסטארט-אפים: כשמפתחים מוצר חדש, צריך להבין איך אנשים חושבים, מתנהגים ומגיבים. מי טוב יותר מללמוד התנהגות אנושית מאשר מי שלמד אותה לאורך אלפי שנים?
3. מומחי רכש אומנות ופריטים היסטוריים: עם ידע נרחב בתקופות שונות, היסטוריונים הם הראשונים לזהות פוטנציאל השקעה בפריטים נדירים, או למנוע עסקאות מפוקפקות. שוק השקעה בנדל"ן בחו"ל הוא רק דוגמה אחת לאיך ידע מומחיותי הופך לכסף.

המספרים על השולחן: כמה שווה סיפור טוב באמת?

אוקיי, הגענו לחלק המעניין באמת. כמה כסף כל הסיפור הזה מגלגל? התשובה, כמו כל דבר טוב בחיים, היא מורכבת. אין משכורת קבועה ל"היסטוריון", כי אין תפקיד אחד כזה. הכל תלוי במסלול שבחרתם ובדרך שבה בחרתם למקסם את כישוריכם.

מסלול אקדמי: בין הקמפוס לבנק

זהו המסלול המוכר ביותר, אך גם התחרותי ביותר. משכורות באקדמיה משתנות מאוד בין דרגות (מרצה מן החוץ, מרצה בכיר, פרופסור חבר, פרופסור מן המניין). בישראל, משכורת התחלתית למרצה מן החוץ יכולה לנוע סביב 7,000-10,000 ש"ח לחודש (למשרה חלקית או לפי שעות), בעוד שפרופסור מן המניין, עם ותק ופרסומים רבים, יכול להגיע גם ל-25,000-40,000 ש"ח לחודש ואף יותר, תלוי בהיקף המשרה, המוסד והמענקים שהוא מצליח לגייס.

היתרון: ביטחון תעסוקתי, כבוד מקצועי, ואפשרות להמשיך לחקור וללמוד.
החיסרון: דורש שנים רבות של לימודים (תואר ראשון, שני, דוקטורט ופוסט-דוקטורט) ותחרות עזה על משרות קבועות.

מוזיאונים, ארכיונים וגופים ציבוריים: שומרים על העבר, מרוויחים בהווה

כאן המשכורות לרוב יציבות יותר, אך פחות "מנקרות עיניים" מהאקדמיה הגבוהה או מהמגזר הפרטי. אוצר במוזיאון או ארכיונאי יכול להרוויח בין 8,000 ל-18,000 ש"ח לחודש, בהתאם לוותק, למעמד ולמוסד. תפקידים ניהוליים כמובן יניבו שכר גבוה יותר.

בגופי ממשלה, כמו משרד החוץ או משרד הביטחון, היסטוריונים המועסקים כחוקרים או אנליסטים ייהנו ממשכורות התואמות את שכר עובדי המדינה, שיכולות לנוע בין 12,000 ל-25,000 ש"ח, תלוי בדרגה ובניסיון. אלו תפקידים שדורשים לרוב רקע אקדמי מוצק (לרוב תואר שני ומעלה) וכישורים אנליטיים חזקים.

המגזר הפרטי והעסקי: איפה שהיסטוריה פוגשת חדשנות

כאן טמון הפוטנציאל הגדול ביותר להכנסות משמעותיות, במיוחד אם אתם יודעים לשווק את עצמכם נכון. חברות ייעוץ דורשות סכומים גבוהים על ידע, וחברות טכנולוגיה מחפשות מומחים שישדרגו את המוצרים שלהם.

• יועץ אסטרטגי/אנליסט: בין 15,000 ל-35,000 ש"ח לחודש, ולפעמים הרבה יותר בפרויקטים נקודתיים.
• כותב תוכן/חוקר בחברת מדיה/פרסום: 10,000-20,000 ש"ח, תלוי בניסיון ובמעמד. עצמאים יכולים להרוויח יותר, אך ללא יציבות.
• חוקר UX/UI: זהו תחום צומח מאוד. היסטוריון שיודע לשלב את הידע שלו בהבנת משתמשים יכול להרוויח בין 18,000 ל-30,000 ש"ח ואף יותר, במיוחד בחברות היי-טק.

השורה התחתונה היא שכישורים היסטוריים, כמו איך מחשבים תשואה שנתית בהשקעות, יכולים להניב תשואה נאה אם מנתבים אותם נכון.

---

שאלות ותשובות מהירות: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

ש: האם תואר בהיסטוריה מבטיח עבודה טובה?
ת: תואר בהיסטוריה מספק סט כלים אנליטיים וחשיבתיים מעולים, אבל כמו כל תואר במדעי הרוח, הוא לא "מבטיח" עבודה ספציפית. הוא דורש יצירתיות, יוזמה ושילוב עם מיומנויות נוספות כדי לפרוץ לשוק העבודה. בקיצור, צריך לדעת לא רק לחקור, אלא גם לשווק את עצמך.

ש: מהם הכישורים שהופכים היסטוריון למבוקש?
ת: מעבר לידע היסטורי ספציפי, היכולת לחקור לעומק, לנתח מידע מורכב, לחשוב בצורה ביקורתית, לזהות דפוסים, לכתוב בבהירות ולספר סיפור בצורה מרתקת – אלו כישורי על שרלוונטיים כמעט לכל תפקיד.

ש: האם אפשר להתפרנס רק מכתיבת ספרים היסטוריים?
ת: מעטים מאוד מצליחים להתפרנס רק מכתיבת ספרים, במיוחד בהיסטוריה. לרוב, זו הכנסה משלימה או כזו שמגיעה אחרי שנים רבות של מוניטין. אם אתם רוצים איך לחסוך מיליון שקלים, כתיבת ספר היא דרך ארוכה, אבל אפשרית כשילוב עם הכנסות אחרות.

ש: איך משלבים אהבה להיסטוריה עם יציבות כלכלית?
ת: הפתרון טמון בשילוב. אל תסתפקו במסלול אחד. חפשו עבודה יציבה שתאפשר לכם להשתמש בכישורים ההיסטוריים שלכם, ובמקביל, עסקו במחקר, כתיבה או הוראה כעיסוק משלים. נסו אולי לפתוח חשבון בנק לצעירים ולהתחיל לנהל את כספכם כבר מגיל צעיר, זה לא רק להיסטוריונים.

ש: האם כדאי לי ללמוד היסטוריה אם אני רוצה להרוויח הרבה?
ת: אם המטרה היחידה היא "להרוויח הרבה", יש מסלולים ישירים יותר. אבל אם אתם נלהבים מהתחום, והמוטיבציה שלכם חזקה, היסטוריה יכולה להיות בסיס מצוין לקריירה מתגמלת. זה דורש תכנון, יצירתיות ואת היכולת ליישם את הידע ההיסטורי בתחומים שבהם יש ביקוש וכסף. לא כל פרופסור להיסטוריה ייצא לפנסיה כמו מיליונר, אבל מי שיודע לשחק את הקלפים נכון, בהחלט יכול לפרוש מוקדם וליהנות מהחיים.

---

המומחיות הנסתרת: למה היסטוריון הוא נכס שווה זהב בעידן הדיגיטלי?

בעולם מוצף מידע, היכולת להבחין בין עיקר לטפל, לאמת מקורות ולהרכיב תמונה קוהרנטית היא לא פחות מכוח על. היסטוריונים עושים את זה כבר מאות שנים, הרבה לפני שהיו "פייק ניוז" או "ביג דאטה".

הם מביאים איתם:

• חשיבה ביקורתית מפותחת: הם לא מקבלים שום דבר כמובן מאליו. כל מקור, כל עובדה, נבחנים בקפדנות.
• יכולת מחקר עמוקה: מציאת מידע, ניפוי רעשים, קישור בין פיסות מידע מגוונות – אלו כישורי ליבה של חוקר היסטוריה.
• הבנה ניואנסית של קונטקסט: הם מבינים שאירועים לא מתרחשים בוואקום, אלא מושפעים ממכלול רחב של גורמים תרבותיים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים.
• כישורי כתיבה ותקשורת מצוינים: היכולת לספר סיפור מורכב בצורה ברורה, מרתקת ונגישה היא מצרך נדיר ומוערך.

הכישורים האלה, רבותיי, הם הבסיס לכל עבודה שמצריכה קבלת החלטות מושכלת, ניתוח נתונים או תקשורת אפקטיבית. אם היסטוריון היה נכס, הוא בהחלט היה נכס שאתם רוצים בתיק ההשקעות שלכם, אולי אפילו כזה ששווה לשקול אם אתם רוצים איפה להשקיע 500 אלף שקל.

3 טיפים פיננסיים (קצת ציניים) להיסטוריון המודרני

אז הבנתם שלהיות היסטוריון זה לא רק "פאן", זה יכול להיות גם "פאן וכסף". הנה כמה עצות מהשטח:

1. שלבו עם טכנולוגיה: למדו כלים של ניתוח נתונים, דיגיטל הומניטיז, או אפילו קורסים קצרים בתכנות. הפיכת מגילות לביטים ובתים היא הדרך הבטוחה להפוך ידע ישן לכסף חדש. הידע שלכם על העבר, בשילוב כלים מודרניים, הופך אתכם לנדירים ומבוקשים. וזה, כידוע, מתומחר בהתאם.
2. בנו מותג אישי: ספרו את הסיפור שלכם, תשתפו את הידע שלכם. תפתחו בלוג, פודקאסט, תכתבו מאמרים לעיתונים או למגזינים מקוונים. תהפכו ל"מומחים" בתחום נישה. זו הדרך למשוך הזדמנויות שלא מופיעות בלוחות דרושים. וכן, זו גם דרך נהדרת איך לחסוך כסף כל חודש על ידי יצירת הכנסה נוספת.
3. אל תפחדו מהמגזר הפרטי: אם אתם רוצים לראות מספרים גדולים יותר בחשבון, אל תהססו לפזול לכיוון העולם העסקי. חברות צריכות אנשים חכמים שיודעים לחשוב, לנתח ולהבין אנשים. זה לא אומר שאתם צריכים לוותר על האהבה שלכם להיסטוריה, אלא רק למצוא דרכים יצירתיות ליישם אותה במקומות מפתיעים.

זכרו, העיקר זה לא רק מה למדתם, אלא מה אתם עושים עם זה. כמו כל נכס, צריך לנהל את הידע והכישורים שלכם בתבונה, להשקיע בעצמכם ולהיות עם אצבע על הדופק של השוק.

אז בפעם הבאה שתחשבו על היסטוריון, אל תדמיינו רק את מורה ההיסטוריה המנומנם מבית הספר. תדמיינו אדם עם כוח על של ניתוח, הבנה וראיית עתיד, שכישוריו יכולים להיות שווים הון תועפות. העולם השתנה, וההיסטוריונים המודרניים, אלה שיודעים לשלב את העבר עם ההווה והעתיד, הם כבר לא רק שומרי זיכרונות. הם שחקנים מרכזיים בכלכלה הידע, וכשחקנים מרכזיים – גם תג המחיר שלהם בהתאם. כל שנותר הוא להפשיל שרוולים, ללמוד, לחקור ולחשוב מחוץ לקופסה. מי יודע, אולי המיליון הבא יבוא מניתוח עמוק של תקופת הברונזה?