כמה כסף יש למשפחה ממוצעת בישראל ב-2024? הנתונים מפתיעים

החשבון שלכם לא משקר: מה באמת יש למשפחה הישראלית הממוצעת בכיס?

בואו נודה באמת, יש דברים שאף אחד לא אוהב לדבר עליהם בגלוי. בטח לא בחברה שבה "מה עשית בקיץ?" נשמע הרבה יותר ידידותי מ"תגיד, כמה כסף יש לכם בחיסכון?". אבל בין אם אתם מתכננים את החופשה הבאה ביוון או מנסים להבין איך לשלם את חשבון החשמל שקפץ פתאום לשמיים, השאלה הזו, כמה כסף באמת יש למשפחה הישראלית הממוצעת, רוחשת בראש של כולנו. היא מרתקת, היא מסקרנת, והיא בעיקר – מרגיזה, כי לרוב אין עליה תשובה ברורה.

אבל היי, אתם במקום הנכון. במאמר הזה נצלול עמוק, נפרק לגורמים, וננסה אחת ולתמיד לפצח את הסוד הגדול: מהו העושר האמיתי, או היעדרו, של המשפחה הישראלית הממוצעת? אל תצפו למספר קסם אחד, אבל כן תצאו מפה עם תמונה הרבה יותר ברורה, הבנה עמוקה יותר של המקום שלכם במשוואה, ובעיקר – עם כלים פרקטיים ואסטרטגיות כדי שאולי תמצאו את עצמכם מעל הממוצע, או לפחות תרגישו הרבה יותר בנוח עם המספרים שלכם. אז קדימה, בואו נתחיל לחשב, ואל דאגה, בלי בחינות בסוף.

המיתוסים והמציאות: מה זה בכלל "משפחה ממוצעת"?

לפני שנתחיל לדבר על כסף, בואו נדבר רגע על המילה הזו: "ממוצע". כמה פעמים שמעתם עליה? "השכר הממוצע במשק", "ההוצאה הממוצעת על מזון", "המשפחה הישראלית הממוצעת". נשמע נחמד, כזה שמשרה תחושה של נורמליות. הבעיה היא שהממוצע הוא קצת כמו בובת ראווה בחלון ראווה – נראה טוב מרחוק, אבל לא משקף באמת את מי שעומד מולו. הממוצע הסטטיסטי יכול להיות מאוד מטעה, כי הוא לוקח קיצונים (עשירים במיוחד ועניים במיוחד) ומשטח אותם לכדי מספר אחד שפשוט לא מספר את כל הסיפור.

לכן, כשנדבר על "כמה כסף יש למשפחה ממוצעת", אנחנו לא מחפשים מספר מדויק עד השקל האחרון שישתנה ממחר בבוקר. אנחנו מחפשים מגמות, סדרי גודל, ואת האזורים שבהם רוב המשפחות הישראליות מתמודדות. ננסה להבין מה עומד מאחורי המספרים היבשים, מה נכלל בחישובים הללו, ומה כנראה חומק מתחת לרדאר הסטטיסטיקה הרשמית.

האם ממוצע הוא המדד הנכון? מדיאן VS ממוצע ומה זה אומר לכם

בכלכלה, המילה "ממוצע" היא קצת כמו קוסם – היא יכולה לגרום לדברים להיראות טוב יותר או גרוע יותר ממה שהם באמת. לרוב, כשמדברים על שכר או הון משפחתי, עדיף להסתכל על ה"מדיאן". מה זה מדיאן? קחו את כל המשפחות, סדרו אותן מהענייה לעשירה ביותר, והמדיאן הוא המשפחה שיושבת בדיוק באמצע. חצי מהמשפחות עשירות ממנה, וחצי עניות ממנה. זה נותן תמונה הרבה יותר כנה של המצב האמיתי, כי הוא פחות מושפע מ"טייקונים" בצד אחד וממשפחות במצוקה קשה בצד השני. כשממשלת ישראל מדברת על שכר ממוצע, היא בדרך כלל מתכוונת לממוצע החשבוני, שנוטה להיות גבוה יותר משכר המדיאן, ולכן יוצר אשליה של עושר.

שאלה בוערת: האם שווי הבית שבו אני גר נחשב כחלק מהעושר הפיננסי שלי?

תשובה קצרה אך חשובה: בהחלט! הבית שלכם הוא בדרך כלל הנכס המשמעותי ביותר שלכם. הוא אמנם לא "כסף נזיל" בחשבון הבנק, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהשווי הנקי שלכם. נדבר על זה בהרחבה בהמשך.

ההכנסה החודשית: כמה באמת נכנס לבנק?

נתחיל מהבסיס: כמה כסף נכנס למשק הבית הישראלי הממוצע בכל חודש? כאן אנחנו נכנסים לזירת הקרב המוכרת של "שכר ממוצע במשק". הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים, ולרוב השכר הממוצע למשרת שכיר עומד על כ-12,000-13,000 ש"ח ברוטו. אבל רגע, כמה שאלות עולות כאן:

• האם זו הכנסה למשפחה או ליחיד?
• האם מדובר ברוטו או נטו? (כי מי שהתמודד עם תלוש שכר יודע שהברוטו הוא רק בדיחה עצובה).
• האם זה כולל את כלל מקורות ההכנסה?

המספרים היבשים והמציאות הפחות יבשה

על פי נתוני הלמ"ס, ההכנסה הכספית ברוטו הממוצעת למשק בית שכיר בישראל נעה סביב 21,000-23,000 ש"ח בחודש. ההכנסה נטו, אחרי מסים והורדות, יורדת לרוב לאזור ה-18,000-19,000 ש"ח. אלה מספרים לא רעים, לכאורה, נכון? אבל בואו לא נשכח שזה ממוצע. יש משפחות עם שתי משכורות גבוהות שההכנסה שלהן עוברת בקלות את ה-30,000 ש"ח נטו, ויש משפחות עם משכורת אחת או שתי משכורות נמוכות שנאבקות על כל שקל. המדיאן, כפי שציינו, יהיה נמוך יותר.

מקורות ההכנסה כוללים לרוב שכר עבודה, קצבאות מהביטוח הלאומי (ילדים, אבטלה, נכות וכו'), דמי פנסיה, וקצת הכנסה מהשקעות או מנדל"ן. אבל יש פה אלמנטים שלא נכנסים למשחק הסטטיסטיקה – כמו עבודה "בשחור", או ההכנסות של הדוד שבטוח שהוא מומחה איפה להשקיע 100 אלף דולר, ובעצם רק מוציא אותן בקניון.

אגב, אם אתם צעירים שרוצים להתחיל ללמוד את רזי עולם הכספים, כדאי לדעת שגם בגיל צעיר אפשר להתחיל להרוויח. יש לא מעט דרכים לעשות כסף בגיל 14, וזה חשוב להתחיל להבין את המשמעות של הכנסה והוצאה מוקדם ככל האפשר. זה ייתן לכם יתרון ענק בהמשך החיים.

ההוצאות: לאן נעלם כל הכסף הטוב הזה?

זהו החלק שבו אנחנו צריכים להכניס את היד לכיס ולשלוף את כל הקבלות המודפסות בקטן ששמרנו (או זרקנו ישר לפח). ההוצאה הממוצעת למשק בית בישראל היא סיפור בפני עצמו, ובדרך כלל היא כמעט זהה להכנסה, או קצת יותר גבוהה ממנה, מה שמותיר את רוב המשפחות עם "אפס" בסוף החודש, ולעיתים קרובות גם עם מינוס קטן וחביב.

על פי נתוני הלמ"ס, הוצאות משק הבית הממוצע נעות סביב 16,000-17,000 ש"ח בחודש. אבל בואו נפרק את זה קצת, כי "הוצאה ממוצעת" לא אומרת הרבה עד שלא רואים מה מסתתר מאחוריה.

1. דיור: העוגה הגדולה ביותר

אין דרך לעקוף את זה: דיור הוא ההוצאה המשמעותית ביותר של משפחה ישראלית. בין אם זו שכירות (שעולה ועולה ועולה, עד שנראה שמישהו שם למעלה החליט שזו בדיחה אישית על חשבוננו) או משכנתא (שבגלל הריבית היא כבר לא נשמעת כמו בדיחה, אלא יותר כמו איום ממשי), מדובר על אלפי שקלים כל חודש. ממוצע ההוצאה על דיור יכול להגיע ל-25%-30% מההכנסה החודשית, ולפעמים גם יותר.

2. מזון: הבטן לעולם אינה שבעה (וגם לא הארנק)

הוצאות על מזון הן הדבר הבא בתור. בין אם אתם משפחה שאוכלת רק במסעדות (תבורכו על כך), או כזו שמבשלת בבית (תבורכו על הניסיון), סעיף המזון הוא דרקון שקשה להילחם בו. ממוצע ההוצאה על מזון למשק בית בישראל עומד על כמה אלפי שקלים בחודש, ורק הולך ומתייקר. כנראה שאפילו איך לחסוך כסף כל חודש היא שאלה שכל אחד שואל את עצמו כשהוא עומד בסופר.

3. תחבורה, חינוך, בריאות וכל ה"קטנות" שמצטברות

ואז מגיעות כל שאר ההוצאות: דלק, ביטוח לרכב, תיקונים (כי בטח יש לכם רכב שדורש יחס מיוחד), חוגים לילדים (כי אסור שהם יהיו פחות מפותחים מהשכנים), שיעורים פרטיים, רופאים, תרופות… הרשימה ארוכה ונדמה שהיא אף פעם לא נגמרת. כל אלה מצטברים לסכומים משמעותיים שיכולים להגיע לכמה אלפי שקלים נוספים, ולא משאירים הרבה מרווח נשימה.

שאלה בוערת: האם כדאי לי להתמקד בהגדלת הכנסות או בצמצום הוצאות?

תשובה קצרה אך חשובה: שניהם! זה לא או-או, אלא גם וגם. צמצום הוצאות הוא לרוב קל יותר ליישום בטווח הקצר, אבל הגדלת הכנסות היא המנוע העיקרי לצמיחה פיננסית אמיתית לטווח הארוך. תתחילו מהוצאות, אבל תמיד תשאפו להכנסות. כמו שאומרים, "הכי חשוב זה למקסם את הפוטנציאל!"

מעבר לעו"ש: הנכסים וההתחייבויות שקובעים את התמונה הגדולה

הכנסות והוצאות נותנות לנו תמונה חודשית, אבל מה עם התמונה הגדולה? מהו העושר הפיננסי (או ה"שווי הנקי") של משפחה ישראלית ממוצעת? כאן אנחנו צוללים לעולם הנכסים וההתחייבויות – כל מה שבבעלותכם (פחות כל מה שאתם חייבים). זה המקום שבו מתגלה כמה באמת יש לכם, ולא רק כמה עובר דרך הידיים שלכם כל חודש.

1. נכסים נזילים וחסכונות לכל מטרה

א. כסף בעו"ש ופיקדונות: לרוב המשפחות יש סכום מסוים בחשבון העו"ש (כמה אלפים בודדים, אם בכלל) ועוד קצת בפיקדונות בנקאיים. זה המקום שבו כסף "יושב" ומחכה להזדמנות הנכונה, או לפחות שלא ייעלם מהר מדי. עם זאת, בעידן אינפלציוני, השוואת ריביות על פקדונות היא קריטית, כי אחרת הכסף פשוט מאבד מערכו.

ב. קרנות פנסיה, גמל והשתלמות: אלו הם לרוב הנכסים הפיננסיים הגדולים ביותר של המשפחה הממוצעת. הם נועדו לטווח הארוך, לפרישה, ולרוב צוברים סכומים משמעותיים לאורך השנים. רבים לא רואים אותם כחלק מה"כסף שיש לי", כי הם לא נגישים בקלות, אבל הם חלק קריטי מהשווי הנקי. זה הכסף שיאפשר לכם לפרוש מוקדם או לפחות ברוגע.

ג. תיקי השקעות וניירות ערך: כאן אנחנו מדברים על הכסף שאתם משקיעים בשוק ההון – מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות. לא לכל משפחה יש תיק השקעות פעיל, אבל גם סכומים קטנים יכולים לצמוח עם הזמן. אם יש לכם סכומים משמעותיים יותר, כמו איפה להשקיע 200 אלף שקל, חשוב לתכנן היטב. ומי שרוצה להבין כמה הרוויח באמת, מוזמן ללמוד איך מחשבים תשואה שנתית.

2. הנדל"ן: "הנכס" הגדול של המשפחה הישראלית

כ-70% ממשקי הבית בישראל גרים בדירה שבבעלותם. הבית, כאמור, הוא הנכס המשמעותי ביותר של רוב המשפחות. שוויו, גם אם הוא משועבד למשכנתא, נחשב כחלק מהשווי הנקי. עם זאת, צריך לזכור שזה נכס לא נזיל. נדל"ן בישראל, ובמיוחד השקעה בנדל"ן בישראל, יקר מאוד ומונע ממשפחות רבות לרכוש נכס ללא הון עצמי משמעותי, למרות שיש דרכים יצירתיות איך לקנות דירה בלי הון עצמי.

יש גם משפחות שיש להן נכס נדל"ן נוסף להשקעה, בין אם בישראל או השקעה בנדל"ן בחו"ל, מה שמגדיל כמובן את העושר הפיננסי שלהן באופן ניכר.

שאלה בוערת: האם כל ההלוואות שלי נכללות בחישוב ההתחייבויות?

תשובה קצרה אך חשובה: כן, בהחלט! כל חוב, בין אם זו משכנתא, הלוואה בנקאית, או כרטיס אשראי חוץ בנקאי עם יתרה חובה, נחשב להתחייבות ומפחית מהשווי הנקי שלכם. זו הדרך הכי נכונה להסתכל על התמונה המלאה.

3. התחייבויות: הצד הפחות נעים של המטבע

כמו שלכל מטבע יש שני צדדים, לכל נכס יש בדרך כלל התחייבות. רוב המשפחות הישראליות מחזיקות במשכנתא, שהיא ההתחייבות הגדולה והארוכה ביותר שלהן. בנוסף, יש לא מעט משפחות שלוקחות הלוואות בנקאיות, הלוואות מחברות אשראי, ולעיתים גם חובות בכרטיסי אשראי שצוברים ריבית. כל אלה מפחיתים באופן דרמטי מהשווי הנקי של המשפחה. ניהול חובות נכון הוא קריטי לבריאות פיננסית.

אז כמה באמת? המספרים המעודכנים לשווי נקי ממוצע

אחרי שפירקנו את כל הרכיבים, הגיע הרגע הגדול: כמה שווי נקי יש למשפחה ישראלית ממוצעת?
על פי דוחות שונים, כולל של בנק ישראל ומוסדות מחקר, השווי הנקי הממוצע למשק בית בישראל (נכסים פחות התחייבויות) נע סביב 1.5-2 מיליון ש"ח. רגע, לפני שאתם קופצים משמחה או ישר קופצים מהכיסא בתסכול, צריך לזכור שזהו ממוצע, והוא מושפע מאוד משווי הדירה.

המרכיב העיקרי בשווי הנקי הזה הוא שווי הנדל"ן שבבעלות המשפחה, בניכוי המשכנתא. ללא הנדל"ן, השווי הנקי של הנכסים הפיננסיים (חיסכונות, פנסיות, השקעות) נמוך בהרבה ועומד על כמה מאות אלפי שקלים בממוצע. חשוב להבין את ההבדל: דירה אמנם שווה כסף, אבל היא לא כסף נזיל שאתם יכולים להוציא על החופשה הבאה שלכם. המספרים הללו מראים כמה חזק הישראלי הממוצע נשען על קורת הגג שלו כבסיס לעושרו.

מה המסקנות שלכם מהמספרים האלה? 3 תובנות מפתח

1. הבית הוא המלך: נדל"ן הוא נכס משמעותי, ואם אתם בעלי דירה, אתם כבר בנקודת פתיחה טובה יותר. עם זאת, הוא גם מקור להוצאה ענקית (משכנתא, ארנונה, חשבונות), אז צריך איזון.

2. הפנסיה שלכם חשובה לא פחות: אל תזלזלו בקרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות. הן אולי נראות רחוקות, אבל הן לב ליבו של החיסכון ארוך הטווח שלכם, והן תורמות באופן משמעותי לשווי הנקי. אגב, כבר חשבתם איך לחסוך מיליון שקלים? הדרך לשם עוברת גם דרך חיסכון לפנסיה.

3. כסף נזיל הוא חופש: למרות שהבית וקרנות הפנסיה מגדילים את השווי הנקי, חשוב שיהיה לכם גם כסף זמין (נזיל) בחשבון העו"ש או בפיקדון. הוא מעניק לכם גמישות, שקט נפשי, ויכולת להתמודד עם הפתעות לא צפויות בחיים, או סתם ליהנות מקצת פינוק.

שאלה בוערת: האם המצב הפיננסי הממוצע משתפר עם השנים?

תשובה קצרה אך חשובה: באופן כללי, עם עליית שכר וצבירת נכסים (כמו קרנות פנסיה ונדל"ן), השווי הנקי נוטה לעלות עם הגיל. עם זאת, הגידול בהוצאות המחיה והיוקר הישראלי עלולים לכרסם בחיסכון הפנוי. זהו מרוץ מתמיד!

החיוך שלכם חשוב יותר מהמספרים: איך לשפר את המצב?

אז מה למדנו? שלמספרים יש נטייה להיות קצת משעממים, אבל הם מספרים סיפור מרתק על הכלכלה הישראלית. למדנו ש"ממוצע" זה שם יפה ל"קצת מכל דבר", ושלרובנו יש הרבה מאוד נכסים לא נזילים והרבה מאוד התחייבויות. אבל החדשות הטובות הן שאתם לא חייבים להיות "ממוצעים". אתם יכולים להיות טובים יותר, חכמים יותר, ובעיקר – רגועים יותר פיננסית. איך עושים את זה?

• תקציב, תקציב, תקציב! אוקיי, זה לא סקסי, זה בטח לא מצחיק, וזה כנראה הדבר שהכי פחות בא לכם לעשות. אבל לדעת לאן הולך הכסף שלכם זו הדרך היחידה לקבל עליו שליטה.
• להתחיל לחסוך (גם אם זה מעט): כל שקל נחשב. גם אם זה רק 100 ש"ח בחודש. העיקר להתחיל הרגל. ואם אתם צעירים שרק פותחים חשבון לבן נוער, תתחילו את ההרגל הזה כבר עכשיו.
• השקעות הן לא מילה גסה: אם יש לכם סכום פנוי, בין אם זה איפה להשקיע 500 אלף שקל או סכומים קטנים יותר, אל תתנו לו לשבת בעו"ש. למדו על השקעות, התייעצו, ותנו לכסף שלכם לעבוד בשבילכם.
• לנהל חובות בתבונה: חובות זה לא סוף העולם, אבל חובות יקרים (כמו אלה של כרטיסי אשראי) הם אויב מר. נסו לצמצם אותם, למחזר אותם לזולים יותר, ולשלם כמה שיותר מהר.
• אל תפחדו ללמוד: העולם הפיננסי משתנה כל הזמן. תמיד יש דברים חדשים ללמוד, בין אם זה על איך לקנות ביטקוין בכרטיס אשראי או על האפשרויות בבנקים. ידע זה כוח, וכוח זה כסף (פוטנציאלי).

שאלה בוערת: מהו הצעד הראשון שמשפחה צריכה לעשות כדי לשפר את מצבה הפיננסי?

תשובה קצרה אך חשובה: הצעד הראשון הוא להבין לאן הולך הכסף. אחרי שאתם יודעים את זה, אתם יכולים להתחיל לתכנן, לחסוך ולהשקיע. בלי זה, אתם פשוט יורים באפלה.

השורה התחתונה: אתם לא לבד, אבל אתם לגמרי בשליטה

לסיכום, הסיפור הפיננסי של המשפחה הישראלית הממוצעת הוא סיפור מורכב. הוא משלב הכנסות סבירות עם הוצאות גבוהות, נכסים לא נזילים משמעותיים (בעיקר דיור) לצד התחייבויות כבדות (משכנתאות). זה לא מרוץ קל, והמספרים יכולים להרגיש לפעמים כמו מראה מעוותת.

אבל המטרה של המאמר הזה היא לא לדכא אתכם עם סטטיסטיקות, אלא להעצים אתכם. להראות לכם את התמונה המלאה, עם כל הניואנסים וה"קאצ'ים" הקטנים. כי ברגע שאתם מבינים איפה אתם עומדים, אתם יכולים להתחיל לפעול. אתם יכולים לקבל החלטות פיננסיות מושכלות יותר, לחסוך חכם יותר, להשקיע טוב יותר, ולנהל את הכסף שלכם בצורה שתשרת אתכם, ולא להיפך.

הכסף הוא כלי. והוא יכול להיות כלי נהדר לחיים מאושרים, רגועים ובטוחים יותר. אז קחו את הידע שרכשתם כאן, שנסו את השרוולים, ותתחילו לבנות את העתיד הפיננסי שמגיע לכם. אתם מסוגלים לזה, ואנחנו כאן, במגזין Banku, כדי להמשיך ללוות אתכם בדרך. כי בסוף היום, הכסף הוא שלכם, ואתם אלה שקובעים מה לעשות איתו.