בוקר טוב, פותחים את החדשות או את אפליקציית הבנק, והנה הוא קופץ שוב מול העיניים – המספר שמשגע את כולם. שער הדולר מול השקל. זה לא סתם עוד נתון כלכלי יבש, זה משהו שנוגע בכיס של כל אחד מאיתנו, גם אם אנחנו לא סוחרים במטבעות זרים או מתכננים לטוס לארצות הברית מחר בבוקר. המספר הזה, שנדמה לפעמים שהוא חי חיים משל עצמו, משפיע על מחירי המוצרים שאנחנו קונים בסופר, על החופשה שאנחנו מתכננים בחו"ל, על ההשקעות שלנו בשוק ההון וכן, אפילו על האפשרות שלנו לקנות דירה בלי הון עצמי אי שם בעתיד. אז מה מסתתר מאחורי המספר הזה? מי קובע אותו? ולמה לעזאזל הוא אף פעם לא עומד במקום? אם גם אתם מסתכלים על הגרפים של שער הדולר ותוהים אם זה מדע טילים או סתם משחק מזל ענק, אתם בדיוק במקום הנכון. אנחנו הולכים לצלול לעומק הנושא, לפענח את החידות, ולצאת מפה עם הבנה אמיתית של מה שמזיז את השער הזה ואיך זה משפיע עלינו. בלי נוסחאות מסובכות מדי (טוב, קצת), עם הרבה דוגמאות מהחיים, ואולי אפילו נגלה כמה סודות קטנים על השוק הזה. אז קחו כוס קפה (בשקלים, כן?), ובואו נתחיל את המסע אל מאחורי הקלעים של הדולר-שקל. מבטיחים לכם שלא תצטערו.
הדולר-שקל: מה זה אומר בכלל, ולמה זה חשוב?
בואו נתחיל מהבסיס. שער החליפין בין הדולר האמריקאי לשקל הישראלי הוא בעצם מחיר. זה המחיר של דולר אחד במונחים של שקלים. אם השער הוא 3.7 ש"ח לדולר, זה אומר שאתם צריכים לשלם 3.7 שקלים כדי לקנות דולר אחד. פשוט, נכון? אבל היופי (והמורכבות) מתחילים כשהמחיר הזה משתנה כל הזמן. ולמה הוא משתנה? כי בדיוק כמו מחיר של עגבנייה בשוק, או מחיר של מניית חברת הייטק בבורסה, גם מחיר של מטבע נקבע בסופו של דבר על ידי כוחות של היצע וביקוש.
כשיש ביקוש גבוה לדולרים בישראל (למשל, יבואנים שצריכים לשלם לספקים בחו"ל, או ישראלים שנוסעים לחו"ל ורוצים לקנות דולרים), והיצע נמוך (למשל, יצואנים שמוכרים סחורה בדולרים וממירים אותם לשקלים, או משקיעים זרים שמוכרים נכסים בישראל וממירים את השקלים לדולרים), מחיר הדולר עולה. כלומר, שער החליפין עולה – צריך יותר שקלים בשביל דולר אחד. ולהפך, כשיש הרבה דולרים שמגיעים לישראל (למשל, השקעות זרות שמגיעות לארץ) ופחות ביקוש, מחיר הדולר יורד, כלומר שער החליפין יורד.
השער הזה הוא לא סתם מספר תיאורטי. הוא הלב הפועם של הכלכלה הפתוחה שלנו. כשאנחנו מדברים על איפה להשקיע 100 אלף דולר או אפילו איפה להשקיע 200 אלף שקל, שער החליפין הוא גורם קריטי בהחלטה ובתשואה הפוטנציאלית. הוא משפיע על כל עסקה שכוללת צד זר – יבוא, יצוא, תיירות, השקעות בינלאומיות, ואפילו משכורות של עובדים שמקבלים שכר בדולרים.
למה המספר הזה קופץ כל הזמן? 7 סיבות מרכזיות
אם תסתכלו על גרף שער הדולר מול השקל לאורך זמן, הוא נראה כמו רכבת הרים משוגעת. עולה, יורד, קופץ, מתייצב לרגע ואז שוב מזנק או צולל. זה לא מקרי. יש שורה של כוחות כלכליים ופוליטיים שמושכים את השער הזה לכיוונים שונים, לפעמים בו זמנית. הנה 7 מהמשפיעים הגדולים ביותר:
ריבית: הריבית של בנק ישראל מול הפד האמריקאי
אחד הגורמים המשפיעים ביותר. כשלמשל בנק ישראל מעלה את הריבית, זה הופך את השקלים לאטרקטיביים יותר עבור משקיעים זרים שרוצים להשקיע בפיקדונות או אגרות חוב בשקלים כדי ליהנות מהריבית הגבוהה יותר. כדי לעשות זאת, הם צריכים לקנות שקלים (כלומר למכור דולרים), מה שמגדיל את היצע הדולרים ומוריד את שער הדולר. ולהפך, כשהריבית בארה"ב עולה ביחס לישראל, משקיעים עשויים להעביר כסף לדולרים, מה שמעלה את הביקוש לדולרים ומעלה את שער הדולר. זה כמו תחרות יופי עולמית, רק שהפרס הוא זרימות הון.
אינפלציה: הכוח הקנייה של הכסף נשחק
אם האינפלציה בישראל גבוהה יותר מאשר בארה"ב, הכוח הקנייה של השקל נשחק מהר יותר מזה של הדולר. תיאורטית, זה אמור לגרום לשער הדולר לעלות, כי צריך יותר יחידות של המטבע החלש יותר (השקל) כדי לקנות יחידה אחת של המטבע החזק יותר (הדולר). בפועל, הקשר מורכב יותר ומושפע מגורמים אחרים, אבל זה אחד הכללים הבסיסיים.
יציבות פוליטית וכלכלית: אמון בשוק
שווקי המט"ח שונאים אי-ודאות. כשיש חוסר יציבות פוליטית בישראל, או חששות לגבי עתיד הכלכלה, משקיעים (גם ישראלים וגם זרים) עשויים להרגיש פחות נוח להחזיק שקלים. הם יעדיפו "לברוח" לנכסים שנחשבים בטוחים יותר, כמו דולרים. זה מגדיל את הביקוש לדולרים ומקפיץ את השער כלפי מעלה. ולהפך, תקופה של יציבות ואופטימיות כלכלית מחזקת בדרך כלל את השקל.
התערבות בנק ישראל: כשהשומר הלאומי נכנס לפעולה
בנק ישראל לא יושב בחיבוק ידיים ונותן לשער להשתולל לגמרי. יש לו כלים להשפיע על השער. הכלי העיקרי הוא קנייה או מכירה של מט"ח. אם בנק ישראל רוצה להוריד את שער הדולר (כי הוא גבוה מדי ומייקר את היבוא או פוגע ביצואנים), הוא יכול למכור דולרים (שמורים ברזרבות המט"ח שלו) ולקנות שקלים. זה מגדיל את היצע הדולרים ומוריד את השער. אם הוא רוצה להעלות את שער הדולר, הוא יעשה את הפעולה ההפוכה – יקנה דולרים וימכור שקלים. זו פעולה עדינה ומורכבת, ובנק ישראל לא תמיד אומר במפורש מתי ואיך הוא מתערב, מה שמוסיף עוד קצת עניין (או בלבול) למשחק. אגב, הריבית היא כלי התערבות נוסף ומרכזי, כפי שציינו קודם.
זרימות הון: כסף שזז בעולם
ישראל היא חלק מהכלכלה הגלובלית. כסף זז ממדינה למדינה בחיפוש אחרי תשואות גבוהות יותר או מקומות בטוחים יותר. כשיש גל של השקעות זרות שמגיע לישראל (למשל, השקעה בחברות הייטק ישראליות, קניית אגרות חוב ממשלתיות), המשקיעים צריכים להמיר את המטבע שלהם (לרוב דולרים) לשקלים. זה מגדיל את הביקוש לשקלים ומוריד את שער הדולר. ולהפך, כשיש "בריחת הון" מישראל, השקל נחלש.
סנטימנט שוק וספקולציות: פסיכולוגיה המונית
לא הכל זה כלכלה ריאלית. הרבה מהתנועות בשער הן תוצאה של ציפיות, שמועות ופסיכולוגיה של המוני סוחרים ומשקיעים. ספקולנטים מנסים לנחש לאן השער ילך ולעשות רווחים מהתנועות. אם מספיק ספקולנטים מאמינים שהשקל יתחזק, הם יתחילו למכור דולרים ולקנות שקלים, מה שבאמת יכול לגרום לשקל להתחזק (נבואה שמגשימה את עצמה). זה מוסיף הרבה תנודתיות, ולפעמים קשה להסביר תנועות חדות רק על בסיס נתונים כלכליים.
סחר בינלאומי: יבוא ויצוא
כשישראל מייבאת יותר סחורות ושירותים ממה שהיא מייצאת, יש ביקוש גבוה יותר לדולרים (לשלם על היבוא) מאשר היצע של דולרים (מהיצוא). זה נוטה להחליש את השקל ולחזק את הדולר. מאזן סחר חיובי (יצוא גדול מיבוא) נוטה לחזק את השקל. תחשבו על זה כמו מאזן הכוחות הכלכלי של המדינה מול העולם.
מי מזיז את החוטים מאחורי הקלעים?
השוק הזה הוא זירה ענקית עם הרבה שחקנים, לכל אחד המטרות שלו:
בנק ישראל: השחקן הראשי (והכי פחות שקוף לפעמים)
כפי שציינו, תפקידו העיקרי הוא לשמור על יציבות מחירים ופיננסית, ולהשפיע על הריבית. התערבויות שלו בשוק המט"ח הן כלי נוסף להשגת מטרות אלה. הוא השחקן היחיד שיכול "להדפיס" שקלים ולקנות איתם דולרים ללא הגבלה (תיאורטית), אבל הוא משתמש בכוח הזה בזהירות כדי לא לפגוע באמינותו או לגרום לתופעות לוואי לא רצויות.
הבנקים הגדולים וספקולנטים: המהמרים הגדולים (והמאוד מתוחכמים)
בנקים מסחריים גדולים, קרנות גידור, ומוסדות פיננסיים ענקיים סוחרים במט"ח בהיקפים עצומים. חלקם עושים זאת כדי לספק שירותים ללקוחותיהם (למשל, עסקאות המרת מט"ח ליבואנים/יצואנים), וחלקם עושים זאת מתוך מטרות ספקולטיביות גרידא – לנסות להרוויח מתנודות השער. הם מפעילים כוח שוק אדיר ויכולים להשפיע משמעותית על כיוון השער בטווח הקצר והבינוני.
חברות ענק: עסקאות במאות מיליונים
חברות בינלאומיות גדולות, במיוחד חברות הייטק ישראליות שמייצאות שירותים במאות מיליוני דולרים, או חברות תעשייתיות גדולות שמייבאות חומרי גלם בהיקפים דומים, מבצעות עסקאות המרת מט"ח ענקיות. כשהן ממירות רווחים מדולרים לשקלים, זה יכול להציף את השוק בדולרים ולהוריד את השער. כשהן צריכות לשלם על יבוא בדולרים, זה מעלה את הביקוש. הפעילות שלהן, למרות שהיא "ריאלית" ולא ספקולטיבית בהכרח, היא גורם משמעותי בתנועות היומיות ואפילו השבועיות של השער.
אנשים פרטיים: הנמלים הקטנות (עם השפעה מצטברת)
כל אחד מאיתנו שנוסע לחו"ל וקונה דולרים, או מקבל משכורת בדולרים, או שולח כסף לילד איך להרוויח כסף בגיל 14 ומתלבט אם לתת לו בשקלים או בדולרים, הוא חלק מהמשחק. ההשפעה של כל פעולה פרטית קטנה, אבל כשהרבה אנשים עושים זאת בו זמנית (למשל, לפני חופשות גדולות), ההשפעה המצטברת יכולה להיות מורגשת.
טוב, אז איך זה נוגע לכיס שלי? 5 דוגמאות מהחיים
הנה איך שער הדולר משפיע עליכם ביום-יום, גם אם אתם לא שמים לב:
קניות בחו"ל (אונליין או פיזית): הארנק מרגיש
קונים בגדים מאסוס, גאדג'ט מאמזון, או מזמינים טיסה וחבילת נופש באתר בינלאומי? כמעט בטוח שאתם משלמים במטבע זר (דולר, יורו, ליש"ט). כשהדולר חזק מול השקל, המחיר בשקלים של הפריטים הללו עולה. כשהדולר נחלש, הקניות הללו הופכות להיות זולות יותר. פשוט וישיר. זה גם משפיע על השימוש בכרטיס אשראי חוץ בנקאי לעומת רגיל כשקונים בחו"ל.
טיסות וחופשות: החלום הופך ליקר יותר (או פחות)
תעשיית התיירות הבינלאומית ברובה מתומחרת בדולרים או במטבעות בינלאומיים אחרים הצמודים אליו במידה רבה. כרטיסי טיסה, מלונות בחו"ל, השכרת רכב – כולם מושפעים משער הדולר. שקל חזק יותר = חופשה זולה יותר. שקל חלש יותר = חופשה יקרה יותר. כדאי לזכור זאת כשאתם מתכננים את הטיול הבא שלכם.
השקעות: הזדמנויות וסיכונים חדשים
אם אתם משקיעים בחו"ל, בין אם זה במניות של חברות אמריקאיות, בקרנות סל עולמיות, או אפילו באיך לקנות ביטקוין בכרטיס אשראי, שער הדולר הוא חלק בלתי נפרד מהתשואה שלכם. אם השקעתם במניה בארה"ב שהניבה תשואה של 10% בדולרים, אבל באותה תקופה הדולר נחלש ב-5% מול השקל, התשואה שלכם בשקלים תהיה נמוכה יותר (בערך 5%). ולהפך. זה גם משפיע על השקעה בנדל"ן בחו"ל מול השקעה בנדל"ן בישראל.
משכנתאות וחיסכונות במט"ח: הפתעות לא נעימות?
יש אנשים שלקחו משכנתאות או הלוואות אחרות צמודות למט"ח (לרוב דולר או יורו). כשהמטבע מתחזק מול השקל, היתרה שלהם בשקלים גדלה משמעותית. זה יכול להיות מאוד לא נעים. מצד שני, אם יש לכם חיסכונות במט"ח (למשל, בהשוואת ריביות על פקדונות צמודים לדולר או בחשבון מט"ח רגיל), התחזקות הדולר מגדילה את ערך החיסכון שלכם בשקלים.
יצואנים ויבואנים: העסקים עולים או יורדים
עבור עסקים, ההשפעה ישירה עוד יותר. יצואנים ישראלים שמוכרים סחורה או שירותים בדולרים, נהנים משער דולר גבוה יותר, כי כשהם ממירים את הדולרים לשקלים, הם מקבלים יותר שקלים עבור אותה כמות דולרים. זה מגדיל את הרווחיות שלהם. יבואנים, לעומת זאת, משלמים יותר בשקלים עבור אותה כמות דולרים שהם צריכים כדי לקנות סחורה בחו"ל, מה שמעלה את עלויותיהם ועלול לפגוע ברווחיותם או להתגלגל למחירים גבוהים יותר לצרכן.
אפשר לנחש לאן זה הולך? קצת ניחושים (מושכלים)
אם היה מתכון בטוח לחיזוי שער הדולר, כל מי שהיה מחזיק בו היה מיליארדר. האמת היא שזה מאוד קשה, וגם למומחים הכי גדולים בעולם קשה מאוד לקלוע. זה לא כמו כמה כסף אפשר להעביר בפייבוקס, שיש לזה מגבלה ברורה ומוגדרת. שער החליפין מושפע מכל כך הרבה גורמים שמשתנים כל הזמן – נתונים כלכליים שמתפרסמים (אינפלציה, אבטלה), החלטות של בנקים מרכזיים, התפתחויות פוליטיות מקומיות וגלובליות, אסונות טבע, משברים גלובליים, ואפילו טרנדים בשווקים הפיננסיים. ניסיון לנחש את התנועות הקצרות בשער הוא הימור טהור ברוב המקרים.
עם זאת, אפשר לנסות לזהות מגמות ארוכות טווח על בסיס הבנה של הגורמים המשפיעים. למשל, תקופה ממושכת של ריבית גבוהה בישראל יחסית לארה"ב, יחד עם יציבות כלכלית והשקעות זרות מסיביות, נוטה לחזק את השקל. תקופה של אי-ודאות פוליטית, ירידה בקצב הצמיחה וצמצום השקעות זרות, נוטה להחליש את השקל. אבל גם המגמות האלה יכולות להתהפך בן לילה בגלל אירוע בלתי צפוי. זה מה שהופך את שוק המט"ח למאתגר כל כך (ומעניין כל כך) עבור מי שרוצה איך לפרוש מוקדם בזכות השקעות מוצלחות.
זה לא רק המספר היומי: מושגים שחשוב להכיר
מעבר לשער "הנקודתי" שאתם רואים בחדשות (שער ה"ספוט"), יש עוד כמה מושגים שרלוונטיים לעולם המט"ח:
שער עתידי (פורוורד): מבט אל האופק
שער פורוורד הוא שער חליפין שנקבע היום עבור עסקה שתתבצע בעתיד (למשל, בעוד חודש, שלושה חודשים, שנה). הוא משמש בעיקר עסקים שרוצים "לנעול" שער מסוים כדי לגדר את הסיכון שלהם מתנודות עתידיות בשער. השער העתידי מחושב לרוב על בסיס שער הספוט הנוכחי והפרשי הריביות בין שתי המדינות. זה כלי חיוני עבור יצואנים ויבואנים שרוצים לדעת מה יהיה שער ההמרה של הכנסותיהם או הוצאותיהם העתידיות.
אופציות: כלי גידור למקצוענים (וגם לאנשים פרטיים לפעמים)
אופציה על מט"ח נותנת לרוכש את הזכות (אך לא את החובה) לקנות או למכור מטבע מסוים בשער מוסכם מראש (שער המימוש) במועד עתידי. זה מאפשר "להגן" על עצמכם מתנודות לא רצויות בשער. למשל, אם אתם יודעים שתצטרכו לקנות כמות גדולה של דולרים בעוד כמה חודשים, אתם יכולים לקנות אופציה Call על דולרים שתבטיח לכם שער מקסימלי, גם אם שער הספוט יעלה הרבה יותר. זה כלי מורכב יותר שמשמש בעיקר שחקנים גדולים או מי שרוצה השקעות בסכום גבוה ורוצה לגדר סיכונים.
אז מה עושים עם כל המידע הזה? צעדים פרקטיים
אחרי שהבנו ששער הדולר הוא יצור מורכב ודינמי שמושפע משלל גורמים ומשפיע עלינו בחזרה, מה עושים עם הידע הזה? לא הופכים לסוחרי מט"ח מקצועיים בין לילה (למעט אם זה התחביב החדש שלכם), אבל בהחלט אפשר להשתמש בו לניהול פיננסי חכם יותר:
לא להילחץ: קודם כל, לנשום עמוק. תנודות בשער המט"ח הן דבר נורמלי בשווקים פתוחים. תנודות קצרות טווח הן לרוב "רעש". ההשפעה המשמעותית היא של מגמות ארוכות טווח.
לגדר סיכונים אישיים: אם יש לכם "חשיפה" משמעותית לדולר (למשל, אתם חוסכים כסף גדול למטרה בדולרים, מקבלים משכורת בדולרים, או מתכננים רכישה גדולה בדולרים), שווה לחשוב על גידור. זה לא אומר לשחק בספקולציות, אלא אולי לפרוס את הרכישות או ההמרות שלכם על פני זמן, או להחזיק חלק מהכסף במטבע הרלוונטי. זה כמו ביטוח, משלמים קצת על העסקה אבל מקבלים שקט נפשי.
לגוון השקעות: אחד הכללים החשובים ביותר בעולם ההשקעות הוא פיזור. לא לשים את כל הביצים בסל אחד, ולא לשים את כל הכסף במטבע אחד. גיוון השקעות למטבעות ומדינות שונות יכול לעזור להגן על תיק ההשקעות שלכם מפני תנודות חדות במטבע מסוים, וגם לפתוח הזדמנויות לתשואה ממקורות שונים. זה רלוונטי בין אם אתם רק איך לחסוך כסף כל חודש סכומים קטנים, ובין אם אתם מגיעים למצב של איך לחסוך מיליון שקלים.
להישאר מעודכנים: ידע זה כוח, במיוחד בתחום הפיננסי. הבנה בסיסית של הגורמים המשפיעים על שער החליפין תעזור לכם לקבל החלטות פיננסיות מושכלות יותר, בין אם זה בתכנון תקציב חופשה, בחירת אפיקי חיסכון או השקעה, או אפילו בהבנה רחבה יותר של מה שקורה בכלכלה העולמית והמקומית. זה גם יעזור לכם איך מחשבים תשואה שנתית בצורה מדויקת יותר כשמדובר בהשקעות בינלאומיות. אפילו פתיחת חשבון בנק לצעירים יכולה להיות הזדמנות ראשונה ללמוד על מושגים פיננסיים בסיסיים כמו זה.
שאלות ששווה לשאול (ועונות עליהן)
למה שער הדולר משתנה כל יום, ולפעמים כל רגע?
כי שוק המט"ח הוא שוק פעיל במיוחד, שפתוח כמעט 24 שעות ביממה בימים שני עד שישי. בכל רגע נתון יש עסקאות קנייה ומכירה שמתבצעות בהיקפים עצומים על ידי בנקים, מוסדות פיננסיים, חברות ענק וספקולנטים ברחבי העולם. כל שינוי קטן בהיצע או בביקוש, או אפילו רק ציפייה לשינוי עתידי, גורר שינוי בשער.
האם בנק ישראל *תמיד* יכול לשלוט בשער?
לא, הכוח של בנק ישראל מוגבל. הוא יכול להשפיע על השער, במיוחד בטווח הקצר, באמצעות קנייה/מכירה של מט"ח או שינוי הריבית. אבל הוא לא יכול ללכת נגד כוחות שוק גלובליים אדירים או מגמות ארוכות טווח לאורך זמן. הכלים שלו יכולים למתן תנודות או לכוון את השער, אבל לא לשלוט בו שליטה מוחלטת, בטח לא כשיש זרימות הון עצומות או אירועים גלובליים משמעותיים.
אם אני טס לחו"ל, מתי כדאי לקנות דולרים? כשהשער יורד?
ניסיון לתזמן את השוק (לקנות כשהשער נמוך ולמכור כשהוא גבוה) הוא מסוכן וקשה מאוד, גם למקצוענים. עבור הוצאות שוטפות כמו חופשה, הדרך הטובה ביותר היא לרוב לקנות את המט"ח שאתם צריכים בהדרגה, או פשוט לקנות אותו כשהוא נדרש, בלי לנסות לנחש אם השער יעלה או ירד מחר. תנודתיות קצרת טווח לרוב לא תשפיע דרמטית על עלות החופשה הכוללת.
האם כדאי להשקיע בדולרים כשהשער נמוך (או גבוה)?
השקעה במט"ח ספציפי (או נכסים נקובים במט"ח ספציפי) היא סוג של הימור על כיוון השער. אם אתם מאמינים שהדולר יתחזק מול השקל בטווח הארוך, קניית דולרים או נכסים דולריים כשהשער נמוך יכולה להיות משתלמת. אבל חשוב לזכור שזו השקעה בסיכון, שמושפעת מכל הגורמים שפירטנו. זה לא פתרון קסם ודורש הבנה של השוק והסיכונים.
איך אני מוצא את השער הכי מעודכן ואמין?
השערים הרשמיים מתפרסמים על ידי בנק ישראל. עם זאת, בשוק הפעיל, שערים משתנים כל רגע. אתרי חדשות כלכליים גדולים, אתרי בנקים ואפליקציות פיננסיות מספקות לרוב שערים מעודכנים כמעט בזמן אמת (שימו לב שלרוב מדובר בשער אינדיקטיבי, ושער העסקה בפועל יכול להיות שונה במעט בגלל מרווחי קנייה/מכירה ועמלות). השער הרשמי של בנק ישראל הוא הממוצע של עסקאות גדולות בסוף יום המסחר, והוא רלוונטי בעיקר לצורך שערוך נכסים או חישובים רשמיים.
האם יש קשר בין שער הדולר למחירי הדירות בישראל?
יש קשר, אבל הוא לא ישיר ופשוט. חלק מעלויות הבנייה מושפעות משער הדולר (חומרי גלם מיובאים). בנוסף, שער החליפין מושפע מריבית בנק ישראל, שמשפיעה באופן ישיר על הריבית על המשכנתאות. גם זרימות הון והשקעות זרות בישראל, שמשפיעות על שער הדולר, יכולות להשפיע על הביקוש לנדל"ן (למשל, משקיעים זרים שקונים דירות). אז יש השפעה עקיפה וכפולה, מה שהופך את התמונה למורכבת.
לסיכום: המספר הזה הוא חבר (או אויב)
שער הדולר מול השקל הוא הרבה יותר מסתם מספר על המסך. הוא מראה רחבה של הכלכלה הישראלית, מושפע מכוחות אדירים מקומיים וגלובליים, ונוגע בחיים של כל אחד ואחת מאיתנו. הבנה בסיסית של הגורמים המניעים אותו וההשפעות שלו עלינו מאפשרת לנו להתנהל בצורה פיננסית מושכלת יותר, לקבל החלטות טובות יותר לגבי ההוצאות, החיסכונות וההשקעות שלנו, וגם להבין קצת יותר טוב את העולם המורכב שבו אנחנו חיים. אז בפעם הבאה שאתם בודקים את שער הדולר, זכרו שאתם לא רק מסתכלים על מספר, אתם מסתכלים על המפגש היומיומי בין הכלכלה הישראלית לכלכלה הגלובלית. זה מפגש מרתק, ואחרי הקריאה הזו, אתם לגמרי חלק ממנו, עם קצת יותר ידע וביטחון.