איפה הכסף הגדול באמת מסתתר? המדינות העשירות בעולם שיגרמו לכם לרצות לארוז מזוודה
בואו נודה על האמת, לכולנו יש את הפנטזיה הקטנה הזו.
אתם יודעים על מה אני מדבר.
למידע נוסף ורכישה באתר של ספרי ניב »
הרגע הזה שבו אנחנו פותחים את אפליקציית הבנק, מסתכלים על העובר ושב, ונאנחים אנחה כבדה שמשלבת תקווה ויאוש.
ואז המחשבה נודדת למקומות אחרים.
מקומות שבהם המדרכות (אולי) עשויות מזהב, הברזים מטפטפים שמפניה, והמושג "אוברדראפט" הוא מילה גסה שאף אחד לא מכיר.
אנחנו שומעים עליהן בחדשות, רואים אותן בסטוריז של אנשים מעצבנים באינסטגרם, ותוהים לעצמנו: איך לעזאזל הן עושות את זה?
היום אנחנו הולכים לצאת למסע מרתק, קצת ציני אבל בעיקר מלמד, בעקבות המדינות העשירות בעולם.
לא, אנחנו לא הולכים לדבר רק על מספרים יבשים וגרפים משעממים של כלכלנים שגורמים לעפעפיים לצנוח.
אנחנו נצלול לעומק הסיבות, נבין את הטריקים, נגלה איך אומות קטנטנות מצליחות להחזיק ארנקים כל כך גדולים, ואולי, רק אולי, נלמד משהו שנוכל ליישם בכיס הפרטי שלנו.
אז תכינו את הדרכונים (המנטליים), כי אנחנו ממריאים ליעדים שבהם העושר הוא לא רק שאיפה, הוא דרך חיים.
מה זה בכלל אומר "מדינה עשירה"? (וזה לא מה שחשבתם)
רגע לפני שאנחנו מתחילים לקנא, צריך להבין איך בכלל מודדים את הדבר הזה.
האם מדינה עשירה היא מדינה שיש לה הכי הרבה כסף בבנק המרכזי?
או אולי זו המדינה עם הכי הרבה מיליארדרים למ"ר?
ובכן, הכלכלנים משתמשים בדרך כלל במדד שנקרא תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש, אבל עם טוויסט קטן שנקרא PPP (שווי כוח הקנייה).
למה זה חשוב?
כי להרוויח 10,000 דולר בחודש בניו יורק זה לא אותו דבר כמו להרוויח את אותו הסכום בכפר נידח בתאילנד.
ה-PPP מאזן את התמונה ומראה לנו מה באמת אפשר לקנות עם הכסף הזה.
זה בעצם המדד לאיכות החיים הכלכלית האמיתית של האזרח הקטן.
וכשאנחנו מסתכלים על הרשימה הזו, יש כמה הפתעות שישאירו אתכם בפה פעור.
חלק מהמדינות האלו הן מעצמות נפט, אחרות הן מקלטי מס מתוחכמים, ויש כאלו שפשוט יודעות לעבוד ממש, אבל ממש יעיל.
אם הייתם גרים באחת מהמדינות האלו, הסיכוי שהייתם צריכים לחפש בגוגל איפה להשקיע 100 אלף דולר היה גבוה הרבה יותר, פשוט כי הסכום הזה היה כנראה זמין לכם הרבה יותר מהר.
לוקסמבורג: הלב הפועם (והעשיר) של אירופה
תארו לעצמכם מדינה שהיא בעצם עיר אחת גדולה, מוקפת בכפרים פסטורליים, וכולם שם עוסקים בכסף.
ברוכים הבאים ללוקסמבורג.
המדינה הזעירה הזו, שקל לפספס אותה על המפה אם ממצמצים לרגע, מחזיקה באופן עקבי בתואר אחת המדינות העשירות ביותר על הגלובוס.
איך הם עושים את זה?
הסוד הוא שילוב קטלני של מגזר פיננסי עצום, מיקום אסטרטגי בלב אירופה, ומדיניות מס שמושכת אליה את החברות הגדולות בעולם.
בלוקסמבורג, הבנקאים הם הרוק-סטארים.
אבל זה לא רק בנקים.
זו מדינה שידעה להמציא את עצמה מחדש – מתעשיית פלדה כבדה להייטק ופיננסים.
רמת החיים שם היא מהגבוהות בעולם, מערכת הבריאות והחינוך הן מופת, והשכר הממוצע? בואו נגיד שהוא גורם לשכר בהרבה מדינות אחרות להיראות כמו דמי כיס.
כמובן, יוקר המחיה שם בהתאם, אבל כשנכנסת משכורת כזו, הרבה יותר קל לחשוב על השקעה בנדל"ן בחו"ל ולרכוש נכס נוסף להנאתכם.
אירלנד: הנמר הקלטי שטרף את הקופה
עד לפני כמה עשורים, אירלנד הייתה ידועה בעיקר בזכות תפוחי אדמה, פאבים ונופים ירוקים.
היום? היא מעצמת הייטק ופארמה מטורפת.
איך קרה המהפך?
האירים עשו מהלך מבריק (ושנוי במחלוקת, תלוי את מי שואלים): הם הורידו את מס החברות לרצפה.
פתאום, כל ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות – גוגל, פייסבוק, אפל – החליטו שדבלין היא המקום הכי נעים להקים בו את המטה האירופי שלהן.
התוצאה: זרימה אדירה של הון, משרות בשכר גבוה, וזינוק מטורף בתמ"ג.
אבל שימו לב, המספרים באירלנד קצת מתעתעים.
חלק מהעושר הזה הוא "על הנייר" בגלל הרישום של החברות הבינלאומיות, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שהאירים חיים טוב.
הצעירים שם חכמים, משכילים, ורבים מהם כבר בגיל צעיר מתחילים לתכנן איך לפרוש מוקדם וליהנות מהחיים הירוקים.
סינגפור: המכונה המשומנת של אסיה
אם לוקסמבורג היא הבנק של אירופה, סינגפור היא המשרד המנכ"ל של אסיה.
עיר-מדינה שהיא מופת של יעילות, ניקיון (אל תעזו לזרוק מסטיק!), וקפיטליזם מודרני.
אין להם משאבי טבע.
כלום.
אין נפט, אין גז, אין מכרות יהלומים.
יש להם רק דבר אחד: אנשים ומוח.
סינגפור הפכה למרכז סחר עולמי, צומת שדרכו עובר אחוז אדיר מהסחורות בעולם, ומרכז פיננסי שמסתכל לניו יורק ולונדון בלבן של העיניים.
המשמעת שם היא שם המשחק.
מערכת החינוך היא מהטובות בעולם, והממשלה מנהלת את הכלכלה כמו תאגיד משומן היטב.
התושבים בסינגפור נהנים מכוח קנייה אדיר, ורבים מהם יודעים מצוין איך לחסוך כסף כל חודש כדי לשמור על רמת החיים הגבוהה הזו גם בעתיד.
- יעילות מטורפת: ביורוקרטיה היא מילה גסה בסינגפור. הכל דיגיטלי, הכל מהיר.
- מיקום גיאוגרפי: השער למזרח. כל חברה שרוצה לפעול באסיה, יושבת שם.
- עידוד חדשנות: המדינה משקיעה מיליארדים בסטרטאפים וטכנולוגיה.
קטאר: כשאתה יושב על חבית של זהב שחור
אי אפשר לדבר על עושר בלי להזכיר את המפרץ הפרסי.
קטאר היא הדוגמה הקלאסית ל"זכייה בלוטו הגיאוגרפי".
מדינה קטנה עם אוכלוסייה קטנה, שיושבת על אחד ממאגרי הגז הטבעי והנפט הגדולים בעולם.
המתמטיקה כאן פשוטה: המון כסף חלקי מעט אנשים שווה המון כסף לכל אדם.
הקטארים נהנים ממערכת רווחה שרובנו יכולים רק לחלום עליה.
אין מס הכנסה, החשמל והמים כמעט בחינם, והשירותים הציבוריים הם ברמה של מלון 5 כוכבים.
אבל הם חכמים – הם יודעים שהנפט לא יישאר לנצח.
לכן הם משקיעים את הכסף הזה בכל העולם: בנדל"ן בלונדון, בקבוצות כדורגל (שלום פריז סן-ז'רמן), ובקרנות השקעה.
הם מבינים היטב שצריך לגרום לכסף לעבוד, וכנראה קראו את הספר "למה אתה עדיין לא מיליונר", או לפחות את הגרסה המקומית שלו, כדי להבין שהון חייב להיות בתנועה.
שוויץ: לא רק שוקולד ושעונים
שוויץ היא המותג הכי חזק בעולם של יציבות ועושר.
זה לא מקרי שהיא שם.
השוויצרים בנו כלכלה המבוססת על איכות בלתי מתפשרת.
זה לא רק הבנקים הסודיים (שכבר פחות סודיים היום).
זו התעשייה המדויקת, הפרמצבטיקה, הכימיקלים והשירותים הפיננסיים.
השכר בשוויץ הוא מהגבוהים בעולם, וכך גם המחירים (נסו לקנות שם קפה ותבינו).
אבל כוח הקנייה נשמר גבוה.
האזרח השוויצרי הממוצע הוא משקיע מתוחכם שמבין במונחים כמו תשואה שנתית – הסבר פשוט הוא לא משהו שהוא צריך, כי הוא ינק את זה עם חלב האם (או השוקו).
נורבגיה: המודל הסקנדינבי המושלם?
נורבגיה היא סיפור מעניין.
גם להם יש נפט, והרבה.
אבל בניגוד למקומות אחרים שבהם הכסף נשרף על ארמונות וציים של מכוניות יוקרה, הנורבגים החליטו לעשות משהו אחר.
הם הקימו את קרן העושר הלאומית הגדולה בעולם.
הם חוסכים את הכסף לדורות הבאים.
כל אזרח נורבגי הוא תיאורטית מיליונר (בכתר נורבגי לפחות) בזכות הקרן הזו.
זו מדינה שמשלבת קפיטליזם עם רשת ביטחון סוציאלית חזקה מאוד.
הם מוכיחים שאפשר להיות עשירים ועדיין לדאוג לשוויון יחסי.
אם תשאלו נורבגי ממוצע, הוא כנראה יידע להגיד לכם בדיוק איך לחסוך מיליון שקלים (או דולרים) לפנסיה, כי זו התרבות.
שאלות ותשובות שמעניינות את כולם
1. האם ארה"ב היא לא המדינה העשירה בעולם?
באופן מפתיע, כשמסתכלים על תמ"ג לנפש, ארה"ב בדרך כלל לא בעשירייה הראשונה או נמצאת בתחתית שלה. הכלכלה שלה היא הגדולה בעולם כמכלול, אבל בחישוב לאדם, מדינות קטנות כמו לוקסמבורג וסינגפור עוקפות אותה בסיבוב בגלל הפערים הגדולים באוכלוסייה.
2. האם קל להגר למדינות האלו?
במילה אחת: לא. רוב המדינות האלו שומרות על האזרחות שלהן בקנאות. בסינגפור או שוויץ, תצטרכו להביא ערך מוסף אדיר או הרבה כסף כדי לקבל מעמד.
3. האם החיים שם באמת מושלמים?
כסף פותר הרבה בעיות, אבל לא את כולן. לוקסמבורג משעממת רצח בלילה, בסינגפור חם ולח בטירוף, ובשוויץ האנשים קצת… קרירים. לכל מקום יש את המחיר שלו.
4. מה עם סין? היא לא מעצמה?
סין היא הכלכלה השנייה (ובקרוב הראשונה) בגודלה בעולם, אבל יש לה אוכלוסייה של 1.4 מיליארד איש. כשמחלקים את העושר הזה לכולם, הממוצע לאדם עדיין נמוך יחסית למערב.
5. למה אין מדינות מישראל ברשימה?
ישראל דווקא במצב לא רע בכלל ונמצאת בדרך כלל ב-30 המדינות העשירות, במיוחד בזכות ההייטק. אנחנו אולי לא קטאר, אבל אנחנו בהחלט בליגה של הגדולים.
אז מה אנחנו יכולים ללמוד מכל זה?
המסע שלנו בין המדינות העשירות בעולם מלמד אותנו שיעור חשוב.
עושר הוא לא רק פונקציה של "איפה נולדת" או "מה יש לך באדמה".
נכון, נפט עוזר, אבל ראינו מדינות עם משאבי טבע אדירים שקרסו (מישהו אמר ונצואלה?).
הסוד האמיתי של המדינות האלו הוא ניהול.
ניהול נכון של משאבים, השקעה בחינוך, יצירת סביבה עסקית נוחה, ובעיקר – חשיבה לטווח ארוך.
בין אם זה הקרן הנורבגית או היעילות הסינגפורית, המכנה המשותף הוא תכנון.
ואת זה, חברים, אנחנו יכולים לקחת לחיים האישיים שלנו.
אנחנו לא חייבים לגור בשוויץ כדי להתנהל כמו בנק שוויצרי.
אנחנו יכולים לאמץ את החשיבה הזו, לנהל את התקציב שלנו בחכמה, להשקיע בעתיד, ולהפוך את "המדינה הקטנה" שהיא משק הבית שלנו למעצמה כלכלית בפני עצמה.
אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על חשבון הבנק, אל תתבאסו שאתם לא בקטאר.
תחשבו כמו סינגפור: מה אני יכול לעשות היום כדי להיות יעיל יותר, חכם יותר ועשיר יותר מחר?
דניאל באנקו הוא המייסד של אתר Banku, פלטפורמה מקצועית בתחום הפיננסים. בעל ניסיון עשיר עם השקעות בשוק ההון, נדל"ן בארץ ובחו"ל וגם כלכלי אישי. דניאל מקדם ידע פיננסי בגובה העיניים ומסייע לאלפי משפחות לקבל החלטות חכמות ובטוחות. האתר משלב כלים מעשיים, מדריכים ועדכונים מהשטח.