האם כדאי להשקיע בחיסכון לכל ילד ומה הבנקים מסתירים ממך

חסכון לכל ילד: ההחלטה שיכולה לשנות לו את העתיד. או שסתם שמתם איפה שהבנקאי חייך אליכם הכי יפה?

תודו שזה הרגיש כמו זכייה קטנה בלוטו. פתאום, יום אחד, המדינה מחליטה שהיא שולחת לילד/ה שלכם כסף בכל חודש. בלי שתבקשו יותר מדי. סכום קטן, אבל קבוע. "חסכון לכל ילד" קראו לזה, והכוונה הייתה אצילית לגמרי: שלכל ילד במדינת ישראל יהיה סכום התחלתי מכובד כשהוא מגיע לגיל 18. סוג של כרית אוויר פיננסית קטנה לזינוק לחיים הבוגרים. רעיון נפלא! ואז… הגיע הטופס. או ההודעה. ובום. אתם צריכים להחליט. בנק? בית השקעות? מסלול עם סיכון? בלי סיכון? פתאום המתנה הקטנה הזו הפכה למשימה מורכבת. הרי לא תרצו לפשל עם הכסף של הילדים, נכון? אז אם אתם מרגישים קצת הולכים לאיבוד בים האפשרויות – אל דאגה. באנו לעשות סדר. ולעשות את זה בסטייל, כמובן.

כי בואו נודה, רוב האנשים פשוט בוחרים את האופציה הכי קלה, או את זו שהבנקאי בסניף המליץ עליה (כי הוא זה ששלח לכם את הזימון). אבל האם זו באמת הבחירה הכי טובה? האם זה מה שימקסם את הפוטנציאל של הכסף הזה לאורך השנים? כנראה שלא תמיד. יש כאן החלטה עם משמעות ארוכת טווח, והיא הרבה יותר פשוטה ממה שנדמה לכם כשתבינו את העקרונות הבסיסיים. בואו נצלול פנימה ונראה איך אפשר לגרום לכסף הקטן הזה לעבוד קשה באמת, בשביל העתיד הגדול שלהם.

המתנה מהמדינה: איך זה עובד בכלל?

לפני שקופצים להחלטות הגדולות, בואו נזכר רגע במה מדובר. בכל חודש, עד שהילד מגיע לגיל 18, המוסד לביטוח לאומי מפקיד 57 שקלים (נכון לכתיבת שורות אלו, הסכום יכול להתעדכן) לתוכנית חיסכון ייעודית על שמו. הכסף הזה מגיע מקצבת הילדים. ההורים מקבלים הודעה וצריכים לבחור איפה הכסף יושקע ואיזה מסלול השקעה לבחור.

יש שתי אופציות עיקריות איפה "לשים" את הכסף:

• בנק
• בית השקעות

ועבור כל אחת מהאפשרויות הללו, יש בדרך כלל מספר מסלולי השקעה לבחירה. ואם אתם הורים סופר מושקעים, אתם גם יכולים לבחור להוסיף עוד 57 שקלים משלכם בכל חודש. תכלס? מומלץ בחום. למה? תכף נגיע לזה.

הדילמה הגדולה: בנק או בית השקעות? ומה ההבדל לעזאזל?

זו השאלה המרכזית שרוב ההורים מתחבטים בה. והאמת? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. אבל יש תשובה שכנראה מתאימה לרוב הילדים, פשוט כי הם… ילדים! יש להם המון זמן עד גיל 18 (ואולי אפילו 21). וזמן, בעולם ההשקעות, הוא חבר הכי טוב.

בנקים: הבחירה הבטוחה (מדי?)

הבנקים מציעים בעיקר מסלולים סולידיים. לרוב מדובר בפקדונות בנקאיים, אולי צמודים למדד, עם ריבית יחסית נמוכה. היתרון המרכזי? הסיכון מאוד נמוך. הכסף כמעט ולא יאבד מערכו הנומינלי (כלומר, סכום השקלים שהפקדתם). החיסרון המרכזי? גם התשואה הפוטנציאלית נמוכה. לאורך 18 או 21 שנים, הכסף הזה פשוט לא יעבוד מספיק קשה עבור הילד שלכם. הוא ישמור על ערכו, אולי ירוויח קצת מעל האינפלציה (ולא בטוח בכלל), אבל הסיכוי לראות צמיחה משמעותית… קטן.

אגב, יש יוצא מן הכלל אחד בולט: בנק הפועלים מציע מסלול ייחודי (היחיד כיום) שהוא למעשה קרן מחקה S&P 500, שאינה גובה דמי ניהול (אפס עמלות על הניהול השוטף, למעט עמלות קנייה/מכירה זניחות של הקרן עצמה). זהו מסלול מצוין שמשלב את היתרון של בנק (פשטות, נגישות) עם יתרון של בית השקעות (פוטנציאל תשואה גבוה יותר דרך השקעה בשוק ההון).

בתי השקעות: איפה שהאקשן קורה (ואפשר להרוויח. או להפסיד קצת)

בתי ההשקעות מציעים מגוון רחב יותר של מסלולים, רובם כאלה שמשקיעים בשוק ההון. המסלולים נבדלים זה מזה ברמת הסיכון:

• מסלול ללא סיכון / סולידי: דומה למסלולי הבנקים, משקיע בעיקר באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח. תשואה פוטנציאלית נמוכה.
• מסלול בסיכון נמוך: משקיע קצת יותר במניות או אגרות חוב קונצרניות, אבל עדיין שומר על רמת סיכון נמוכה יחסית.
• מסלול בסיכון בינוני: פיזור רחב יותר בין אגרות חוב ומניות, בארץ ובעולם.
• מסלול בסיכון גבוה: דגש משמעותי על השקעה במניות, לרוב גלובליות. זה המסלול עם פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר לאורך זמן, אבל גם הסיכון לתנודתיות (עליות וירידות) משמעותית בטווח הקצר.
• מסלול הלכה (שריעה): מסלול שמשקיע בהתאם לעקרונות ההלכה האסלאמית, נפוץ במגזר הערבי.

היתרון המרכזי של בתי ההשקעות הוא פוטנציאל הצמיחה. השקעה בשוק ההון, בטח כשיש אופק זמן של 18-21 שנים, מניבה לרוב תשואות גבוהות משמעותית מפקדונות בנקאיים. החיסרון? יש סיכון לתנודתיות ואפילו לירידות ערך בטווח הקצר. אבל בשביל ילד, הירידות האלה הן בדרך כלל "על הנייר" בלבד, וההיסטוריה מלמדת ששווקי ההון נוטים להתאושש ולצמוח לאורך זמן.

אז מה לבחור?

אם מסתכלים על זה כלכלית נטו, ובהנחה שאופק ההשקעה ארוך (כי הילד/ה צעיר/ה), הבחירה בבית השקעות במסלול סיכון גבוה היא לרוב המומלצת ביותר. למה? בגלל הנס הנקרא ריבית דריבית (או אפקט הצמיחה המצטברת). סכום קטן שמושקע וצובר תשואה, והתשואה הזו בעצמה צוברת תשואה לאורך שנים רבות, גדל משמעותית יותר מאשר סכום שצובר ריבית קבועה ונמוכה. לילד בן שנה, ההבדל בין תשואה שנתית ממוצעת של 1% ל-7% על פני 17 שנים הוא עצום. עשרות אלפי שקלים בקלות.

אבל…

יש שיקול נוסף והוא הורים. יש הורים שפשוט לא מסוגלים לסבול את המחשבה שהכסף של הילד "הפסיד" בחודש מסוים או שנה מסוימת, גם אם בטווח הארוך זה יתאזן ובגדול. אם אתם כאלה, אולי עדיף לבחור במסלול עם סיכון נמוך יותר, כדי לישון בשקט. חשוב שההחלטה תהיה שלווה ולא תגרום לכם לבהלה בכל פעם שיש ירידות בשווקים (ויהיו כאלה!).

אם אתם רוצים ללמוד עוד על איך מחשבים תשואה שנתית על ההשקעות שלכם, זה בהחלט יעזור לכם להבין את התמונה הגדולה.

להוסיף עוד 57 שקל מהבית? חד משמעית כן!

זוכרים את האופציה להוסיף עוד 57 שקלים מהקצבה שלכם? תעשו את זה. פשוט תעשו את זה. זה מכפיל את הסכום שמושקע מדי חודש, ובהשקעה לטווח ארוך, זה פשוט מגדיל משמעותית את הפוטנציאל. גם אם זה נראה לכם סכום קטן, ההשפעה המצטברת על פני 18 שנה היא עצומה. זה כמו לשים דשן לצמח – זה יצמח הרבה יותר מהר וגבוה. בטח אם תחשבו על זה כחלק מתוכנית כוללת של איך לחסוך כסף כל חודש באופן קבוע.

העמלות: מפלצת קטנה שיכולה לאכול נתח נכבד

אחד הדברים הכי חשובים להסתכל עליהם כשבוחרים מסלול הוא דמי הניהול. כל חודש, הגוף שמנהל את החיסכון גובה אחוז מסוים מהכסף כדמי ניהול. זה אחוז קטן, בדרך כלל פחות מ-1% בשנה, אבל כשהוא נגבה שנה אחר שנה, על סכום שהולך וגדל – זה מצטבר לסכום אדיר. הבדל של חצי אחוז בדמי הניהול יכול להסתכם באלפי שקלים פחות בקופה של הילד כשיגיע לגיל 18 או 21.

לכן, כדאי להשוות את דמי הניהול בין המסלולים השונים ובין הגופים השונים. כאמור, בנק הפועלים מציע מסלול חיסכון לכל ילד ללא דמי ניהול בכלל (על נכסי החיסכון הספציפי הזה). זו הטבה משמעותית שכדאי לקחת בחשבון.

איך בוחרים בפועל? 3 צעדים פשוטים

1. היכנסו לאתר "העתיד שלי" של משרד האוצר: זה המקום המרכזי שבו אתם יכולים לראות את כל האפשרויות הרשמיות, להשוות מסלולים, תשואות עבר (עם כוכבית ענקית שאין בכך ערובה לעתיד!), ודמי ניהול. אל תסתמכו רק על מה שהבנקאי או נציג בית ההשקעות אומרים לכם. תעשו שיעורי בית קטנים.
2. הסתכלו על אופק ההשקעה ורמת הסיכון שמתאימה לכם: לרוב הילדים הצעירים (עד גיל 10-12), מסלול סיכון גבוה הוא הבחירה ההגיונית ביותר כלכלית בגלל הטווח הארוך. לילדים גדולים יותר, שקרובים לגיל 18, אולי כדאי לשקול מסלול סולידי יותר כדי לא "ליפול" על ירידה בשווקים רגע לפני המשיכה. וזכרו את הפקטור ההורי – כמה אתם מוכנים לחיות עם תנודתיות?
3. שימו לב לעמלות: עדיפות למסלולים עם דמי ניהול נמוכים ככל האפשר. האופציה בבנק הפועלים ללא דמי ניהול על מסלול השקעה ב-S&P 500 היא אטרקטיבית במיוחד בהקשר הזה.

בסופו של דבר, הבחירה היא שלכם. אבל חשוב שהיא תהיה מושכלת. זכרו, אתם בונים פה בסיס כלכלי קטן לילד שלכם. השקעה נכונה היום יכולה להפוך לסכום משמעותי יותר כשהם יצטרכו אותו אולי כדי לממן לימודים, לקנות דירה בלי הון עצמי, או סתם להתחיל את החיים הבוגרים ברגל ימין. אולי זה אפילו יעזור להם בהמשך הדרך להגשים חלום כמו איך לפרוש מוקדם…

מה קורה בגיל 18? ומה הסיפור עם גיל 21?

זהו! הילד הגיע לגיל המצוות (הפיננסי). מגיל 18, הכסף שנצבר בחסכון לכל ילד עומד לרשותו. יש שתי אפשרויות:

1. למשוך את הכסף: הילד יכול למשוך את כל הסכום או חלק ממנו. אין קנסות על משיכה. הכסף פטור ממס רווחי הון אם הוא נמשך בין גיל 18 ל-21.
2. להשאיר את הכסף בחיסכון עד גיל 21: אם הילד בוחר לא למשוך את הכסף בגיל 18, הוא ממשיך לצבור תשואה עד גיל 21. בתקופה זו, המדינה כבר לא מפקידה כסף, אבל הכסף הקיים ממשיך להיות מושקע במסלול שנבחר (או במסלול ברירת המחדל אם לא נבחר אחרת). משיכה בגיל 21 פטורה אף היא ממס רווחי הון.

המלצה חמה: אם הילד לא זקוק לכסף בדחיפות בגיל 18 (למשל, לצורך לימודים, טיול גדול, או סתם לבזבוזים), עדיף ברוב המקרים להשאיר אותו בחיסכון עד גיל 21. שלוש שנים נוספות של צמיחה, בטח במסלול שוק הון, יכולות להוסיף סכום לא מבוטל. במיוחד אם מדובר בסכום שכבר הצטבר יפה, נאמר 200 אלף שקל, אפילו תוספת שנתית של כמה אחוזים יכולה להיות משמעותית. תחשבו על זה כמו להשקיע סכום כמו 100 אלף דולר – כל שנה נוספת חשובה.

שאלות נפוצות שעוברות להורים בראש (וגם לנו, לפעמים)

הנה כמה שאלות שחוזרות על עצמן, ותשובות קצרות וקולעות:

האם כדאי לשנות את המסלול שבחרתי אחרי כמה שנים?
בגדול, אם בחרתם מסלול שמתאים לאופק זמן ארוך (סיכון גבוה לילד צעיר), אין סיבה לרוץ ולשנות כל שני וחמישי. השקעה לטווח ארוך דורשת סבלנות. שינוי כדאי לשקול רק אם יש שינוי מהותי באופק הזמן (למשל, הילד מתקרב לגיל 18), או אם גיליתם מסלול משתלם משמעותית יותר (בעיקר מבחינת עמלות).

האם הריבית שהבנק מציע אטרקטיבית?
בדרך כלל, הריבית על פקדונות במסגרת חסכון לכל ילד אינה גבוהה במיוחד, ופחות אטרקטיבית מפוטנציאל הצמיחה בשוק ההון לאורך זמן. שוב, יוצא מן הכלל הוא המסלול מחקה מדד בבנק הפועלים שהוא ללא דמי ניהול, שנותן חשיפה לשוק ההון. כדי להבין את זה לעומק, אולי כדאי לכם להשוות זאת להשוואת ריביות על פקדונות רגילים.

מה קורה אם אני לא בוחר מסלול?
אם לא בחרתם מסלול, המוסד לביטוח לאומי יפקיד את הכסף במסלול ברירת מחדל. מסלולי ברירת המחדל הם בדרך כלל סולידיים מאוד (בבנקים) או במסלול כללי בסיכון בינוני (בבתי השקעות). חשוב לבדוק איפה הכסף שלכם "נוחת" אם לא בחרתם, כי ייתכן שזה לא המסלול האופטימלי עבור הילד שלכם.

האם אני יכול להעביר את החיסכון מגוף לגוף?
כן, אפשר להעביר את החיסכון מבית השקעות לבנק או להיפך, או בין בתי השקעות/בנקים שונים. התהליך בדרך כלל פשוט ולא כרוך בעלויות. זה מאפשר לכם לתקן בחירה פחות מוצלחת שעשיתם בעבר.

האם הכסף שייך לי או לילד?
הכסף שייך לילד. ההורים רק מנהלים אותו עד גיל 18. מרגע שהילד מגיע לגיל 18, השליטה על הכסף עוברת אליו. זה כסף שמיועד לו, ולמטרותיו העתידיות.

אם הילד שלי נער בגיל 14, האם עדיין יש משמעות להשקיע במסלול מנייתי?
גם בגיל 14, יש עדיין אופק השקעה של 4-7 שנים (עד גיל 18 או 21). זה אופק סביר בהחלט עבור מסלול מנייתי, אם כי הסיכון לטווחי זמן קצרים יותר גדל. זו כבר החלטה יותר ניואנסית שתלויה ברמת הסיכון של ההורים ובתוכניות לשימוש בכסף בגיל 18. בכל מקרה, כדאי לוודא שהילד מבין את המשמעות הפיננסית בגיל הזה, אולי דרך שיחות על איך להרוויח כסף בגיל 14.

האם יש מיסים על הכסף שנצבר?
רווחי ההון שנצברים בחיסכון לכל ילד פטורים ממס רווחי הון אם הכסף נמשך בין גיל 18 לגיל 21. אם הכסף נמשך לפני גיל 18 (רק במקרים חריגים כמו מחלה קשה של הילד) או אחרי גיל 21, ייתכן שיהיה חיוב במס רווחי הון על הרווחים, בהתאם לרגולציה העדכנית.

בשורה התחתונה: אל תתעצלו, תשקיעו מחשבה (וזה ישתלם בגדול)

התוכנית "חסכון לכל ילד" היא באמת מתנה מצוינת מהמדינה. אבל כמו כל מתנה טובה, צריך לדעת איך להשתמש בה נכון. הבחירה היכן ואיך להשקיע את הכסף הזה היא החלטה חשובה, והיא ממש לא מסובכת מדי. הבנת ההבדלים בין בנק לבית השקעות, בין מסלולים שונים, וחשיבות דמי הניהול, יאפשרו לכם לבחור את המסלול שהכי מתאים לילד שלכם ולאופק הזמן שעומד לרשותו. זכרו את קסם הריבית דריבית על פני שנים רבות. העדיפו ככל הניתן חשיפה לשוק ההון בגילאים הצעירים, ושקלו ברצינות את האופציה להוסיף את 57 השקלים שלכם. ההשפעה של ההחלטה הזו יכולה להיות משמעותית ביותר על הסכום הסופי שיהיה לילד שלכם כשיגיע לגיל 18 או 21. אז קדימה, לכו לאתר "העתיד שלי", תעשו את ההשוואה הקטנה הזו, ותנו לילד שלכם את הזינוק הפיננסי הכי טוב שאפשר!