כמה מרוויח פילוסוף באמת הנתונים שמפתיעים את כולם

בואו נודה באמת: כשאתם חושבים על "מקצועות רווחיים", כנראה שעורכי דין, רופאים, או אולי מנהלי קרנות גידור קופצים לכם לראש. אבל מתי בפעם האחרונה חשבתם על פילוסוף? אה, הפילוסוף ההוא, שיושב לו בפינה, מהרהר בקיום, תוהה על מהות האושר, או מנתח את הפנומנולוגיה של הקרואסון היומי? האם הוא חי מקצבת הרהורים? האם חשבון הבנק שלו מורכב רק ממינימום קיומי ומקסימום תובנות? הגיע הזמן לפרק את המיתוס, לצלול אל מאחורי הקלעים של הקמפוסים המנומנמים, ולגלות את האמת המפתיעה על העושר – או לפחות, על היכולת להתפרנס בכבוד – של המוח הפילוסופי המודרני.

תשכחו מסטריאוטיפים של אקדמאים מרופטים עם ערימות ספרים בבית חשוך. היום, עולם הפילוסופיה האקדמית הוא מקום מורכב, עם מסלולי קריירה מוגדרים ואפילו פוטנציאל פיננסי שלא מעטים יקנאו בו. אם אי פעם תהיתם האם הגיוני בכלל לשקול קריירה בתחום הזה, או סתם אתם סקרנים לדעת כמה באמת מרוויח מי שבילה עשור ויותר בלימודים עמוקים על קאנט, הגעתם למקום הנכון. אנחנו הולכים לנפץ כמה אמונות, לחשוף מספרים, ולהציג תמונה מלאה שתגרום לכם להסתכל על הדוקטור לפילוסופיה הבא שתפגשו בקמפוס (או אולי בבית הקפה השכונתי, תוך כדי שהוא חושב על "אתיקה של קפה") בצורה אחרת לגמרי.

1. ההתחלה: פוסט-דוקטורט וחוכמת הקיום (והשכר)

רוב הפילוסופים האקדמיים מתחילים את דרכם אחרי תואר שני ושלישי (דוקטורט) במסלול שנקרא פוסט-דוקטורט. זהו שלב מרתק של מחקר עצמאי, לרוב באוניברסיטה נחשבת, שאמור להכשיר אותם למשרות הוראה ומחקר קבועות. זו תקופה של יצירה אינטלקטואלית פורייה, אבל בואו נדבר תכלס – כמה זה שווה בכסף?

שכרם של פוסט-דוקטורנטים בפילוסופיה משתנה דרמטית בין מוסדות ומדינות. בארצות הברית, לדוגמה, מלגת פוסט-דוק משתנה בין כ-45,000 ל-70,000 דולר בשנה, תלוי במוסד ובמימון. בישראל, המספרים עשויים להיות דומים או מעט נמוכים יותר, בסביבות 7,000-12,000 ש"ח לחודש (לפני מס), ולעיתים קרובות אלו מלגות פטורות ממס, מה שהופך אותן לאטרקטיביות למדי.

חשוב לזכור: זה לא נשמע כמו שכר של מנכ"ל היי-טק, אבל זה שכר שמאפשר חיים נוחים יחסית תוך כדי התמקדות במחקר. זהו שכר למתלמד-חוקר, לא לסוף הדרך. זו למעשה תקופת הכשרה אינטנסיבית שבמהלכה צוברים ניסיון, מפרסמים מאמרים, ובונים את הרזומה. תקופה שבה האוצר האמיתי הוא הזמן והחופש לחשוב, ועם זאת, גם הבסיס הכלכלי נשמר.

רבים בשלב הזה גם מחפשים דרכים איך לחסוך כסף כל חודש, כדי לבסס יציבות פיננסית עתידית. חשוב לזכור שגם פילוסופים צעירים מודעים לחשיבות של ניהול כספים נכון.

2. המסלול האקדמי: ממרצה זוטר ועד פרופסור מן המניין – מה בדרך?

השאיפה הגדולה של כל פילוסוף אקדמי היא לקבל משרה קבועה (Tenure Track), מה שמוביל בסופו של דבר לקביעות. המסלול הזה כולל בדרך כלל את השלבים הבאים:

2.1. מרצה (Assistant Professor)

זהו התפקיד הראשון במסלול הקביעות. המרצה מלמד קורסים, מנחה סטודנטים, ומבצע מחקר. השכר בשלב זה כבר עולה משמעותית. בארצות הברית, שכר ממוצע למרצה בפילוסופיה יכול לנוע בין 70,000 ל-100,000 דולר בשנה. בישראל, מרצה מתחיל יכול לצפות לשכר התחלתי של כ-12,000-18,000 ש"ח לחודש, לפני הטבות כמו קרנות השתלמות ופנסיה.

2.2. מרצה בכיר/פרופסור חבר (Associate Professor)

לאחר מספר שנים של הצטיינות בהוראה ובמחקר, וקבלת קביעות, הפילוסוף מקודם לתפקיד מרצה בכיר או פרופסור חבר. כאן, השכר כבר הופך להיות מאוד מכובד. בארה"ב, פרופסור חבר יכול להרוויח בין 90,000 ל-130,000 דולר בשנה. בישראל, מדובר על טווח של 20,000-30,000 ש"ח לחודש, שוב, עם הטבות סוציאליות נרחבות.

2.3. פרופסור מן המניין (Full Professor)

פסגת הקריירה האקדמית. פרופסורים מן המניין הם לרוב חוקרים בעלי שם עולמי, עם רזומה עשיר של פרסומים והשפעה אקדמית. השכר בשלב זה הוא הגבוה ביותר: בארה"ב, פרופסור מן המניין בפילוסופיה יכול להרוויח בקלות מעל 120,000 דולר, ולעיתים קרובות אף 150,000-200,000 דולר ומעלה, במיוחד באוניברסיטאות יוקרתיות. בישראל, השכר יכול להגיע ל-30,000-45,000 ש"ח לחודש ואף יותר, תלוי במוסד, בוותק ובתפקידים נוספים (ראש חוג, דיקן, סגן נשיא וכו').

אז מי אמר שפילוסופים לא יודעים איפה להשקיע 100 אלף דולר? רבים מהם, עם משכורות כאלה, צריכים בהחלט לנהל תיק השקעות רציני, ואולי גם לשקול השקעה בנדל"ן בחו"ל כדי לגוון את מקורות ההכנסה.

3. מעבר לשכר: 5 דרכים סודיות שהפילוסופים מגוונים בהן את הכנסתם (ואת המחשבה!)

השכר הבסיסי הוא רק חלק מהתמונה. פילוסופים, כמו רבים אחרים, אינם מסתפקים רק במשכורת אחת. הנה כמה מקורות הכנסה נוספים שאולי לא חשבתם עליהם:

• פרסומים ומענקי מחקר: ספרים, מאמרים בכתבי עת יוקרתיים, ובעיקר מענקי מחקר תחרותיים (מהקרן הלאומית למדע, האיחוד האירופי ועוד) מביאים לעיתים קרובות תגמול כספי נוסף, אם כי לרוב המענקים מיועדים לכיסוי הוצאות מחקר וזמן מחקר, ולא לשכר ישיר. אבל היי, זה משחרר זמן עבודה!
• הרצאות וסדנאות: פילוסופים מבוקשים להרצות בכנסים, לחברות פרטיות (במיוחד בתחומי אתיקה, בינה מלאכותית, פילוסופיה של העסקים), ואף לקהל הרחב במוסדות שונים. כאן יש פוטנציאל לתוספת הכנסה משמעותית. מי חשב שחשיבה ביקורתית תהיה סחורה כל כך חמה?
• ייעוץ אתי: בעידן שבו הטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק, יש ביקוש הולך וגובר למומחים באתיקה. פילוסופים מסייעים לחברות סטארט-אפ, למוסדות רפואיים ולגופים ממשלתיים לגבש קודים אתיים ולפתור דילמות מורכבות. זוהי נישה שצומחת במהירות, והיא יכולה להיות מאוד מתגמלת.
• כתיבה פופולרית ותקשורת: חלק מהפילוסופים כותבים ספרי עיון פופולריים, בלוגים, או משתתפים בתוכניות רדיו וטלוויזיה. הם מנגישים רעיונות פילוסופיים לקהל הרחב, וזוכים לתמלוגים והכרה.
• תפקידי ניהול: בתוך המוסדות האקדמיים, פילוסופים יכולים להתקדם לתפקידי ראש חוג, דיקן, סגן נשיא לעניינים אקדמיים ועוד, תפקידים המלווים בתוספות שכר מכובדות.

לאור כל זאת, ברור שאקדמאים, גם בתחומי הרוח, צריכים לדעת איך מחשבים תשואה שנתית ולהבין את המשמעויות של ניהול פיננסי נכון. למעשה, יש המון רעיונות להשקעה חכמה שפתוחים גם בפניהם.

4. לא רק קאנט וניטשה: 3 תחומי פילוסופיה חמים שמביאים גם מזומנים

לא כל הפילוסופיה "שווה" אותו דבר, לפחות לא מבחינה כלכלית ישירה. ישנם תחומים מסוימים שבהם הביקוש גבוה יותר, גם מחוץ לאקדמיה, וכתוצאה מכך הפוטנציאל הכלכלי עשוי להיות משופר:

1. אתיקה יישומית וביו-אתיקה: עם התפתחות הרפואה, הביוטכנולוגיה והבינה המלאכותית, יש צורך עצום במומחים שיכולים לנווט בדילמות מוסריות מורכבות. פילוסופים בתחומים אלה מבוקשים על ידי בתי חולים, חברות תרופות, גופי רגולציה וחברות טכנולוגיה.
2. פילוסופיה של המדע וטכנולוגיה: הבנת היסודות הקונספטואליים של המדע, הקריפטו, והטכנולוגיה (כמו איך לקנות ביטקוין בכרטיס אשראי) הפכה לקריטית. פילוסופים בתחומים אלו יכולים לסייע בחשיבה אסטרטגית וביקורתית בחברות טכנולוגיה מתקדמות.
3. פילוסופיה פוליטית ותיאוריה חברתית: בעולם המשתנה במהירות, יש צורך בהבנה מעמיקה של מבנים חברתיים, צדק, דמוקרטיה וזכויות אדם. פילוסופים בתחומים אלה יכולים לייעץ לארגונים לא ממשלתיים, גופים בינלאומי, ומרכזי מדיניות.

השקעה בידע היא תמיד השקעה משתלמת, והפילוסופיה מוכיחה זאת פעם אחר פעם.

שאלות ותשובות מהירות: האם פילוסופיה משתלמת?

כדי לסכם את הדיון, הנה כמה תשובות לשאלות הבוערות ביותר שוודאי מסתובבות לכם בראש:

האם פילוסוף יכול לפרוש מוקדם?

בהחלט! עם תכנון פיננסי נכון, השקעה חכמה, וניצול ההטבות של המגזר האקדמי (כמו קרנות פנסיה משופרות), פילוסוף יכול בהחלט ליהנות מפרישה מוקדמת וליהנות מהחיים. זה דורש משמעת, אבל זה אפשרי.

האם שכר הפילוסופים דומה למקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) באקדמיה?

בדרך כלל, שכר הפילוסופים באקדמיה נוטה להיות מעט נמוך יותר מזה של עמיתיהם במדעי המחשב או ההנדסה, במיוחד ברמות הגבוהות. עם זאת, הפער אינו דרמטי כפי שרבים חושבים, והוא בהחלט מאפשר רמת חיים גבוהה ומכובדת.

האם קל למצוא עבודה כפילוסוף אקדמי?

זוהי תחרות קשה. מספר המשרות האקדמיות הקבועות מוגבל, והדרישות גבוהות. עם זאת, לבעלי כישרון, התמדה, ורזומה מחקרי חזק, יש בהחלט סיכוי טוב למצוא מקום.

האם פילוסופיה רלוונטית לעולם העסקים?

יותר מתמיד! יכולות חשיבה ביקורתית, ניתוח לוגי, פתרון בעיות מורכבות, והבנה אתית – כל אלה הן מיומנויות שוות זהב בעולם העסקים המודרני, מסטארט-אפים ועד תאגידים ענקיים.

האם כדאי לפתוח חשבון בנק לצעירים עבור מי ששוקל לימודי פילוסופיה?

לחלוטין! כמו כל סטודנט או צעיר שמתחיל את דרכו הכלכלית, גם מי שבוחר ללמוד פילוסופיה צריך לנהל את כספיו בצורה נבונה מהרגע הראשון. חשבון בנק ייעודי לצעירים עם הטבות יכול להיות נקודת פתיחה מצוינת.

האם פילוסוף יכול להשקיע בנדל"ן בישראל?

כן, בהחלט. עם משכורות יציבות ופוטנציאל לחיסכון משמעותי, פילוסופים רבים יכולים למצוא את עצמם במצב פיננסי המאפשר להם להשקיע בנדל"ן בישראל, בין אם למגורים ובין אם כהשקעה נוספת.

מהי הדרך הטובה ביותר עבור פילוסוף להגדיל את ההכנסה?

הדרך הטובה ביותר היא לשלב הצטיינות אקדמית (פרסומים, הוראה, מענקים) עם ניצול הזדמנויות מחוץ לאקדמיה – ייעוץ אתי, הרצאות, וכתיבה פופולרית. גיוון מקורות ההכנסה הוא המפתח.

הפילוסוף המודרני: יותר ממוח, גם ארנק!

אז הנה לכם, הסוד הגדול נחשף: הפילוסוף האקדמי המודרני הוא לא רק אינטלקטואל רחב אופקים, אלא גם אדם שיכול לנהל חיים פיננסיים יציבים, נוחים ומספקים. אמנם המסלול דורש שנים רבות של לימודים והתמדה, אך התגמול, הן האינטלקטואלי והן הכלכלי, בהחלט שווה את זה.

האמת היא שהיכולת לחשוב לעומק, לבקר רעיונות, ולשאול את השאלות הנכונות – אלו מיומנויות בעלות ערך עצום, לא רק בחדר ההרצאות, אלא גם בעולם האמיתי. ואם על הדרך אפשר גם לחסוך מיליון שקלים, אז למה לא בעצם? מי יודע, אולי הפילוסופים הם החכמים האמיתיים, גם בניהול תקציב. בפעם הבאה שתפגשו אחד כזה, תנו לו כבוד. לא רק על הרהוריו, אלא גם על חשבון הבנק שלו!