גילוי מרצון על החזקת מטבע וירטואלי: מה שהרשויות לא סיפרו לכם

היו זמנים שבהם "כסף דיגיטלי" היה משהו ששמענו עליו רק בסרטי מדע בדיוני, נכון? היום, מטבעות קריפטו כמו ביטקוין ואת'ריום הם חלק מהנוף הפיננסי, ואפשר לומר שהם עשו לא מעט רעש, לטוב ולרע. אנשים קנו, מכרו, סחרו, ובואו נודה באמת – חלקם גם עשו לא מעט כסף (וחלקם, ובכן, פחות). העניין הוא, שבעוד שהעולם הדיגיטלי מתקדם בצעדי ענק, עולם המיסוי לא נשאר מאחור. המדינה, כמו כל גורם פיננסי חכם, רוצה את חלקה בעוגה. במילים אחרות, אם עשיתם רווח מקריפטו, יש סיכוי סביר שהמדינה מצפה לשמוע על זה. אבל מה קורה אם פספסתם את הרכבת? אם קניתם, מכרתם, או קיבלתם מטבעות וירטואליים לפני שהכל היה ברור כמו היום? האם זה אבוד? ובכן, בדיוק בשביל זה יש משהו שנקרא "גילוי מרצון", ובעולם הקריפטו, זה הפך להיות רלוונטי מתמיד. המאמר הזה הולך לפרק לכם את הסוגיה הזו לחתיכות קטנות, להסביר לכם בדיוק מה זה אומר, למה זה חשוב, ואיך זה יכול לתת לכם שקט נפשי (וכיס, בטווח הארוך). אז שבו בנוח, כי אנחנו צוללים עמוק לתוך העולם המרתק (ולפעמים קצת מלחיץ) של קריפטו ומס.

הסוד שלכם והמס הכספי: האם מטבעות קריפטו צריכים להיות על השולחן?

בואו נדבר על פיל בחדר. או יותר נכון, ביטקוין בארנק הדיגיטלי. השקעתם, סחרתם, אולי אפילו קיבלתם מטבעות וירטואליים מתנה (יש כאלה?). בין אם זה היה לפני שנה, חמש שנים או עשר שנים, אם היו לכם פעולות משמעותיות (או אפילו לא כל כך משמעותיות) עם קריפטו, השאלה הגדולה שמרחפת באוויר היא: מה עם מס הכנסה? האם אתם צריכים לדווח על הרווחים האלה? והתשובה הקצרה היא… כנראה שכן.

המדינה רואה במטבעות וירטואליים נכס, ולכן רווחים ממכירתם (כלומר, כשאתם ממירים אותם חזרה לשקלים או לדולרים, או אפילו קונים משהו אחר איתם) נחשבים לרווח הון, בדיוק כמו ממכירת מניות או נדל"ן. השיעור הוא לרוב 25% על רווחים ריאליים, שזה לא מעט. ומה קורה אם לא דיווחתם בזמן?

ההתעוררות הגדולה: למה מס הכנסה מתעניין בקריפטו דווקא עכשיו?

עד לפני כמה שנים, מטבעות קריפטו היו נישה יחסית קטנה. מעטים ידעו עליהם, עוד פחות הבינו אותם, ורשות המסים לא ממש ידעה איך לאכול את הדבר הזה. העולם היה קצת יותר… פרוע, אם תרצו. אנשים יכלו לקנות איך לקנות ביטקוין בכרטיס אשראי בקלות יחסית, לסחור בבורסות זרות, והכל הרגיש די אנונימי. אבל הזמנים השתנו.

• המודעות הציבורית לקריפטו גדלה בצורה היסטרית. כולם שמעו על זה, גם אם לא כולם השקיעו.
• הרגולציה בעולם מתקדמת. מדינות רבות בעולם החלו להסדיר את התחום, ומחליפות מידע ביניהן.
• הטכנולוגיה מתפתחת. קל יותר לעקוב אחרי זרמי כסף, גם כאלה שעוברים דרך בורסות קריפטו מרכזיות.
• בנקים ומוסדות פיננסיים נכנסו לתחום, מה שהופך את הדברים לשקופים יותר.

בקיצור, מס הכנסה לא חי בעולם מקביל. הם רואים את הכסף שעובר, שומעים את הדיבורים על רווחי עתק (גם אם היו נפילות דרמטיות בדרך), והם רוצים לדעת מי הרוויח וכמה. הפער בין היקף הפעילות האמיתי בשוק הקריפטו לבין הדיווחים שהגיעו לרשות המסים היה, ובואו נאמר בעדינות, משמעותי. זה יצר מצב שבו הרבה אנשים שנקלעו לסיטואציה הזו בלי כוונה רעה, מצאו את עצמם חשופים. וכאן נכנס לתמונה כלי הגילוי מרצון.

גילוי מרצון: כרטיס יציאה מצרות (או לפחות הקלה משמעותית)

מה זה בעצם גילוי מרצון? תחשבו על זה כמו "אני מצטער, לא ידעתי, הנה כל המידע, בואו נסדר את זה". זו בעצם פנייה יזומה של הנישום (אתם) לרשות המסים, לפני שהם פונים אליכם. בפנייה הזו, אתם חושפים את ההכנסות או הנכסים שלא דווחו בעבר, במטרה להגיע להסדר תשלום מס ולהימנע מסנקציות חמורות יותר, כמו קנסות כבדים או אפילו הליכים פליליים.

למה שמישהו יעשה דבר כזה מרצונו הטוב? בדרך כלל, כי זה עדיף בהרבה מאשר שהרשות תגלה את זה בעצמה. כשרשות המסים פונה אליכם, זה כבר בדרך כלל אחרי שהיא אספה מידע ויש לה סיבה לחשוד באי דיווח. במצב כזה, היכולת שלכם לשלוט בתהליך ולהגיע להסדר מקל קטנה משמעותית.

הליך גילוי מרצון מאפשר, במקרים רבים ובהתאם למדיניות הרשות באותו זמן, להגיע להסדר הכולל תשלום המס החוב בתוספת ריבית והצמדה, תוך הימנעות מהליכים פליליים. זה לב העניין. זה שקט נפשי מובטח. אתם מסדרים את העניינים של העבר, משלמים את מה שצריך לשלם (ולרוב, מס על רווח הוא דבר לגיטימי), וממשיכים הלאה בלי עננה מעל הראש.

איך זה עובד בפועל? 3 שלבים פשוטים (פחות או יותר)

התהליך נשמע מאיים, אבל הוא למעשה די מסודר. לרוב, זה מצריך סיוע של איש מקצוע, כמו רואה חשבון או עורך דין המתמחה במיסוי וקריפטו. הנה השלבים העיקריים:

1. איסוף מידע: זה השלב הכי חשוב והכי מסובך לפעמים. אתם צריכים לשחזר את כל הפעילות שלכם עם קריפטו. מתי קניתם? כמה? באיזו בורסה? באיזה שער? מתי מכרתם? באיזה שער? כמה הרווחתם (או הפסדתם) מכל טרנזקציה? אם סחרתם הרבה, זה יכול להיות כאב ראש רציני. תוכנות ייעודיות לחישוב מס קריפטו יכולות לעזור כאן משמעותית.
2. פנייה לרשות המסים: באמצעות איש המקצוע, מגישים בקשה מסודרת לגילוי מרצון. הבקשה צריכה לכלול את כל המידע שאספתם, חישוב של המס המגיע, והסבר קצר על המצב.
3. הגעה להסדר ותשלום: הרשות בודקת את הבקשה, מאמתת את הנתונים (כמה שהיא יכולה בשלב זה), ומנהלת משא ומתן (אם יש צורך) על גובה המס הסופי ופריסת התשלומים. לאחר שמגיעים להסדר, משלמים את המס ומקבלים אישור שהעניינים סודרו.

חשוב לדעת: הליך גילוי מרצון הוא לא אוטומטי. הרשות יכולה לסרב לבקשה, במיוחד אם יש לה כבר מידע עליכם, או אם מדובר במקרים מורכבים במיוחד. לכן, עדיף לפנות כמה שיותר מוקדם, לפני שהרשות בכלל מתחילה "לחשוב" עליכם.

היתרונות שבחשיפה: למה זה דווקא דבר טוב?

אף אחד לא קופץ משמחה לשלם מס, זה ברור. אבל במקרה של גילוי מרצון על קריפטו, היתרונות עולים בהרבה על המחיר (הכספי). בואו נראה:

• שקט נפשי: אין כמו הידיעה שאתם "נקיים". אין יותר דאגות מכל מכתב שעלול להגיע ממס הכנסה, אין יותר לחץ מכל ידיעה חדשותית על אכיפת מיסוי קריפטו. אתם פשוט מסודרים.
• הימנעות מסנקציות חמורות: כאמור, הליך גילוי מרצון נועד למנוע הליכים פליליים וקנסות משמעותיים. התשלום הוא רק המס בתוספת ריבית והצמדה, שזה תמיד עדיף על קנסות שיכולים להיות אסטרונומיים או אפילו מאסר (במקרים חמורים).
• אפשרות לתכנון עתידי: ברגע שהעבר סודר, אתם יכולים להתנהל פיננסית בחופשיות. לפתוח חשבון בנק בלי חשש, להשקיע 200 אלף שקל באפיקים אחרים, ואפילו לפרוש מוקדם אם תכננתם, בלי שהעבר "יעקוף" אתכם.
• התנהלות שקופה מול מוסדות פיננסיים: בנקים ומוסדות פיננסיים הופכים יותר ויותר רגישים למקור הכסף. אם הכסף שלכם מגיע מרווחי קריפטו לא מדווחים, ייתכנו לכם בעיות בהפקדת הכספים או העברתם. גילוי מרצון פותר את הבעיה הזו.

בסופו של דבר, זה עניין של אחריות. אם עשיתם כסף, אתם (כמו כל אזרח) נדרשים לשלם מס. הליך גילוי מרצון פשוט מאפשר לכם לעשות את זה בצורה הכי נוחה, בטוחה ומשתלמת (בנסיבות הקיימות) שיש.

מי בכלל צריך לחשוב על גילוי מרצון?

השאלה הזו מעולה. לא כל מי שקנה פעם ב-500 שקל ביטקוין ואיבד את הגישה לארנק צריך לרוץ לגילוי מרצון. בואו נראה כמה מצבים קלאסיים שבהם כדאי לכם לפחות לבדוק את העניין עם איש מקצוע:

• סוחרים ותיקים: אם אתם פעילים בשוק הקריפטו כבר שנים, קניתם, מכרתם, עשיתם רווחים (גם אם היו הפסדים בדרך), וסך הפעילות מצטבר לסכומים משמעותיים.
• בעלי כספים "שחורים" ש"הולבנו" בקריפטו: אם הכסף שלכם לא היה מדווח מראש, והשתמשתם בו כדי לקנות קריפטו (וגם הרווחתם על הדרך), הבעיה כאן כפולה. גילוי מרצון רלוונטי מאוד.
• מי שקיבל שכר או תשלום בקריפטו: הכנסה בקריפטו חייבת במס הכנסה (לא מס רווח הון, אלא מס רגיל, שיכול להגיע עד 50%). אם לא דיווחתם על ההכנסות האלה, זה הזמן לסדר את זה.
• בעלי נכסי קריפטו בשווי גבוה: גם אם לא מכרתם עדיין, עצם החזקת נכסים בשווי גבוה עשויה לעורר עניין עתידי, במיוחד אם מקור הכסף להשקעה לא היה מדווח.
• מי שקיבל קריפטו בירושה או מתנה: במקרים מסוימים גם זה יכול להיות אירוע מס או הצריך דיווח.

שורה תחתונה: אם יש לכם או היה לכם קריפטו בשווי או בהיקף פעילות שיכול לעורר גבות (או חמור מכך, דרישות) ברשות המסים, כדאי לכם לבדוק את האופציה של גילוי מרצון. גם אם השקעתם פעם איפה להשקיע 100 אלף דולר ומתוכם חלק הלך לקריפטו, כדאי לוודא שהכל מדווח כהלכה.

רגע, מה אם לא עשיתי רווח? או אפילו הפסדתי?

שאלה מצוינת. העולם הפיננסי, במיוחד בעולם הקריפטו התנודתי, הוא לא תמיד סיפור הצלחה. מה קורה אם קניתם קריפטו ואז מכרתם בהפסד? האם אתם עדיין צריכים לדווח? ובכן, כן. גם הפסדים צריכים להיות מדווחים לרשות המסים. למה? כי הפסדי הון מנכסים מסוימים (כמו קריפטו) ניתנים לקיזוז מרווחי הון אחרים, באותו שנת מס ובשנים הבאות. במילים אחרות, אם הפסדתם על הקריפטו, זה יכול לעזור לכם לחסוך מס על רווחים אחרים שתעשו בעתיק (ממניות, קרנות נאמנות, נדל"ן, ואפילו רווחים עתידיים מקריפטו). אז לדווח על ההפסד זה בעצם איך לחסוך כסף כל חודש בעתיד, על ידי הקטנת חבות המס שלכם.

תהליך הדיווח על הפסד הוא חלק מדיווח שנתי רגיל, אבל אם מדובר בהפסדים שהתרחשו לפני שנים ולא דווחו, גם זה משהו שניתן להסדיר במסגרת גילוי מרצון, ואף רצוי לעשות כן כדי שההפסד יהיה מוכר לצורכי מס עתידיים.

מבט קדימה: מה צפוי בעולם הקריפטו והמיסוי?

עולם הקריפטו והבלוקצ'יין ממשיך להתפתח בקצב מסחרר. לצד המטבעות המוכרים, צצים טכנולוגיות חדשות כמו NFTs (אסימונים לא ניתנים להחלפה), DeFi (מימון מבוזר), ועוד. כל התפתחויות האלה מעלות שאלות מיסויות חדשות ומורכבות. רשות המסים עוקבת אחרי ההתפתחויות האלה ומעדכנת את עמדותיה מפעם לפעם. מה שבטוח זה שהמגמה היא לכיוון הגברת השקיפות והאכיפה. ככל שעובר הזמן, הופך להיות קשה יותר ויותר להסתיר פעילות קריפטו, במיוחד כשבורסות בינלאומיות מתחילות להעביר מידע לרשויות המס במדינות המוצא של הלקוחות.

לכן, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם העתיד הלא ודאי הזה היא פשוט להיות מסודרים כבר עכשיו. לסדר את העבר דרך גילוי מרצון, ולדאוג להבין תשואות השקעה וכיצד למסות אותן עבור כל השקעה עתידית שתעשו, בין אם בקריפטו, במניות או בכל אפיק אחר.

שאלות ותשובות מהירות (ובגובה העיניים)

בטח יש לכם עוד מלא שאלות. אספנו כמה מהנפוצות ביותר:

האם רשות המסים בישראל באמת יכולה לדעת על פעילות הקריפטו שלי בבורסות זרות?

בעבר זה היה קשה יותר, אבל היום, בזכות הסכמים בינלאומיים ושיתופי פעולה בין רשויות מס, וכן בגלל שבורסות קריפטו גדולות דורשות זיהוי לקוח (KYC), לרשות המסים יש יותר ויותר דרכים להשיג מידע על פעילות של תושבי ישראל בבורסות בחו"ל. אז התשובה היא כן, הסיכון לגילוי קיים וגובר.

האם כל פעולה קריפטו מחייבת דיווח?

בעיקרון, כן. כל אירוע שיוצר רווח או הפסד (מכירה, המרה למטבע פיאט, קניית מוצרים/שירותים עם קריפטו, לפעמים אפילו קבלת קריפטו תמורת שירות) הוא "אירוע מס" פוטנציאלי. דיווח נדרש רק אם הגיע סף הכנסה מסוים בשנה, אבל לצורך חישוב רווח/הפסד עתידי וגילוי מרצון, צריך להתייחס לכל הפעולות.

מה אם הרווחתי סכומים קטנים יחסית?

גם סכומים קטנים צריכים להיות מדווחים אם הם עוברים את סף הדיווח השנתי. אבל אם אתם שוקלים גילוי מרצון, לרוב זה רלוונטי יותר כשמדובר בסכומים שיש להם משמעות מיסויית אמיתית ופוטנציאל לחשיפה משמעותית.

כמה זמן לוקח הליך גילוי מרצון?

זה משתנה מאוד ותלוי במורכבות התיק והעומס ברשות. זה יכול לקחת מספר חודשים ולפעמים גם יותר משנה. צריך להתאזר בסבלנות.

האם גילוי מרצון מבטיח לי חסינות מהליכים פליליים?

מדיניות גילוי מרצון הנוכחית (שעשויה להשתנות) נועדה בדיוק למטרה הזו – להבטיח חסינות מהליכים פליליים במקרים של אי דיווח על הכנסות/נכסים שלא דווחו בעבר, בתנאי שהפנייה נעשית ביוזמת הנישום, בתום לב, לפני שנפתחה חקירה בעניינו, ושהוא מוסר את כל המידע הרלוונטי בצורה מלאה ואמיתית. לכן, זה הכלי העיקרי להשגת מטרה זו.

האם אני יכול לעשות את זה לבד, בלי איש מקצוע?

תיאורטית אפשר, אבל זה לא מומלץ בכלל. חישוב מס קריפטו הוא מורכב להפליא (יש עשרות סוגי פעולות, כללים שונים למסחר מול החזקה ארוכת טווח, קיזוזי הפסדים, ועוד). הגשת בקשה לגילוי מרצון דורשת ידע ספציפי והבנה של הפרוצדורות מול רשות המסים. טעות קטנה בחישוב או בהגשה יכולה להוביל לתוצאות לא רצויות. איש מקצוע (עורך דין או רואה חשבון מומחה) יודע איך לאסוף את המידע, איך לחשב את המס בצורה נכונה ומקלה (במסגרת החוק), ואיך להציג את הדברים לרשות בצורה שתגדיל את הסיכויים לאישור הבקשה ולהסדר מיטבי.

אני רק בן 14, האם גם אני צריך לדאוג לזה?

היי! כל הכבוד על ההתעניינות בגיל צעיר! עקרונית, חובת דיווח מס חלה על כל אזרח מגיל מסוים, אבל לרוב הפעילות המיסויית המשמעותית מתחילה בגילאים מבוגרים יותר. יחד עם זאת, אם עשית איך להרוויח כסף בגיל 14, בין אם מקריפטו או מכל מקור אחר, כדאי להבין את החוקים. פתיחת חשבון בנק לצעירים או התייעצות עם ההורים או איש מקצוע לגבי פעילות פיננסית יכולה להיות צעד חכם מאוד בגילך.

פסקת סיכום: הסוף הטוב של הסיפור?

עולם הקריפטו הוא מסע מרתק, מלא הזדמנויות ואתגרים. אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור משקיעים וסוחרים רבים הוא סוגיית המיסוי. אי הדיווח על רווחים בעבר הוא מצב שרבים נקלעו אליו, בין אם מתוך חוסר ידיעה, בלבול, או תקווה שהעניין "יתפוגג". אבל כפי שראינו, זה לא המצב. רשות המסים מתקדמת, והחשיפה גוברת.

הליך גילוי מרצון הוא לא עונש, אלא הזדמנות. הזדמנות לסדר את העניינים, לשלם את המס המגיע, ולהימנע מבעיות חמורות בעתיד. זה אומנם מצריך עבודה (לא מעט שחזור מידע!) וגם תשלום (מס, ריבית והצמדה), אבל המחיר של אי עשייה גבוה בהרבה. זה מאפשר לכם להמשיך להשקיע 500 אלף שקל (או כל סכום אחר) בשקט נפשי, לנהל את הכספים שלכם בחופשיות, ולדעת שאתם עומדים בחובותיכם האזרחיות. אז אם אתם מתלבטים, אל תתלבטו יותר מדי. שווה לבדוק את האפשרות הזו עם איש מקצוע. זה הצעד הכי חכם שתוכלו לעשות למען העתיד הפיננסי שלכם.