שמעתם על ה-S&P 500, נכון? ברור ששמעתם.
זה כמו לשאול אם שמעתם על גוגל, או על פלאפל.
השם הזה מתגלגל על לשונם של כל פרשן כלכלי, יועץ השקעות, ואפילו הדוד הזה שתמיד "יודע" בדיוק איפה לשים את הכסף.
אבל מה זה באמת אומר להשקיע ב-S&P 500?
האם זה באמת כרטיס הכניסה המוזהב לעולם ההשקעות כמו שמספרים לכם?
או שזו עוד מילת באזז פיננסית שאנשים זורקים כדי להישמע חכמים?
אם אתם כאן, כנראה שאתם מחפשים תשובות אמיתיות. לא סיסמאות ריקות, אלא הבנה מעמיקה.
אתם רוצים לדעת איך זה עובד, למה זה חשוב, איך עושים את זה בפועל (בלי להסתבך!), ובעיקר – האם זה בכלל בשבילכם?
אז קחו נשימה עמוקה, הכינו כוס קפה (או משהו חזק יותר, אנחנו לא שופטים), כי אנחנו יוצאים למסע. מסע שיפרק לגורמים את המפלצת שנקראת S&P 500, ויהפוך אותה מחבר מסתורי לחבר הכי טוב של תיק ההשקעות שלכם (אולי).
בסוף המאמר הזה, אתם תבינו לא רק מה זה S&P 500, אלא איך לגרום לו לעבוד בשבילכם. מבטיחים שלא תצטרכו לחזור לגוגל בנושא הזה. בואו נתחיל!
מה זה בכלל S&P 500 ולמה הוא כזה "ביג דיל"?
אוקיי, בואו נדבר תכל'ס.
S&P 500 זה קיצור של Standard & Poor's 500.
סטנדרד אנד פור'ס היא חברה (ענקית!) לדירוג פיננסי ושירותי מידע, וה-500? זה פשוט מספר החברות הענקיות והמובילות בשוק האמריקאי שהמדד הזה עוקב אחריהן.
תחשבו על זה כמו נבחרת החלומות של הכלכלה האמריקאית.
לא סתם 500 חברות אקראיות, אלא חברות גדולות, ותיקות (רובן), ומשפיעות, שנבחרות בקפידה על ידי ועדה מיוחדת של S&P.
מה זה אומר "עוקב אחריהן"?
המדד בעצם משקלל את שווי השוק של כל 500 החברות האלה ביחד.
כששומעים בחדשות ש"ה-S&P 500 עלה היום באחוז", זה אומר שהשווי הממוצע המשוקלל של נבחרת העל הזו טיפס.
כשהוא יורד, ובכן, הבנתם את הרעיון.
אז מי נמצא בנבחרת הזו? שמות מוכרים?
בהחלט! תמצאו שם את השמות הכי גדולים שאתם מכירים (ומשתמשים במוצרים שלהם כל יום):
- ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט, גוגל (אלפבית), אמזון, מטא (פייסבוק).
- חברות פיננסים כמו ג'יי.פי מורגן צ'ייס, ויזה, מאסטרקארד.
- חברות מתחום הבריאות כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון, פייזר.
- חברות צריכה כמו קוקה קולה, פרוקטר אנד גמבל.
- ועוד המון המון חברות מתחומים מגוונים: תעשייה, אנרגיה, נדל"ן, תקשורת ועוד.
היופי הוא שהרשימה הזו לא קפואה.
היא דינמית ומתעדכנת מדי פעם. חברות שלא עומדות בקריטריונים יוצאות, וחברות חדשות ומבטיחות נכנסות.
זה מבטיח שהמדד תמיד ייצג את החברות הגדולות והרלוונטיות ביותר בכלכלה האמריקאית.
בגלל הגיוון העצום הזה והייצוג של החברות המובילות, ה-S&P 500 נחשב לאחד המדדים האמינים והמייצגים ביותר למצב הכלכלה האמריקאית כולה, ובעקיפין גם למצב הכלכלה העולמית. לכן הוא כזה "ביג דיל".
למה כדאי לך (או לא?) לשים את הכסף שלך דווקא כאן?
אז הבנו מה זה המדד הזה. עכשיו השאלה המתבקשת היא – למה לעזאזל שנשקיע בו?
הרי יש כל כך הרבה אפשרויות אחרות בשוק ההון. מניות ספציפיות, אג"ח, נדל"ן, קריפטו (אם אתם אמיצים במיוחד)…
ובכן, להשקעה ב-S&P 500 יש כמה יתרונות די משכנעים:
- פיזור, פיזור, פיזור: במקום לשים את כל הביצים בסל אחד (או שניים, או עשרה) של מניות ספציפיות, אתם מפזרים את ההשקעה שלכם על פני 500 חברות גדולות ומבוססות במגוון סקטורים. זה אומר שאם חברה אחת חוטפת מכה קשה, ההשפעה על כל התיק שלכם הרבה יותר מרוככת. זה כמו ביטוח מובנה נגד נפילה של חברה בודדת.
- פוטנציאל צמיחה היסטורי: בטווח הארוך, היסטורית, מדד ה-S&P 500 הראה מגמת עלייה מרשימה (עם עליות ומורדות בדרך, כמובן). הוא משקף את הצמיחה הכללית של הכלכלה האמריקאית, שהיא עדיין הכלכלה הגדולה והחזקה בעולם. חשוב להדגיש: ביצועי העבר אינם ערובה לביצועי העתיד, אבל ההיסטוריה בהחלט מעודדת.
- נזילות גבוהה: קל מאוד לקנות ולמכור השקעות שעוקבות אחרי ה-S&P 500 (כמו קרנות סל, נגיע לזה עוד רגע). אתם לא "תקועים" עם ההשקעה אם תצטרכו את הכסף.
- עלויות נמוכות: בזכות הפופולריות והתחרות, אפשר להשקיע ב-S&P 500 בעלויות נמוכות מאוד (דמי ניהול מינימליים בקרנות סל רבות). כל שקל שנחסך בעמלות הוא עוד שקל שנשאר בכיס שלכם או ממשיך לעבוד בשבילכם.
- פשטות ושקיפות: לא צריך להיות גאון פיננסי כדי להבין מה אתם קונים. אתם משקיעים בכלכלה האמריקאית בגדול. המדד שקוף, והחזקותיו ידועות ומתפרסמות.
- "לרכב" על ההצלחה של הגדולים: אתם בעצם הופכים לשותפים (קטנטנים, אבל עדיין) בהצלחה של החברות המובילות בעולם. זה די מגניב, לא?
אוקיי, נשמע טוב מדי. איפה הקאץ'? (החסרונות והאותיות הקטנות)
כמו בכל דבר בחיים (ובמיוחד בהשקעות), אין ארוחות חינם. גם להשקעה ב-S&P 500 יש חסרונות או דברים שחשוב להיות מודעים אליהם:
- סיכון שוק: אתם עדיין חשופים לתנודות של שוק המניות הכללי. אם יש משבר כלכלי או אירוע גלובלי שמפיל את השווקים, גם ה-S&P 500 יירד. הפיזור עוזר, אבל הוא לא מגן מפני ירידות רוחביות בשוק.
- תנודתיות: שוק ההון יכול להיות תנודתי בטווח הקצר והבינוני. יהיו ימים, שבועות ואפילו חודשים של ירידות. צריך קיבה חזקה ואורך רוח כדי לא להיכנס לפאניקה ולמכור בהפסד. השקעה ב-S&P 500 היא מרתון, לא ספרינט.
- חשיפה מרוכזת לארה"ב: למרות הפיזור בין חברות וסקטורים, אתם עדיין מושקעים כמעט אך ורק בחברות אמריקאיות ובכלכלה האמריקאית. אם אתם רוצים פיזור גלובלי אמיתי, תצטרכו להוסיף השקעות בשווקים אחרים (אירופה, אסיה, שווקים מתעוררים).
- "רק" תשואת השוק: כשאתם משקיעים במדד, אתם מקבלים את תשואת השוק הממוצעת (פחות דמי ניהול זעומים). אתם לא "תכו" את השוק ותשיגו תשואות פנומנליות כמו שאולי אפשר (בתיאוריה, ועם הרבה סיכון ומזל) להשיג עם מניה ספציפית ש"מתפוצצת". מצד שני, אתם גם לא מסתכנים בבחירת מניה שמתרסקת.
בשורה התחתונה, ה-S&P 500 מציע דרך פשוטה, זולה ומפוזרת להשקיע בשוק המניות האמריקאי הגדול, עם פוטנציאל צמיחה לטווח ארוך. אבל חשוב לזכור שזו עדיין השקעה במניות, והיא כרוכה בסיכונים ותנודתיות.
אוקיי, השתכנעתי! איך מתחילים להשקיע בפועל? (רמז: זה יותר קל מלהרכיב רהיט מאיקאה)
יופי! החלטתם שאתם רוצים נתח מעוגת ה-S&P 500. השלב הבא הוא להבין איך עושים את זה טכנית.
אל דאגה, זה לא מסובך כמו שזה נשמע. אתם לא צריכים להתקשר לוול סטריט ולצעוק "קנו!".
יש דרכים הרבה יותר פשוטות ומודרניות לעשות את זה, אפילו מהספה בבית.
הדרכים הפופולריות (והפשוטות): קרנות סל וקרנות נאמנות
שתי הדרכים הנפוצות והנגישות ביותר למשקיע הפרטי להשקיע ב-S&P 500 הן באמצעות:
- קרנות סל (ETFs – Exchange Traded Funds): זו כנראה הדרך הפופולרית והיעילה ביותר כיום. תחשבו על ETF כמו על סל מניות שנסחר בבורסה ממש כמו מניה בודדת. ישנן קרנות סל רבות שמטרתן היא פשוט לעקוב אחרי הביצועים של מדד ה-S&P 500.
- איך זה עובד? הגוף שמנהל את ה-ETF קונה את כל (או כמעט את כל) המניות שמרכיבות את מדד S&P 500 לפי המשקל היחסי שלהן במדד. אתם, המשקיעים, קונים "יחידות" בקרן הסל הזו דרך חשבון מסחר רגיל בבורסה.
- למה זה טוב?
- נזילות: אפשר לקנות ולמכור יחידות ETF בקלות לאורך כל יום המסחר, בדיוק כמו מניה.
- דמי ניהול נמוכים: התחרות העזה בין מנהלי ה-ETF הובילה לדמי ניהול אפסיים או נמוכים מאוד (לפעמים מאיות האחוז בשנה!).
- שקיפות: אפשר לראות בדיוק מה הקרן מחזיקה.
- מגוון: ישנן קרנות סל רבות שעוקבות אחרי S&P 500, חלקן נסחרות בארה"ב (למשל, עם הסימולים SPY, IVV, VOO) וחלקן קרנות ישראליות (לרוב "קרנות מחקות" הנסחרות בבורסה בת"א).
- קרנות נאמנות מחקות מדד: זו אופציה ותיקה יותר, שעדיין קיימת ורלוונטית, בעיקר דרך הבנקים ובתי ההשקעות הישראליים. גם כאן, מדובר בקרן שמטרתה לחקות את ביצועי ה-S&P 500.
- ההבדל העיקרי מ-ETF: קרנות נאמנות "קלאסיות" לא נסחרות לאורך היום כמו מניה. קונים ומוכרים אותן לפי השער שנקבע בסוף יום המסחר. דמי הניהול שלהן עשויים להיות מעט גבוהים יותר מאשר ב-ETFs (אם כי גם כאן יש תחרות).
- למי זה מתאים? אולי למי שמעדיף לעבוד דרך המערכת הבנקאית המוכרת לו, או מי שבונה תיק השקעות מנוהל דרך יועץ בבנק או בבית השקעות.
חשוב לציין: קיימים גם מכשירים פיננסיים מורכבים יותר כמו חוזים עתידיים ואופציות על מדד S&P 500. אלו כלים המיועדים בעיקר לסוחרים מקצועיים ומנוסים, ופחות מתאימים למשקיע הממוצע שמעוניין בחשיפה פשוטה וארוכת טווח למדד. אנחנו נתמקד בקרנות הסל וקרנות הנאמנות.
איפה קונים? בחירת הברוקר הנכון (השדכן שלכם לעולם ההשקעות)
אז החלטתם על קרן סל (ETF) שעוקבת אחרי ה-S&P 500. מצוין! עכשיו אתם צריכים מקום לקנות אותה.
המקום הזה נקרא "ברוקר" או "חבר בורסה" – גוף שמתווך ביניכם לבין הבורסה ומאפשר לכם לבצע פעולות קנייה ומכירה של ניירות ערך.
יש לכם שתי אפשרויות עיקריות:
- דרך גופים ישראליים:
- בנקים: רוב הבנקים הגדולים בישראל מציעים שירותי מסחר בניירות ערך זרים, כולל ETFs אמריקאיים. היתרון הוא הנוחות והעבודה מול גוף מוכר. החיסרון הוא לרוב עמלות קנייה/מכירה ודמי ניהול חשבון גבוהים יחסית.
- בתי השקעות ישראליים: גופים כמו מיטב דש, פסגות, אקסלנס, IBI ועוד, מציעים פלטפורמות מסחר עצמאי, לרוב בעלויות נמוכות יותר מהבנקים. הם מציעים גם שירות לקוחות בעברית וליווי מקומי.
- דרך ברוקרים בינלאומיים (לרוב אמריקאיים):
- ברוקרים כמו Interactive Brokers (IBKR), Charles Schwab, TD Ameritrade (שנרכשה ע"י שוואב) ועוד, מציעים גישה ישירה לשוק האמריקאי, לרוב בעמלות נמוכות מאוד (לעיתים אפסיות לקניית מניות ו-ETFs אמריקאיים). החיסרון עשוי להיות ממשק באנגלית, שירות לקוחות באנגלית, והתמודדות עצמאית עם היבטי מיסוי מול רשויות המס בישראל (אם כי הברוקרים מנכים מס במקור על דיבידנדים).
מה חשוב לבדוק כשבוחרים ברוקר?
- עמלות: כמה עולה לקנות ולמכור? האם יש עמלת מינימום? האם יש דמי ניהול חודשיים/שנתיים ("דמי משמרת")?
- מיסוי: איך הברוקר מטפל בניכוי מס במקור (במיוחד על דיבידנדים מחו"ל)? האם הוא מספק דוחות מס נוחים להגשה בישראל?
- פלטפורמת מסחר: האם היא נוחה לשימוש? האם היא זמינה בעברית/אנגלית? האם יש אפליקציה טובה?
- שירות לקוחות: האם קל ליצור קשר? האם השירות זמין בעברית?
- רגולציה ואמינות: ודאו שהברוקר מפוקח על ידי רגולטורים מוכרים (בישראל – רשות ניירות ערך, בארה"ב – SEC, FINRA).
הבחירה תלויה בצרכים האישיים שלכם, בסכום ההשקעה, בתדירות הפעולות המתוכננת וברמת הנוחות שלכם עם התנהלות מול גופים ישראליים או בינלאומיים.
כמה כסף צריך? והאם אפשר להתחיל בקטן? (ספוילר: כן!)
זו שאלה שמטרידה רבים שרק מתחילים לחשוב על השקעות.
האם צריך להיות מיליונר כדי להשקיע ב-S&P 500?
התשובה היא: ממש לא!
היופי בקרנות סל (ETFs) הוא שהן נסחרות ביחידות.
המחיר ליחידה אחת של ETF שעוקב אחרי ה-S&P 500 משתנה (נכון לכתיבת שורות אלו, הוא נע סביב כמה מאות דולרים, אבל זה יכול להשתנות), אבל המשמעות היא שאפשר להתחיל להשקיע גם בסכומים של מאות או אלפי שקלים בודדים.
אתם לא צריכים לקנות "את כל המדד". אתם קונים יחידה אחת או יותר בקרן הסל, וזה מספיק כדי לקבל חשיפה לכל 500 החברות בפנים, באופן יחסי.
הקסם של ההשקעה העקבית (Dollar-Cost Averaging – DCA):
אחת האסטרטגיות המומלצות ביותר למשקיעים לטווח ארוך, במיוחד למתחילים, היא לא לנסות "לתזמן את השוק" (כלומר, לנחש מתי הכי זול לקנות).
במקום זה, פשוט להשקיע סכום קבוע (למשל, 500 ש"ח, 1000 ש"ח, או כל סכום שמתאים לכם) באופן עקבי, כל חודש או כל רבעון, לא משנה מה מצב השוק.
לשיטה הזו קוראים "מיצוע עלות דולרי" (DCA):
- כשהשוק יורד, הסכום הקבוע שלכם קונה יותר יחידות מה-ETF.
- כשהשוק עולה, הסכום הקבוע שלכם קונה פחות יחידות מה-ETF.
בטווח הארוך, זה "ממצע" את מחיר הקנייה הממוצע שלכם, מפחית את הסיכון של כניסה לשוק בשיא, ומוריד את הלחץ הנפשי של ניסיון לתזמן את השוק.
אז כן, אפשר בהחלט להתחיל בקטן, והעיקר הוא להתחיל ולהתמיד!
שאלות שבוערות לכם (ואנחנו כאן כדי לענות!)
אספנו כמה מהשאלות הנפוצות ביותר שמשקיעים שואלים על ה-S&P 500, וענינו עליהן בקצרה ובלי בלבולי מוח:
-
שאלה: מה ההבדל בין S&P 500 לנאסד"ק 100?
תשובה: שניהם מדדי מניות אמריקאיים מובילים, אבל ההרכב שלהם שונה. ה-S&P 500 רחב ומגוון יותר, וכולל 500 חברות מכל הסקטורים (טכנולוגיה, פיננסים, בריאות, צריכה, תעשייה וכו'). הנאסד"ק 100 מרוכז יותר וכולל את 100 החברות הלא-פיננסיות הגדולות שנסחרות בבורסת נאסד"ק, עם דגש חזק מאוד על חברות טכנולוגיה. לכן הנאסד"ק נחשב תנודתי יותר, עם פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר (אבל גם סיכון גבוה יותר).
-
שאלה: האם עדיף להשקיע ב-S&P 500 או לבחור מניות ספציפיות?
תשובה: תלוי באופי שלכם, בזמן שיש לכם וברמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת. השקעה ב-S&P 500 (דרך ETF למשל) היא השקעה פסיבית, מפוזרת וקלה יחסית. בחירת מניות ספציפיות דורשת מחקר מעמיק, זמן, ידע, ונושאת סיכון גבוה משמעותית (אבל גם פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר אם בחרתם נכון). רוב המשקיעים הפרטיים ימצאו שהשקעה במדד רחב כמו ה-S&P 500 מתאימה להם יותר, לפחות כבסיס לתיק ההשקעות.
-
שאלה: מה קורה עם הדיבידנדים שהחברות במדד מחלקות?
תשובה: חברות רבות ב-S&P 500 מחלקות דיבידנדים (חלק מהרווחים שלהן) למשקיעים. כשאתם משקיעים דרך ETF, יש שתי אפשרויות עיקריות:
- קרן מחלקת (Distributing ETF): הקרן אוספת את הדיבידנדים מהחברות ומחלקת אותם למחזיקי היחידות (כלומר, לכם), בדרך כלל פעם ברבעון. תצטרכו לשלם מס על הדיבידנדים הללו (בישראל, 25% מס נוכה במקור לתושב ישראל מדיבידנד אמריקאי, בכפוף לאמנת מס).
- קרן צוברת (Accumulating ETF): הקרן אוספת את הדיבידנדים ומשקיעה אותם מחדש באופן אוטומטי ברכישת עוד מניות בתוך הקרן. זה מגדיל את ערך היחידות שלכם לאורך זמן (אפקט ריבית דריבית) ומבחינת מיסוי בישראל, בדרך כלל דוחה את אירוע המס עד למועד מכירת הקרן. קרנות צוברות נפוצות יותר באירופה (UCITS ETFs) ופחות בארה"ב.
-
שאלה: איך המיסוי עובד על רווחים מ-S&P 500 בישראל?
תשובה (כללית, לא ייעוץ מס!): כשאתם מוכרים את ההשקעה שלכם ב-S&P 500 (למשל, יחידות ETF) ברווח, תצטרכו לשלם מס רווחי הון בישראל בשיעור של 25% על הרווח הריאלי (הרווח בניכוי אינפלציה). אם קניתם דרך ברוקר ישראלי, הוא לרוב ינכה את המס במקור. אם קניתם דרך ברוקר זר, האחריות לדווח ולשלם את המס בישראל חלה עליכם. על דיבידנדים (אם קיבלתם) יש מס נפרד, כפי שהוסבר בשאלה הקודמת.
-
שאלה: האם זה הזמן הנכון להשקיע? השוק נראה גבוה/נמוך/תנודתי…
תשובה: ניסיון לתזמן את השוק הוא משחק מסוכן ומיועד לכישלון עבור רוב המשקיעים. האמירה המפורסמת היא: "Time in the market beats timing the market" (זמן בשוק מנצח תזמון של השוק). אם אתם משקיעים לטווח ארוך (שנים רבות), הזמן הטוב ביותר להתחיל הוא כנראה עכשיו (או אתמול…). אסטרטגיית ה-DCA (השקעה בסכום קבוע באופן עקבי) עוזרת להתמודד עם החשש הזה.
-
שאלה: מה ההבדל בין ETF אמריקאי ל-ETF אירי (UCITS)?
תשובה: משקיעים ישראלים יכולים לקנות גם ETFs הרשומים בארה"ב (כמו SPY) וגם ETFs הרשומים באירופה (לרוב באירלנד, תחת רגולציית UCITS). היתרון העיקרי של ETFs איריים למשקיע שאינו אמריקאי הוא טיפול מיטיב יותר במס ירושה אמריקאי (שחל על נכסים אמריקאיים מעל סכום מסוים) ובניכוי מס במקור על דיבידנדים (לרוב 15% במקום 25% מארה"ב ישירות, בכפוף לאמנת מס). רבים מה-ETFs האירים הם גם "צוברים". החיסרון עשוי להיות דמי ניהול מעט גבוהים יותר וסחירות (נפח מסחר) נמוכה יותר מאשר ב-ETFs האמריקאיים המקבילים.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן (כי ללמוד מטעויות של אחרים זה יותר זול)
השקעה ב-S&P 500 היא אולי פשוטה יחסית, אבל גם כאן אפשר ליפול לכמה בורות נפוצים. הנה כמה דברים שכדאי להיזהר מהם:
- ניסיון לתזמן את השוק: כבר דיברנו על זה, אבל נדגיש שוב. לחכות ל"תחתית המושלמת" או למכור ב"שיא המושלם" זה כמעט בלתי אפשרי באופן עקבי. היצמדו לתוכנית ארוכת טווח והשקיעו באופן סדיר.
- פאניקה בירידות: השוק יורד לפעמים. זה טבעי. התגובה האינסטינקטיבית היא למכור כדי "לעצור את ההפסד". זו בדרך כלל טעות קלאסית. ירידות הן חלק מהמשחק, ולמשקיעים לטווח ארוך הן יכולות להיות אפילו הזדמנות לקנות יותר יחידות במחיר נמוך יותר. זכרו למה השקעתם מלכתחילה.
- התעלמות מעמלות ודמי ניהול: גם עמלות שנראות קטנות יכולות להצטבר ולנגוס בתשואה שלכם לאורך זמן. השוו עמלות בין ברוקרים שונים ובחרו בקרנות סל עם דמי ניהול נמוכים ככל האפשר (יש הרבה כאלה עבור S&P 500).
- חוסר פיזור מספק (מעבר ל-S&P 500): כן, ה-S&P 500 מפוזר בין 500 חברות, אבל הוא עדיין מרוכז ב-100% בשוק האמריקאי. כדי להשיג פיזור גלובלי אמיתי ולהקטין את התלות בכלכלה אחת, כדאי לשקול להוסיף לתיק גם השקעות בשווקים מחוץ לארה"ב (אירופה, אסיה, שווקים מתעוררים) וגם סוגי נכסים אחרים (כמו אג"ח).
- ציפיות לא ריאליות: אל תצפו להתעשר מהר מהשקעה ב-S&P 500. זו אסטרטגיה סולידית יחסית, שמטרתה צמיחה הדרגתית לאורך שנים רבות. התשואה השנתית הממוצעת ההיסטורית (סביב 10%, לפני אינפלציה) היא רק ממוצע – יהיו שנים טובות יותר ושנים גרועות יותר. היו סבלניים.
- לשים את כל הכסף בבת אחת (אם אתם חוששים): אם יש לכם סכום כסף גדול שאתם רוצים להשקיע, ואתם חוששים להיכנס לשוק בנקודה לא טובה, אפשר לפרוס את הכניסה על פני כמה חודשים (למשל, לחלק את הסכום ל-3 או 6 חלקים ולהשקיע חלק אחד כל חודש). זה בעצם סוג של DCA לסכום חד פעמי.
סיכום: אז S&P 500 – חבר או סתם עוד מספר?
אז עברנו דרך ארוכה.
ראינו שה-S&P 500 הוא לא סתם מספר שזורקים בחדשות הכלכליות, אלא מדד שמייצג את 500 החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בכלכלה האמריקאית.
גילינו שלהשקיע בו זה בעצם די פשוט, בעיקר דרך קרנות סל (ETFs) זולות ונזילות, ואפשר להתחיל גם בסכומים קטנים יחסית.
הבנו את היתרונות הגדולים – פיזור סיכונים רחב, פוטנציאל צמיחה היסטורי, עלויות נמוכות וקלות ההשקעה.
אבל גם היינו כנים לגבי החסרונות והסיכונים – תנודתיות, חשיפה לשוק האמריקאי בלבד, והעובדה שאין הבטחות בשוק ההון.
אז האם ה-S&P 500 הוא החבר החדש הכי טוב של תיק ההשקעות שלכם?
התשובה היא: בהחלט יכול להיות!
עבור רוב המשקיעים, במיוחד אלו שמעוניינים באסטרטגיה פסיבית וארוכת טווח, השקעה במדד רחב כמו ה-S&P 500 היא נקודת פתיחה מצוינת, ולעיתים קרובות גם אבן הפינה של תיק ההשקעות.
זה לא אומר שצריך לשים שם את כל הכסף, אבל זה בהחלט נכס שכדאי להכיר ולשקול כחלק מתמהיל השקעות מגוון.
המסע שלכם בעולם ההשקעות רק מתחיל. המשיכו ללמוד, לקרוא (כאן ב-Banku ובמקורות איכותיים אחרים!), לשאול שאלות, ואם אתם מרגישים צורך, התייעצו עם יועץ פיננסי מוסמך שיוכל לעזור לכם לבנות תוכנית המותאמת אישית למטרות ולמצב הפיננסי שלכם.
והכי חשוב – אל תפחדו להתחיל. גם הצעד הקטן ביותר היום יכול לעשות הבדל גדול בעתיד הפיננסי שלכם. בהצלחה!