להשקיע בסטארטאפים: כל מה שרציתם לדעת (ולא העזתם לשאול את הכרישים)
היי, בואו נודה בזה. כולם מדברים על סטארטאפים. על האקזיטים המטורפים. על החברות הקטנות שהופכות לענקיות טכנולוגיה בן לילה. זה נשמע זוהר, נוצץ, ובעיקר – כמו דרך מהירה לעשות המון כסף. אבל רגע לפני שאתם שולפים את הארנק (או את מה שנשאר בו אחרי הקניות האחרונות), חשוב להבין לעומק לתוך מה אתם נכנסים. עולם הסטארטאפים הוא לא מגרש משחקים של ילדים. הוא ג'ונגל. מרתק, עם פוטנציאל אדיר, אבל ג'ונגל שמלא בחיות טרף וגם לא מעט מלכודות. במאמר הזה, אנחנו הולכים לפתוח את הקלפים. להראות לכם את התמונה המלאה, בלי פילטרים ובלי סיפורי סבתא. נצלול יחד לעולם ההשקעות בסטארטאפים, נבין את היתרונות והחסרונות, נדבר על הסיכונים (ויש לא מעט כאלה), ובעיקר – ניתן לכם את הכלים להסתכל על הזדמנויות כאלה בעין קצת יותר מקצועית. אם תסיימו את הקריאה ותרגישו שקיבלתם את כל מה שצריך לדעת כדי להבין אם המשחק הזה בשבילכם, עשינו את שלנו. אז שבו בנוח, תכינו איזה קפה טוב, ובואו נתחיל במסע.
הקסם והמציאות: מה באמת אומר "להשקיע בסטארטאפ"?
כשמדברים על סטארטאפ, בדרך כלל חושבים על חברה צעירה עם רעיון מהפכני, יושבת באיזה משרד מגניב עם פופים וקפה חינם. זה נכון חלקית. סטארטאפ הוא באמת חברה בתחילת דרכה, שרוצה לצמוח במהירות מטורפת ולשנות משהו משמעותי בשוק. היא עושה את זה בדרך כלל עם טכנולוגיה חדשנית, מודל עסקי שונה, או שילוב של שניהם.
להשקיע בסטארטאפ זה בעצם להפוך להיות שותף (קטן, לרוב) בחלום הזה. אתם קונים חלק מהחברה (מניות) בתקווה שהערך שלה יעלה בצורה משמעותית ככל שהיא תצליח לגדול, לכבוש נתחי שוק, ובסוף היום (או יותר נכון, אחרי כמה שנים טובות) להימכר לחברה גדולה יותר או להנפיק את מניותיה בבורסה. זה הסיפור על ה"אקזיט" המפורסם.
אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. רוב הסטארטאפים, ופשוט חייבים להגיד את זה, לא מגיעים לשלב האקזיט. חלקם נכשלים מהר מאוד, חלקם מדשדשים שנים ומצליחים בקושי לשרוד, ומעטים מאוד הופכים לסיפור הצלחה עוצר נשימה. ההשקעה כאן שונה לחלוטין מהשקעה במניות של חברות גדולות ויציבות בבורסה, או אפילו מ-השקעה פשוטה בפיקדון בנקאי.
מעבר לבאזז: למה ההשקעה הזו שונה (ולא תמיד לטובה)?
ההבדל המהותי הוא בסיכון ובלנזילות. כשאנחנו משקיעים בחברה ציבורית, אנחנו יכולים למכור את המניות שלנו כמעט בכל רגע נתון, בשערי השוק. יש נזילות. בסטארטאפ? הכסף שלכם בדרך כלל "תקוע" שם לשנים ארוכות. אין שוק מסודר למכירת מניות של חברות פרטיות בשלבים מוקדמים. לחשב תשואה שנתית ממוצעת על השקעה כזו מראש זה כמעט מדע בדיוני. או יותר נכון, אמנות משאלת לב.
נקודות קריטיות להבנה:
- סיכון כשל עצום: הרוב המוחלט של הסטארטאפים נכשלים.
- חוסר נזילות: הכסף מושקע לטווח ארוך (5-10 שנים ולפעמים יותר).
- קשה להערכה: אין נתונים ציבוריים, הערכות שווי הן לרוב אופטימיות.
- תלות באנשים: הצלחת הסטארטאפ תלויה הרבה פעמים בכישרון ובמסירות של המייסדים.
אז רגע, אם זה כל כך מסוכן, למה בכלל להתקרב לזה?
שאלה מעולה! והתשובה פשוטה: פוטנציאל התשואה. כשסטארטאפ כן מצליח, הוא יכול לייצר תשואה פנומנלית, כזו שקשה מאוד עד בלתי אפשרי להשיג בדרכי השקעה "רגילות" כמו נדל"ן או שוק ההון המסורתי. אנחנו מדברים על הכפלת ההשקעה פי עשרות, מאות, ואפילו אלפים. הסיפורים על "אנג'לים" שהשקיעו עשרות אלפי דולרים בחברות שהפכו למיליארדי דולרים אינם אגדות. הם קרו באמת.
מעבר לפוטנציאל הפיננסי, יש גם את התחושה של להיות חלק ממשהו גדול. לתמוך ביזמים צעירים (או פחות צעירים) עם רעיון שנראה לכם גאוני, ולראות את זה הופך למציאות. זה אלמנט שאי אפשר לכמת בכסף, אבל הוא בהחלט קיים ומשמעותי עבור חלק מהמשקיעים.
איך מזהים את היהלום (בין ערימות של סלעים)? טיפים למשקיע הסקרן
זו שאלת מיליון הדולר (או ליתר דיוק, מיליוני הדולרים). אין נוסחת קסם, וגם למשקיעים המנוסים ביותר יש כישלונות. אבל יש כמה עקרונות שיכולים לעזור לצמצם את הסיכון ולהגדיל את הסיכוי לזהות הזדמנות טובה. זה מצריך מחקר, שאלות קשות, וריאליזם.
1. מי עומד מאחורי הרעיון? הכירו את הצוות!
בשלבים המאוד מוקדמים, כשהמוצר עוד לא מושלם ולפעמים אפילו לא קיים, הדבר הכי חשוב הוא הצוות. מי המייסדים? מה הניסיון שלהם? האם הם מבינים את השוק שבו הם פועלים? האם יש להם תשוקה אמיתית? האם הם אנשים שיודעים להתמודד עם קשיים ושינויים? סטארטאפ הוא רכבת הרים, והצוות הוא הקטר. אם הקטר חלש, רוב הסיכויים שהרכבת תרד מהפסים.
2. האם הבעיה שהם פותרים באמת כואבת? (ולמי?)
רעיונות "מגניבים" יש בשפע. רעיונות שפותרים בעיה אמיתית, גדולה וכואבת, עבור מספיק אנשים או עסקים – זה כבר משהו אחר. האם המוצר שלהם הוא "Nice to have" או "Must have"? ככל שהצורך בפתרון גדול יותר, כך הסיכוי שהשוק יאמץ אותו יהיה גבוה יותר. חפשו סטארטאפים שמכוונים לשווקים גדולים, או כאלה שיוצרים שוק חדש לחלוטין.
3. יש להם כבר לקוחות? סימני הצלחה ראשוניים (Traction)
זה סימן משמעותי. סטארטאפ שהצליח לגייס לקוחות משלמים, גם אם מעטים, או להראות שימוש אקטיבי במוצר (עשרות אלפי משתמשים פעילים באפליקציה חינמית, למשל), מוכיח שיש התכנות לרעיון. זה כבר לא רק מצגת נוצצת. יש פעילות אמיתית. ככל שיש יותר Traction, הסיכון יורד (קצת) והביטחון עולה (קצת).
4. המספרים לא משקרים (לרוב): מבט חטוף על הפיננסים
כמה כסף הסטארטאפ כבר גייס? מה ה-Burn Rate (כמה כסף הם שורפים כל חודש)? לכמה זמן הכסף שיש להם יספיק (ה-Runway)? מה התחזיות שלהם (האופטימיות, יש להודות)? הערכת השווי (Valuation) שלהם נראית סבירה ביחס לשלב שבו הם נמצאים? המספרים האלה, למרות שקשה לאמת את כולם בשלבים מוקדמים, נותנים אינדיקציה לבריאות הפיננסית ולרצינות התכנון.
אפשרויות ההשקעה: איך בכלל נכנסים לעסק הזה?
פעם השקעה בסטארטאפים הייתה כמעט אך ורק למקורבים, חברים, משפחה, ואז "אנג'לים" (משקיעים פרטיים עשירים) וקרנות הון סיכון. היום הדברים קצת השתנו, ונגישים יותר, למרות שזה עדיין לא כמו לקנות מניה בבורסה.
אנג'לים: להשקיע ישירות (זה מצריך חיבורים וידע)
משקיעי אנג'ל הם בדרך כלל אנשים עם ניסיון (לרוב יזמים בעצמם או אנשי עסקים), שיש להם הון פנוי והם מוכנים להשקיע סכומים משמעותיים יחסית (בדרך כלל עשרות אלפי דולרים ומעלה) בחברות בשלבים מוקדמים מאוד (Pre-Seed, Seed). הם לא רק משקיעים כסף, אלא גם מביאים איתם ידע, ניסיון, וקשרים. זו דרך עם פוטנציאל תשואה עצום, אבל גם הסיכון הכי גבוה, והיא מצריכה ידע עמוק ויכולת לזהות הזדמנויות ובעיקר – צוותים טובים.
קרנות הון סיכון (VC): הדרך ה"מוסדית"
קרנות הון סיכון מנהלות כספים של משקיעים גדולים (מוסדיים או פרטיים עשירים מאוד). הן מתמחות בזיהוי, השקעה, וליווי של סטארטאפים עם פוטנציאל צמיחה אדיר. הן משקיעות בשלבים מאוחרים יותר בדרך כלל (סבבי A, B, C וכו'), בסכומים גדולים מאוד. כמשקיע קטן, קשה מאוד להשקיע ישירות בקרן VC גדולה, שכן סף הכניסה גבוה במיוחד (מיליוני דולרים). ישנן קרנות קטנות יותר או Micro-VCs שמאפשרות השקעה בסכומים נמוכים יותר, אבל עדיין לא לכל אחד. היתרון כאן הוא הפיזור (הקרן משקיעה בעשרות חברות) והניהול המקצועי, אבל זה בא על חשבון השליטה וחוסר הנזילות הארוך טווח.
השקעות המונים (Crowdfunding): דמוקרטיה פיננסית (עם כוכבית ענקית)
בשנים האחרונות צצו פלטפורמות השקעות המונים שמאפשרות לכל אחד (גם למשקיעים לא מוסמכים) להשקיע סכומים קטנים יחסית (לפעמים החל מכמה מאות או אלפי שקלים בודדים) בסטארטאפים. זה נשמע נהדר, וזה בהחלט פתח את התחום להרבה יותר אנשים. אבל זה גם פתח את הפתח להרבה מאוד רעש ופחות סינון. בפלטפורמות האלה יש המון הזדמנויות, קשה לדעת מי מהן באמת טובה, והבדיקות (Due Diligence) שנעשות שם בדרך כלל פחות מעמיקות מאשר בקרן VC או על ידי אנג'ל מנוסה. זו דרך טובה להתחיל להכיר את התחום עם סכומים קטנים, אבל חשוב לעשות שיעורי בית סופר יסודיים לפני כל השקעה. זה קצת כמו לקנות ביטקוין בכרטיס אשראי – קל לעשות את הפעולה, אבל צריך להבין את הסיכון.
בשורה התחתונה, כדי לבנות תיק השקעות משמעותי בתחום הסטארטאפים, צריך או הון גדול, או ידע עמוק וזמן להקדיש למחקר ובדיקה, או להצטרף למסגרת קבוצתית (כמו קבוצת אנג'לים או קרן) שמבצעת את הסינון והניהול.
לבנות תיק השקעות סטארטאפים: לא לשים את כל הביצים באקזיט אחד
אם החלטתם שהתחום הזה מדבר אליכם ואתם מוכנים לקחת את הסיכון, הטעות הכי גדולה היא לשים את כל הכסף שלכם בסטארטאפ אחד (אפילו אם הוא נראה כמו הדבר הבא). כפי שאמרנו, הרוב המוחלט נכשל. ההצלחה של תיק סטארטאפים בנויה בדרך כלל על העיקרון שנקרא "Power Law" – מעט מאוד השקעות בתיק (אולי אחת או שתיים) הן אלו שיחזירו לא רק את ההשקעה בהן, אלא גם יכסו את ההפסדים מכל שאר ההשקעות שנכשלו, וגם ייצרו תשואה כוללת חיובית.
לכן, אם אתם משקיעים בסטארטאפים, חובה לגוון. השקיעו במספר סביר של חברות (10-20 ומעלה, אם אפשר) בתחומים שונים, בשלבים שונים. רק ככה יש לכם סיכוי הגיוני לתפוס את ה"יוניקורן" שיחזיר את ההשקעה על כל התיק. כמובן, זה מצריך הון פנוי משמעותי יחסית, ולכן השקעה בסטארטאפים מתאימה רק לחלק קטן מתיק ההשקעות הכולל שלכם, ורק אם מדובר בכסף שאתם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד לחלוטין. זה לא הכסף שאתם חוסכים כדי לחסוך כסף כל חודש למטרה קרובה, וזה בטח לא כל ה-מיליון שקלים שחסכתם לדירה.
אקזיט? זה עדיין לא הכסף בבנק (אבל זה צעד ענק בכיוון הנכון)
אז הסטארטאפ שבו השקעתם הצליח! מזל טוב! הוא נמכר לחברה גדולה יותר (M&A – מיזוגים ורכישות) או יצא להנפקה בבורסה (IPO). זה הרגע שלו חיכיתם שנים (זוכרים את חוסר הנזילות?). מה קורה עכשיו?
אם החברה נמכרה במזומן, אתם תקבלו את חלקכם היחסי מסכום המכירה, בניכוי חובות והוצאות אחרות. אם היא הונפקה בבורסה, אתם תקבלו מניות של החברה הציבורית. שימו לב, גם אחרי הנפקה, לרוב המשקיעים המוקדמים יש תקופת נעילה (Lock-up period) שבה אסור להם למכור את המניות, ורק לאחריה תוכלו למכור ו"לממש" את התשואה על הנייר לכסף אמיתי בבנק. תמיד זכרו – עד שהכסף לא בחשבון הבנק שלכם, הוא לא באמת שלכם. היו הרבה סיפורים על אקזיטים שהסתבכו או לא מומשו כצפוי.
שאלות שחוזרות על עצמן (ותשובות שיחסכו לכם זמן)
נתקלתי בשאלות רבות בנושא לאורך השנים. הנה כמה מהנפוצות ביותר:
ש: מהו סכום ההשקעה המינימלי בסטארטאפ?
ת: זה משתנה מאוד. בהשקעות המונים אפשר למצוא הזדמנויות החל מכמה מאות או אלפי שקלים. בהשקעה ישירה כאנג'ל, זה יתחיל לרוב בעשרות אלפי דולרים, ולפעמים הרבה יותר. בקרנות VC, סף הכניסה גבוה במיוחד.
ש: לכמה זמן הכסף שלי יהיה "תקוע"?
ת: לטווח ארוך, מאוד ארוך. תחשבו על 5-10 שנים בממוצע, ולפעמים אף יותר, עד שמתרחש אירוע נזילות (אקזיט או הנפקה).
ש: האם אני יכול למכור את המניות שלי לפני האקזיט?
ת: בדרך כלל לא. השוק למכירת מניות של חברות פרטיות בשלבים מוקדמים מוגבל ביותר ולא נזיל. היו ניסיונות ליצור שווקים משניים כאלה, אבל הם עדיין לא נפוצים או קלים לשימוש.
ש: האם השקעה בסטארטאפים עדיפה על השקעה בנדל"ן בחו"ל או בישראל?
ת: הן שונות לחלוטין מבחינת סיכון, נזילות, והתמחות נדרשת. השקעה בנדל"ן נחשבת (בדרך כלל) פחות מסוכנת ויותר נזילה מהשקעה בסטארטאפים. סטארטאפים מציעים פוטנציאל תשואה גבוה בהרבה, אך גם סיכון כשל גבוה בהרבה. אי אפשר להשוות ישירות. זה כמו לשאול אם עדיף סוס מרוץ או דירת 3 חדרים בתל אביב.
ש: האם זה מתאים רק למשקיעים עשירים?
ת: ההשקעה הישירה (אנג'ל או קרנות VC) אכן מתאימה בעיקר למשקיעים עשירים ומנוסים. אבל פלטפורמות השקעות ההמונים פתחו את הדלת למשקיעים פרטיים עם סכומים קטנים יותר. רק זכרו את הכוכבית הענקית בנוגע לסיכון ולבדיקות הנדרשות.
ש: מה הסיכוי להפסיד את כל הכסף?
ת: גבוה מאוד בהשקעה בסטארטאפ בודד. בתיק מגוון, הסיכוי שתפסידו *את כל* הכסף בתיק כולו נמוך יותר, אבל עדיין קיים סיכוי להפסד משמעותי בחלק גדול מההשקעות הבודדות.
ש: איך אני בכלל מוצא הזדמנויות להשקיע?
ת: דרך פלטפורמות השקעות המונים, דרך רשתות אנג'לים, דרך אירועים וכנסים של קהילת הסטארטאפים, או דרך היכרות אישית עם יזמים. זה מצריך חיבורים אקטיביים לקהילה.
לסיכום: משחק למביני עניין (ולא רק לחולמים)
השקעה בסטארטאפים היא בהחלט אחת הדרכים המרתקות והפוטנציאליות ביותר לייצר הון משמעותי. היא מאפשרת לכם להיות בחזית החדשנות, לתמוך ברעיונות פורצי דרך, ובמקרה של הצלחה – לקטוף פירות מתוקים במיוחד.
עם זאת, וכפי שהדגשנו שוב ושוב, זהו עולם עם סיכון אדיר. הרוב המוחלט של הסטארטאפים נכשל, הכסף לא נזיל לשנים ארוכות, והערכת הסיכויים מצריכה ידע וניסיון. זה לא מתאים לכל אחד, וזה בטח לא מתאים לכל הכסף שלכם.
אם אתם שוקלים להשקיע בסטארטאפים, עשו את זה בעיניים פקוחות. תחקרו לעומק כל הזדמנות, תבינו את הסיכונים, תפזרו את ההשקעות שלכם, ואל תשקיעו כסף שאתם עשויים להזדקק לו בטווח הקצר או הבינוני. תזכרו, זה משחק של סבלנות, מזל טוב, והרבה מאוד שיעורי בית. בהצלחה! אולי תמצאו את היוניקורן הבא?

דניאל באנקו הוא המייסד של אתר Banku, פלטפורמה מקצועית בתחום הפיננסים. בעל ניסיון עשיר עם השקעות בשוק ההון, נדל"ן בארץ ובחו"ל וגם כלכלי אישי. דניאל מקדם ידע פיננסי בגובה העיניים ומסייע לאלפי משפחות לקבל החלטות חכמות ובטוחות. האתר משלב כלים מעשיים, מדריכים ועדכונים מהשטח.