איפה כדאי לפתוח חשבון בנק: הסודות שהבנקים לא רוצים שתדעו

נמאס לכם לשלם עמלות כאילו הבנק הוא שותף שקט (ששותה לכם את הכסף) בחשבון שלכם?

מרגישים שהאפליקציה של הבנק נראית כאילו עוצבה על ידי מישהו שעדיין חושב שדיסקטים זה העתיד?

אתם ממש לא לבד.

בחירת בנק היא אולי נשמעת כמו משימה משעממת, משהו שעושים פעם אחת ושוכחים ממנו.

אבל האמת? זו אחת ההחלטות הפיננסיות הכי קריטיות שתעשו.

למה? כי הבנק הלא נכון יכול לעלות לכם הון קטן בעמלות מיותרות, לתסכל אתכם עם טכנולוגיה מיושנת, ולגרום לכם להרגיש שאתם מדברים לקיר כשאתם צריכים עזרה.

"אבל כולם אותו דבר", אתם בטח חושבים. אז זהו, שממש, אבל ממש לא!

במאמר הזה אנחנו הולכים לפרק לגורמים את כל מה שצריך לדעת כדי לבחור את הבנק המושלם בשבילכם.

כן, זה שישרת אתכם כמו שצריך, יחסוך לכם כסף, ואולי אפילו יגרום לכם לחייך כשאתם בודקים את היתרה (טוב, אולי לא לחייך, אבל לפחות לא לבכות).

נדבר על ההבדלים בין הבנקים הגדולים והמנומנמים לבנקים הדיגיטליים הזריזים, נחשוף את כל העמלות הנסתרות שאתם משלמים בלי לדעת, נבין מה הופך אפליקציה בנקאית לטובה באמת, וניתן לכם את כל הכלים כדי לקבל החלטה מושכלת.

אנחנו מבטיחים לכם – אחרי שתקראו את המאמר הזה, לא תצטרכו לחזור לגוגל. תהיו חמושים בכל הידע שצריך כדי לבחור נכון.

מוכנים להפסיק להיות הפראיירים של הבנק שלכם?

יאללה, מתחילים!

בנק 'אולד סקול' או דיגיטלי מהניילונים? הדילמה הגדולה של המאה ה-21 (בערך)

פעם, הבחירה היתה פשוטה: בנק הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות, או הבינלאומי. סניף פיזי, פקיד נחמד (לפעמים), ותורים אינסופיים.

היום? העולם השתנה. נכנסו לשוק שחקנים חדשים – הבנקים הדיגיטליים.

אז מה ההבדל בעצם?

מה זה בנק מסורתי (ולמה הוא עדיין רלוונטי)?

הבנקים הגדולים והמוכרים. אלה עם הסניפים המפוארים (שאתם מממנים בעמלות שלכם, כן?).

היתרונות:

• פריסה רחבה של סניפים וכספומטים: אם אתם מאלה שעדיין אוהבים לראות פנים אנושיות או צריכים מזומן דחוף באמצע שום מקום.
• מגוון רחב של שירותים: משכנתאות מורכבות, ייעוץ השקעות פנים אל פנים, שירותי מט"ח מקיפים, בנקאות פרטית לעשירים באמת.
• ותק ומוניטין: יש להם גב חזק, רגולציה הדוקה, ותחושת ביטחון (גם אם לפעמים היא קצת מטעה).
• חבילות מיוחדות: לעיתים קרובות יש להם הצעות ייעודיות לסטודנטים, חיילים, עובדי מדינה וכו'.

החסרונות:

• עמלות, עמלות ועוד פעם עמלות: לרוב הם יקרים יותר. עמלות עו"ש, דמי כרטיס, עמלות ניירות ערך – הרשימה ארוכה.
• טכנולוגיה לא תמיד מתקדמת: האפליקציות והאתרים יכולים להיות מסורבלים ופחות ידידותיים למשתמש. לפעמים מרגיש שצריך תואר במדעי המחשב כדי לבצע פעולה פשוטה.
• שירות לקוחות לא תמיד זמין או יעיל: תורים טלפוניים ארוכים, מענה רובוטי מתסכל, ולפעמים צריך לקבוע פגישה שבועיים מראש בשביל שטות.
• בירוקרטיה ואיטיות: תהליכים יכולים לקחת זמן. הרבה זמן.

מה הסיפור של הבנקים הדיגיטליים (והאם זה בטוח)?

החבר'ה החדשים בשכונה. אין להם סניפים (או כמעט אין), והכל קורה באפליקציה או באתר.

היתרונות:

• עמלות נמוכות או אפסיות: המודל העסקי שלהם רזה יותר (בלי סניפים יקרים), והם מעבירים את החיסכון אליכם. הרבה מהם מציעים חשבון עו"ש ללא עמלות וכרטיסי אשראי בחינם.
• טכנולוגיה מתקדמת: אפליקציות חדישות, ממשק משתמש נוח ואינטואיטיבי, פיצ'רים מגניבים לניהול תקציב, התראות חכמות ועוד. חוויה דיגיטלית אמיתית.
• שירות לקוחות זמין ומהיר (לרוב): צ'אט, וואטסאפ, מייל – לרוב תקבלו מענה מהיר יותר מאשר בבנק המסורתי (אם כי לא תמיד אנושי).
• תהליכים מהירים ופשוטים: פתיחת חשבון מהספה, העברת כספים בקליק, קבלת הלוואות בתהליך דיגיטלי קצר.

החסרונות:

• היעדר סניפים: אם אתם צריכים להפקיד צ'ק או לדבר עם בנקאי פנים אל פנים, זה יכול להיות בעייתי.
• מגוון שירותים מצומצם יותר (כרגע): פחות אופציות למשכנתאות מורכבות, ייעוץ השקעות פחות מפותח (אם כי זה משתפר), שירותים עסקיים מוגבלים יותר.
• תלות מוחלטת בטכנולוגיה: אם יש תקלה באפליקציה או אין לכם אינטרנט, אתם בבעיה.
• פחות ותק: הם חדשים יחסית, מה שיכול לעורר חשש אצל חלק מהאנשים (למרות שהם מפוקחים באותה מידה).

שאלה: האם הכסף שלי בטוח בבנק דיגיטלי כמו בבנק רגיל?

תשובה: כן. בישראל, כל הבנקים (המסורתיים והדיגיטליים כאחד) מפוקחים על ידי בנק ישראל. הפיקדונות שלכם מבוטחים במידה מסוימת (אם כי בישראל אין ביטוח פיקדונות רשמי כמו ה-FDIC בארה"ב, הפיקוח ההדוק נותן רמת ביטחון גבוהה). חשוב לבדוק שהבנק פועל ברישיון מבנק ישראל.

אז מה לבחור?

אין תשובה אחת נכונה. זה תלוי בכם!

אם אתם טכנולוגיים, שונאים עמלות, ומנהלים את רוב חייכם הפיננסיים דרך הטלפון – בנק דיגיטלי יכול להיות בול בשבילכם.

אם אתם צריכים מגוון רחב של שירותים, מעדיפים את האופציה לדבר עם בנקאי פנים אל פנים, ולא אכפת לכם לשלם קצת יותר על השקט הנפשי (או על ההרגל) – בנק מסורתי עשוי להתאים יותר.

ויש גם אפשרות שלישית: לנהל חשבונות בשני סוגי הבנקים! חשבון עו"ש ראשי בבנק דיגיטלי זול, וחשבון נוסף בבנק מסורתי למשכנתא או לחיסכון ארוך טווח.

---

עמלות, עמלות, עמלות: איפה מסתתר הכסף (שלכם) שהולך לבנק?

זה החלק הכי פחות כיפי, אבל אולי הכי חשוב.

עמלות הן הדרך של הבנק להרוויח כסף מהחשבון שלכם. והן יכולות להצטבר לסכומים משמעותיים בלי שתרגישו.

בואו נפרק את העמלות הנפוצות:

1. עמלות עובר ושב (עו"ש): למה אתם משלמים כדי שהכסף שלכם ישב שם?

• דמי ניהול חשבון / עמלת מינימום: יש בנקים שגובים תשלום חודשי קבוע רק על הזכות לנהל אצלם חשבון, או אם היתרה יורדת מתחת לסכום מסוים. בדקו אם אפשר לקבל פטור!
• עמלת פקיד (פעולה על ידי פקיד): הפעולה הכי יקרה. כל דבר שאתם עושים דרך פקיד בסניף (הפקדת צ'ק, משיכת מזומן, העברה בנקאית) עולה הרבה יותר מאשר אותה פעולה בערוץ ישיר (אפליקציה, אתר, כספומט). הימנעו מזה כמו מאש!
• עמלת ערוץ ישיר: גם פעולות באפליקציה או באתר עולות כסף, אבל הרבה פחות מעמלת פקיד. שימו לב למספר הפעולות הכלולות בחבילה שלכם (אם יש).
• עמלת הקצאת אשראי / ניהול מסגרת: משלמים אחוז מסוים מגובה מסגרת האשראי שלכם, גם אם לא ניצלתם אותה. אפשר וצריך להתמקח על זה!
• עמלות נוספות: הפקת פנקסי צ'קים, הודעות SMS, בירור פרטי צ'ק שחזר… הרשימה ארוכה.

טיפ זהב: רוב הבנקים מציעים "מסלולי עמלות" – חבילה חודשית קבועה שכוללת מספר מסוים של פעולות בערוץ ישיר ועל ידי פקיד. בדקו אם זה משתלם לכם לפי דפוס הפעילות שלכם. בנקים דיגיטליים רבים פשוט לא גובים את רוב העמלות האלה.

2. כרטיסי אשראי: הפלסטיק הנוצץ הזה עולה כסף?

בהחלט. מעבר לריביות המטורפות אם אתם לא משלמים את כל הסכום בזמן (אל תעשו את זה!), יש גם:

• דמי כרטיס חודשיים/שנתיים: תשלום קבוע רק על הזכות להחזיק את הכרטיס בארנק. כמעט תמיד אפשר לקבל פטור, במיוחד בשנה הראשונה או אם אתם לקוחות טובים / מבצעים מספיק רכישות. אל תשלמו דמי כרטיס! פשוט תבקשו פטור או תאיימו לעבור.
• עמלת המרת מט"ח: כשאתם קונים בחו"ל או באתרים בינלאומיים, הבנק/חברת האשראי גובים עמלה (בדרך כלל אחוז מסוים מסכום העסקה) על המרת המטבע. יש כרטיסים עם עמלות נמוכות יותר – שווה לבדוק אם אתם קונים הרבה בחו"ל.
• עמלת משיכת מזומן (בחו"ל): משיכת מזומן מכספומט בחו"ל יכולה להיות יקרה מאוד, גם בגלל עמלת המרה וגם בגלל עמלה קבועה למשיכה.

3. עמלות ניירות ערך: החלום האמריקאי (והישראלי) עולה כסף?

אם אתם משקיעים דרך הבנק (ואנחנו עוד נדבר על זה בהרחבה), תתכוננו למסיבת עמלות:

• דמי ניהול חשבון ני"ע / דמי משמרת: תשלום קבוע (לרוב רבעוני) על עצם החזקת ניירות ערך בחשבון. מחושב כאחוז משווי התיק. רוצח תשואות שקט!
• עמלת קנייה/מכירה: על כל פעולה של קניית או מכירת מניה, אג"ח או קרן סל, תשלמו עמלה. היא יכולה להיות אחוז מהעסקה, סכום קבוע, או שילוב, עם עמלת מינימום גבוהה. במיוחד בפעולות קטנות או תכופות, זה מצטבר מהר.
• עמלות נוספות: עמלת דיבידנד, עמלת אי-פעילות, עמלת העברת ניירות ערך לברוקר אחר (כן, גם זה עולה כסף).

חשוב לדעת: עמלות ניירות הערך בבנקים הן כמעט תמיד גבוהות משמעותית מאלה שתשלמו בבתי השקעות או אצל ברוקרים עצמאיים (ישראלים או בינלאומיים). אם אתם משקיעים באופן פעיל, חשבון בנק הוא כנראה לא המקום האידיאלי לנהל את תיק ההשקעות שלכם. אבל אם אתם מעדיפים הכל תחת קורת גג אחת, תתמקחו חזק על העמלות האלה!

שאלה: איך אני יודע כמה עמלות אני משלם?

תשובה: אחת לשנה, הבנק מחויב לשלוח לכם דוח עמלות שנתי מפורט ("תעודת זהות בנקאית"). קראו אותו! זה יכול להיות פוקח עיניים (ומעורר עצבים). בנוסף, תוכלו לבדוק את תעריפון העמלות המלא באתר הבנק (הוא קבור שם איפשהו, אבל הוא קיים) ולהשוות בין הבנקים באתרים ייעודיים או באתר בנק ישראל.

---

האפליקציה שתעשה לכם סדר בחיים (או לפחות תאפשר לכם לשלם חשבונות מהשירותים)

בעידן הדיגיטלי, האפליקציה של הבנק היא הפנים של הבנק עבור רובנו.

כבר לא הולכים לסניף לכל שטות. אנחנו רוצים לעשות הכל מהנייד, ועכשיו.

אז מה הופך אפליקציה בנקאית לטובה?

חווית משתמש (UX/UI): האם זה קל וכיף, או שזה גורם לכם לרצות לזרוק את הטלפון?

• ממשק נקי ואינטואיטיבי: קל להתמצא, למצוא את מה שצריך, ולהבין מה קורה. בלי כפתורים נסתרים או תפריטים מסובכים.
• עיצוב נעים: לא חייב להיות יצירת אומנות, אבל אפליקציה שנראית מודרנית ונעימה לעין עושה הבדל.
• מהירות ותגובתיות: האפליקציה צריכה לעבוד חלק, בלי להיתקע או לקרוס כל שני וחמישי.
• זיהוי ביומטרי: כניסה מהירה ובטוחה עם טביעת אצבע או זיהוי פנים. חובה ב-2024!

פיצ'רים מתקדמים: מה באמת שימושי (ולא רק גימיק)?

• ניהול תקציב חכם: כלים שעוזרים לכם לעקוב אחרי ההוצאות, לקטלג אותן, להגדיר יעדי חיסכון ולקבל תובנות על ההרגלים הפיננסיים שלכם.
• העברות כספים קלות: העברות לאנשי קשר, באפליקציות תשלום (כמו ביט או פייבוקס) ישירות מהאפליקציה, העברות זה"ב.
• הפקדת צ'קים בסריקה: מצלמים את הצ'ק והוא מופקד. חוסך נסיעה לסניף.
• התראות חכמות: קבלת התראות על חיובים גדולים, יתרה נמוכה, כניסת משכורת, חריגה ממסגרת וכו'.
• מסחר בניירות ערך (אם רלוונטי): אפשרות נוחה לצפות בתיק ההשקעות ולבצע פעולות בסיסיות (אם כי, כאמור, שימו לב לעמלות).
• בקשת הלוואה דיגיטלית: תהליך מהיר ופשוט לקבלת הלוואה בלי לצאת מהבית.
• שירות לקוחות בצ'אט/בוט: אפשרות לקבל מענה מהיר לשאלות פשוטות ישירות מהאפליקציה.

שאלה: איך אני יכול לבדוק את האפליקציה של בנק לפני שאני פותח חשבון?

תשובה: אתם יכולים להוריד את האפליקציות של הבנקים השונים מחנות האפליקציות ולקרוא את הביקורות של משתמשים אחרים. לפעמים יש גם "מצב הדגמה" (Demo) שמאפשר לכם "לשחק" עם האפליקציה ולראות איך היא נראית ועובדת לפני שאתם לקוחות.

אל תזלזלו בחשיבות האפליקציה. אתם הולכים להשתמש בה הרבה. בחרו בנק שהשקיע בטכנולוגיה ויצר חוויה דיגיטלית טובה.

---

שירות לקוחות: חבר טלפוני שמציל את היום או רובוט עצבני שמעביר אתכם בין נציגים?

גם בעידן הדיגיטלי, לפעמים פשוט צריך לדבר עם בן אדם.

בין אם יש לכם בעיה טכנית, שאלה מורכבת, או שאתם סתם רוצים להתלונן על עמלה הזויה – איכות שירות הלקוחות היא קריטית.

מה חשוב לבדוק?

• זמינות: מתי אפשר ליצור קשר? האם יש מענה 24/7 למקרים דחופים? האם יש מענה בערוצים שנוחים לכם (טלפון, צ'אט, וואטסאפ, מייל, פייסבוק)?
• זמני המתנה: כמה זמן תחכו על הקו עד שיענו לכם? האם יש שירות "חזור אליי"?
• מקצועיות ואדיבות הנציגים: האם הם יודעים לענות על השאלות שלכם? האם הם סבלניים ונעימים? האם הם באמת מנסים לעזור או רק לקרוא מדף מסרים?
• יכולת לפתור בעיות: האם הנציג יכול לפתור את הבעיה שלכם בשיחה אחת, או שתצטרכו לעבור מסע ייסורים בין מחלקות שונות?
• נגישות (לבעלי מוגבלויות): האם הבנק מציע שירותים מותאמים?
• שירות פרואקטיבי: האם הבנק יוצר איתכם קשר לפעמים כדי להציע שיפור תנאים או מוצר שיכול להתאים לכם (בלי להיות נודניק מדי)?

איך בודקים את זה מראש?

קשה לבדוק איכות שירות לפני שאתם לקוחות, אבל אפשר לנסות:

• לקרוא ביקורות וחוות דעת: חפשו ברשתות חברתיות ובאתרי ביקורות מה לקוחות אחרים אומרים על השירות של הבנק.
• להתקשר למוקד: נסו להתקשר למוקד הכללי או למוקד פתיחת חשבונות ולראות כמה זמן לוקח לענות לכם ואיך מרגישה השיחה.
• לשאול חברים ומשפחה: אין כמו המלצה (או אזהרה) ממישהו שאתם סומכים עליו.

שירות לקוחות טוב יכול לעשות את כל ההבדל בין חוויה בנקאית סבירה לחוויה מתסכלת.

שאלה: האם בבנקים הדיגיטליים אין בכלל שירות לקוחות אנושי?

תשובה: לא נכון. לרוב הבנקים הדיגיטליים יש מוקד שירות לקוחות אנושי שאפשר להגיע אליו (בטלפון או בצ'אט), בנוסף לבוטים ולמענה אוטומטי. הזמינות והיקף השירות עשויים להשתנות בין הבנקים, אבל הם לא משאירים אתכם לבד מול מכונה (לפחות לא תמיד).

---

משקיעים? הבנק שלכם יכול להיות החבר הכי טוב (או האויב הכי גדול) של התשואות שלכם!

אם אתם לא רק מנהלים עו"ש אלא גם משקיעים בשוק ההון, בחירת הבנק מקבלת משמעות נוספת.

הבנקים מציעים פלטפורמות למסחר בניירות ערך (ישראליים וזרים), אבל התנאים והעלויות יכולים להשתנות באופן דרמטי.

מה צריך לבדוק כשמשקיעים דרך הבנק?

• עמלות קנייה ומכירה: כפי שכבר ציינו, אלה יכולות להיות גבוהות משמעותית בבנקים לעומת בתי השקעות. בדקו את עמלת המינימום ואת האחוז מהעסקה, במיוחד למסחר בניירות ערך זרים (שוק אמריקאי למשל). עמלות גבוהות הן מתכון בטוח לשחיקת התשואה שלכם!
• דמי ניהול / דמי משמרת: עוד עמלה שנתית או רבעונית שנוגסת לכם ברווחים, רק על הזכות להחזיק את הניירות בבנק. חפשו בנק שמציע פטור או דמי ניהול נמוכים, או שקלו להעביר את תיק ההשקעות לגוף ייעודי.
• מערכת המסחר: האם היא נוחה לשימוש? האם היא מספקת מידע בזמן אמת? האם יש גרפים וכלים לניתוח טכני? האם היא מאפשרת הגדרת פקודות מתקדמות (Stop Loss, Take Profit)?
• גישה לשווקים בינלאומיים: האם קל ונוח לסחור במניות בארה"ב, אירופה ואסיה? מה עלות המרת המט"ח הכרוכה בכך?
• שירותי ייעוץ השקעות: חלק מהבנקים מציעים יועץ השקעות אישי (לרוב בתשלום נוסף או ללקוחות עם סכומים גדולים). בדקו מה כולל הייעוץ והאם הוא אובייקטיבי (או שהיועץ מתוגמל על מכירת מוצרים ספציפיים).
• מיסוי: הבנקים (וגם בתי ההשקעות הישראליים) מנכים מס רווחי הון במקור על פי החוק בישראל. זה יכול להיות נוח, אבל ודאו שאתם מבינים את ההשלכות.

האלטרנטיבה: בתי השקעות וברוקרים עצמאיים

חשוב להדגיש: עבור רוב המשקיעים הפעילים, במיוחד אלה שסוחרים בתדירות גבוהה או משקיעים בשווקים זרים, ניהול תיק ההשקעות דרך בית השקעות ישראלי או ברוקר בינלאומי (כמו Interactive Brokers, Charles Schwab וכו') יהיה זול ויעיל משמעותית מאשר דרך הבנק.

העמלות נמוכות בהרבה, הפלטפורמות לרוב מתקדמות יותר, והגישה לשווקים גלובליים רחבה יותר.

עם זאת, זה דורש פתיחת חשבון נוסף והעברת כספים, מה שפחות נוח לחלק מהאנשים שמעדיפים הכל במקום אחד.

שאלה: אם אני רוצה להשקיע רק בקרנות סל (ETFs) אמריקאיות, האם עדיין כדאי לפתוח חשבון בברוקר זר?

תשובה: בהחלט ייתכן שכן. גם בקניית קרנות סל, העמלות בבנקים (קנייה/מכירה ודמי ניהול) יכולות להיות גבוהות משמעותית. ברוקרים זרים רבים מציעים עמלות נמוכות מאוד או אפילו אפסיות על מסחר במניות וב-ETFs אמריקאיים. בנוסף, ייתכנו יתרונות מיסוי מסוימים (למשל, בנוגע למס ירושה אמריקאי על קרנות איריות). שווה לבדוק ולהשוות עלויות.

בשורה התחתונה למשקיעים: אל תבחרו בנק רק על סמך העו"ש. בדקו היטב את תנאי ההשקעות, השוו אותם לאלטרנטיבות מחוץ לבנק, ואל תפחדו לפצל את הפעילות שלכם אם זה חוסך לכם כסף.

---

מה שואלים לפני שחותמים? צ'קליסט הזהב לבחירת בנק חכם

אוקיי, אז הבנתם שיש הבדלים, ושחשוב לבדוק לעומק.

לפני שאתם רצים לפתוח חשבון (או להישאר איפה שאתם מתוך עצלנות), הנה כמה שאלות קריטיות שאתם צריכים לשאול את עצמכם ואת הבנק הפוטנציאלי:

1. מהם הצרכים הספציפיים שלי?
   • האם אני צריך בעיקר עו"ש או גם שירותי השקעות, משכנתא, הלוואות?
   • כמה פעולות אני מבצע בחודש? האם אני משתמש בעיקר בדיגיטל או זקוק לסניף?
   • האם אני נוסע/קונה הרבה בחו"ל?
   • האם יש לי צרכים מיוחדים (סטודנט, חייל, עסק קטן)?
2. מהן כל העמלות הרלוונטיות עבורי?
   • עמלות עו"ש (ניהול, פעולות בערוץ ישיר/פקיד)? האם יש מסלול עמלות משתלם? אפשר לקבל פטור?
   • דמי כרטיס אשראי? עמלת המרת מט"ח?
   • עמלות ניירות ערך (דמי ניהול, ק/מ)?
   • עמלות נסתרות אחרות? (בקשו תעריפון מלא!)
3. מה הריביות המוצעות?
   • ריבית על הפיקדון / יתרת זכות בעו"ש (אם קיימת)?
   • ריבית על המינוס (יתרת חובה)?
   • ריבית על הלוואות?
4. איך הטכנולוגיה?
   • האם האפליקציה והאתר נוחים וידידותיים?
   • אילו פיצ'רים מתקדמים קיימים? (ניהול תקציב, הפקדת צ'קים וכו')
   • האם יש זיהוי ביומטרי?
5. איך שירות הלקוחות?
   • מהן שעות הפעילות וערוצי התקשורת?
   • מהם זמני ההמתנה הממוצעים?
   • מה אומרות הביקורות?
6. האם יש הטבות מיוחדות?
   • הטבות הצטרפות?
   • הנחות בעמלות לתקופה מסוימת?
   • כרטיסי אשראי עם הטבות מועדון?
   • תנאים מועדפים לקהלי יעד ספציפיים?
7. האם קל לפתוח (ולסגור) חשבון?
   • האם אפשר לפתוח חשבון אונליין? מה התהליך?
   • מה הפרוצדורה אם ארצה לעבור בנק בעתיד? (אל תתביישו לשאול!)

שאלה: האם אפשר להתמקח עם הבנק על התנאים?

תשובה: בהחלט כן! במיוחד בבנקים המסורתיים, וככל שיש לכם יותר כסף או פעילות פיננסית מורכבת יותר (משכנתא, תיק השקעות גדול), יש לכם יותר כוח מיקוח. אל תהססו לבקש הנחות בעמלות (דמי ניהול, דמי כרטיס, עמלות ני"ע, הקצאת אשראי) או ריביות טובות יותר. במקרה הכי גרוע, יגידו לכם לא. במקרה הטוב, תחסכו הרבה כסף.

אל תתפתו לחתום על הטופס הראשון שנותנים לכם. קחו את הזמן, השוו בין 2-3 אפשרויות לפחות, ותשאלו את כל השאלות הקשות.

---

אז… איפה הכי כדאי לפתוח חשבון בנק? התשובה היא…

טוב, ציפיתם לתשובה חד משמעית, נכון? לבנק אחד ספציפי שנוכל להמליץ עליו בעיניים עצומות?

אז זהו, שזה לא עובד ככה.

הבנק הטוב ביותר הוא הבנק הטוב ביותר *בשבילכם*.

מה שמתאים לחבר שלכם שמנהל עסק, לא בהכרח יתאים לכם כסטודנטים.

מה שנוח למישהו שגר ליד סניף גדול, פחות רלוונטי למי שמנהל הכל דרך הנייד.

מה שמשתלם למשקיע פאסיבי, יכול להיות יקר להחריד לסוחר יומי.

המטרה של המאמר הזה לא היתה להגיד לכם באיזה בנק לבחור, אלא לתת לכם את הידע והכלים כדי שתוכלו לקבל את ההחלטה הזו בעצמכם, בצורה מושכלת וחכמה.

למדנו על ההבדלים בין בנקים מסורתיים לדיגיטליים, צללנו לעולם המפחיד (אך החשוב) של העמלות, הבנו מה לחפש באפליקציה ובשירות הלקוחות, ונגענו גם בעולם ההשקעות דרך הבנק.

עכשיו הכדור במגרש שלכם.

אל תתעצלו. קחו שעה-שעתיים, עשו את שיעורי הבית שלכם:

• הגדירו את הצרכים שלכם.
• השוו בין כמה בנקים (מסורתיים ודיגיטליים).
• בדקו את העמלות, הריביות, הטכנולוגיה והשירות.
• קראו את האותיות הקטנות.
• אל תפחדו לשאול שאלות ולהתמקח.

בחירת בנק היא לא חתונה קתולית. תמיד אפשר לעבור (ולמעשה, קל יותר מאי פעם לעשות זאת היום).

אבל אם תבחרו נכון מההתחלה, תחסכו לעצמכם הרבה כסף, זמן וכאבי ראש מיותרים.

צאו לדרך, ותבחרו את הבנק שישרת אתכם נאמנה, יתמוך ביעדים הפיננסיים שלכם, ולא יגרום לכם לרצות לבדוק את היתרה רק פעם בשנה מחשש להתקף לב.

בהצלחה!