איך לבנות תיק השקעות פסיבי שייצר לכם הכנסה קבועה בקלות

איך להפוך את הכסף שלכם למכונה משומנת? המדריך השלם להשקעות פסיביות

דמיינו שהכסף שלכם עובד בשבילכם. לא בקטע של "עבודה" אמיתית, עם ישיבות זום והקלדות עד השעות הקטנות. אלא בקטע של צמיחה שקטה, עקבית, בלי צורך שתזיעו או תעקבו אחרי כל טיק טוק שמבטיח לכם את הדרך הקלה לעושר. נשמע כמו חלום? ובכן, זה קרוב יותר למציאות ממה שחשבתם. קוראים לזה השקעה פסיבית. וזה הולך לשנות לכם את כל מה שידעתם (או חשבתם שידעתם) על שוק ההון.

אנחנו לא הולכים למכור לכם פה פטנט. אין קסמים. יש בעיקר הבנה עמוקה של איך השוק *באמת* עובד, ואיך לרתום אותו לטובתכם בלי להפוך למנהלי השקעות במשרה מלאה. המדריך הזה יקח אתכם יד ביד מהבסיס של הבסיס ועד לבניית תיק השקעות פסיבי שמורכב, מפוזר, ויש לו פוטנציאל לעשות לכם הרבה מאוד שקט בראש (והרבה יותר כסף בכיס).

אם נמאס לכם לשמוע על "מומחים" שמנסים לתזמן את השוק, לקנות מניות של חברות שהם "בטוחים" שיעלו, ואז לגלות שרובם הגדול לא באמת מצליחים לעשות את זה באופן עקבי לאורך זמן – הגעתם למקום הנכון. אנחנו נדבר פה בשפה שלכם, בלי ז'רגון מיותר ובלי הבטחות מופרכות. רק עובדות, אסטרטגיה, והרבה שכל ישר.

אז תתרווחו. תכינו כוס קפה (או מה שאתם שותים). אנחנו מתחילים במסע אל עבר עולם בו הכסף שלכם באמת עובד בשבילכם. ובלי להתאמץ מדי.

אז מה זה בכלל השקעה פסיבית ולמה כולם מדברים עליה?

בואו נעשה סדר בבלגן. בעולם ההשקעות יש בעיקר שני מחנות עיקריים: האקטיביים והפסיביים. האקטיביים? אלה שחושבים שהם חכמים יותר מהשוק. הם מנסים לזהות מניות "מבטיחות", לקנות בזול ולמכור ביוקר, לנחש מתי השוק יעלה ומתי ירד. הם מבלים שעות על שעות בניתוח חברות, קריאת דוחות, ושמיעת כל גורו אפשרי.

הפסיביים? הם הבינו משהו אחר לגמרי. הם הבינו שרוב מנהלי ההשקעות האקטיביים, למרות העמלות הגבוהות שהם גובים, פשוט לא מצליחים להכות את השוק לאורך זמן. סטטיסטית, הרוב מפסידים לשוק (או לפחות לא משיגים תשואה טובה יותר אחרי שמחשבים את העמלות). אז במקום לנסות לנצח את השוק, הפסיביים החליטו… להצטרף אליו.

הדינמיקה: לא לרדוף, פשוט להיות שם.

העיקרון מאחורי השקעה פסיבית הוא פשוט להפליא: במקום לנסות לבחור את הסוס המנצח הבודד, אתם שמים את הכסף שלכם על כל המרוץ. איך עושים את זה? קונים מוצרים שמחקים מדד מסוים. מה זה מדד? קבוצה גדולה של ניירות ערך שמייצגת חלק משמעותי מהשוק. למשל, מדד S&P 500 מייצג את 500 החברות הגדולות בארה"ב. מדד ת"א 35 מייצג את 35 החברות הגדולות בישראל.

כשאתם משקיעים במוצר שעוקב אחרי מדד (למשל, קרן מחקה או ETF), אתם בעצם קונים חלק יחסי מכל החברות שבמדד הזה. אם המדד עולה ב-1%, גם ההשקעה שלכם עולה בערך ב-1% (בניכוי עמלות זעירות). אתם לא צריכים לבחור מניות. אתם לא צריכים לנחש. אתם פשוט רוכבים על הגל של הכלכלה כולה או חלק משמעותי ממנה.

היתרונות שאי אפשר להתעלם מהם (והחיסרון הקטן והמעצבן).

למה הגישה הזו כל כך פופולרית ומומלצת על ידי גורואים כמו וורן באפט וג'ון בוגל (מייסד ונגארד)?

• עמלות נמוכות דרמטית: קרנות מחקות ו-ETFs גובות עמלות ניהול מינימליות, כי הן לא צריכות להעסיק צוותים של מנהלי השקעות שמנתחים ומקבלים החלטות. זה חוסך לכם הון לאורך זמן, והחיסכון הזה לבדו יכול לשפר משמעותית את התשואה הסופית שלכם.
• פיזור מובנה ויעיל: כשאתם קונים מדד כמו S&P 500, אתם מפזרים את הכסף שלכם על 500 חברות שונות, בתעשיות שונות. זה מפחית סיכון משמעותית בהשוואה להשקעה במניות בודדות.
• חיסכון בזמן וכאב ראש: אתם לא צריכים לעקוב כל היום אחרי השוק, לקרוא חדשות פיננסיות, או לנסות להבין למה מניה מסוימת נפלה. אתם פשוט משקיעים ונשארים שם. פשוט ככה.
• תשואה עקבית יותר (בממוצע): למרות שזה נשמע אבסורדי, היעדר הניסיון "להכות" את השוק גורם לכך שבטווח הארוך, משקיעים פסיביים רבים משיגים תשואה טובה יותר ממשקיעים אקטיביים. הסיבה? הם לא עושים טעויות של ניסיון תזמון שוק או בחירת מניות כושלות.

והחיסרון? ובכן, יש אחד, והוא די הגיוני. אם אתם משקיעים במדד, אתם אף פעם לא תשיגו תשואה *גבוהה* יותר מהמדד עצמו (לפני עמלות זעירות). אתם תמיד תקבלו את תשואת השוק הממוצעת. זה אומר שלא תהיו הסיפור ההצלחה המטאורי של מישהו שבחר את המניה הבודדת שעשתה פי 100. אבל מצד שני, גם לא תהיו הסיפור הטרגי של מישהו שבחר את המניה שאיבדה את רוב ערכה.

להיות 'מצליחן' בשוק ההון זה בעיקר לא לטעות הרבה. והשקעה פסיבית עוזרת לכם להימנע מרוב הטעויות הנפוצות.

5 צעדים לבניית תיק השקעות פסיבי (בלי להתאמץ מדי)

אז איך מתחילים בפועל? זה לא דורש תואר בכלכלה ולא כוחות על. בואו נפרק את זה לצעדים פשוטים.

צעד 1: להבין את עצמך קודם (כן, זה חשוב!).

לפני שאתם קופצים למים, תעצרו רגע. השקעה היא מסע אישי. מה המטרות שלכם? לחסוך לדירה? לפרישה מוקדמת? לשכר לימוד של הילדים? מתי אתם צריכים את הכסף? בעוד 5 שנים? 20 שנה? 40 שנה?

הדבר הכי חשוב זה להבין את רמת הסיכון שאתם מוכנים לספוג. שוק ההון עולה ויורד. יהיו תקופות של ירידות. האם אתם מסוגלים לראות את ערך התיק שלכם יורד ב-10%, 20% או אפילו יותר, ולא להיכנס לפאניקה למכור הכל? או שאתם מאלה שיתעוררו ב-3 לפנות בוקר מזיעים וילכו למכור הכל בבוקר שאחרי? ככל שאופק ההשקעה שלכם ארוך יותר, ככה בדרך כלל תוכלו (ותצטרכו) לקחת יותר סיכון.

הבנת המטרות, האופק והסיכון היא הבסיס לכל החלטה שתקבלו בהמשך. בלי זה, כל השקעה היא כמו לשוט בלי מצפן.

צעד 2: לבחור את אפיקי ההשקעה הנכונים (לא מסובך כמו שזה נשמע).

השקעה פסיבית מתבססת על חשיפה למדדים. יש מדדים שמכסים כמעט הכל. מניות אמריקאיות, מניות אירופאיות, מניות משווקים מתפתחים, אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות, ועוד ועוד. המטרה היא לבנות תיק שמורכב ממספר מוצרים מחקים שמכסים סוגי נכסים (מניות, אגרות חוב וכו') ואזורים גאוגרפיים שונים.

המוצרים הנפוצים ביותר להשקעה פסיבית הם קרנות נאמנות מחקות (זמינות דרך הבנקים או בתי השקעות) ותעודות סל או קרנות סל (ETFs – Exchange Traded Funds). ETFs נסחרים בבורסה כמו מניות, מה שהופך אותם לגמישים יותר לקנייה ומכירה (אם כי בהשקעה פסיבית המטרה היא לא לסחור הרבה).

הבחירה בין קרן מחקה ל-ETF תלויה בעיקר בפלטפורמת המסחר שלכם ובהעדפות אישיות (למשל, יש ETFs בחו"ל שעשויים להיות טיפה זולים יותר בעמלות הניהול, אבל דורשים פלטפורמת מסחר בינלאומית ולעיתים קרובות כרוכים בטיפול מס מסובך יותר אם לא בוחרים במוצר בבעלות ישראלית שנסחר בארץ). הכלל החשוב הוא: לבחור מוצרים עם דמי ניהול נמוכים ככל האפשר, שמחקים מדדים רחבים ככל האפשר.

צעד 3: לבנות פיזור אמיתי (לא רק לזרוק כסף לכל הכיוונים).

הסוד להשקעה פסיבית מוצלחת הוא פיזור. לא לשים את כל הביצים בסל אחד. ולא בסל אחד גדול שמכיל רק סוג אחד של ביצים. פיזור אמיתי אומר:

• פיזור בין סוגי נכסים: לא רק מניות! גם אגרות חוב. אולי קצת נדל"ן (דרך קרנות מיוחדות, למשל). אגרות חוב בדרך כלל פחות תנודתיות ממניות, והן יכולות לרכך ירידות בתקופות משבר בשוק המניות. השילוב הנכון של מניות ואגרות חוב תלוי בגיל שלכם ובנכונות לסיכון (צעירים נוטים להחזיק יותר מניות, מבוגרים יותר אגרות חוב).
• פיזור גאוגרפי: אל תשימו את כל הכסף רק על ישראל או רק על ארה"ב. העולם גדול! כדאי להיות חשופים לשווקים מפותחים (ארה"ב, אירופה, יפן) וגם לשווקים מתפתחים (סין, הודו, ברזיל ועוד).
• פיזור בין סקטורים: כשאתם קונים מדד רחב, הפיזור הסקטוריאלי (טכנולוגיה, פיננסים, בריאות וכו') הוא מובנה. זה יתרון עצום של השקעה פסיבית.

בניית תיק מפוזר יכולה להיות פשוטה למדי: למשל, קרן מחקה על S&P 500, קרן מחקה על מדד אגרות חוב ממשלתיות בארץ, ואולי קרן מחקה על מדד מניות שווקים מתפתחים. השילוב והיחסים בין סוגי הנכסים הם מה שמגדירים את רמת הסיכון של התיק שלכם.

צעד 4: להחליט איפה להשקיע פיזית (ברוקר, בנק, קופת גמל?).

איפה קונים את המוצרים הפסיביים האלה? יש לכם כמה אפשרויות:

• דרך הבנק: נוח למי שממילא מנהל את כל הכספים בבנק. הפלטפורמה מוכרת, ויש יועץ (או לפחות פקיד) לדבר איתו. החיסרון? לרוב, עמלות קנייה/מכירה ודמי ניהול של הבנק גבוהים יותר מבתי השקעות או ברוקרים עצמאיים.
• דרך בית השקעות או ברוקר עצמאי: פלטפורמות ייעודיות להשקעות. לרוב מציעים עמלות נמוכות יותר מהבנקים, מגוון רחב יותר של מוצרים (במיוחד ETFs בינלאומיים), ולפעמים פלטפורמת מסחר ידידותית יותר. כדאי לעשות השוואת עמלות לפני שבוחרים. אולי זה הזמן לבדוק אופציות כמו כרטיס אשראי חוץ בנקאי שיכול להציע תנאים טובים יותר מעמלות הבנק? אה, רגע, זה לא קשור ישירות להשקעות. אבל הבנת העולם הפיננסי הרחב תמיד מועילה!
• דרך קופת גמל להשקעה: מכשיר חיסכון והשקעה גמיש, עם הטבות מס משמעותיות (במיוחד בגיל פרישה). אפשר לבחור מסלול השקעה "מנייתי", "אג"חי", או "כללי" שמנוהל באופן פסיבי. לרוב יש דמי ניהול נמוכים מאוד. יתרון גדול נוסף: ניתן למשוך את הכסף בכל רגע נתון (בכפוף למס). זה פתרון מצוין לחיסכון לטווח בינוני-ארוך.

הבחירה תלויה בהעדפות שלכם, בסכום ההשקעה, ובעיקר בעמלות ובממשק שתקבלו. זכרו: עמלות אוכלות תשואה. כמה שיותר נמוכות – יותר טוב.

צעד 5: להגדיר את הסכומים ולהתחיל לגלגל (הכיף מתחיל עכשיו).

אחרי שהבנתם את עצמכם, בניתם תמהיל השקעה (איזה מוצרים, באיזה יחסים), ובחרתם פלטפורמה – הגיע הזמן להשקיע! נשאלת השאלה: כמה כסף לשים?

אתם לא חייבים להתחיל עם מיליונים. אפשר להתחיל גם עם כמה אלפי שקלים בודדים ולהוסיף מדי חודש. העיקרון החשוב בהשקעה פסיבית לטווח ארוך הוא *עקביות*. השקעה קבועה מדי חודש ("דולר קוסט אוורג'ינג" – DCA) מפחיתה את הסיכון שתשקיעו את כל הכסף שלכם רגע לפני ירידה בשוק. אם אתם תוהים איך בכלל איך לחסוך כסף כל חודש כדי להשקיע – יש דרכים פשוטות להתחיל.

אם יש לכם סכום משמעותי פנוי, למשל איפה להשקיע 200 אלף שקל, או אולי אפילו איפה להשקיע 500 אלף שקל, אסטרטגיית ההשקעה עדיין נשארת פסיבית ומפוזרת. פשוט סכום הכסף משנה את הפרופורציות ואולי מאפשר לכם לגשת לאפיקים נוספים (אבל זה כבר פחות פסיבי טהור).

תהליך ההשקעה עצמו הוא פשוט: רוכשים את המוצרים המחקים ביחסים שהגדרתם. פעם בשנה, אולי קצת יותר או פחות, בודקים את התיק ועושים "ריבאלאנסינג" (איזון מחדש). אם מניות עלו יותר מאגרות חוב, מוכרים קצת מניות וקונים אגרות חוב, כדי לחזור ליחס המקורי שהגדרתם. זהו. שאר הזמן? חיים את החיים.

פירוק לגורמים: באיזה אפיקים כדאי להתמקד?

אחרי שהבנתם את ה"איך", בואו נדבר רגע על ה"מה". איזה סוגי מדדים כדאי לשקול לתיק פסיבי? זה תלוי, כמובן, בתמהיל שבחרתם, אבל הנה האבנים הגדולות:

מניות גלובליות: כי העולם לא עוצר (והכסף שלכם גם לא חייב).

החלק העיקרי בתיק השקעות פסיבי לטווח ארוך יהיה לרוב חשיפה למניות. והדרך הכי יעילה לעשות את זה היא דרך מדדים רחבים שכוללים אלפי חברות מרחבי העולם. המובילים הם:

• מדדי ארה"ב: S&P 500 (500 החברות הגדולות), נאזד"ק 100 (100 חברות הטכנולוגיה המובילות), מדד ראסל 2000 (חברות קטנות). S&P 500 הוא בסיס מצוין.
• מדדים גלובליים רחבים: מדד MSCI World (חברות גדולות ובינוניות מ-23 מדינות מפותחות), מדד MSCI All Country World Index (ACWI) שכולל גם שווקים מתפתחים. אלה מדדים שמספקים פיזור גאוגרפי רחב במיוחד.
• מדדי שווקים מתפתחים: כמו MSCI Emerging Markets. הם יכולים להוסיף פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, אבל גם סיכון גבוה יותר.

השקעה במוצר מחקה על אחד המדדים האלה נותנת לכם חשיפה מיידית לאלפי חברות, בעלות נמוכה מאוד. פשוט ובלי כאב ראש.

אגרות חוב: הפלסטר לזעזועים (ולמה צריך אותן).

אגרות חוב (אג"ח) הן בעצם הלוואה שאתם נותנים לגוף מסוים (ממשלה או חברה) בתמורה לריבית וקבלת הקרן בסוף התקופה. הן פחות תנודתיות ממניות, ולכן מהוות רכיב חשוב לפיזור והפחתת סיכון בתיק. הן משמשות כ"פלסטר" בתקופות שירידות בשוק המניות.

גם כאן, הדרך הפסיבית להשקיע היא דרך מוצרים מחקים על מדדי אג"ח. יש מדדים לאגרות חוב ממשלתיות (ישראל, ארה"ב, גלובלי), אגרות חוב קונצרניות (של חברות), אג"ח צמודות מדד, אג"ח בדרגת סיכון שונה ועוד. הבחירה תלויה באופק ההשקעה שלכם וברמת הסיכון הרצויה לכם. לרוב, למשקיעים ישראלים, שילוב של אג"ח ממשלתיות בארץ ובחו"ל, ואולי קצת אג"ח קונצרניות איכותיות, יעשה את העבודה.

נדל"ן: לא רק לבנים ובריכות (אפשר גם דרך ניירות ערך).

להשקיע בנדל"ן בצורה פסיבית בלי לקנות דירה או להתעסק עם שוכרים? יש דרך! קוראים לזה REITs (Real Estate Investment Trusts) – חברות שנסחרות בבורסה ומחזיקות נכסי נדל"ן מניבים (קניונים, בנייני משרדים, דיור להשכרה ועוד). אפשר להשקיע בהן דרך מוצרים מחקים על מדדי REITs. זה נותן חשיפה לעולם הנדל"ן, שלרוב מתנהג קצת שונה משוק המניות הרגיל, ומוסיף עוד שכבת פיזור לתיק הפסיבי שלכם. זה שונה לגמרי מלבחור איפה להשקיע בנדל"ן מחוץ לארץ או השקעה בנדל"ן בישראל באופן ישיר, ומתאים יותר לגישה הפסיבית הטהורה.

קצת זהב או סחורות? רק אם ממש בא לכם לשחק.

יש משקיעים שמוסיפים לתיק הפסיבי גם חשיפה לסחורות (זהב, נפט וכו'). זהב נחשב לנכס "מקלט" בתקופות של אי ודאות כלכלית. אפשר להשיג חשיפה כזו דרך ETFs שעוקבים אחרי מחירי הסחורות או מדדים של חברות בתחום. היתרון הוא תוספת פיזור, החיסרון הוא שלרוב סחורות לא מייצרות הכנסה (כמו דיבידנדים ממניות או ריבית מאג"ח) והתנודתיות שלהן עשויה להיות גבוהה. לרוב המשקיעים הפסיביים, תיק שמורכב בעיקר ממניות ואגרות חוב, עם אולי חשיפה קטנה לנדל"ן, זה בהחלט מספיק ואף מומלץ.

שאלות שחייבים לשאול (ותשובות שיעשו לכם סדר בראש):

הנה כמה מהשאלות הכי נפוצות שעולות כשמדברים על השקעה פסיבית:

כמה כסף צריך כדי להתחיל?

היופי בהשקעה פסיבית, במיוחד דרך קרנות מחקות או ETFs ישראליים, הוא שאפשר להתחיל גם בסכומים קטנים יחסית. יש קרנות נאמנות שמקבלות גם סכומים של כמה מאות או אלפי שקלים בודדים. החשוב הוא להתחיל ולהתמיד.

מתי כדאי לעשות שינויים בתיק?

בדרך כלל, אתם לא עושים שינויים בתיק הפסיבי שלכם אלא פעולת "איזון מחדש" (ריבאלאנסינג) פעם בשנה או חצי שנה. זה אומר שאתם מוכרים קצת מהנכסים שהתנפחו וקונים מהנכסים שפחות עלו, כדי לחזור ליחס המקורי של התמהיל שהגדרתם. חוץ מזה, שינויים מהותיים בתיק עושים רק אם השתנו המטרות שלכם, אופק ההשקעה, או רמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת.

מה ההבדל בין קרן נאמנות מחקה ל-ETF?

שניהם מוצרים שעוקבים אחרי מדד. קרן נאמנות מחקה נסחרת פעם ביום לפי שווי הנכסים שלה בסוף יום המסחר. ETF (תעודת סל/קרן סל) נסחרת בבורסה לאורך כל יום המסחר, כמו מניה. ל-ETF יש לרוב נזילות מיידית גדולה יותר ועמלות קנייה/מכירה עשויות להיות נמוכות יותר (תלוי בפלטפורמה), אבל קרן נאמנות יכולה להיות נוחה יותר למי שמשקיע סכומים קטנים על בסיס קבוע. בישראל, ההבדלים המעשיים למשקיע הקטן הם יחסית מינוריים מבחינת התוצאה הסופית, כל עוד מדובר במוצר שמחקה מדד עם עמלות נמוכות.

האם אני חייב להתייעץ עם יועץ פיננסי?

אתם לא *חייבים*, במיוחד אם אתם מרגישים בנוח להבין את העקרונות ולבנות את התיק לבד. אבל יועץ פיננסי טוב (אובייקטיבי, שמקבל שכר רק מכם ולא עמלות מהמוצרים) יכול לעזור לכם להגדיר את המטרות, לבנות תמהיל השקעה מתאים לכם ספציפית, ולבחור את המוצרים והפלטפורמה הנכונים. הוא יכול גם לעזור לכם להישאר רגועים בתקופות של ירידות. זה יכול להיות שווה את העלות.

מה קורה עם המיסים?

בישראל, רווחי הון מהשקעות ניירות ערך (כמו מניות ואג"ח) חייבים במס בשיעור של 25%. זה חל גם על רווחים שמקורם בהשקעה בקרנות מחקות או ETFs. לרוב, בית ההשקעות או הבנק שדרכם אתם משקיעים ינכו את המס במקור כשאתם מוכרים ברווח או כשמשולמים דיבידנדים/ריביות (בכפוף לסוג המוצר). יש היבטי מיסוי מורכבים יותר בהשקעה ב-ETFs זרים, לכן מומלץ למתחילים להתמקד במוצרים הנסחרים בישראל או כאלה שפטורים ממורכבות מס כפולה (למשל, קרנות מחקות ישראליות שמחזיקות ניירות ערך זרים).

כמה תשואה אפשר לצפות?

אי אפשר להבטיח תשואה עתידית. אבל המטרה של השקעה פסיבית היא להשיג את תשואת המדדים שבהם אתם משקיעים. היסטורית, שוק המניות הגלובלי הניב תשואה ממוצעת שנתית של כ-7%-10% בטווח הארוך (לפני אינפלציה). אגרות חוב בדרך כלל מניבות פחות, אך בסיכון נמוך יותר. השילוב בין מניות ואג"ח ייתן תשואה ממוצעת שתהיה איפשהו בטווח הזה, תלוי ביחס בין המניות לאג"ח בתיק שלכם. למי שרוצה להבין איך איך מחשבים תשואה שנתית של ההשקעות שלו, יש מדריכים שיכולים לעזור.

זה באמת מתאים לכל אחד?

השקעה פסיבית היא אסטרטגיה מצוינת עבור רוב המשקיעים לטווח ארוך, במיוחד אלה שאין להם זמן או רצון לעקוב באופן אקטיבי אחרי השוק. היא מתאימה לצעירים שרק מתחילים איך לחסוך מיליון שקלים או יותר לאורך עשרות שנים, ולמבוגרים יותר שרוצים לשמר את ההון שלהם. עם זאת, היא דורשת משמעת – לא למכור בפאניקה כששוק יורד, ולהמשיך להשקיע באופן עקבי. מי שחייב "אקשן" או מאמין שיכול להכות את השוק באופן עקבי, אולי ימצא את זה משעמם (וסטטיסטית כנראה ירוויח פחות בטווח הארוך).

הטאצ'-אפ האחרון: איך לשמור על התיק "פסיבי" באמת?

בניתם תיק. השקעתם את הכסף. זהו? כמעט. החלק הכי קשה (ולעיתים קרובות הכי חשוב) הוא לשמור על המשמעת הפסיבית. המשמעות היא:

• לא לנסות לתזמן את השוק: אל תנסו למכור כי אתם חושבים שהשוק יירד ולקנות כי אתם חושבים שהוא יעלה. כמעט אף אחד לא מצליח לעשות את זה באופן עקבי. הישארו מושקעים.
• להתעלם מרעשי רקע: חדשות כלכליות, גורואים שמבטיחים הבטחות, עצות חמות בפייסבוק – לרוב זה סתם רעש שמפריע לתוכנית הפסיבית שלכם. יש לכם אסטרטגיה מוגדרת? דבקו בה.
• לעשות ריבאלאנסינג תקופתי: זה אמנם דורש קצת פעולה, אבל המטרה היא לחזור לחשיפה המקורית שהגדרתם, לא לנסות לשפר את התשואה.
• להמשיך להשקיע באופן קבוע: גם כשנראה שהשוק יקר, גם כשנראה שהוא הולך לרדת. השקעה קבועה מצמצמת את הסיכון ומבטיחה שאתם רוכשים יחידות גם כשהן זולות (בתקופות ירידה).

השקעה פסיבית היא מרתון, לא ספרינט. הסוד הוא עקביות, סבלנות ומשמעת. היא לא מבטיחה שתתעשרו בן לילה, אבל היא מציעה דרך אמינה ויעילה לצמיחה פיננסית משמעותית לאורך זמן, עם מינימום כאב ראש וסיכון מנוהל היטב.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים על מישהו שמבטיח להכות את השוק בקלות – חייכו בנימוס. אתם כבר יודעים את הסוד. הסוד הוא לא לנצח את השוק, אלא פשוט להצטרף אליו. ולתת לכסף לעשות את שלו, בשקט ובלי דרמות.