כמה מרוויח פרופסור באוניברסיטה בישראל יפתיע אותך

מעבר ללוח ולקורא: הסודות הכלכליים של הפרופסורים

תמיד דמיינתם את הפרופסור המפוזר, טובל בספרים עבי כרס, מוקף באבק קדמוני ובפנסיה צנועה, אבל האם זה באמת הסיפור כולו? מה אם הייתי אומר לכם שהאמת הפיננסית מורכבת הרבה יותר, ושלעתים קרובות, מתחת לגלימה האקדמית מסתתרת גם תכנית כלכלית מחוכמת? בואו נצלול יחד לעולם המרתק שבין תיאוריות מורכבות, מחקרים פורצי דרך, וכן, גם תלושי שכר שמנים. כי היום, אנחנו הולכים לגלות אחת ולתמיד כמה באמת מרוויח פרופסור באוניברסיטה, ולא רק זה – נחשוף את הקלפים הפתוחים, את הבונוסים הסמויים, ואת הדרכים שבהן המוחות המבריקים האלה בונים לעצמם לא רק קריירה אלא גם עתיד כלכלי יציב. אם אי פעם חשבתם על מסלול אקדמי, או פשוט סקרנים לדעת איך נראית השורה התחתונה של איש אקדמיה בכיר, הגעתם למקום הנכון. תתכוננו לשנות את כל מה שחשבתם על הכלכלה מאחורי הקמפוס.

הכסף מתחת למגבעת? פותחים את קופת הפרופסור

כשמדברים על "פרופסור", לרוב עולה בראש דימוי של גאון מפוזר, שקוע במחשבות גבוהות, או מקסימום מגיש הרצאות לקבוצות סטודנטים מנומנמות. נשמע אצילי, נשמע אינטלקטואלי, אבל האם זה נשמע רווחי? ובכן, ההפתעה תתגלה כשנציץ אל מאחורי הקלעים של תלוש השכר האקדמי.

השכר של פרופסור הוא לא קופסה שחורה, אלא תמהיל מורכב של כמה רכיבים. קודם כל, ישנו שכר הבסיס. זהו, כמובן, המרכיב המרכזי. הוא נקבע לפי דרגה אקדמית (עוד על זה בהמשך), ותק, והסכמים קיבוציים. אבל פה זה רק מתחיל להיות מעניין.

מעבר לשכר הבסיס, לפרופסורים יש לא מעט הזדמנויות לייצר הכנסה נוספת, לעיתים משמעותית.

מענקי מחקר: הזרקת מזומנים לתאים האפורים. אחד המנועים הפיננסיים הגדולים ביותר לפרופסורים מגיע ממענקי מחקר. פרופסורים מצליחים לכתוב הצעות מחקר מנצחות, ולגייס מיליוני שקלים (ולעיתים דולרים!) מקרנות מחקר תחרותיות, ממשלתיות, או אפילו מהתעשייה. חלק מהמענק הזה מיועד לכיסוי שכר, לרבות שכר הפרופסור עצמו, לצד מימון סטודנטים לתארים מתקדמים, רכישת ציוד, וכיסוי הוצאות מחקר אחרות. ככל שפרופסור מביא יותר מענקים, כך מעמדו מתחזק וכך גם, באופן עקיף או ישיר, התמורה הכלכלית לה זוכה.

תפקידי ניהול ופיתוח: להיות לא רק מוח, אלא גם מנהל. פרופסורים רבים משמשים גם בתפקידי ניהול בכירים באוניברסיטה. בין אם זה ראש חוג, ראש תוכנית לימודים, דיקן פקולטה, או אפילו רקטור. תפקידים אלה מגיעים עם תוספות שכר נאותות, ולעיתים גם עם הטבות נלוות. זה כבר לא רק מגדל השן האינטלקטואלי, אלא גם מגדל המשרדים הממוזג.

הטבות נסתרות: לא הכל כסף מזומן. לצד השכר הישיר, ישנן גם הטבות שקשה לכמת בכסף, אך שוות הרבה. סאבלט (שנת שבתון) בתשלום, למשל, מאפשר לפרופסורים לנסוע לחו"ל, לעבוד על מחקרים, ללא דאגות פרנסה. זו הזדמנות פז להתפתח מקצועית ואישית, וגם להנות קצת מהחיים. בנוסף, האווירה האינטלקטואלית, הקשרים עם מוחות מבריקים מכל העולם, וחופש המחקר הם פריבילגיות שלא יסולאו בפז.

זה נשמע כמו תערובת מנצחת, לא? מצד אחד, קריירה עם משמעות ואתגר אינטלקטואלי. מצד שני, פוטנציאל הכנסה גבוה. האמת היא שזה דורש עבודה קשה, נחישות, ויכולת לא מבוטלת איך לחסוך כסף כל חודש כדי להפיק את המקסימום מההזדמנויות הפיננסיות של הפרופסורה.

ש: האם כל פרופסור מרוויח אותו דבר?

ת: ובכן, אם זה היה כל כך פשוט, לא היינו צריכים לכתוב מאמר כל כך ארוך, נכון? התשובה היא חד-משמעית: לא. השכר תלוי באינספור גורמים – דרגה, תחום, ותק, אוניברסיטה, ואפילו עד כמה הוא 'כריש' בלהביא תקציבי מחקר. יש פרופסורים שמצליחים להגיע לסכומים מדהימים, ואחרים שמסתפקים בשכר יפה אך 'רגיל' יחסית.

מגרש המשחקים האקדמי: איפה בדיוק משלמים יותר?

כמו בכל מקצוע, גם באקדמיה יש הבדלים בשכר בין מוסדות, ואפילו בין מדינות. אז בואו נבין איפה באמת שווה לכם לכוון את הפרופסורה שלכם, אם אתם רוצים למקסם את הרווחים.

האוניברסיטאות בישראל: מי מובילה בטבלאות השכר?

בישראל, רוב האוניברסיטאות הן ציבוריות, והשכר בהן מושפע במידה רבה מהסכמים קיבוציים אחידים. זה אומר שבסיס השכר בין האוניברסיטאות הגדולות – כמו האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון – די דומה לאותה דרגה אקדמית וותק. אבל, וזה אבל חשוב, הניואנסים נמצאים בפרטים הקטנים.

• יוקרה ומשאבים: אוניברסיטאות מובילות ובעלות יוקרה אקדמית, כמו האוניברסיטה העברית או הטכניון, נוטות למשוך יותר מענקי מחקר ותרומות. זה אולי לא משפיע ישירות על שכר הבסיס, אבל זה כן מאפשר יותר גמישות בתקציבים, יותר הזדמנויות מחקר, ויותר "כיסי" בונוסים על הצלחות, שאותם פרופסורים זוכים להם.
• פקולטות רווחיות: פקולטות מסוימות, כמו רפואה, הנדסה, מדעי המחשב או משפטים, נחשבות "עשירות" יותר. למה? כי הן מושכות יותר סטודנטים (עם שכר לימוד גבוה יותר), יותר מענקי מחקר מהתעשייה, ויש להן קשרים הדוקים יותר עם המגזר העסקי. פרופסורים בפקולטות כאלה עשויים ליהנות מבונוסים גבוהים יותר, או מתנאים נלווים משופרים.
• ותק ופרודוקטיביות: בסופו של יום, גם בישראל, פרופסור עם ותק רב, עם רשימה ארוכה של פרסומים נחשבים ועם מענקי מחקר רבים, ירוויח משמעותית יותר מפרופסור צעיר יותר, גם אם שניהם באותה דרגה פורמלית. זהו מסלול של טיפוס והצטיינות, והכסף בא עם הניסיון וההישגים. אם יש לכם סכומים פנויים ואתם רוצים להשקיע אותם בצורה חכמה, לדוגמה איפה להשקיע 200 אלף שקל, חשוב להבין שגם האקדמיה היא סוג של השקעה – זמן, מאמץ, ותשוקה.

ש: האם יש הבדל משמעותי בשכר בין אוניברסיטאות שונות בישראל?

ת: בהחלט. למרות שברובן המכריע מדובר במוסדות ציבוריים עם טבלאות שכר דומות, ישנם הבדלים שיכולים לנבוע מותק, תקציבי מחקר, או אפילו בונוסים פנימיים. אוניברסיטאות מסוימות, במיוחד אלו עם פקולטות רווחיות במיוחד (כמו רפואה או הנדסה), עשויות למשוך יותר משאבים, מה שיכול להשפיע על חבילות השכר הכוללות.

הקסם הבינלאומי: האם דשא אמריקאי ירוק יותר?

כשיוצאים מגבולות ישראל, התמונה משתנה באופן דרמטי. פרופסורים באוניברסיטאות מובילות בארה"ב, למשל, יכולים להרוויח סכומים שפשוט לא קיימים בישראל. במוסדות כמו הרווארד, סטנפורד, או MIT, שכר של מאות אלפי דולרים בשנה הוא דבר שבשגרה, במיוחד בתחומי ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה) והרפואה.

אבל, וזה אבל גדול, מדובר בתחרות פרועה על המשרות האלה. רק קומץ מהמצטיינים שבמצטיינים זוכים להן. מעבר לכך, יוקר המחיה בערים שבהן ממוקמות האוניברסיטאות האלה (ניו יורק, בוסטון, קליפורניה) הוא בשמיים, כך שגם משכורת עתק יכולה להתאדות מהר. ובכל זאת, הפוטנציאל שם ללא ספק גבוה יותר.

אירופה, לעומת זאת, מציעה לרוב שכר שקרוב יותר למודל הישראלי, ולעיתים אף פחות, עם דגש חזק על ביטחון תעסוקתי ותנאים סוציאליים. אבל אם אתם כבר חושבים על עתיד בינלאומי, אולי שווה לכם לחשוב גם על השקעה בנדל"ן בחו"ל? כי כמו שאומרים, כסף לא נשאר באותה המדינה לעד.

תואר, ניסיון ומחקר: השלישייה המנצחת של השכר?

איך מטפסים בסולם השכר האקדמי? זה לא רק עניין של כמה טובים אתם בלהרצות, אלא כמה אתם בולטים במחקר ובפרסומים. בואו נפרק את זה.

דרגות אקדמיות: ממרצה זוטר ועד פרופסור מן המניין – כל שלב שווה כסף?

הקריירה האקדמית היא מסלול מדורג, וכל שלב מגיע עם שדרוג בשכר ובמעמד.

• מרצה/מרצה בכיר: אלה הדרגות הראשונות באקדמיה, לאחר סיום הדוקטורט ופוסט-דוקטורט. השכר בהן סביר, אך עדיין לא מדובר בסכומי עתק. זה השלב של בניית המוניטין, הפרסומים הראשונים, והוכחת יכולות ההוראה.
• פרופסור חבר: כאן כבר מתחילים לראות מספרים רציניים יותר. פרופסור חבר הוא כבר מדען מבוסס, עם רשימת פרסומים מכובדת, יכולת גיוס מענקי מחקר, וניסיון הוראה משמעותי. זהו לרוב השלב בו מתחילים לחשוב על איך לפרוש מוקדם, כי אופק הפרישה נראה פתאום קצת יותר קרוב.
• פרופסור מן המניין: זהו ה"אולטימטיבי" – הדרגה הגבוהה ביותר באקדמיה. פרופסור מן המניין הוא חוקר מוביל בתחומו, עם שם עולמי, עשרות (אם לא מאות) פרסומים בכתבי עת יוקרתיים, יכולת מרשימה לגייס תקציבי מחקר, וסטודנטים רבים שהוכשרו תחתיו. השכר בדרגה זו הוא הגבוה ביותר, ולעיתים קרובות יכול להגיע לסכומים של עשרות אלפי שקלים בחודש, עוד לפני תוספות ובונוסים.

העלייה בדרגות היא תהליך ארוך, תחרותי ודורש המון השקעה, אבל התמורה הכלכלית בהחלט משתלמת בסופו של דבר.

ש: כמה זמן לוקח בדרך כלל להפוך לפרופסור מן המניין?

ת: זו שאלה של מיליון דולר, ולרוב התשובה היא… המון זמן. בדרך כלל, אחרי קבלת הדוקטורט, מדובר בעוד 10-20 שנה של עבודה מאומצת, מחקר פורץ דרך, פרסומים בינלאומיים, והרבה, אבל הרבה מאוד פוליטיקה אקדמית. בקיצור, זה לא מסלול לטווח קצר, אבל בהחלט משתלם בסופו של דבר.

תחום המומחיות: האם מתמטיקה שווה יותר מפילוסופיה?

כנראה שהתשובה לא תפתיע אתכם. ישנם תחומים באקדמיה שפשוט "שווים" יותר מבחינה כלכלית. פרופסורים למדעי המחשב, הנדסה, רפואה, כלכלה, ומשפטים, בדרך כלל ירוויחו יותר מפרופסורים במדעי הרוח או מדעי החברה.

למה זה קורה? שוב, זה קשור לביקוש בשוק העבודה. בוגרי מדעי המחשב או הנדסה נחטפים על ידי חברות טכנולוגיה בשכר גבוה, מה שמייצר ביקוש גם לפרופסורים שילמדו אותם ויחקרו בתחומים אלה. גם היכולת של תחומים אלה לגייס מענקי מחקר מהתעשייה גדולה יותר. כמובן, זה לא אומר שפרופסורים לפילוסופיה לא מרוויחים טוב – אבל הפוטנציאל לטיפוס לשכר גבוה במיוחד, במיוחד מחוץ לאקדמיה, לרוב יהיה נמוך יותר.

בסופו של דבר, גם אם אתם רוצים לחסוך מיליון שקלים, הבחירה בתחום אקדמי צריכה להיות מונעת קודם כל מתשוקה ומעניין אמיתי. הכסף, כמו שאמרנו, הוא בונוס. אבל בונוס נהדר!

האם יש חיים (ועוד כסף) מחוץ למגדל השן?

התשובה הקצרה היא: בהחלט. רבים מהפרופסורים, במיוחד הבכירים שבהם, לא מסתפקים רק בשכרם מהאוניברסיטה. הם אנשי קשרים, מומחים בתחומם, ובעלי ידע ייחודי ששווה המון כסף למגזר העסקי.

• ייעוץ וחוות דעת מומחה: פרופסורים רבים משמשים כיועצים לחברות גדולות במשק, לממשלה, ואפילו לסטארט-אפים. הידע העמוק שלהם, הניסיון המחקרי, והמוניטין שלהם, שווים זהב. תעריפי הייעוץ יכולים להיות גבוהים מאוד, ולעיתים קרובות מדובר בעבודה לפי פרויקט או שעה, שמצטברת לסכומים נאים.
• סטארט-אפים ופטנטים: לא מעט פרופסורים מקימים חברות סטארט-אפ המבוססות על המחקרים שלהם, או רושמים פטנטים על המצאות שפיתחו במעבדה. ההצלחה של מיזמים כאלה יכולה להניב רווחים אדירים, שהופכים את הפרופסורים לא רק לאנשי אקדמיה, אלא גם ליזמים מיליונרים.
• הרצאות וכנסים: פרופסורים מבוקשים מוזמנים להרצות בכנסים בינלאומיים, חברות פרטיות, ומוסדות ציבוריים, בתשלום נאה. זו דרך מצוינת להפיץ את הידע וגם להגדיל את ההכנסה.
• חברות בדירקטוריונים: פרופסורים רבים, במיוחד מתחומי הכלכלה, המשפטים והמדעים המדויקים, מוזמנים לכהן בדירקטוריונים של חברות ציבוריות ופרטיות. תפקידים אלה מגיעים עם תגמול נאה, ישיבות מעטות, והרבה יוקרה.

בקיצור, פרופסור הוא לא רק "ראש גדול", אלא גם פוטנציאל עסקי מהלך. היכולת למנף את הידע האקדמי לעולם הפרקטי הופכת את הפרופסורה למסלול עם פוטנציאל כלכלי עצום. אם אתם חושבים על איפה להשקיע 500 אלף שקל, אולי כדי לפתח רעיונות שהצטברו לכם במחשבה? לפרופסורים יש את הידע והיכולת לייצר מהלכים כאלה.

ש: האם פרופסורים עובדים רק באוניברסיטה?

ת: ממש לא! רבים מהם, במיוחד בתחומי ההנדסה, המחשבים, הרפואה והמשפטים, הם 'כרישים' גם מחוץ לאקדמיה. הם יועצים לחברות ענק, מפתחים סטארט-אפים, משמשים כעדים מומחים בבתי משפט, ומוזמנים להרצאות בתשלום שמנים. האוניברסיטה היא בסיס הבית, אבל העולם החיצוני הוא מגרש משחקים רווחי לא פחות.

טיפים (לא כתובים בסילבוס) למי שחולם על תואר פרופסור וחופש כלכלי

אז אחרי שפתחנו את כל הקלפים, אולי אתם חולמים כרגע על קריירה אקדמית נוצצת וחשבון בנק תפוח. הנה כמה טיפים 'מבפנים' שיעזרו לכם להגשים את החלום, גם אקדמית וגם כלכלית:

• התמקדו במחקר פורץ דרך: הכסף הגדול באקדמיה, והיוקרה, מגיעים עם מחקר שמזיז את הגבינה. תמיד חפשו את ה"דבר הגדול הבא", ותהיו חלוצים בתחומכם. פרסומים בכתבי עת מובילים הם המפתח.
• בנו רשת קשרים בינלאומית: הכירו חוקרים מובילים בתחומכם מכל העולם. זה יפתח לכם דלתות לשיתופי פעולה, מענקי מחקר משותפים, והרצאות בינלאומיות. המיתוג האישי שלכם חשוב לא פחות מהתואר עצמו.
• היו 'רעבים' למענקים: אל תפחדו לכתוב הצעות מחקר, שוב ושוב. ככל שתצליחו לגייס יותר כסף, כך יגדל הפוטנציאל שלכם להכנסה נוספת וליצירת השפעה. זה משחק של מספרים.
• פתח מיומנויות מעבר למעבדה: יכולת הצגה, כישורי ניהול, ויכולת תקשורת הם קריטיים. פרופסור מצליח הוא לא רק מדען מבריק, אלא גם מנהל צוות, מנטור, ואיש יחסי ציבור של המחקר שלו.
• אל תשכחו את הבסיס הפיננסי: גם כפרופסורים, חשוב לנהל את הכספים בחכמה. השוואת ריביות על פקדונות, תכנון פנסיוני, והשקעות נכונות, הם חלק בלתי נפרד מהדרך לחופש כלכלי. אל תניחו שהאוניברסיטה תדאג להכל – קחו אחריות על עתידכם הפיננסי.

ש: האם כדאי לי ללמוד כדי להיות פרופסור רק בגלל הכסף?

ת: תשובה קצרה: לא. תשובה ארוכה: המסלול האקדמי ארוך, תובעני, ומצריך תשוקה אמיתית למחקר, הוראה, ולעיתים גם לפוליטיקה פנימית. הכסף, למרות שהוא יכול להיות משמעותי, הוא לרוב תוצר לוואי של מצוינות והתמדה, ולא הסיבה המרכזית. אם אתם אוהבים ללמוד, לחקור, ללמד ולשנות את העולם – אז אולי המסלול הזה בשבילכם. היתרונות הכלכליים הם בונוס נהדר, אבל לא המנוע העיקרי.

כפי שראינו, עולמם הפיננסי של הפרופסורים רחוק מלהיות פשוט או צנוע כמו שרבים נוטים לחשוב. מדובר במסלול ארוך, תובעני, ודורש המון כישרון ונחישות, אבל גם מסלול עם פוטנציאל כלכלי אדיר. השילוב של שכר בסיס מכובד, לצד מענקי מחקר נדיבים, תפקידי ניהול, והזדמנויות עסקיות מחוץ לאקדמיה, הופך את הפרופסורה למקצוע שיכול להניב לא רק סיפוק אינטלקטואלי עצום, אלא גם חופש כלכלי מרשים. אז בפעם הבאה שתראו פרופסור, דעו שלפניכם עומד לא רק איש אקדמיה מבריק, אלא אולי גם מומחה פיננסי או יזם שהצליח לפצח את הקוד לא רק של המחקר, אלא גם של הכיס. וזה, רבותיי, שווה הרבה יותר מציון עובר.