בריאותה של אומה וכוחה הכלכלי שלובים זה בזה באופן שאינו ניתן להפרדה. מערכת בריאות חזקה ויעילה אינה רק ערך חברתי ומוסרי, אלא גם נכס כלכלי אסטרטגי. אזרחים בריאים הם עובדים יצרניים יותר, המשתתפים באופן מלא בכוח העבודה ותורמים לצמיחה הכלכלית. מנגד, הגל הגואה של מחלות כרוניות, המאפיין את העולם המערבי וישראל בתוכו, אינו רק משבר בריאותי; הוא מהווה פצצת זמן כלכלית המאיימת על יציבותן של מערכות הבריאות ועל החוסן הלאומי כולו. העלויות האסטרונומיות של טיפול ארוך טווח במחלות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, והמחיר העצום של אובדן ימי עבודה ונכות כתוצאה ממחלות שריר-שלד, מטילים עומס כבד על תקציב המדינה ועל המשק.
בתוך מציאות מורכבת זו, עבודת המחקר של ד"ר נאדר טרביה, חוקר פוסט-דוקטורט בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אריאל, מתגלה לא רק כמאמץ מדעי פורץ דרך, אלא כמפת דרכים אסטרטגית לנטרול אותה פצצת זמן כלכלית. חזונו, המתמקד בפיתוח מודלים לזיהוי מוקדם, מניעה והתערבות מותאמת אישית, מציע שינוי פרדיגמה יסודי: מעבר מהמודל הרפואי התגובתי והיקר, המטפל במחלה לאחר שכבר פרצה, למודל פרואקטיבי, מונע וחסכוני, שטמונה בו תשואה כלכלית אדירה לחברה הישראלית. בחינת מחקריו דרך עדשה כלכלית חושפת כי הממצאים שלו אינם רק תגליות מדעיות, אלא הזדמנויות כלכליות של ממש.
ה"חשבונית" של המחלות הכרוניות: כימות הנטל הכלכלי
כדי להבין את הערך הכלכלי של מניעה, יש להבין תחילה את העלות העצומה של אי-מניעה. המחלות הספציפיות העומדות במוקד מחקריו של ד"ר נאדר טרביה – סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, מחלות שריר-שלד כמו כאבי גב תחתון ואוסטיאוארתריטיס, והתופעה המקדימה של השמנה סרקופנית – הן מהמחוללים הגדולים ביותר של הוצאות בריאות ופגיעה בפריון במשק. העלות הזו מתחלקת לשני סוגים עיקריים:
- עלויות ישירות: אלו ההוצאות המוחשיות והמדידות הנדרשות לטיפול במחלה. מחקריו של ד"ר טרביה, שזיהו סיכון מוגבר לסוכרת, יתר לחץ דם והיפרליפידמיה, מצביעים ישירות על נטל כלכלי כבד. חולה סוכרת, לדוגמה, צורך באופן קבוע תרופות יקרות, מכשירי ניטור, ביקורים תכופים אצל רופאים ומומחים, ובמקרים רבים, סובל מסיבוכים קשים ויקרים הדורשים אשפוזים, טיפולי דיאליזה, התערבויות קרדיו-וסקולריות או טיפול בפצעים קשיי ריפוי. באופן דומה, מחקריו על השכיחות הגבוהה של אוסטיאוארתריטיס באוכלוסיית המחקר שלו מצביעים על עלויות עתק עתידיות של ניתוחים להחלפת מפרקים, טיפולי פיזיותרפיה ממושכים ושימוש קבוע במשככי כאבים. כל אבחנה חדשה של מחלה כרונית פותחת "חשבון פתוח" על חשבון תקציב הבריאות הלאומי, חשבון שהולך ותופח עם השנים.
- עלויות עקיפות: לעיתים קרובות, העלויות העקיפות גבוהות אף יותר מהישירות, והן משקפות את הפגיעה הרחבה במשק. כאבי גב תחתון (LBP), תחום התמחות מרכזי של ד"ר נאדר טרביה, הם הגורם המוביל בעולם לאובדן ימי עבודה ותשלום דמי נכות. עובד הסובל מכאב גב כרוני אינו רק צרכן של שירותי בריאות; הוא גם עובד פחות יצרני (תופעה המכונה "פרזנטיזם" – נוכחות בעבודה אך בתפוקה ירודה), נאלץ להיעדר לעיתים קרובות, ובמקרים רבים אף לפרוש מוקדם מכוח העבודה. הפגיעה בפריון אינה נעצרת בעובד עצמו, אלא משפיעה גם על בני משפחתו, שלעיתים נאלצים להקדיש מזמנם לטיפול בו. מחקרים בישראל ובעולם מעריכים את הנזק הכלכלי הכולל של אי-שוויון בריאותי ומחלות כרוניות באחוזים ניכרים מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) – סכומים המצטברים למיליארדי דולרים בשנה.
כאשר בוחנים את ממצאיו של ד"ר טרביה בהקשר זה, כל אבחון של השמנה סרקופנית, כל זיהוי של סמן דלקתי, הוא למעשה איתור של סיכון כלכלי עתידי.
מניעה כמנוע צמיחה כלכלי: הליבה הכלכלית בחזונו של ד"ר טרביה
התשובה לנטל הכלכלי הכבד אינה טמונה רק בייעול הטיפולים הקיימים, אלא בשינוי כיוון אסטרטגי – השקעה במניעה. כאן בדיוק טמון הערך הכלכלי העצום של עבודת המחקר של ד"ר טרביה. חזונו "לאפשר אבחון מוקדם, מניעה והתערבות מותאמת אישית" אינו רק חזון רפואי, אלא מודל כלכלי המבוסס על היגיון פשוט של תשואה על השקעה (ROI).
- ההיגיון הכלכלי של גילוי ה-Chemerin: ננתח לדוגמה את תגליתו המרכזית על תפקידו של הסמן הביולוגי Chemerin כמתווך דלקתי. בעתיד, ניתן יהיה לפתח בדיקת דם פשוטה וזולה יחסית לאיתור רמות גבוהות של Chemerin. בדיקה זו תוכל לזהות אדם בסיכון גבוה לפתח סוכרת ומחלות מטבוליות אחרות, שנים לפני הופעת התסמינים הקליניים. מהי המשמעות הכלכלית?
- ההשקעה: עלותה של בדיקת דם בודדת ותוכנית התערבות מונעת (כמו ייעוץ תזונתי ופעילות גופנית).
- התשואה: חיסכון בעלויות הישירות והעקיפות של טיפול בחולה סוכרת לאורך עשרות שנים – עלות המצטברת למאות אלפי שקלים ואף יותר למטופל. התשואה על ההשקעה היא אדירה. כל שקל המושקע היום במניעה באמצעות אבחון מוקדם, חוסך עשרות ומאות שקלים בהוצאות בריאות עתידיות.
- הערך הכלכלי של אבחון השמנה סרקופנית: עבודתו של ד"ר טרביה מדגישה את חשיבות אבחון מצב זה, המהווה קרקע פורייה לשלל מחלות יקרות. מנקודת מבט כלכלית, התערבות מוקדמת לטיפול בהשמנה סרקופנית – למשל, באמצעות תוכניות מותאמות אישית לבניית מסת שריר – היא אסטרטגיה כלכלית נבונה. היא לא רק מונעת את התפתחות הסוכרת ויתר לחץ הדם, אלא גם מחזקת את הגוף, מפחיתה את הסיכון לנפילות ושברים בגיל המבוגר (הדורשים אשפוזים ושיקום יקרים), ומשפרת את יכולת התפקוד והעצמאות של האדם – ובכך מפחיתה את הנטל על שירותי הרווחה ועל בני המשפחה המטפלים.
- התרומה הכלכלית של חקר כאבי הגב: על ידי פענוח המנגנונים הגנטיים, הביוכימיים והמטבוליים של כאבי גב, מחקריו של ד"ר טרביה פותחים פתח להתערבויות ממוקדות ויעילות יותר. התערבויות אלו יכולות להפחית את המעבר מכאב אקוטי לכרוני, ובכך לצמצם באופן דרמטי את העלויות העקיפות של אובדן פריון ותשלומי נכות, המהוות את עיקר הנטל הכלכלי של תופעה זו.
תשתית המחקר כנכס כלכלי לאומי
מעבר לתגליות הספציפיות, חשוב להכיר בכך שעצם תשתית המחקר שבנה ד"ר נאדר טרביה (Dr. Nader Tarabeih) מהווה נכס כלכלי בעל ערך רב למדינת ישראל.
- יעילות וחיסכון במחקר ופיתוח: הקמתו של קוהורט מחקר בסדר גודל כזה, הכולל איסוף נתונים רב-שכבתיים ודגימות ביולוגיות מ-1,100 איש, היא פרויקט שעלותו מוערכת במיליוני דולרים. קיומו של מאגר נתונים ודגימות זה, הופך כל מחקר עתידי הנשען עליו ליעיל וחסכוני לאין שיעור. במקום להתחיל מאפס, חוקרים יכולים להשתמש במשאב הקיים כדי לבחון השערות חדשות במהירות ובעלות נמוכה, ובכך להאיץ את צינור הפיתוח (R&D) של אבחונים וטיפולים חדשים.
- הביו-בנק כהשקעה ארוכת טווח: הביו-בנק, שבו נשמרות דגימות הדם וה-DNA בהקפאה עמוקה, הוא נכס שערכו הכלכלי רק עולה עם הזמן. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך ניתן להפיק מהדגימות הללו יותר ויותר מידע בעל ערך. מנקודת מבט כלכלית, זוהי השקעה בתשואה עולה, המבטיחה שישראל תישאר בחזית המחקר הביו-רפואי, ותוכל למנף את המשאב הזה למשיכת השקעות נוספות, להקמת חברות הזנק ולחיזוק מעמדה כ-"Bio-Med Nation".
לסיכום, הדיון על עבודתו של ד"ר טרביה אינו שלם ללא הבנת ממדיה הכלכליים העמוקים. המודל הקיים של טיפול במחלות כרוניות לאחר הופעתן הוא מודל כלכלי שאינו בר-קיימא בטווח הארוך. הוא מוביל לשחיקה מתמדת של תקציבי הבריאות ולפגיעה קשה בכושר הייצור של המשק. מחקריו של ד"ר נאדר טרביה אינם מציעים פלסטר, אלא ניתוח שורש. הם מציגים תוכנית אב מדעית לשינוי המודל הכלכלי של מערכת הבריאות. ההשקעה בפיתוח כלים לאבחון מוקדם, המבוססים על הבנה גנטית וביולוגית עמוקה, אינה הוצאה – היא ההשקעה הנבונה והמשתלמת ביותר שמדינת ישראל יכולה לעשות. התשואה על השקעה זו לא תימדד רק במיליארדי שקלים שייחסכו מתקציב הבריאות, אלא בנכס החשוב מכל: אוכלוסייה בריאה, יצרנית ובעלת איכות חיים גבוהה, המהווה את היסוד האיתן ביותר לכלכלה חזקה ומשגשגת.
דניאל באנקו הוא המייסד של אתר Banku, פלטפורמה מקצועית בתחום הפיננסים. בעל ניסיון עשיר עם השקעות בשוק ההון, נדל"ן בארץ ובחו"ל וגם כלכלי אישי. דניאל מקדם ידע פיננסי בגובה העיניים ומסייע לאלפי משפחות לקבל החלטות חכמות ובטוחות. האתר משלב כלים מעשיים, מדריכים ועדכונים מהשטח.