הכנסה ממוצעת לפי גיל בישראל: המדריך המפורט והמקיף ביותר

הכנסה היא הרבה יותר מסתם מספר בחשבון הבנק. היא משקפת את מסלול הקריירה שלנו, את ההחלטות הכלכליות שקיבלנו, את המצב החברתי-כלכלי של המשפחה שהקמנו, ובמידה רבה, את הסיפור של חיינו. בישראל, מדינה בעלת דינמיקה כלכלית וחברתית ייחודית, סיפור ההכנסה שלנו מתפתח באופן מרתק לאורך השנים, מושפע משירות צבאי, לימודים אקדמיים, הקמת משפחה, צבירת ותק וניסיון, ועד ליציאה לגמלאות. המספרים חושפים תמונה מורכבת של הזדמנויות, אתגרים ופערים.

המאמר המקיף הזה יצלול לעומק הנתונים, ינתח את המספרים ויספק לכם את התמונה המלאה והמפורטת ביותר על הכנסה ממוצעת לפי גיל בישראל. לא נסתפק רק בהצגת נתונים יבשים; נסביר מדוע השכר משתנה בגילאים שונים, מהם הגורמים המרכזיים שמשפיעים על פוטנציאל ההשתכרות שלכם בכל שלב בחיים, וכיצד משתנים כמו מגדר, השכלה, מיקום גיאוגרפי וענף תעסוקה מעצבים את העתיד הכלכלי של כולנו.

בין אם אתם חיילים משוחררים בתחילת דרככם, הורים צעירים המנסים לאזן בין קריירה למשפחה, עובדים מנוסים בשיא כושר ההשתכרות שלכם, או אזרחים ותיקים המתכננים את עתידכם הכלכלי – המדריך הזה נועד עבורכם. הוא יספק לכם את כל התשובות שחיפשתם, יצייד אתכם בידע ובפרספקטיבה, ויעזור לכם להבין טוב יותר את מקומכם על מפת ההכנסות של ישראל.

תמונת מצב כללית: השכר בישראל בשנת 2024

לפני שנצלול לפילוח הגילאים, חשוב להבין את התמונה הכללית. על פי הנתונים המעודכנים ביותר של המוסד לביטוח לאומי, השכר החודשי הממוצע לשכיר בישראל בשנת 2024 עמד על 14,657 ש"ח (ברוטו). נתון זה מהווה עלייה של 5.5% בהשוואה לשנה הקודמת.

עם זאת, חשוב לזכור שהשכר הממוצע הוא מדד שיכול להיות מטעה. הוא מושפע מאוד ממשכורות גבוהות במיוחד בקצה העליון של הסקאלה (למשל, בענף ההייטק). מדד מדויק יותר למצבו של "העובד הממוצע" הוא השכר החציוני, שבו בדיוק מחצית מהעובדים מרוויחים יותר ממנו ומחציתם פחות. השכר החציוני ב-2024 עמד על 10,368 ש"ח (ברוטו). הפער הגדול בין השכר הממוצע לחציוני (כ-4,289 ש"ח) מצביע על אי-שוויון משמעותי בהתפלגות ההכנסות במשק הישראלי.

כעת, בואו נפרק את הנתונים הללו ונראה כיצד הם משתנים באופן דרמטי לאורך מעגל החיים.


מסע ההכנסה: ניתוח מפורט לפי קבוצות גיל

ההכנסה שלנו אינה סטטית. היא נעה במסלול שניתן לתאר כקשת – מתחילה נמוך, מטפסת בהדרגה, מגיעה לשיא בגילאי הביניים, ולבסוף יורדת עם ההתקרבות לגיל הפרישה והיציאה ממנו. נתונים עדכניים של הביטוח הלאומי לשנת 2024 ממחישים זאת היטב:

קבוצת גיל שכר חודשי ממוצע (ברוטו) – 2024
20 ופחות 3,032 ₪
20-29 8,434 ₪
30-39 15,684 ₪
40-49 18,958 ₪
50-59 19,472 ₪ (שיא ההכנסה)
60 ויותר 14,371 ₪

מקור: דו"ח השכר של הביטוח הלאומי, 2024

הגרף הזה מספר סיפור. בואו נפרק אותו לגורמים ונבין מה קורה בכל תחנה במסע.

תחנה ראשונה: גילאי ה-20 – בניית היסודות (שכר ממוצע: 8,434 ₪)

העשור השלישי לחיים הוא תקופה של התחלות. עבור רוב הישראלים, הוא מתחיל עם השחרור משירות צבאי או לאומי. בניגוד למדינות אחרות בעולם המערבי, שבהן צעירים נכנסים לשוק העבודה או לאקדמיה כבר בגיל 18, הישראלי הממוצע מתחיל את מסלול הקריירה שלו באיחור של שנתיים עד שלוש.

הגורמים המרכזיים המאפיינים את ההכנסה בגיל זה:

  • שירות צבאי: השירות עצמו מאופיין בהכנסה נמוכה מאוד (דמי קיום), אך הוא מהווה נקודת זינוק משמעותית עבור רבים. צעירים ששירתו ביחידות טכנולוגיות (כמו 8200) או בתפקידים פיקודיים רוכשים כישורים וקשרים שמתורגמים פעמים רבות לשכר גבוה יותר עם הכניסה לשוק האזרחי, במיוחד בתעשיית ההייטק.
  • עבודות "לא מקצועיות": בשנים הראשונות לאחר הצבא, רבים עובדים בעבודות זמניות או לא מקצועיות (מלצרות, מכירות, אבטחה) כדי לחסוך כסף לטיול הגדול או ללימודים. עבודות אלה מאופיינות בשכר נמוך יחסית.
  • לימודים אקדמיים: חלק ניכר מבני ה-20 הם סטודנטים. הם עובדים במשרות חלקיות, במשרות סטודנט, או שאינם עובדים כלל, מה שמוריד את ממוצע ההכנסה לקבוצת הגיל הזו. עם זאת, ההשקעה בלימודים היא קריטית לפוטנציאל ההשתכרות העתידי.
  • ותק אפסי: כעובדים חדשים בשוק, הוותק והניסיון המקצועי שלהם מינימליים. הם נמצאים בתחתית סולם השכר ברוב המקצועות.

למרות השכר הנמוך יחסית, זוהי תקופת השקעה קריטית בעתיד. ההחלטות המתקבלות בעשור זה – מה ללמוד, באיזה תחום להתחיל לעבוד, ואילו כישורים לרכוש – יקבעו במידה רבה את מסלול ההכנסה בעשורים הבאים.

תחנה שנייה: גילאי ה-30 – הצמיחה הגדולה (שכר ממוצע: 15,684 ₪)

בעשור הרביעי לחיים, אנו עדים לקפיצת המדרגה המשמעותית ביותר בהכנסה. השכר הממוצע כמעט ומכפיל את עצמו בהשוואה לעשור הקודם. זוהי התקופה שבה ההשקעות של גילאי ה-20 מתחילות להניב פירות.

הגורמים המרכזיים המאפיינים את ההכנסה בגיל זה:

  • צבירת ותק וניסיון: העובדים בגיל זה כבר אינם "טירונים". הם צברו מספר שנות ניסיון במקצועם, התמחו בתחומם, והפכו לעובדים יעילים ומוערכים יותר. הוותק מתורגם ישירות לשכר גבוה יותר.
  • התקדמות בקריירה: רבים מתחילים לעבור לתפקידים בכירים יותר, לנהל עובדים או פרויקטים, ולקחת על עצמם יותר אחריות. המעבר לתפקידי ניהול זוטרים או לתפקידי מומחה (Specialist) מגיע עם תגמול כספי הולם.
  • הקמת משפחה ו"קנס האימהות": זהו גם העשור שבו רוב הישראלים מקימים משפחה ומביאים ילדים לעולם. אירוע משמח זה טומן בחובו השפעה דרמטית על ההכנסה, ובמיוחד על הכנסתן של נשים. מחקר של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מצא כי בישראל קיים "קנס אימהוּת" משמעותי: שכרה של אישה יורד בממוצע בכ-28% לאחר לידת הילד הראשון, והפער הזה נשמר גם עשור לאחר מכן. הירידה נובעת בעיקר מצמצום היקף המשרה, בחירה במקומות עבודה גמישים יותר ששכרם נמוך יותר, והאטה בקידום. אצל גברים, לעומת זאת, לעיתים נצפית תופעה הפוכה של עלייה בשכר לאחר הולדת ילדים, מתוך תחושת אחריות מוגברת לפרנסת המשפחה.
  • יציבות תעסוקתית: בגילאים אלו, ישנה נטייה גדולה יותר להישאר במקום עבודה קבוע לאורך זמן, מה שמאפשר צבירת זכויות סוציאליות וקידום פנימי.

תחנה שלישית: גילאי ה-40 – שיא הקריירה מתקרב (שכר ממוצע: 18,958 ₪)

הכניסה לעשור החמישי מסמנת את הכניסה ל"שנות הזהב" של הקריירה. העלייה בשכר ממשיכה, אם כי בקצב מתון יותר מאשר בגילאי ה-30. העובדים בקבוצת גיל זו הם לרוב המנוסים, המיומנים והבכירים ביותר בארגון.

הגורמים המרכזיים המאפיינים את ההכנסה בגיל זה:

  • תפקידי ניהול בכירים: זהו הגיל שבו רבים מגיעים לתפקידי ניהול בכירים (מנהלי מחלקות, סמנכ"לים). תפקידים אלו מגיעים עם אחריות רבה, אך גם עם שכר גבוה, בונוסים, רכב חברה ותנאים נלווים נוספים.
  • מומחיות ומוניטין: עובדים שלא פנו למסלול ניהולי, מבססים את מעמדם כמומחים בתחומם. המוניטין המקצועי שצברו מאפשר להם לדרוש ולקבל שכר גבוה, לעבוד כיועצים, או לעבור לחברות מובילות המוכנות לשלם פרמיה על ניסיונם.
  • יציבות משפחתית: הילדים גדלים והופכים עצמאיים יותר, מה שמאפשר לעיתים קרובות, בעיקר לנשים, להשקיע מחדש בקריירה ולהגדיל את היקף המשרה או לחפש תפקידים תובעניים ומתגמלים יותר.
  • נטוורקינג: רשת הקשרים המקצועיים שנבנתה לאורך שני עשורים פותחת דלתות להזדמנויות חדשות, הצעות עבודה אטרקטיביות ושיתופי פעולה עסקיים.

תחנה רביעית: גילאי ה-50 – פסגת ההר (שכר ממוצע: 19,472 ₪)

ברוכים הבאים לפסגת ההר. קבוצת הגיל 50-59 היא בעלת ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר בישראל. זהו שיא כושר ההשתכרות, הנקודה שבה שילוב של ותק, ניסיון, בכירות ומוניטין מגיע למיצוי מקסימלי.

מדוע זהו גיל השיא?

  • מיצוי פוטנציאל הקידום: רוב אלו שהיו מיועדים להגיע לצמרת הניהולית או המקצועית, כבר נמצאים שם. הם קוצרים את פירות הקריירה הארוכה שבנו.
  • ירידה בעומס המשפחתי: הילדים לרוב כבר עזבו את הבית ("תסמונת הקן המתרוקן"), מה שמפחית את הלחץ הכלכלי ומאפשר התמקדות מלאה בקריירה.
  • קריירה שנייה: חלק מהעובדים בגיל זה, לאחר שצברו הון וניסיון, פונים ל"קריירה שנייה" – פותחים עסק עצמאי, הופכים ליועצים או למנטורים, וממנפים את הידע שצברו בדרכים חדשות ורווחיות.
  • שחיקת שכר מאוחרת: בעוד שבגילאים מאוחרים יותר נראה ירידה בשכר, בגילאי ה-50 רוב העובדים עדיין נחשבים חיוניים וחסינים יחסית מפני אפליה על רקע גיל.

תחנה חמישית: גילאי 60 ומעלה – הירידה המתונה וההכנה לפרישה (שכר ממוצע: 14,371 ₪)

לאחר שיא ההכנסה, מתחילה ירידה הדרגתית אך משמעותית בשכר הממוצע. חשוב לציין שהשכר הממוצע בגיל זה עדיין גבוה משמעותית מהממוצע הכללי במשק, אך הוא נמוך מהשיא של העשור הקודם.

הסיבות לירידה בהכנסה:

  • יציאה לפנסיה: גיל הפרישה הרשמי בישראל (67 לגברים, 62-65 לנשים) נופל בתוך קבוצת גיל זו. רבים פורשים מעבודתם ומתחילים לחיות מקצבאות פנסיה, שהן לרוב נמוכות משמעותית מהשכר האחרון.
  • צמצום משרה: עובדים רבים בוחרים להפחית את היקף המשרה שלהם כהכנה לפרישה, כדי ליהנות מיותר זמן פנוי.
  • אפליית גיל ("גילנות"): למרבה הצער, עובדים מבוגרים שמאבדים את מקום עבודתם בגיל זה מתקשים לעיתים קרובות למצוא עבודה חדשה ברמת שכר דומה. מעסיקים לעיתים מעדיפים עובדים צעירים ו"זולים" יותר, למרות הניסיון הרב של המבוגרים.
  • בעיות בריאות: באופן טבעי, בגילאים אלו עולה השכיחות של בעיות בריאותיות העלולות להשפיע על יכולת העבודה או על היקפה.
  • הכנסה מפנסיה וקצבאות: ההכנסה בגיל זה כבר אינה מבוססת רק על עבודה. היא כוללת קצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי, פנסיה מקרנות הפנסיה, ולעיתים הכנסות מהון (שוק ההון, נדל"ן). חשוב לציין שהכנסה מפנסיה אינה נלקחת בחשבון במבחן ההכנסות לקבלת קצבת אזרח ותיק.

מעבר לממוצע: גורמים נוספים שמעצבים את ההכנסה

הגיל הוא אולי הגורם המרכזי, אך הוא רחוק מלהיות הגורם היחיד. שורה של משתנים נוספים חוצים את קווי הגיל ויוצרים פערים משמעותיים בהכנסה.

פערים מגדריים: הסיפור שלא נגמר

אי אפשר לדבר על הכנסה בישראל מבלי להתייחס לפערי השכר העמוקים בין גברים לנשים. כפי שצוין, השכר החציוני של גברים גבוה בכ-40% מזה של נשים (12,033 ₪ לעומת 8,598 ₪ ב-2024).

הפער הזה אינו אחיד לאורך החיים. דו"ח הביטוח הלאומי מראה כי הפער בשכר בין גברים לנשים הולך וגדל עם הגיל, עד לגיל 60. בעוד שבגילאי ה-20 הפערים קטנים יחסית, הם מתרחבים משמעותית בגילאי ה-30 וה-40, בדיוק בתקופה של הקמת המשפחה וגידול הילדים. "קנס האימהות" הוא ההסבר המרכזי לתופעה, אך לא היחיד. גורמים נוספים כוללים:

  • "ענפים נשיים": נשים נוטות להתרכז בענפי תעסוקה שבהם השכר הממוצע נמוך יותר, כמו חינוך, סיעוד ועבודה סוציאלית ("מקצועות הטיפול").
  • ייצוג חסר בדרגות בכירות: למרות התקדמות מסוימת, נשים עדיין נמצאות בייצוג חסר בתפקידי ניהול בכירים ובענפים עתירי שכר כמו הייטק ופיננסים.
  • הבדלים בהיקף המשרה: נשים עובדות בממוצע פחות שעות מגברים, ולוקחות על עצמן חלק גדול יותר ממטלות הבית והטיפול בילדים.

השכלה: המפתח לדלתות הנכונות

רמת ההשכלה היא אחד המנבאים החזקים ביותר להכנסה עתידית. ככלל, ככל שתעודת ההשכלה גבוהה יותר, כך השכר הצפוי גבוה יותר בכל שלב בקריירה.

  • תואר ראשון: מהווה כיום תנאי סף בכניסה למקצועות רבים, ומקפיץ משמעותית את השכר ההתחלתי ואת פוטנציאל ההתקדמות בהשוואה לעובדים ללא תואר.
  • תואר שני ושלישי: התשואה על תואר שני, במיוחד בתחומים מבוקשים (מנהל עסקים, מדעי המחשב, הנדסה), היא גבוהה מאוד ופותחת דלתות לתפקידי ניהול בכירים ומחקר.
  • התחום קובע: לא כל התארים נולדו שווים. קיים פער עצום בין שכרם של בוגרי הנדסה ומדעי המחשב לבין שכרם של בוגרי מדעי הרוח והחברה. השכר ההתחלתי הממוצע לבוגר הנדסת תוכנה יכול להיות גבוה פי שלושה ויותר משכרו של בוגר תואר כללי במדעי הרוח.

גיאוגרפיה של הכנסה: הפער בין המרכז לפריפריה

המיקום הגיאוגרפי שלכם בישראל משפיע באופן דרמטי על פוטנציאל ההשתכרות. השכר הממוצע במרכז הארץ (גוש דן, אזור השרון) גבוה משמעותית מהשכר בפריפריה (צפון ודרום).

הסיבות לכך מגוונות:

  • ריכוז חברות: רוב החברות הגדולות, ובמיוחד חברות ההייטק והפיננסים, מרוכזות במרכז הארץ.
  • היצע משרות: היצע המשרות המתגמלות והבכירות גדול בהרבה במרכז.
  • יוקר המחיה: יוקר המחיה הגבוה במרכז (בעיקר מחירי הדיור) דוחף את רמות השכר כלפי מעלה.

לדוגמה, מהנדס תוכנה במרכז יכול להרוויח בממוצע כ-30% יותר מעמיתו בעל אותו ניסיון בדרום הארץ. הפער הזה קיים כמעט בכל ענפי המשק, והוא מהווה את אחד האתגרים החברתיים-כלכליים הגדולים של ישראל.

שכיר או עצמאי: שתי דרכים, הכנסה שונה

הבחירה בין מסלול קריירה כשכיר לבין הקמת עסק עצמאי משפיעה רבות על פרופיל ההכנסה לאורך החיים.

  • שכירים: נהנים מיציבות וביטחון תעסוקתי גדולים יותר, משכר קבוע, ומתנאים סוציאליים מובנים (פנסיה, ימי חופשה, מחלה). מסלול ההכנסה שלהם הוא לרוב הדרגתי וצפוי יותר, כפי שתואר בקשת הגילאים.
  • עצמאים: לוקחים על עצמם סיכון גדול יותר ומתמודדים עם חוסר ודאות, במיוחד בשנים הראשונות. הכנסתם יכולה להיות תנודתית מאוד. עם זאת, הפוטנציאל להכנסה גבוהה מאוד ("אקזיט" או עסק מצליח) קיים, אך הוא נחלתם של מעטים. מחקרים מראים כי באופן מפתיע, ההכנסה הממוצעת של עצמאים נמוכה לעיתים מזו של שכירים, אך שיעורם באוכלוסייה עולה עם הגיל, במיוחד מעל גיל 55, כאשר רבים ממנפים את ניסיונם והופכים ליועצים או פותחים עסק.

ענפי תעסוקה: לאן כדאי להשתייך?

 

הענף שבו אתם עובדים הוא כמובן גורם מכריע. ישנם ענפים "עשירים" וענפים "עניים" יותר:

  • הייטק ופיננסים: הענפים המובילים בפער ניכר את טבלאות השכר בישראל בכל קבוצות הגיל. השכר הממוצע בהייטק גבוה יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק.
  • מגזר ציבורי: השכר במגזר הציבורי (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות) מאופיין בביטחון תעסוקתי גבוה ובתוספות ותק سخاوتمندניות, אך השכר ההתחלתי לרוב נמוך יותר מהמגזר הפרטי. עם זאת, בגילאים מתקדמים ובוותק רב, השכר יכול להשתוות ואף לעבור את הממוצע במגזר הפרטי בענפים מסוימים.
  • חינוך ושירותים חברתיים: ענפים אלו, המאופיינים ברוב נשי, נמצאים בתחתית סולם השכר, למרות חשיבותם החברתית העצומה.
  • בינוי וחקלאות: ענפים המאופיינים בעבודה פיזית קשה ובשכר נמוך יחסית, למעט תפקידי ניהול והנדסה.

שאלות ותשובות: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

ש: מהי ההכנסה נטו (אחרי מסים) בכל גיל?

ת: זו שאלה מורכבת שתלויה במצב משפחתי, נקודות זיכוי, הפרשות לפנסיה ועוד. ככלל אצבע, מהשכר ברוטו יש להפחית מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. בגילאים הצעירים וברמות שכר נמוכות, הנטו קרוב יחסית לברוטו. ככל שהשכר עולה עם הגיל, כך עולים גם שיעורי המס השולי, והפער בין הברוטו לנטו גדל. לדוגמה, על הכנסה של 15,000 ₪ (אופייני לגילאי ה-30), שיעור המס המשולב (מס הכנסה וביטוח לאומי) יכול להגיע לכ-20%-25%. בגילאי 40-50 וברמות שכר של 25,000 ₪, שיעור המס המשולב יכול לטפס לאזור ה-30%-35% ואף יותר. חשוב להשתמש במחשבוני שכר כדי לקבל הערכה מדויקת.

ש: האם העלייה בהכנסה לאורך החיים מפצה על האינפלציה ויוקר המחיה?

ת: בדרך כלל, כן. העלייה הריאלית בשכר (כלומר, העלייה בניכוי האינפלציה) קיימת לאורך רוב שנות הקריירה. הקפיצה הגדולה בגילאי ה-30 וה-40 גדולה משמעותית מקצב עליית מדד המחירים לצרכן הממוצע. הבעיה מתחילה לקראת הפרישה ולאחריה, כאשר ההכנסה מפסיקה לעלות או יורדת, בעוד שיוקר המחיה (במיוחד הוצאות בריאות) ממשיך לעלות.

ש: מה אני יכול לעשות כדי למקסם את פוטנציאל ההכנסה שלי בכל גיל?

ת:

  • בשנות ה-20: השקיעו בהשכלה וברכישת כישורים מבוקשים. אל תפחדו להתחיל בתפקידים התחלתיים כדי לצבור ניסיון רלוונטי. בנו רשת קשרים.
  • בשנות ה-30: היו פרואקטיביים בניהול הקריירה. בקשו העלאות שכר, חפשו הזדמנויות קידום, ואל תהססו לעבור מקום עבודה אם אתם מרגישים שאתם "תקועים". המשיכו ללמוד ולהתפתח מקצועית.
  • בשנות ה-40 וה-50: מנפו את הניסיון והמוניטין שלכם. שקלו מעבר לתפקידי ניהול, ייעוץ, או פתיחת עסק. דאגו לחיסכון הפנסיוני שלכם באופן אקטיבי – אלו השנים הקריטיות ביותר להפרשות.
  • בשנות ה-60: אל תפסיקו לעבוד בבת אחת אם אינכם חייבים. שקלו מעבר הדרגתי לפרישה, עבודה כיועצים או במשרה חלקית. זה ישמור אתכם פעילים וישפר משמעותית את מצבכם הכלכלי.

ש: האם המגמות הללו צפויות להשתנות בעתיד?

ת: סביר להניח שכן. "כלכלת החלטורה" (Gig Economy), הארכת תוחלת החיים והשינויים הטכנולוגיים המהירים עשויים לשנות את מודל הקריירה המסורתי. ייתכן שבעתיד נראה מסלולי קריירה פחות ליניאריים, עם יותר מעברים בין מקצועות ותקופות של "לימוד מחדש" (Reskilling) באמצע החיים. ייתכן גם ששיא ההכנסה יוזז לגיל מאוחר יותר עם העלייה בגיל הפרישה.

נקודות למחשבה: מעבר למספרים

מסע ההכנסה לאורך החיים הוא מראה של החברה הישראלית כולה. הוא חושף את הערך שאנו נותנים לניסיון מול חדשנות, את הפערים המובנים בין קבוצות שונות באוכלוסייה, ואת האתגרים הניצבים בפנינו כמדינה: צמצום פערי שכר מגדריים, חיזוק הפריפריה, והבטחת קיום בכבוד לאזרחים הוותיקים.

הבנת המסלול הממוצע אינה גזירת גורל, אלא כלי רב עוצמה. היא מאפשרת לנו לתכנן קדימה, לקבל החלטות מושכלות, לזהות הזדמנויות ולהתמודד עם אתגרים. היא מזכירה לנו שבכל גיל ובכל שלב, יש לנו את היכולת להשפיע, לשנות ולעצב את עתידנו הכלכלי. השכר הוא אולי רק מספר, אבל הסיפור שהוא מספר – הוא הסיפור של כולנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top