כמה מרוויחה גננת בגן ילדים? הנתון שיפתיע אתכם במיוחד

טוב, בואו נדבר רגע על אחת הדמויות הכי משמעותיות בחיים של הילדים שלנו (ולא, אני לא מדבר על המסך שמולם). כן, כן, הגננת. האישה (או האיש!) שהופכים את הבוקר של הקטנטנים למסע מרתק, שסופגים נזלת, צרחות התלהבות, ולפעמים גם כמה נשיכות קטנות (ולא רק מהילדים, תאמינו לי). הם אלה שמלמדים אותם לשתף, לספור עד עשר בלי לבלוע את הלשון, ובעיקר – פשוט להיות יצורים חברתיים. עבודה קשה, דורשת המון סבלנות, יצירתיות, ואהבה ענקית.

אבל רגע, אם העבודה כל כך חשובה, כל כך משפיעה, ודורשת כל כך הרבה – כמה באמת שווה התפקיד הזה? כמה מקבלת גננת בסוף החודש על כל הבלגן המאורגן הזה? זה נושא שמרגיש לפעמים כמו קופסה שחורה. כולם מדברים על כמה שזה חשוב, אבל כשמגיעים לחשבונית… פה העניינים מתחילים להיות קצת יותר מורכבים. אז החלטנו לצלול עמוק, לפתוח את כל הכספות הנסתרות (טוב נו, פשוט להסתכל על המספרים והסכמים), ולהבין אחת ולתמיד – כמה באמת מרוויחים האנשים שמחזיקים את העתיד של כולנו בידיים קטנטנות ומרוחות בצבע גואש?

אם אתם רוצים לדעת אם זה מקצוע שאפשר "לעשות ממנו כסף" (בואו נהיה ריאלים, זה לא הייטק, אבל בטח יש פה איזה היגיון כלכלי), או אם אתם סתם סקרנים (וזה בסדר גמור!), הישארו איתנו. אנחנו הולכים לנפץ כמה מיתוסים, להציג את המספרים האמיתיים, ולהראות לכם את התמונה המלאה. מוכנים?

אז כמה באמת מרוויחה גננת? המספרים על השולחן

כשמדברים על שכר גננות בישראל, אי אפשר פשוט לזרוק מספר אחד באוויר. זה כמו לשאול "כמה עולה מכונית?". תלוי איזו מכונית, איזה מודל, מאיפה קניתם, ואיזה צבע היא (טוב, צבע פחות משפיע על מחיר אוטו, אבל הבנתם את הרעיון). בשכר גננות, זה תלוי בעיקר איפה הן עובדות: במגזר הציבורי (משרד החינוך) או במגזר הפרטי.

השכר במגזר הציבורי: טבלאות ודרגות – פחות סקסי ממה שזה נשמע

רוב הגננות בישראל עובדות במסגרת משרד החינוך. זה אומר שהשכר שלהן מוסדר בהסכמים קיבוציים. העיקרי שבהם הוא הסכם "אופק חדש" (לגננות בגני עירייה) או הסכם "עוז לתמורה" (לגננות בכיתות הגן בבתי ספר יסודיים, שזה פחות שכיח). שני ההסכמים האלה מגדירים טבלאות שכר מסודרות שמבוססות על כמה פרמטרים מרכזיים:

• ותק: ככל שעובדים יותר שנים, הדרגה עולה והשכר הבסיסי עולה. די פשוט והגיוני, לא?
• השכלה: האם יש תואר ראשון? שני? הכשרות נוספות? כל אלה מוסיפים נקודות זכות שמתורגמות לכסף בתלוש. תואר שני בהחלט מקפיץ את השכר ההתחלתי והכללי.
• היקף משרה: האם הגננת עובדת במשרה מלאה (100%) או חלקית? כמובן שהשכר מחושב בהתאם להיקף. גננת במשרה מלאה עובדת בדרך כלל 40 שעות שבועיות.
• תפקידים נוספים: האם היא גננת מובילה? מנהלת פדגוגית? עובדת בגן חינוך מיוחד? תפקידים אלה מזכים בדרך כלל בתוספות שכר.
• גודל הקבוצה: גם מספר הילדים בגן יכול להשפיע, לפעמים מקבלים תוספת עבור גנים גדולים במיוחד או עבור עבודה עם סייעת אחת בלבד.

בואו נדבר מספרים, פחות או יותר, כי זה משתנה. גננת מתחילה, מיד אחרי הלימודים, עם תואר ראשון, יכולה להרוויח במגזר הציבורי בערך 8,000-9,500 ש"ח ברוטו למשרה מלאה. זה לא סכום שגורם לכם לרצות לפרוש מוקדם ולהשקיע בנדל"ן בחו"ל מחר בבוקר. אבל! זה רק שכר בסיס. עם ותק והשכלה, השכר עולה בצורה די משמעותית.

גננת ותיקה, נגיד אחרי 10-15 שנות ניסיון, עם תואר שני, יכולה להגיע כבר לטווח של 12,000-15,000 ש"ח ברוטו, ולפעמים אפילו יותר אם היא בתפקיד ניהולי או עובדת בגן חינוך מיוחד. יש גם תוספות כמו גמול השתלמות (על קורסים והשתלמויות מקצועיות) וגמול ניהול. אז כן, יש לאן לצמוח בתוך המערכת הציבורית.

ומה קורה בגנים הפרטיים? עולם אחר לגמרי?

הסיפור בגנים הפרטיים מורכב עוד יותר. כאן אין טבלאות שכר אחידות שמוכתבות על ידי משרד ממשלתי. כל גן פרטי הוא עסק בפני עצמו, והשכר נקבע בדרך כלל במשא ומתן ישיר בין הגננת לבעל הגן. זה אומר שיכולים להיות פערים ענקיים בין גן לגן, ובין גננת לגננת באותו גן.

בגנים פרטיים יוקרתיים באזורי ביקוש, גננת מנוסה עם שם טוב יכולה להרוויח סכומים דומים ואפילו גבוהים יותר מאשר במגזר הציבורי, לעיתים קרובות מתחיל ב-10,000 ש"ח ויכול לטפס ל-15,000 ואף 20,000 ש"ח ברוטו לחודש, במיוחד אם הן מנהלות את הגן או בעלות הגן בעצמן. אבל מנגד, בגנים פרטיים קטנים או פחות מבוססים, במיוחד אלה שעובדים עם קבוצות קטנות או באזורים פחות עשירים, השכר יכול להיות נמוך משמעותית, לעיתים אפילו שכר מינימום או קרוב לו.

ההבדל המרכזי כאן הוא היעדר הביטחון התעסוקתי והסוציאלי שקיים במגזר הציבורי. בגן פרטי, התנאים הסוציאליים (פנסיה, ימי חופשה, ימי מחלה, קרן השתלמות) נקבעים גם הם לרוב באופן פרטני, ולפעמים הם פחות נדיבים מאשר במגזר הציבורי. מצד שני, יש יותר גמישות ופוטנציאל להרוויח יותר אם את גננת יוצאת דופן ויודעת לשווק את עצמך ואת הגן.

זה לא רק התלוש: מה עוד משחק תפקיד במשכורת? 3 דברים קריטיים!

אמרנו שזה מורכב, נכון? אז בואו ניכנס לעוד כמה ניואנסים שמשפיעים על המספר הסופי שמגיע לחשבון הבנק בסוף החודש. כי זה לא רק "שכר בסיס", יש עוד דברים מסביב שחשוב להכיר.

ותק וניסיון: האם שנים של ידע שווה כסף? ברור!

כמו בהרבה מקצועות, ניסיון משתלם. במגזר הציבורי זה מובנה בטבלאות השכר – ככל שהותק מצטבר, הדרגה עולה אוטומטית והשכר גדל. זה יוצר מדרגות שכר מסודרות ומאפשר לגננות ותיקות להגיע לסכומים יפים יותר מהשכר ההתחלתי הצנוע. בגנים פרטיים זה קצת פחות אוטומטי, אבל גננת עם המלצות, ניסיון מוכח ועבודה טובה לאורך שנים תהיה בעמדת מיקוח טובה יותר ותוכל לדרוש ולקבל שכר גבוה יותר מגננת מתחילה.

השכלה והכשרות נוספות: האם תואר שני באמת משנה? בהחלט!

גננת עם תואר אקדמי (בדרך כלל תואר ראשון בחינוך לגיל הרך או בתחום קרוב עם תעודת הוראה) מרוויחה יותר מגננת ללא תואר. במגזר הציבורי, תואר שני מזכה בתוספת שכר משמעותית. גם השתלמויות מקצועיות, קורסים בנושאי חינוך מיוחד, טיפול באומנויות, ועוד – יכולים להוסיף גמולי השתלמות שמשפיעים על השכר החודשי. השקעה בידע ובהתפתחות מקצועית בהחלט מחזירה את עצמה, לפחות מבחינה כספית, במקצוע הזה.

היקף משרה ותפקידים מיוחדים: לא רק 8 עד 4 – יש עוד דברים לעשות!

גננת עובדת במשרה מלאה (40 שעות) תרוויח כמובן יותר מגננת במשרה חלקית. אבל מעבר לשעות הפרונטליות עם הילדים, גננות רבות מבצעות תפקידים נוספים: ריכוז פדגוגי, הדרכת סייעות, ניהול גן גדול, עבודה בגן חינוך מיוחד (שדורש הכשרה נוספת ומתגמל יותר), ועוד. כל אלה מביאים איתם תוספות שכר שמשפיעות על הסכום הסופי בתלוש. אז אם אתם שואלים כמה מרוויחה "גננת", כדאי לדעת מה בדיוק היא עושה מעבר ל"לשחק עם ילדים".

מעבר למשכורת הבסיסית: הפנסיה, ההטבות ומה שביניהם – הפינוקים הקטנים (והגדולים)

שכר ברוטו זה רק חלק מהסיפור. יש עוד תנאים סוציאליים והטבות שמהווים חלק משמעותי משווי המשרה הכולל, במיוחד במגזר הציבורי.

פנסיה והשתלמות: העתיד הכלכלי של הגננת – וגם ההווה?

במגזר הציבורי, הגננות זכאיות לקרן פנסיה מסודרת עם הפרשות משמעותיות הן מצד הגננת והן מצד המעסיק (משרד החינוך/רשות מקומית). הפרשות אלו מצטברות לאורך שנות העבודה ומבטיחות קצבת פנסיה סבירה יחסית בגיל פרישה. בנוסף, הן זכאיות לקרן השתלמות, שזה סוג של חיסכון לטווח בינוני עם הטבות מס משמעותיות. הסכומים האלה לא נראים בתלוש החודשי כשכר נטו, אבל הם שווים הרבה מאוד כסף בטווח הארוך. זה משהו שכשחושבים איך לפרוש מוקדם, צריך לקחת בחשבון.

בגנים פרטיים, המצב פחות אחיד. החוק מחייב הפרשה לפנסיה, אבל שיעורי ההפרשה ותנאי קרן ההשתלמות (אם בכלל קיימת) יכולים להשתנות מאוד. חשוב לגננות בגנים פרטיים לוודא שהתנאים הסוציאליים שלהן מסודרים ומאפשרים להן לבנות עתיד פיננסי בטוח.

חופשות וימי מחלה: כמה באמת עובדים? זה לא כמו בבנק!

אחד היתרונות (או החסרונות, תלוי את מי שואלים) של עבודה במערכת החינוך הוא מבנה החופשות. גננות נהנות מחופשות ארוכות יחסית בחגים ובקיץ, שמתואמות עם לוח החופשות של בתי הספר והגנים. ימי החופשה האלה הם יתרון משמעותי מבחינת איכות חיים וזמן למשפחה, למרות שלפעמים הם מבלבלים את העולם העסקי הרגיל (שבו כולם עובדים כשמערכת החינוך בחופש). יש גם צבירה של ימי מחלה, שנותנת ביטחון במקרה של צורך.

בגנים פרטיים, שוב, אין אחידות. יש גנים שמאמצים לוח חופשות דומה למגזר הציבורי, ויש כאלה שעובדים ברציפות עם מעט ימי חופשה, מה שיכול להשפיע על מספר ימי העבודה השנתיים ועל התשלום הכולל. חשוב לברר את התנאים הסוציאליים המלאים ולא רק את שכר הברוטו החודשי.

האתגרים הכלכליים של המקצוע והתקווה לעתיד? סיפור לא פשוט

אין מה לייפות את זה, בהשוואה למקצועות אחרים שדורשים השכלה אקדמית והרבה אחריות (כמו עורכי דין או מהנדסים), השכר ההתחלתי של גננת הוא נמוך יחסית. זה יוצר אתגרים כלכליים, במיוחד לגננות צעירות שצריכות להתמודד עם יוקר המחיה הגבוה בישראל. קשה לקנות דירה בלי הון עצמי רק על שכר של גננת מתחילה, למשל. זה דורש תכנון פיננסי קפדני ולפעמים גם השלמת הכנסה או תמיכה חיצונית.

פערים וקשיים: למה עדיין לא מספיק, ולמי?

הפערים בין המגזר הציבורי לפרטי, ובין גננות בתוך המגזרים, יכולים להיות גדולים. גננות רבות בגנים פרטיים מתמודדות עם שכר נמוך ותנאים סוציאליים מינימליים. גם במגזר הציבורי, השכר ההתחלתי אינו מספיק כדי למשוך מספיק צעירים למקצוע, מה שיוצר מחסור בגננות ופוגע באיכות החינוך. זה מעגל קסמים שלילי – שכר לא אטרקטיבי -> פחות מועמדות איכותיות -> מחסור בגננות -> עומס על הקיימות -> שחיקה -> פחות אטרקטיביות… הבנתם את הרעיון.

רפורמות והסכמים: האם משהו עומד להשתנות? תמיד יש תקווה (וקצת מאבק)

השכר ותנאי ההעסקה של גננות הם נושא שחוזר ועולה לדיון ציבורי ופוליטי, ובצדק. הסכמים קיבוציים חדשים במגזר הציבורי (כמו ההסכם האחרון "עוז לתמורה" ו"אופק חדש" שעברו עדכונים) אכן שפרו את תנאי הגננות במידה מסוימת, במיוחד לגננות צעירות ובתחילת דרכן. יש הכרה בחשיבות המקצוע וצורך לשפר את מעמדו הכלכלי כדי למשוך אליו את הטובים ביותר. אבל הדרך עוד ארוכה, והפערים עדיין קיימים.

אז איך מתמודדים עם השכר? קצת תכלס!

אם אתם גננות או שוקלים להיות כאלה, או סתם מתעניינים בניהול פיננסי בלי קשר למקצוע הספציפי, הנה כמה טיפים שיכולים לעזור לנהל את הכסף בצורה חכמה, גם עם שכר שהוא לא "עושה אותך מיליונר מחר בבוקר":

• תקציב אישי: כן, כן, המילה המפחידה. אבל זה הכי חשוב. לדעת לאן הכסף הולך מאפשר לכם לשלוט בו ולא שהוא ישלוט בכם. איך לחסוך כסף כל חודש מתחיל בהבנה של ההוצאות.
• חיסכון קבוע: גם סכום קטן בכל חודש מצטבר. תוכניות חיסכון אוטומטיות או השוואת ריביות על פקדונות יכולות להיות נקודת התחלה מצוינת. המטרה היא לבנות איך לחסוך מיליון שקלים? מתחילים עם השקל הראשון!
• השקעה לטווח ארוך: אחרי שיש כרית ביטחון, כדאי לשקול להשקיע את הכסף שנחסך. גם סכומים יחסית קטנים כמו איפה להשקיע 200 אלף שקל יכולים לייצר תשואה לאורך זמן. הבנה של איך מחשבים תשואה שנתית היא קריטית כאן.
• מינוף השכלה וותק: במגזר הציבורי, הקפידו לנצל כל אפשרות לגמולי השתלמות וצבירת ותק. זה משתלם כלכלית.
• משא ומתן (במגזר הפרטי): אל תפחדו לדרוש את מה שמגיע לכם, במיוחד אם יש לכם ניסיון והמלצות טובות. הכירו את השוק ואת השכר המקובל באזור שלכם.
• תנאים סוציאליים: ודאו שהפרשות הפנסיה וקרן ההשתלמות (במגזר הפרטי) מבוצעות כחוק ובאופן שמשרת את האינטרסים הפיננסיים שלכם בטווח הארוך.

שאלות ותשובות מהירות:

ש: האם גננת עם תואר שני מרוויחה הרבה יותר?
ת: כן, במגזר הציבורי תואר שני מקפיץ את השכר הבסיסי משמעותית ומאפשר קפיצת דרגה מהירה יותר.

ש: האם יש הבדל בשכר בין גננת בגן עירייה לגננת בגן פרטי?
ת: בהחלט. בגן עירייה השכר מוסדר לפי טבלאות משרד החינוך (אופק חדש), ובגן פרטי השכר נקבע במשא ומתן ויכול להיות גבוה או נמוך יותר, עם פחות ביטחון סוציאלי בדרך כלל.

ש: כמה שעות עובדת גננת במשרה מלאה?
ת: במגזר הציבורי, משרה מלאה היא בדרך כלל 40 שעות שבועיות.

ש: האם ותק משפיע משמעותית על השכר?
ת: כן, במיוחד במגזר הציבורי. כל שנה נוספת מעלה את הדרגה ואת השכר הבסיסי. בגנים פרטיים זה גם משפיע אבל פחות אוטומטי.

ש: האם גננות חינוך מיוחד מרוויחות יותר?
ת: כן, גננות שעובדות בגנים של חינוך מיוחד מקבלות בדרך כלל תוספות שכר בשל הדרישות הייחודיות של התפקיד והצורך בהכשרה נוספת.

לסיכום: שכר הגננת – תמונת מראה של החברה?

אז ראינו ששכר הגננת בישראל הוא לא אחיד, הוא מושפע מהרבה גורמים – מהמגזר שבו היא עובדת, דרך הוותק וההשכלה שלה, ועד לתפקידים הספציפיים שהיא ממלאת. השכר ההתחלתי במגזר הציבורי נחשב לצנוע, אך יש פוטנציאל עלייה עם צבירת ותק והשכלה. במגזר הפרטי יש טווח רחב יותר, עם פוטנציאל גבוה יותר לגננות מנוסות ומוערכות, אך גם סיכון נמוך יותר ויותר תנאים סוציאליים פחות מובטחים.

למרות השיפורים בהסכמים האחרונים, מקצוע הגננת עדיין לא מתוגמל כלכלית כפי שרבים חושבים שהוא צריך להיות, בהתחשב בחשיבותו ובאחריות העצומה הכרוכה בו. אבל חשוב לזכור שהשכר הוא רק חלק מהתמונה הכוללת. יש גם סיפוק אדיר, השפעה עצומה על דור העתיד, ותנאי עבודה מסוימים (כמו החופשות) שהם יתרון עבור רבים.

להבין את מבנה השכר והתנאים של הגננות זה לא רק חשוב עבור מי שנמצא במקצוע או שוקל להיכנס אליו, אלא גם עבורנו, כחברה. השכר שמשלמים למחנכים של הילדים שלנו משקף את הערך שאנחנו מייחסים לחינוך בגיל הרך. אולי המספרים היבשים בתלוש לא תמיד מספרים את כל הסיפור, אבל הם בהחלט נותנים אינדיקציה טובה למקום שבו אנחנו עומדים.

וזכרו, לא משנה מה גובה השכר, ניהול פיננסי נכון הוא המפתח. בין אם אתם גננים, מתכנתים או אמני רחוב, להבין איך לחסוך כסף כל חודש, איפה להשקיע 200 אלף שקל (אם הגעתם לסכום כזה, כל הכבוד!), או סתם לבחור כרטיס חוץ בנקאי מתאים – זה יאפשר לכם להפיק את המקסימום מהכסף שאתם מרוויחים ולבנות עתיד כלכלי טוב יותר.