איך לדעת באיזה עשירון אני בתוך דקה?

"איפה אני בסולם?" המדריך המקיף להבנת העשירונים, המאיון והאלפיון העליון בישראל – ומה כל זה אומר עליכם

לכולנו יש את החבר הזה שמסתובב עם האייפון האחרון שיצא, נוהג ברכב מנקר עיניים, ומעלה לאינסטגרם תמונות מחופשות שנראות כאילו נלקחו מקטלוג יוקרתי.

הרגעים האלה, לצד חשבון החשמל שמגיע תמיד בזמן הכי פחות נוח, גורמים לנו לעצור לרגע ולשאול: איך המצב הכלכלי שלי באמת, ביחס לאחרים? האם אני "בסדר"? אולי אפילו במצב טוב יותר משנדמה לי? ואם לא בדיוק כפי שקיוויתי, מה הכלים העומדים לרשותי כדי לשנות, לשפר, ולהתקדם?

השאלות הללו נוגעות בעצב חשוף של החיים המודרניים, במיוחד בחברה הישראלית הדינמית והתחרותית. תחושת אי-הוודאות לגבי המיקום הכלכלי שלנו היא טבעית, אך היא גם יכולה להיות מקור למתח ותסכול. החדשות הטובות הן שאינכם צריכים להישאר בערפל. קיימים כלים ומושגים ברורים המאפשרים לנו לקבל תמונה מדויקת יותר של מצבנו הפיננסי ביחס לשאר האוכלוסייה. המושג המרכזי והמוכר ביותר בהקשר זה הוא "עשירונים".

אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להבין אחת ולתמיד מה זה אומר "להיות בעשירון השביעי", איך בדיוק בודקים איפה אתם ממוקמים, ומה המשמעות המעשית של המידע הזה לחיי היומיום ולתכנון העתיד שלכם – הגעתם למקום הנכון. במאמר זה נצא למסע מפורט אל תוך עולם חלוקת ההכנסות בישראל.

נצלול לעומק מושג העשירונים, נבין איך הם מחושבים, נציג נתונים עדכניים על רמות ההכנסה בכל עשירון, נרחיב את היריעה אל המאיון והאלפיון העליון – הקבוצות המכניסות ביותר במשק, נסביר כיצד תוכלו לבדוק את מיקומכם בסולם הזה, וננתח את המשמעויות והאסטרטגיות האפשריות לצמיחה כלכלית אישית. הגיע הזמן להחליף את התחושות והניחושים בידע מבוסס, לקבל פרספקטיבה רחבה על מקומכם במפת ההכנסות הישראלית, ואולי אף לגלות את עצמכם מחדש מבחינה כלכלית.

יסודות הכרחיים: מהו עשירון וכיצד הוא נקבע? פענוח המנגנון

לפני שנצלול למספרים ולמשמעויות, חיוני ליישר קו ולהבין את ההיגיון הבסיסי מאחורי מושג העשירון. במילים הפשוטות ביותר, עשירון הוא כלי סטטיסטי לחלוקת האוכלוסייה לעשר קבוצות שוות גודל, המסודרות לפי רמת הכנסה.

תארו לעצמכם שאנחנו אוספים נתונים על ההכנסה החודשית של כל משקי הבית בישראל.

כעת, אנחנו מסדרים את כל משקי הבית האלה בשורה ארוכה, מהמשפחה עם ההכנסה הנמוכה ביותר ועד למשפחה עם ההכנסה הגבוהה ביותר. את השורה הארוכה הזו אנחנו מחלקים לעשרה מקטעים שווים בגודלם. כל מקטע כזה הוא עשירון:

• העשירון הראשון (התחתון): כולל את 10% ממשקי הבית עם ההכנסות הנמוכות ביותר בישראל.
• העשירון השני: כולל את 10% הבאים בתור (אלה שמרוויחים יותר מהעשירון הראשון אך פחות מהשלישי).
• וכך הלאה…
• העשירון העשירי (העליון): כולל את 10% ממשקי הבית עם ההכנסות הגבוהות ביותר בישראל.

חשוב להדגיש מספר נקודות מפתח לגבי חישוב העשירונים:

1. מקור הנתונים: הגוף המרכזי בישראל שאחראי על איסוף הנתונים וחישוב העשירונים הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הנתונים נאספים בעיקר באמצעות "סקר הוצאות משק הבית", סקר מקיף הנערך מדי שנה. גופים נוספים כמו המוסד לביטוח לאומי ורשות המסים מפרסמים גם הם נתונים רלוונטיים, לעיתים עם הגדרות מעט שונות.
2. יחידת המדידה: לרוב, החישוב מתבסס על הכנסה כספית של משק הבית, ולא על הכנסה של אדם בודד. משק בית מוגדר כאדם או קבוצת אנשים הגרים יחד ומנהלים תקציב משותף.
3. סוג ההכנסה: קיימת הבחנה חשובה בין הכנסה ברוטו (ההכנסה הכוללת לפני ניכוי מסים ותשלומי חובה כמו ביטוח לאומי ומס בריאות) לבין הכנסה נטו (ההכנסה הפנויה, מה ש"נשאר ביד" אחרי הניכויים). נתוני העשירונים מתפרסמים לעיתים לפי ברוטו ולעיתים לפי נטו. במאמר זה נתמקד בעיקר בנתוני ברוטו, כיוון שהם נפוצים יותר בדיווחים הרשמיים על חלוקת ההכנסות הכללית, אך נציין גם את ההבדלים והמשמעויות.
4. הכנסה "סטנדרטית": לעיתים, כדי להשוות באופן מדויק יותר בין משקי בית בגדלים שונים, משתמשים במושג "הכנסה נטו לנפש סטנדרטית". גישה זו לוקחת בחשבון שמשק בית גדול יותר נהנה מ"יתרונות לגודל" (למשל, הוצאות דיור או חשמל לא גדלות באופן פרופורציונלי עם כל נפש נוספת). מחשבונים מסוימים (כמו זה של הלמ"ס) משתמשים בגישה זו.
5. עדכניות: נתוני העשירונים מתעדכנים מדי שנה, ולכן תמיד חשוב לשים לב לאיזו שנה הנתונים מתייחסים. עקב הזמן הדרוש לאיסוף ועיבוד הנתונים, הנתונים העדכניים ביותר שזמינים לציבור כיום (אמצע 2025) מתייחסים בדרך כלל לשנת 2023 או לסוף 2023/תחילת 2024.

מפת ההכנסות של ישראל: הצצה מפורטת לעשירונים (נתוני ברוטו חודשי למשק בית, הערכות לסוף 2023/תחילת 2024)

כעת, ניגש לנתונים עצמם. חשוב לזכור שאלו הערכות ממוצעות וספים המבוססים על פרסומי הלמ"ס וגופים נוספים מהתקופה האחרונה. המספרים המדויקים עשויים להשתנות מעט בין מקורות שונים ומשנה לשנה.

• עשירון ראשון (1): הכנסה ממוצעת 3,000 – 5,500 ₪

  • סף כניסה: ההכנסה הנמוכה ביותר במשק.
  • מאפיינים: משקי בית אלו נאבקים לעיתים קרובות לכיסוי צרכים בסיסיים. רבים מהם נסמכים על קצבאות (אבטחת הכנסה, נכות, זקנה), או עובדים בעבודות חלקיות בשכר מינימום. הקושי הכלכלי כאן הוא משמעותי ויום-יומי.

• עשירון שני (2): הכנסה ממוצעת 8,000 – 9,500 ₪

  • מאפיינים: עדיין רמת הכנסה נמוכה מאוד, המקשה על התנהלות כלכלית שוטפת ואינה מאפשרת כמעט חיסכון. לעיתים קרובות מדובר במשפחות בהן מפרנס יחיד בשכר נמוך או שני מפרנסים בשכר מינימום חלקי.

• עשירון שלישי (3): הכנסה ממוצעת 12,000 – 13,500 ₪

  • מאפיינים: ההכנסה מתחילה לאפשר מעט יותר "אוויר לנשימה", אך עדיין מדובר ברמת חיים צנועה מאוד. היכולת לחסוך או להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות מוגבלת ביותר.

• עשירון רביעי (4): הכנסה ממוצעת 15,500 – 17,000 ₪

  • מאפיינים: הכניסה לאזור ה"בינוני-נמוך". משקי בית אלו מצליחים לרוב לכסות את ההוצאות השוטפות, אך נדרשים לתכנון תקציבי קפדני. חיסכון משמעותי או רכישות גדולות (כמו רכב חדש) מהווים אתגר.

• עשירון חמישי (5): הכנסה ממוצעת 18,500 – 20,000 ₪

  • מאפיינים: אזור ההכנסה החציונית למשק בית בישראל נמצא לרוב סביב עשירון זה (כלומר, מחצית ממשקי הבית מרוויחים יותר, ומחציתם פחות). רמת חיים בסיסית ומעלה, אך עדיין רחוקה מרווחה כלכלית. היכולת לחסוך לפנסיה או לרכישת דירה מתחילה להופיע, אך דורשת מאמץ.

• עשירון שישי (6): הכנסה ממוצעת 22,000 – 24,000 ₪

  • מאפיינים: נחשב לחלק המרכזי של מעמד הביניים הישראלי. רמת חיים סבירה, יכולת להתמודד עם הוצאות מחיה, ולרוב גם יכולת חיסכון מסוימת, אם כי לא תמיד משמעותית, במיוחד במרכז הארץ.

• עשירון שביעי (7): הכנסה ממוצעת 26,000 – 28,500 ₪

  • מאפיינים: מעמד ביניים מבוסס. ישנה יציבות כלכלית גדולה יותר, ופנאי רב יותר להחלטות צרכניות (חופשות, רכב משפחתי). יכולת החיסכון וההשקעה משתפרת.

• עשירון שמיני (8): הכנסה ממוצעת 32,000 – 35,000 ₪

  • מאפיינים: קצהו העליון של מעמד הביניים. רמת חיים נוחה, יכולת חיסכון והשקעה טובה יותר, ואפשרויות צריכה מגוונות. לעיתים קרובות מדובר בזוג הורים עם קריירות מקצועיות יציבות.

• עשירון תשיעי (9): הכנסה ממוצעת 41,000 – 45,000 ₪

  • סף כניסה משוער: כ-38,000 – 40,000 ₪.
  • מאפיינים: מעמד בינוני-גבוה. ההכנסה כאן גבוהה משמעותית מהממוצע הארצי. משקי בית אלו נהנים מרווחה כלכלית ניכרת, יכולת חיסכון והשקעה גבוהה, ואפשרות לממן רמת חיים גבוהה (חינוך פרטי, חופשות יקרות, נכסים).

• עשירון עשירי (10): הכנסה ממוצעת כ-75,000 ₪ ומעלה

  • סף כניסה משוער: כ-50,000 – 55,000 ₪ ברוטו למשק בית.
  • מאפיינים: זהו העשירון העליון, הכולל את 10% ממשקי הבית בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר. חשוב להבין שהממוצע (כ-75,000 ₪) בעשירון זה מוטה כלפי מעלה באופן דרמטי על ידי ההכנסות האסטרונומיות של קבוצות קטנות מאוד בקצה העליון שלו (המאיון והאלפיון העליון, עליהם נרחיב בהמשך). רוב המשפחות בעשירון זה מרוויחות קרוב יותר לסף הכניסה מאשר לממוצע. משקי בית אלו נהנים מרווחה כלכלית גבוהה מאוד, לרוב בעלי נכסים משמעותיים, ויכולת השקעה נרחבת.

מעבר לעשירונים: הכירו את המאיון והאלפיון העליון – קצה הפירמידה

חלוקת ההכנסות בישראל, כמו במדינות רבות, מאופיינת בריכוזיות גבוהה בקצה העליון. העשירון העליון לבדו אינו מספיק כדי לתאר את הפערים העצומים בהכנסות, ולכן משתמשים גם בחלוקות מפורטות יותר:

• המאיון העליון (Top 1%): מועדון ה-1%

  • הגדרה: 1% ממשקי הבית או הנישומים (תלוי בהגדרה) בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר בישראל.
  • סף כניסה: כדי להיכנס למועדון האקסקלוסיבי הזה, נדרשת הכנסה חודשית ברוטו של כ-75,000 – 85,000 ₪ ליחיד (שכיר/עצמאי), או כ-130,000 – 150,000 ₪ למשק בית (הנתונים משתנים ותלויים במקור ובשנה).
  • הכנסה ממוצעת: ההכנסה הממוצעת של חברי המאיון העליון גבוהה משמעותית מסף הכניסה, ויכולה להגיע לכ-150,000 – 200,000 ₪ בחודש ואף יותר.
  • מי נמצא שם? קבוצה זו כוללת לרוב בכירים מאוד במשק (מנכ"לים, סמנכ"לים בחברות גדולות ובינלאומיות), שותפים בכירים בפירמות עורכי דין וראיית חשבון מובילות, רופאים מומחים בכירים ובעלי קליניקות פרטיות מצליחות, יזמי הייטק מצליחים (גם לפני אקזיט גדול), ובעלי עסקים גדולים ורווחיים.
  • דוגמה: מנהלת בכירה בחברת הייטק גלובלית המרוויחה 90,000 ₪ ברוטו בחודש, או זוג רואי חשבון שותפים בפירמה גדולה שמכניסים יחד 160,000 ₪ ברוטו בחודש, ייכללו ככל הנראה במאיון העליון.

• האלפיון העליון (Top 0.1%): עשירי העשירים

  • הגדרה: הקצה העליון והמצומצם ביותר של פירמידת ההכנסות – 0.1% (אחד לאלף) מהאוכלוסייה (לרוב נמדד לפי נישומים) בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר.
  • סף כניסה: כדי להיכלל באלפיון העליון, נדרשת הכנסה חודשית ברוטו של כ-300,000 – 330,000 ₪ ליחיד (לפי נתוני רשות המסים משנים אחרונות). מדובר בסכומים אסטרונומיים בהשוואה לשאר האוכלוסייה.
  • הכנסה ממוצעת: ההכנסה הממוצעת באלפיון העליון היא עצומה, ומגיעה לכ-650,000 – 700,000 ₪ בחודש ואף יותר. קבוצה זעירה זו מרכזת נתח לא פרופורציונלי מסך ההכנסות במשק.
  • מי נמצא שם? מדובר בקבוצה מצומצמת ביותר הכוללת בעיקר בעלי שליטה בחברות ציבוריות ופרטיות גדולות מאוד, יזמים שמכרו חברות בסכומי עתק (אקזיטים של מאות מיליוני דולרים), מנהלי קרנות השקעה מצליחים במיוחד (גידור, הון סיכון), ובכירים בשכר חריג ונדיר במיוחד.
  • דוגמה: מייסד חברת סייבר שנמכרה במיליארד דולר ומקבל שכר גבוה כדירקטור, או מנכ"ל בנק גדול שמקבל שכר ובונוסים שנתיים המגיעים למיליוני שקלים, עשויים להיכלל באלפיון העליון.

אז למה כל המספרים האלה חשובים לי? המשמעות האישית והחברתית

מעבר לסקרנות הטבעית, להבנת מיקומכם בסולם ההכנסות יש חשיבות מעשית ולא מבוטלת, הן ברמה האישית והן ברמה החברתית הרחבה יותר:

1. מודעות עצמית ותכנון פיננסי: ידיעת מיקומכם היחסי מספקת בסיס מציאותי להערכת מצבכם הכלכלי. האם אתם מצליחים לחסוך בהתאם לרמת ההכנסה שלכם? האם ההוצאות שלכם תואמות את היכולות? זוהי נקודת פתיחה חיונית לקביעת יעדים פיננסיים ריאליים (חיסכון לפנסיה, רכישת דירה, השקעות) ולבניית תוכנית פעולה להשגתם.
2. בנצ'מרקינג (Benchmarking): ההשוואה לאחרים, גם אם אינה תמיד נעימה, יכולה להיות כלי שימושי. אם אתם בעשירון גבוה יחסית אך מתקשים לסגור את החודש, ייתכן שיש בעיה בניהול ההוצאות. אם אתם בעשירון נמוך אך מצליחים לחסוך, זה מעיד על ניהול פיננסי יעיל. ההשוואה עוזרת לזהות חוזקות וחולשות בהתנהלות הכלכלית.
3. הבנת אי-שוויון כלכלי: הנתונים חושפים את הפערים הגדולים בהכנסות בחברה הישראלית. הפער בין העשירון התחתון לעליון הוא עצום, והפער בין העשירון העליון למאיון ולאלפיון הוא אסטרונומי. הבנה זו חיונית לדיון ציבורי מושכל על נושאים כמו מיסוי, מדיניות רווחה, יוקר מחיה והזדמנויות שוות.
4. הקשר למדיניות ציבורית: חלוקת ההכנסות משפיעה ישירות על החלטות ממשלה. הטבות מס, קצבאות, סובסידיות ותוכניות סיוע מתוכננות לעיתים קרובות בהתאם לעשירונים או לרמות הכנסה ספציפיות. הבנת מיקומכם יכולה לעזור להבין את זכאותכם ואת ההשפעה של מדיניות כזו עליכם.

בדיקה עצמית: איך לגלות באיזה עשירון אתם נמצאים?

עכשיו לחלק המעשי. אם תהיתם, כבר אינכם צריכים לנחש או לסמוך על השערות של החבר'ה מהעבודה. בישראל קיימים כלים פשוטים וקלים לשימוש לבדיקה עצמית של ההכנסה שלכם ביחס לשאר האוכלוסייה.

1. המחשבון הרשמי של הלמ"ס: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציעה באתר האינטרנט שלה כלי מקוון ("שאלון קליל") המאפשר לבדוק את מיקום משק הבית שלכם בחלוקת ההכנסות. המחשבון הזה מתבסס בדרך כלל על הכנסה כספית נטו (אחרי מסים ותשלומי חובה) ועל מספר הנפשות ה"סטנדרטיות" במשק הבית. שיטת הנפשות הסטנדרטיות נותנת משקל שונה לכל נפש נוספת במשפחה, מתוך הנחה שיש יתרונות לגודל (לדוגמה, הנפש הראשונה מקבלת משקל 1, השנייה 0.8, והבאות משקל נמוך יותר). תצטרכו להזין את ההכנסה החודשית נטו הממוצעת של כל המפרנסים במשק הבית ואת מספר הנפשות הכללי.
2. מחשבונים פיננסיים באתרים מתמחים: אתרי חדשות כלכליים, בלוגים פיננסיים ואתרים כמו "Banku" שהזכרתם מציעים לעיתים מחשבוני עשירונים משלהם. חשוב לשים לב שכלים אלו עשויים להשתמש בהגדרות מעט שונות (למשל, הכנסה ברוטו במקום נטו, או חישוב ללא התחשבות בנפשות סטנדרטיות), ולכן התוצאה עשויה להיות שונה במקצת מזו של הלמ"ס. עם זאת, הם יכולים לתת הערכה טובה ומהירה.

אלה הפרטים שתצטרכו להכין מבעוד מועד (במיוחד עבור מחשבון הלמ"ס):

• ההכנסה החודשית נטו הממוצעת של משק הבית: סכמו את כל ההכנסות נטו (מה שמופיע בתלוש המשכורת כ"נטו לתשלום", או הרווח נטו לעצמאים אחרי מסים וביטוח לאומי) של כל המבוגרים המפרנסים במשק הבית. אם ההכנסה משתנה מחודש לחודש, חשבו ממוצע של מספר חודשים (לפחות 3-6 חודשים).
• מספר הנפשות במשק הבית: כל האנשים הגרים יחד ומנהלים תקציב משותף (אתם, בן/בת זוג, ילדים המתגוררים איתכם).
• הכנסות נוספות (רלוונטי יותר לחישוב ברוטו או כולל): אם יש לכם הכנסות משמעותיות ממקורות אחרים (שכר דירה המתקבל מנכס, קצבאות שלא נכללו בנטו, הכנסות מתיק השקעות – דיבידנדים או ריביות), ייתכן שתצטרכו לכלול גם אותן, תלוי בהוראות המחשבון הספציפי.

פענוח התוצאה: משמעות החיים בעשירונים השונים

אז בדקתם, והמחשבון הציג תוצאה. מה זה אומר בפועל?

• העשירונים הנמוכים (1-4): החיים בעשירונים אלו מאופיינים לרוב במאבק כלכלי יום-יומי. הדאגה העיקרית היא כיסוי הוצאות מחיה בסיסיות (מזון, דיור, חשבונות). היכולת לחסוך כמעט אינה קיימת, וחובות הם לעיתים קרובות חלק מהמציאות. התקדמות כלכלית דורשת שינוי משמעותי, כמו רכישת מקצוע מבוקש או מציאת תעסוקה יציבה ומתגמלת יותר.
• העשירונים הבינוניים (5-8): לב ליבו של מעמד הביניים הישראלי: אם בדקתם וגיליתם שאתם נמצאים באזור העשירונים 5-8, ברכותינו – אתם חלק אינטגרלי ממעמד הביניים הישראלי. זהו ה"ממוצע" הישראלי. יש לכך יתרונות (יציבות יחסית) וחסרונות (ה"מירוץ" המתמיד). רוב האנשים כאן חווים אתגרים דומים: תשלום משכנתא או שכר דירה גבוה, הוצאות גידול ילדים, מימון לימודים, חיסכון לא מספק לפנסיה, ותחושה שקשה "להתקדם באמת". היתרון הוא שאתם לא לבד, ויש שפע של מידע, כלים ואסטרטגיות שיכולים לעזור לכם לשפר את המצב ולמטב את ההתנהלות הכלכלית.
• העשירונים הגבוהים (9-10, לא כולל קצה הפירמידה): כאן רמת החיים נוחה עד גבוהה מאוד. יש יכולת חיסכון והשקעה משמעותית, אפשרות ליהנות ממוצרי צריכה ושירותים מגוונים (חופשות, רכבים, מסעדות, חינוך), ולרוב גם בעלות על נכסים. האתגר כאן הוא לעיתים קרובות ניהול נכון של הכסף, השקעות חכמות, תכנון מס יעיל, ושמירה על רמת החיים לאורך זמן (במיוחד לקראת פרישה).

האם אפשר לשנות את הגורל הכלכלי? אסטרטגיות למעבר בין עשירונים

אחת השאלות המסקרנות ביותר היא האם ניתן "לטפס בסולם" ולעבור לעשירון גבוה יותר.

התשובה הקצרה היא: בהחלט כן, אם כי זה דורש מאמץ, תכנון והתמדה. לא מעט אנשים הצליחו לשפר משמעותית את מצבם הכלכלי לאורך חייהם. השאלה החשובה היא איך עושים זאת בצורה נכונה וחכמה (ומבלי לסמוך על זכייה בלוטו, כי בואו נודה בזה – הסיכויים אינם לטובתנו…).

הנה כמה אפיקי פעולה מרכזיים ויעילים:

1. הגדלת ההכנסה הפעילה (מעבודה):

   • השקעה בהון האנושי: זהו המנוע החשוב ביותר לצמיחה. רכישת השכלה גבוהה, תעודות מקצועיות, קורסי התמחות, לימוד שפות, ופיתוח מיומנויות "רכות" (ניהול, תקשורת, פתרון בעיות) – כל אלה מגדילים את הערך שלכם בשוק העבודה ומאפשרים לדרוש שכר גבוה יותר או להתקדם לתפקידים בכירים יותר. אל תפסיקו ללמוד ולהתפתח מקצועית.
   • ניהול קריירה אקטיבי: אל תחכו שיציעו לכם העלאה. היו פרואקטיביים: נהלו שיחות שכר תקופתיות מבוססות נתונים והישגים, חפשו הזדמנויות קידום בתוך הארגון, ואל תהססו לבחון מעבר לחברות אחרות המציעות תנאים טובים יותר אם אתם מרגישים שאינכם מתוגמלים כראוי. התמקצעות בתחומים מבוקשים (טכנולוגיה, פיננסים, בריאות, הנדסה) היא לרוב דרך בטוחה להגדיל הכנסה.
   • יזמות ועסקים צדדיים (Side Hustles): הקמת עסק קטן, מתן שירותים כפרילנסר בתחום המומחיות שלכם, או פיתוח מקור הכנסה נוסף במקביל לעבודה כשכירים יכולים להגדיל משמעותית את ההכנסה הכוללת, במיוחד אם העסק מצליח וצומח.

2. ניהול הוצאות חכם ויעיל:

   • מודעות ותקצוב: אי אפשר לנהל מה שלא מודדים. עקבו אחר ההוצאות שלכם, בנו תקציב ריאלי, והבינו לאן הכסף שלכם הולך. אפליקציות ניהול תקציב יכולות לעזור מאוד.
   • הבחנה בין צרכים לרצונות: למדו לתעדף הוצאות חיוניות על פני רכישות אימפולסיביות או מותרות שאינן הכרחיות כרגע.
   • צרכנות נבונה: השוו מחירים, נצלו מבצעים, בדקו חשבונות (סלולר, אינטרנט, ביטוחים) וחפשו דרכים להוזיל עלויות קבועות. הימנעו מחובות צרכניים בריבית גבוהה (הלוואות מהירות, אוברדרפט).

3. חיסכון והשקעה אסטרטגיים:

   • כוחה של הריבית דריבית: התחילו לחסוך ולהשקיע מוקדם ככל האפשר, גם בסכומים קטנים. לאורך זמן, אפקט הריבית דריבית (רווחים שמייצרים רווחים נוספים) יכול לצבור הון משמעותי.
   • הגדרת יעדים והתאמת אפיקים: חסכו למטרות מוגדרות (פנסיה, מקדמה לדירה, לימודים לילדים) ובחרו את אפיקי החיסכון וההשקעה המתאימים לכל מטרה מבחינת טווח זמן ורמת סיכון (קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, תיקי השקעות בשוק ההון, נדל"ן).
   • פיזור סיכונים (דיברסיפיקציה): אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. פזרו את השקעותיכם על פני אפיקים שונים (מניות, אג"ח, נדל"ן, מט"ח) ועל פני אזורים גיאוגרפיים שונים כדי להקטין את הסיכון.
   • לימוד והתייעצות: השקיעו זמן בלימוד עקרונות ההשקעה הבסיסיים. אם אינכם בטוחים, שקלו להיעזר ביועץ השקעות מורשה ובלתי תלוי (שאינו מקבל עמלות מגופים ספציפיים).

מעבר להכנסה החודשית: התמונה הכלכלית המלאה

חשוב להבהיר ולהדגיש: דירוג העשירונים מתבסס כמעט אך ורק על הכנסה שוטפת. זהו מדד חשוב, אך הוא אינו מספר את כל הסיפור על מצבכם הכלכלי האמיתי. גורמים רבים נוספים משפיעים באופן דרמטי על הרווחה הפיננסית שלכם:

1. הוצאות חודשיות ורמת חיים: שני משקי בית יכולים להיות באותו עשירון הכנסה, אך אם אחד מהם חי בצניעות יחסית ומצליח לחסוך 20% מהכנסתו, בעוד השני חי "מעל הפופיק" ונכנס לחובות, מצבם הכלכלי שונה לחלוטין בטווח הארוך. ההתנהלות הפיננסית חשובה לא פחות מגובה ההכנסה.
2. נכסים והון עצמי: כמה אתם מרוויחים זה חשוב, אבל כמה יש לכם (הון) חשוב לא פחות, ולעיתים אף יותר. בעלות על דירה (במיוחד ללא משכנתא גדולה), תיק השקעות, חסכונות נזילים, קרנות פנסיה וגמל – כל אלה מהווים רשת ביטחון כלכלית ומקור פוטנציאלי להכנסה פסיבית בעתיד. חלוקת ההון בישראל אף פחות שוויונית מחלוקת ההכנסות.
3. חובות והתחייבויות: משכנתא גדולה, הלוואות לרכב, מינוס בבנק או חובות בכרטיסי אשראי מכבידים מאוד על ההתנהלות הפיננסית ומקטינים את ההכנסה הפנויה האמיתית. ניהול חובות נכון והימנעות מחובות "רעים" (בריבית גבוהה) הם קריטיים.
4. תמיכה משפחתית וירושות: עזרה מההורים ברכישת דירה, ירושה צפויה, או אפילו תמיכה שוטפת יכולים לשנות דרמטית את מצבו הכלכלי של משק בית, גם אם הכנסתו השוטפת אינה גבוהה במיוחד.
5. מיקום גאוגרפי: יוקר המחיה משתנה משמעותית בין אזורים שונים בישראל. הכנסה של 25,000 ₪ ברוטו למשק בית עשויה לאפשר רמת חיים נוחה בפריפריה, אך להיות מאתגרת מאוד במרכז הארץ (בעיקר בגלל עלויות הדיור).

שאלות נפוצות שכדאי להכיר (הרחבה):

• האם הנתונים של העשירונים משתנים?
  • כן, בהחלט. הלמ"ס מעדכנת את הנתונים מדי שנה על בסיס סקר הוצאות משק הבית. שינויים במצב הכלכלי במשק (צמיחה, מיתון, אינפלציה), שינויים דמוגרפיים ומדיניות ממשלתית משפיעים על רמות ההכנסה ועל החלוקה לעשירונים.
• האם מהרגע שאני בעשירון כלשהו אני "תקוע" שם לתמיד?
  • ממש לא! הדינמיות היא שם המשחק. אירועי חיים כמו סיום לימודים וכניסה לשוק העבודה, קידום מקצועי, הקמת משפחה, מעבר דירה, פיטורים, מחלה, יציאה לפנסיה – כל אלה יכולים להשפיע על ההכנסה ולגרום למעבר (למעלה או למטה) בין העשירונים. המיקום שלכם היום אינו גזירת גורל.
• האם התוצאות של המחשבונים מדויקות ב-100%?
  • המחשבונים (במיוחד זה של הלמ"ס) נותנים הערכה טובה מאוד המבוססת על נתונים סטטיסטיים רחבים. עם זאת, תמיד יש מרווח טעות קטן, והם משקפים ממוצעים. נסיבות אישיות ספציפיות עשויות להשפיע על התחושה הכלכלית בפועל.
• מה ההבדל המהותי בין הכנסה ברוטו לנטו?
  • ברוטו: ההכנסה הכוללת לפני כל הניכויים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, הפרשות לפנסיה/גמל). זהו השכר שעליו מבוססים חישובי הזכויות הסוציאליות והמסים.
  • נטו: מה שנשאר "ביד" אחרי כל הניכויים. זוהי ההכנסה הפנויה בפועל של משק הבית. ההבדל בין הברוטו לנטו גדל ככל שהשכר גבוה יותר, עקב מדרגות המס הפרוגרסיביות.
• מה ההבדל בין הכנסה למשק בית להכנסה ליחיד (שכיר/פרט)?
  • הכנסה למשק בית: מסכמת את ההכנסות של כל בני הבית הגרים יחד ומנהלים תקציב משותף. מדד זה משקף טוב יותר את רמת החיים של המשפחה.
  • הכנסה ליחיד/פרט: מתייחסת להכנסה של אדם בודד. נתון זה רלוונטי לניתוחים של שוק העבודה ולחישובי מסים אישיים. ספי הכניסה למאיון ולאלפיון העליון מבוססים לרוב על הכנסת יחיד.
• האם הדירוג בעשירון משקף את רמת העושר (הון) שלי?
  • לא בהכרח. כפי שהוסבר, העשירונים מבוססים על הכנסה שוטפת, לא על הון צבור (נכסים פחות התחייבויות). ייתכן פנסיונר בעשירון הכנסה נמוך (חי מקצבה) אך עם דירה בבעלותו ללא משכנתא וחיסכון משמעותי (כלומר, הון גבוה יחסית), לעומת איש הייטק צעיר בעשירון תשיעי עם משכנתא גדולה והון עצמי נמוך.
• מה זאת "הכנסה לנפש סטנדרטית"?
  • זו שיטה סטטיסטית להתאמת ההכנסה לגודל משק הבית, תוך התחשבות ביתרונות לגודל. היא נותנת משקל גבוה יותר לנפש הראשונה במשק הבית ומשקל יורד לנפשות הבאות. זה מאפשר השוואה מדויקת יותר בין משקי בית בגדלים שונים (למשל, משפחה בת 5 נפשות עם הכנסה של 20,000 ₪ נמצאת במצב שונה מיחיד עם אותה הכנסה).

סיכום: מהידע להעצמה כלכלית

הבנת מיקומכם בסולם העשירונים, המאיונים והאלפיונים של ישראל היא הרבה יותר מתשובה לשאלה "איפה אני ביחס לאחרים?". זהו כלי רב עוצמה שיכול לספק בהירות, להפיג אי-ודאות, ולשמש נקודת מוצא לתכנון פיננסי מושכל וארוך טווח.

בין אם התוצאה שקיבלתם הפתיעה אתכם לטובה, אכזבה אתכם, או פשוט אישרה את מה שכבר הרגשתם – אל תראו בה סוף פסוק או תווית נצחית. ראו בה נתון חשוב, נקודת ציון על המפה הכלכלית האישית שלכם. המסקנות יכולות לעורר אתכם לפעולה, לעזור לכם להגדיר יעדים כלכליים חדשים, ולהבין טוב יותר את התמונה הגדולה של ההתנהלות הפיננסית שלכם ושל החברה בה אתם חיים.

בשורה התחתונה, הידע על מיקומכם בעשירון הכלכלי הוא לא רק מעניין – הוא ידע שימושי שיכול, ואף צריך, לשרת אתכם בחיי היומיום ובקבלת החלטות חשובות. זכרו שהמסע הכלכלי הוא מרתון, לא ספרינט. צעדים קטנים ועקביים של למידה, תכנון ופעולה יכולים לחולל שינוי גדול לאורך זמן. ועכשיו, כשאתם מצוידים בידע ובהבנה מעמיקה יותר של המפה הכלכלית, אתם יכולים להתחיל לנווט את דרככם ולהתקדם לעבר המטרות הכלכליות שלכם בביטחון רב יותר.