איך ללמוד להשקיע בשוק ההון ולהרוויח כסף בקלות ובמהירות

נמאס לכם לראות את הכסף שלכם יושב בעו"ש וצובר אבק (או עמלות)?

מרגישים שהאינפלציה נוגסת לכם בחיסכון כמו מכרסם נמרץ במיוחד?

שומעים כל הזמן על "שוק ההון", "מניות", "השקעות", וזה נשמע לכם כמו סינית עתיקה עם כתוביות ברוסית?

אם עניתם "כן!" (או אפילו "המממ… אולי?") לפחות על שאלה אחת, הגעתם למקום הנכון.

במאמר הזה, אנחנו הולכים לפרק את כל המיתוסים, לפזר את הערפל, ולהראות לכם שלהשקיע בשוק ההון זה לא מדע טילים (טוב, אולי קצת, אבל בקטע הכיפי!).

אנחנו נדבר בגובה העיניים, בלי ז'רגון מסובך מדי ובלי חליפות מחויטות (אלא אם אתם בקטע, אנחנו לא שופטים).

המטרה? שתסיימו לקרוא את המאמר הזה ותרגישו שאתם לא רק מבינים מה זה שוק ההון, אלא גם איך אתם יכולים להתחיל לגרום לכסף שלכם לעבוד בשבילכם.

כן, כן, אתם. אז קחו כוס קפה (או תה, או שוקו, מה שעושה לכם טוב), שבו בנוח, ובואו נצא למסע מרתק לעולם הפיננסים. מבטיחים שיהיה מעניין, ואולי אפילו קצת מצחיק.

למה לעזאזל להשקיע? או: האינפלציה היא לא חברה שלכם

בואו נודה באמת. רובנו עובדים קשה בשביל הכסף שלנו.

אנחנו קמים בבוקר, הולכים לעבודה, חוזרים עייפים, וכל זה כדי שתהיה לנו משכורת נחמדה בסוף החודש.

אבל מה קורה לכסף הזה אחרי שהוא נכנס לחשבון? לרוב, הוא פשוט יושב שם.

ומה הבעיה עם זה? שתי מילים: אינפלציה ושחיקה.

האינפלציה היא כמו טרמיט קטן ושקט שנוגס בכוח הקנייה של הכסף שלכם.

ה-100 שקל שהיו לכם לפני שנה, שווים היום פחות.

הם יכולים לקנות פחות דברים בסופר, פחות דלק, פחות כרטיסים לקולנוע (אם כי מחירי הפופקורן זה סיפור אחר…).

להשאיר את הכסף בעו"ש או בפיקדון בנקאי עם ריבית אפסית (או כמעט אפסית) זה כמו לשים אותו במקפיא ולקוות שהוא יגדל. ספוילר: הוא לא.

השקעה בשוק ההון היא אחת הדרכים המרכזיות (ולטווח ארוך, לרוב היעילה ביותר) לגרום לכסף שלכם לצמוח.

זה לא קסם, זה לא הימור פרוע בקזינו (אם עושים את זה נכון!).

זו הדרך להפוך לבעלים של חלק קטן מחברות גדולות ומצליחות (כשקונים מניות), או להלוות כסף לממשלות וחברות (כשקונים אג"ח), ולקבל על זה תמורה.

המטרה היא שהתשואה על ההשקעה שלכם תהיה גבוהה יותר מהאינפלציה, כך שהכסף שלכם לא רק ישמור על ערכו, אלא גם יגדל לאורך זמן.

זה המנוע שיכול לעזור לכם להגיע ליעדים פיננסיים: דירה, פנסיה מוקדמת, טיול חלומות, או פשוט ביטחון כלכלי.

רגע, אז מה זה בעצם "שוק ההון"?

דמיינו שוק הומה אדם, כמו שוק הכרמל או מחנה יהודה, אבל במקום פירות וירקות, מוכרים וקונים שם "ניירות ערך".

ניירות ערך זה שם כולל למניות, אגרות חוב (אג"ח), תעודות סל, ועוד כל מיני מכשירים פיננסיים.

שוק ההון הוא המקום שבו חברות וממשלות מגייסות כסף מהציבור (ממשקיעים כמונו).

חברה צריכה כסף כדי להתרחב? היא יכולה להנפיק מניות (למכור חלק מהבעלות שלה) או אג"ח (ללוות כסף).

ממשלה צריכה לממן פרויקטים? היא מנפיקה אג"ח ממשלתיות.

ואנחנו? אנחנו יכולים לקנות את ניירות הערך האלה, בתקווה שהערך שלהם יעלה או שהם ישלמו לנו ריבית/דיבידנד.

הבורסה (כמו הבורסה בתל אביב או NYSE בניו יורק) היא הזירה המרכזית שבה מתבצע המסחר הזה.

היא מפגישה בין קונים למוכרים ומאפשרת סחר הוגן ושקוף (לרוב…).

שאלות ותשובות מהירות (כי מי לא אוהב תשובות קצרות?)

שאלה: זה לא מסוכן מדי? אני יכול להפסיד את כל הכסף שלי?
תשובה: בכל השקעה יש סיכון, זה נכון. אבל! רמת הסיכון תלויה במה אתם משקיעים ואיך אתם משקיעים. פיזור נכון, הבנת הסיכונים והשקעה לטווח ארוך יכולים להפחית משמעותית את הסיכון. המטרה היא לא להמר, אלא להשקיע בצורה מושכלת.

שאלה: אני צריך להיות גאון מתמטי או כלכלן כדי להשקיע?
תשובה: ממש לא! הבנה בסיסית של מושגים חשובה, אבל לא צריך דוקטורט. מה שחשוב יותר זה משמעת, סבלנות, נכונות ללמוד, והיכולת לשלוט ברגשות (בעיקר פחד ותאוות בצע). יש המון כלים ופלטפורמות שמפשטים את התהליך.

מושגי יסוד שחייבים להכיר (בלי להירדם, מבטיחים!)

כדי לנווט בעולם ההשקעות, יש כמה מושגים בסיסיים שחשוב להכיר. אל דאגה, נסביר אותם פשוט:

מניה (Stock/Share)

כשאתם קונים מניה של חברה (למשל, אפל, טבע, או הבנק שאתם אוהבים לשנוא), אתם בעצם קונים חתיכה קטנטנה מהבעלות על החברה הזו.

אם החברה מצליחה והרווחים שלה גדלים, ערך המניה (בדרך כלל) עולה, ואתם מרוויחים.

אם החברה נכשלת, ערך המניה יורד, ואתם עלולים להפסיד.

חלק מהחברות גם מחלקות "דיבידנד" – חלק מהרווחים שלהן, ישירות לבעלי המניות.

מניות נחשבות להשקעה בסיכון גבוה יחסית, אבל עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר לאורך זמן.

אגרת חוב (אג"ח / Bond)

כשאתם קונים אג"ח, אתם בעצם מלווים כסף לגוף שהנפיק את האג"ח (ממשלה או חברה).

בתמורה להלוואה, הגוף הזה מתחייב להחזיר לכם את הקרן (הסכום שהלוויתם) בתאריך מסוים בעתיד (מועד הפדיון), ובדרך כלל גם לשלם לכם ריבית קבועה (קופון) לאורך תקופת ההלוואה.

אג"ח נחשבות להשקעה סולידית יותר ממניות, עם סיכון נמוך יותר (במיוחד אג"ח ממשלתיות של מדינות יציבות), אבל גם פוטנציאל תשואה נמוך יותר.

תחשבו על זה כמו לתת הלוואה לחבר, רק שהחבר הוא ממשלת ישראל או חברת ענק, והסיכוי שיחזיר את הכסף (בדרך כלל) גבוה יותר.

תעודת סל (ETF – Exchange Traded Fund) / קרן נאמנות (Mutual Fund)

לא בא לכם לבחור מניות ספציפיות? מפחדים לשים את כל הביצים בסל אחד?

כאן נכנסות לתמונה תעודות סל וקרנות נאמנות.

אלו מכשירים שמאפשרים לכם להשקיע בסל רחב של ניירות ערך (מניות, אג"ח, סחורות) בבת אחת.

למשל, תעודת סל שעוקבת אחרי מדד ת"א 125 מאפשרת לכם להשקיע ב-125 החברות הגדולות בישראל בפעולה אחת.

תעודת סל שעוקבת אחרי מדד S&P 500 מאפשרת לכם להשקיע ב-500 החברות הגדולות בארה"ב.

היתרון המרכזי הוא פיזור סיכונים מיידי.

גם אם מניה אחת בסל יורדת חזק, ההשפעה על כל התיק שלכם מתונה יותר.

יש הבדלים טכניים בין תעודות סל לקרנות נאמנות (אופן המסחר, דמי ניהול), אבל הרעיון הכללי דומה: השקעה מפוזרת.

לתשומת לבכם: תעודות סל (ETFs) נסחרות בבורסה כמו מניות רגילות לאורך כל יום המסחר, בעוד שקרנות נאמנות נקנות ונמכרות בדרך כלל פעם אחת ביום, לפי השווי הנקי של נכסיהן (NAV) בסוף היום.

תשואה וסיכון: הצמד הבלתי נפרד

בעולם ההשקעות, תשואה וסיכון הולכים יד ביד.

תשואה היא הרווח (או ההפסד) על ההשקעה שלכם, בדרך כלל מבוטא באחוזים.

סיכון הוא אי הוודאות לגבי התשואה העתידית, ובפרט, הסיכוי להפסד.

כלל האצבע הבסיסי (שתמיד יש לו חריגים, אבל הוא נכון ברוב המקרים) הוא: ככל שפוטנציאל התשואה גבוה יותר, כך גם רמת הסיכון גבוהה יותר.

מניות נחשבות למסוכנות יותר מאג"ח ממשלתיות, ולכן מצופה מהן להניב תשואה גבוהה יותר לאורך זמן כדי לפצות על הסיכון.

הבנת הקשר הזה חיונית לבניית תיק השקעות שמתאים לכם.

עוד שאלות? בטח שיש!

שאלה: מה זה "מדד"? כל הזמן שומעים על מדד ת"א 35 או S&P 500.
תשובה: מדד הוא סוג של "סל מניות" וירטואלי שמייצג קבוצה מסוימת של מניות. למשל, מדד ת"א 35 כולל את 35 המניות הגדולות והסחירות ביותר בבורסה בתל אביב. מדד S&P 500 כולל 500 מהחברות הגדולות בארה"ב. המדד משמש כמעין ברומטר למצב השוק או סקטור מסוים, ומשקיעים רבים משתמשים בו כנקודת ייחוס (Benchmark) או משקיעים בו ישירות דרך תעודות סל/קרנות מחקות.

איפה משקיעים? זירת הפעולה: ישראל vs. חו"ל (רמז: אפשר גם וגם!)

אז הבנו (בערך) מה זה שוק ההון ומה קונים שם.

אבל איפה פיזית (או יותר נכון, וירטואלית) עושים את זה?

צריך לפתוח חשבון השקעות ייעודי דרך "ברוקר" (Broker) או חבר בורסה.

בישראל, האפשרויות המרכזיות הן:

בנקים: רוב הבנקים הגדולים מציעים שירותי מסחר בניירות ערך דרך חשבון העו"ש או חשבון ייעודי. היתרון הוא הנוחות (הכל מרוכז במקום אחד) והרגשת הביטחון של מוסד גדול ומוכר. החיסרון הוא לרוב עמלות גבוהות יחסית.
בתי השקעות: גופים כמו מיטב דש, פסגות, אי.בי.אי, אקסלנס ועוד, מתמחים בשוק ההון ומציעים פלטפורמות מסחר מתקדמות, לעיתים עם עמלות תחרותיות יותר מהבנקים, ושירותי ייעוץ או ניהול תיקים.

אבל למה להגביל את עצמנו רק לשוק המקומי הקטן?

העולם גדול, והכלכלות הגדולות באמת נמצאות בחו"ל, בעיקר בארה"ב.

למה כדאי להסתכל גם (ואולי בעיקר?) על חו"ל?

גודל והיקף: שוק ההון האמריקאי הוא הגדול והנזיל בעולם. נקודה. יש שם מבחר עצום של חברות מכל הסקטורים, כולל ענקיות טכנולוגיה גלובליות שלא קיימות בישראל.
פיזור גלובלי: השקעה רק בישראל חושפת אתכם לסיכונים ספציפיים של הכלכלה והמצב הגיאופוליטי המקומי. פיזור גלובלי מפחית את התלות הזו.
חדשנות וצמיחה: חברות רבות המובילות בחדשנות טכנולוגית ובתחומי צמיחה מרכזיים נסחרות בעיקר בארה"ב.

איך משקיעים בחו"ל?

דרך ברוקר ישראלי: רוב הבנקים ובתי ההשקעות הישראליים מאפשרים מסחר גם בבורסות זרות (בעיקר ארה"ב ואירופה). שימו לב לעלויות (עמלות קנייה/מכירה, דמי ניהול, עמלות המרת מט"ח).
דרך ברוקר בינלאומי: פלטפורמות כמו Interactive Brokers (IBKR), Charles Schwab, TD Ameritrade (שנרכשה ע"י שוואב) ועוד, מציעות גישה ישירה לשווקים גלובליים, לרוב בעמלות נמוכות משמעותית מהברוקרים הישראלים. החיסרון הוא שהממשק והשירות לרוב באנגלית, ויש היבטי מיסוי והעברת כספים שצריך להכיר.

השורה התחתונה? שילוב של השקעות בישראל ובחו"ל הוא לרוב הגישה המומלצת למשקיע הישראלי, כדי ליהנות מפיזור רחב וגישה להזדמנויות מגוונות.

מה קונים? מעבר למניות ואג"ח – היכרות עם עוד חברים

דיברנו על מניות ואג"ח, ועל תעודות סל/קרנות נאמנות כדרך נוחה להשקיע בהן.

אבל עולם ההשקעות מציע עוד אפשרויות:

קרנות כספיות: אלו קרנות נאמנות שמשקיעות באפיקים סולידיים מאוד לטווח קצר (פיקדונות, מק"מ – מלווה קצר מועד של בנק ישראל, אג"ח קצרצרות). הן נזילות מאוד (אפשר למכור ולקבל את הכסף תוך יום-יומיים) ונחשבות בטוחות יחסית, אך התשואה שלהן נמוכה, בדרך כלל קצת מעל הריבית במשק. פתרון טוב לכסף שצריך להיות זמין בטווח הקצר-בינוני, ועדיף על השארתו בעו"ש.
סחורות (Commodities): אפשר להשקיע גם בסחורות כמו נפט, זהב, כסף, חיטה ועוד. לרוב עושים זאת דרך תעודות סל שעוקבות אחרי מחירי הסחורות או דרך חוזים עתידיים (מכשיר מורכב יותר, פחות מומלץ למתחילים).
נדל"ן מניב (דרך קרנות ריט – REITs): רוצים להשקיע בנדל"ן מניב (קניונים, משרדים, מחסנים) בלי לקנות נכס פיזי? קרנות ריט (Real Estate Investment Trusts) הן חברות שמחזיקות ומנהלות נדל"ן מניב, ונסחרות בבורסה כמו מניות. הן מחויבות לחלק את רוב הרווחים כדיבידנד לבעלי המניות.

היכרות עם מגוון האפשרויות מאפשרת לבנות תיק השקעות מגוון יותר, המותאם למטרות ולרמת הסיכון שלכם.

רגע של כנות (ושאלות)

שאלה: האם אני חייב לגוון בכל כך הרבה דברים? לא עדיף פשוט לקנות תעודת סל על מדד עולמי וזהו?
תשובה: אסטרטגיה של קניית תעודת סל רחבה (כמו על מדד MSCI World או S&P 500) היא אסטרטגיה פופולרית ויעילה מאוד עבור משקיעים רבים, במיוחד אלו שמעדיפים גישה פסיבית (לקנות ולהחזיק). היא מספקת פיזור מצוין בעלות נמוכה. עם זאת, יש משקיעים שמעדיפים להוסיף אפיקים נוספים (כמו אג"ח להפחתת תנודתיות, או סחורות/נדל"ן לגיוון נוסף) בהתאם למטרות, טווח ההשקעה ופרופיל הסיכון האישי שלהם. אין תשובה אחת "נכונה" לכולם.

איך בונים אסטרטגיה? (לא, "לקנות מה שכולם קונים" זו לא אסטרטגיה)

אוקיי, אז יש לנו מושג מה זה שוק ההון, מה אפשר לקנות ואיפה.

השלב הבא, והקריטי לא פחות, הוא להחליט איך להשקיע.

בלי תוכנית, אתם כמו ספינה בלי מצפן – עלולים להגיע למקומות לא רצויים.

אסטרטגיית השקעה טובה מתחילה בהבנה עצמית:

1. מה המטרות שלכם?

למה אתם משקיעים? מה אתם רוצים להשיג?

חיסכון לפנסיה?
קניית דירה בעוד 10 שנים?
מימון לימודים לילדים?
יצירת הכנסה פסיבית?
סתם כי "צריך" להשקיע? (גם זו מטרה, אבל פחות ממוקדת)

המטרות שלכם יכתיבו במידה רבה את טווח ההשקעה.

2. מה טווח ההשקעה שלכם?

כמה זמן אתם מתכננים להשאיר את הכסף מושקע?

טווח קצר (עד 3 שנים): כסף שתצטרכו בקרוב עדיף לא להשקיע באפיקים תנודתיים כמו מניות. קרנות כספיות או פיקדונות קצרי מועד הם אופציה סבירה יותר.
טווח בינוני (3-7 שנים): אפשר לשקול שילוב של אג"ח ואולי חשיפה מתונה למניות, בהתאם לרמת הסיכון.
טווח ארוך (7+ שנים): זה הטווח שבו השקעה במניות מראה את כוחה ההיסטורי. ככל שהטווח ארוך יותר, כך יש יותר זמן "לספוג" תנודות בשוק ולהנות מפוטנציאל הצמיחה.

כלל חשוב: אל תשקיעו במניות כסף שתצטרכו בשנה-שנתיים הקרובות!

3. מהי רמת הסיכון שאתם מוכנים ויכולים לקחת?

זו שאלה אישית מאוד.

האם אתם ישנים טוב בלילה גם כשהשוק יורד ב-20%? או שכל ירידה קטנה גורמת לכם לרצות למכור הכל ולברוח?

רמת הסיכון (או "סובלנות לסיכון") שלכם תקבע את הרכב התיק:

סיכון נמוך: דגש על אג"ח (בעיקר ממשלתיות), קרנות כספיות, אולי מעט מניות של חברות יציבות ודיבידנד.
סיכון בינוני: שילוב מאוזן של מניות ואג"ח (למשל, 60% מניות, 40% אג"ח).
סיכון גבוה: דגש על מניות (כולל מניות צמיחה, שווקים מתעוררים), אולי השקעות אלטרנטיביות.

חשוב להיות כנים עם עצמכם. אין טעם לבנות תיק אגרסיבי אם לא תוכלו לעמוד בתנודתיות שלו.

4. פיזור, פיזור, פיזור! (Don't put all your eggs in one basket)

זה אולי העיקרון החשוב ביותר בהשקעות.

אל תשימו את כל הכסף במניה אחת, בסקטור אחד, או אפילו במדינה אחת.

פזרו את ההשקעות שלכם על פני:

סוגי נכסים: מניות, אג"ח, נדל"ן, סחורות.
סקטורים: טכנולוגיה, פיננסים, בריאות, צריכה, תעשייה וכו'.
אזורים גיאוגרפיים: ישראל, ארה"ב, אירופה, שווקים מתעוררים.
חברות ספציפיות: גם בתוך סקטור או מדד, עדיף להחזיק מספר חברות.

תעודות סל וקרנות נאמנות הן דרך מצוינת להשיג פיזור רחב בקלות יחסית.

5. עלויות נמוכות והשקעה פסיבית (לרוב המתחילים)

דמי ניהול ועמלות קנייה/מכירה יכולים לנגוס משמעותית בתשואה שלכם לאורך זמן.

חפשו פתרונות השקעה עם עלויות נמוכות ככל האפשר.

תעודות סל (ETFs) הן לרוב זולות יותר מקרנות נאמנות מנוהלות.

עבור רוב המשקיעים, במיוחד המתחילים, אסטרטגיה של השקעה פסיבית היא יעילה ופשוטה:

קונים תעודות סל רחבות (למשל, על מדד S&P 500 או מדד עולמי), מחזיקים לטווח ארוך, ומוסיפים כסף באופן קבוע (למשל, כל חודש או רבעון).

זה מוריד את הצורך לנסות "לתזמן את השוק" (לקנות בזול ולמכור ביוקר – משימה כמעט בלתי אפשרית באופן עקבי) ומצמצם עלויות.

טעויות נפוצות של מתחילים (וגם כמה ותיקים נופלים בהן)

ללמוד מטעויות של אחרים זה זול יותר מללמוד מטעויות של עצמכם. הנה כמה מהנפוצות ביותר:

חוסר תוכנית: לקנות מניות כי "שמעתי שזה יעלה" או כי "כולם קונים". השקעה בלי אסטרטגיה היא הימור.
ניסיון לתזמן את השוק: לחכות ל"נקודה המושלמת" להיכנס או לצאת. רוב הסיכויים שתפספסו אותה. עדיף השקעה עקבית לאורך זמן.
פאניקה במכירות / FOMO בקניות: למכור הכל כשהשוק יורד (פחד) או לקנות בטירוף כשהשוק עולה (Fear Of Missing Out – פחד להחמיץ). החלטות רגשיות הן האויב של המשקיע.
חוסר פיזור: לשים את כל הביצים (או רובן) בסל אחד. סיכון גבוה מאוד.
להתעלם מעלויות: לא לבדוק כמה עולים דמי הניהול והעמלות. זה מצטבר.
ציפיות לא ריאליות: לחשוב שתהפכו למיליונרים תוך שנה. השקעה היא מרתון, לא ספרינט. תשואות ממוצעות היסטוריות של שוק המניות הן סביב 8-10% בשנה (ברוטו, לפני עלויות ומיסים), אבל עם תנודתיות משמעותית בדרך.
להשקיע במשהו שאתם לא מבינים: אם מישהו מציע לכם השקעה שנשמעת מסובכת מדי או מבטיחה תשואות מופרכות, רוב הסיכויים שזה לא כדאי (או הונאה).

ועוד קצת שאלות ותשובות לסיום (כמעט)

שאלה: כמה כסף אני צריך כדי להתחיל להשקיע?
תשובה: האמת? לא הרבה! אפשר להתחיל גם עם כמה מאות שקלים בחודש. יש ברוקרים (בעיקר בינלאומיים) המאפשרים קניית "חלקי מניות" (Fractional Shares), כך שאפשר להשקיع אפילו ב-10 דולר במניית אמזון. העיקר הוא להתחיל ולפתח הרגל של חיסכון והשקעה קבועה.

שאלה: איך לומדים עוד? מאיפה מקבלים מידע אמין?
תשובה: קודם כל, ברכות! הגעתם ל-Banku, מקום מצוין להתחיל בו. מעבר לכך, יש המון מקורות: אתרים פיננסיים מובילים (כמו Bloomberg, Reuters, Wall Street Journal, TheMarker, Globes), בלוגים ופודקאסטים איכותיים (חפשו כאלה עם גישה מאוזנת ולא כאלה שמבטיחים התעשרות מהירה), ספרים קלאסיים על השקעות (כמו "המשקיע הנבון" של בנג'מין גראהם), ואפילו קורסים מקוונים. חשוב: תמיד תשאלו את עצמכם מה האינטרס של מי שנותן לכם את המידע. היזהרו מ"יועצים" ברשתות חברתיות שמקדמים מניות ספציפיות בלי גילוי נאות.

אוקיי, השתכנעתי! איך מתחילים פרקטית? צעד אחר צעד

נשמע טוב? יופי. הנה מפת דרכים פשוטה (יחסית) להתחלה:

הגדירו מטרות וטווח השקעה: כבר דיברנו על זה. זה הבסיס.
קבעו כמה אתם יכולים להשקיע: כמה כסף פנוי יש לכם להקצות להשקעה באופן קבוע (חודשי/רבעוני)? התחילו בסכום שנוח לכם איתו.
החליטו על רמת הסיכון והרכב התיק הכללי: כמה אחוזים במניות? כמה באג"ח? (למתחילים בטווח ארוך, שילוב כמו 80% מניות / 20% אג"ח או אפילו 100% מניות דרך מדד עולמי יכול להיות נקודת פתיחה טובה, אך זו אינה המלצה אישית).
בחרו ברוקר: השוו בין האפשרויות (בנקים, בתי השקעות ישראלים, ברוקרים בינלאומיים) לפי הצרכים שלכם: עלויות, נוחות שימוש, גישה לשווקים שמעניינים אתכם, שירות לקוחות.
פתחו חשבון השקעות: תהליך שדורש מילוי טפסים, אימות זהות, והגדרות שונות. היו מוכנים עם תעודת זהות, פרטי חשבון בנק, ואולי מסמכים נוספים.
העבירו כסף לחשבון ההשקעות: לפי הוראות הברוקר שבחרתם.
בצעו את ההשקעה הראשונה שלכם! קנו את תעודת הסל, המניה או הקרן שבחרתם לפי האסטרטגיה שלכם. אל תפחדו מהמסכים והגרפים, התחילו פשוט.
התמידו והיו סבלניים: המשיכו להפקיד ולהשקיע באופן קבוע (Dollar Cost Averaging – קנייה בסכום קבוע במרווחי זמן קבועים – היא דרך מצוינת להפחית את סיכון התזמון). אל תבדקו את התיק כל חמש דקות. זכרו, השקעה היא לטווח ארוך.
למדו והתעדכנו (במידה): המשיכו לקרוא וללמוד, אבל אל תתנו לרעשי רקע יומיומיים להשפיע על האסטרטגיה ארוכת הטווח שלכם.

וזהו! נכון, יש עוד המון מה ללמוד ולגלות, אבל אלו הצעדים הראשונים והחשובים ביותר.

המסע להשגת עצמאות פיננסית מתחיל בצעד אחד קטן, והצעד הזה הוא ללמוד ולהתחיל לפעול.

אל תתנו לפחד או לחוסר ידע לעצור אתכם.

הכסף שלכם יכול לעבוד קשה לא פחות מכם.

הגיע הזמן לתת לו את ההזדמנות.

בהצלחה!