עו"ד גונן קסטנבאום: הובלת חברות במשבר לחוף מבטחים

בעולם העסקי הדינמי והתחרותי של ימינו, קשיים כלכליים ומשברים תזרימיים הם חלק מהמציאות עמה נאלצות חברות רבות להתמודד. במצבים אלו, נדרשת מנהיגות משפטית ופיננסית יוצאת דופן, כזו המסוגלת לא רק לנהל את המשבר, אלא גם לנווט את החברה דרכו, להגן על זכויות הנושים ולהוביל לפתרון המיטבי ביותר עבור כלל הצדדים המעורבים. דמות מרכזית ובולטת בתחום מורכב זה בישראל הוא עורך הדין גונן קסטנבאום, מייסד ושותף במשרד ג. קסטנבאום ושות', הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק המובילים בתחום חדלות הפירעון, הבראת חברות וליטיגציה מסחרית.

המוניטין של עו"ד קסטנבאום וצוות משרדו נבנה לאורך שנים של עבודה יסודית, נחושה ומקצועית בתיקים המורכבים והרגישים ביותר במשק הישראלי. המשרד, הממוקם בלב ליבה של תל אביב במגדל לוינשטיין, אמון על ניהול הליכי הבראה, שיקום ופירוק של חברות ועסקים, תוך הפגנת יצירתיות משפטית שהובילה לא אחת לקביעת תקדימים משפטיים. בתי המשפט בישראל רוחשים אמון רב למקצועיותו ויושרתו, ומרבים למנותו כבעל תפקיד (נאמן, מפרק, כונס נכסים) בתיקים סבוכים הדורשים טיפול משפטי ופיננסי מורכב, מתוך הבנה כי ינהל את ההליך בניקיון כפיים ובמטרה להשיא את התועלת המרבית לנושים ולחברה.

השילוב הייחודי: מומחיות חשבונאית ומשפטית

אחד הגורמים המרכזיים המייחדים את גישתו של עו"ד קסטנבאום הוא השילוב النادر בין השכלה וניסיון משפטי מעמיק לבין רקע חשבונאי ופיננסי עשיר. עוד לפני שהקים את משרדו העצמאי, צבר קסטנבאום ניסיון יקר ערך במשרדי רואי החשבון מהגדולים והמובילים בעולם, KPMG ו-Arthur Andersen, לאחר שסיים את לימודי המשפטים והחשבונאות בניו יורק. תקופה זו הקנתה לו יכולת נדירה לצלול לעומקם של דוחות כספיים, לנתח מאזנים מורכבים ולזהות כשלים ואי-סדרים פיננסיים בחברות הנמצאות בקשיים.

היכולת הזו אינה טכנית בלבד; היא מאפשרת לו להבין את שורש הבעיות שהובילו לקריסת החברה, לאתר נכסים שהוברחו או נרשמו באופן מטעה, ולבנות תוכניות הבראה ושיקום המבוססות על הבנה כלכלית מוצקה. כאשר בית המשפט ממנה את עו"ד קסטנבאום כנאמן או כמפרק, הנושים יכולים להיות סמוכים ובטוחים כי ניתוח מצבה הפיננסי של החברה יתבצע ברמה הגבוהה ביותר, וכי כל אבן תהפוך במטרה לאתר את נכסי החברה ולהשיבם לקופת הפירוק. ערך מוסף זה בא לידי ביטוי באופן עקבי בעבודתו, כפי שניתן ללמוד משורה של תיקים בהם שימש כבעל תפקיד.

מקרה מבחן: חקירה יסודית והשבת נכסים לקופת הנאמן

דוגמה הממחישה את יסודיותו ואת הערך המוסף של רקעו החשבונאי ניתן למצוא בתיק פירוק של חברה שעסקה בתחום טיהור המים והאוויר. לאחר שמונה כנאמן על ידי בית המשפט המחוזי, זימן עו"ד גונן קסטנבאום את בעל המניות היחיד של החברה לפגישה במשרדו על מנת לקבל תמונה מלאה על נסיבות קריסתה. במקביל, הוא דרש לקבל את כלל המסמכים החשבונאיים הרלוונטיים, לרבות דוחות כספיים, דוחות מע"מ ומס הכנסה.

בחינה ראשונית של המסמכים העלתה כי המאזן המבוקר האחרון שהוגש היה מספר שנים קודם לכן, מה שהדליק נורה אדומה. הנאמן לא הסתפק בכך ודרש לקבל את המאזן המלא לשנת 2018, וכן את טופס י"א (טופס פחת) של החברה, מסמך המפרט את הרכוש הקבוע שלה. עיון מעמיק במסמכים אלו חשף שני ממצאים קריטיים: ראשית, בסעיף "חייבים ויתרות חובה" הופיע חוב של בעל המניות עצמו לחברה בסך של עשרות אלפי שקלים. שנית, טופס הפחת הראה כי בבעלות החברה רכב שנרכש בשנת 2017 בסכום משמעותי של מעל 250 אלף שקלים, ושוויו המופחת לשנת 2018 עמד על למעלה מ-180 אלף שקלים.

כאשר הנאמן פנה לבעל המניות בדרישה לקבל הבהרות, התקבלו תשובות מתחמקות. באשר לציוד החברה, טען בעל המניות כי מדובר בציוד משומש שאינו בר מימוש. בנוגע לרכב, טען בעל המניות כי "כלל אין המדובר ברכב של החברה", אלא ברכבו הפרטי, וכי הוא נמכר זה מכבר. בעל המניות לא סיפק אסמכתאות כלשהן לביסוס טענותיו.

עבור רבים, החקירה הייתה עלולה להסתיים בנקודה זו, אך לא עבור עו"ד קסטנבאום. בזכות הבנתו הפיננסית, הוא העלה את ההשערה הסבירה כי מדובר בתופעה מוכרת בחברות פרטיות, בה בעל המניות רוכש רכב מכספי החברה אך רושם אותו על שמו הפרטי, בין היתר כדי להימנע מירידת ערך בעת המכירה. הנאמן לא ויתר, ופנה לבית המשפט בבקשה מנומקת ומבוססת על הראיות החשבונאיות שאסף. בבקשתו, ביקש להורות לבעל המניות להשיב לקופת הפירוק הן את חובו האישי לחברה, והן את שווי הרכב כפי שהופיע בספרי החברה במועד הפסקת פעילותה. פעולה נחושה זו, המבוססת על ניתוח חשבונאי מדוקדק, נועדה להשיב לקופת הפירוק סכום כולל של מעל 230,000 שקלים, כספים אשר יועברו ישירות לנושי החברה. מקרה זה מדגים כיצד השילוב בין ידע משפטי וחשבונאי מאפשר לעו"ד גונן קסטנבאום להשיא את ערך הנכסים עבור הנושים, גם במצבים בהם נראה כי "הקופה ריקה".

שמירה על טוהר ההליך ופעולה נחרצת כנגד חוסר תום לב

אחד מעקרונות היסוד המנחים את הליכי חדלות הפירעון הוא עקרון תום הלב. החוק מעניק לחייבים, בין אם יחידים ובין אם תאגידים, הגנות משמעותיות המאפשרות להם לפתוח דף חדש ולשקם את חייהם הכלכליים. עם זאת, הגנות אלו מותנות בכך שהחייב פועל בשקיפות מלאה, ביושר ובתום לב מול בית המשפט, הנאמן והנושים. כאשר עיקרון זה מופר, נדרשת פעולה מהירה ונחרצת מצד בעל התפקיד הממונה על התיק.

מחויבותו של עו"ד קסטנבאום לעיקרון זה באה לידי ביטוי באופן מובהק בתיק פשיטת רגל מורכב בו שימש כנאמן, יחד עם נאמנת נוספת. בתיק זה, לאחר הליך ארוך שכלל מימוש נכסים משמעותיים והסדרת חובות מורכבים, גובשה תכנית פירעון לחייב אשר קיבלה תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט. לאחר שהחייב עמד בתנאי התכנית, הוא קיבל מבית המשפט "הפטר חלוט" – צו הפוטר אותו מכל חובות העבר שלו ומאפשר לו לפתוח דף חדש.

אלא שכחודשיים לאחר מתן ההפטר, התקבל אצל הנאמנים מידע קריטי מהממונה על הליכי חדלות פירעון: התברר כי אימו של החייב נפטרה פחות מחודש לאחר אישור תכנית הפירעון, וכי הוגשה בקשה לצו ירושה לפיה החייב זכאי לחמישית מעיזבונה. החייב, בניגוד מוחלט לחובותיו על פי דין, הסתיר עובדה מהותית זו הן מהנאמנים והן מבית המשפט. הוא לא גילה כי נכס משמעותי (חלקו בירושה) "הוקנה לו" לפני קבלת ההפטר, נכס אשר על פי החוק אמור היה להיכלל במסת הנכסים העומדים לרשות נושיו.

מיד עם קבלת המידע, פעלו הנאמנים, ובראשם עו"ד קסטנבאום, ללא דיחוי. הם הגישו לבית המשפט בקשה דחופה למתן הוראות, בה עתרו לביטולו של ההפטר החלוט שניתן לחייב. בבקשתם, פרשו הנאמנים את השתלשלות האירועים והדגישו את חוסר תום הלב הקיצוני בו נהג החייב, אשר הסתיר בכוונת מכוון מידע מהותי ופגע פגיעה קשה בנושיו, אשר קיבלו במסגרת ההליך רק כ-11% מחובם.

הבקשה לא הסתפקה בתיאור העובדות, אלא ביססה משפטית את סמכותו של בית המשפט לבטל את ההפטר, תוך הסתמכות על סעיפים רלוונטיים בפקודת פשיטת הרגל ועל הלכות פסוקות של בית המשפט העליון. הנאמנים טענו כי זכויות הירושה של החייב הן "נכס שיוקנה לו לפני הפטרו", ועל כן הן חלק מנכסיו העומדים לחלוקה לנושים. הם הדגישו כי ההפטר ניתן על בסיס תשתית עובדתית שגויה ומטעה, וכי לו היו העובדות המלאות ידועות, לא היו הנאמנים ובוודאי שלא בית המשפט מסכימים למתן ההפטר. פעולתם המהירה והנחרצת של הנאמנים בתיק זה מדגישה את תפקידם כשומרי סף, המבטיחים כי הליכי חדלות הפירעון לא ינוצלו לרעה על ידי חייבים הפועלים בחוסר תום לב.

ניהול הליכים מורכבים בקבוצות חברות

האתגרים בניהול תיק חדלות פירעון מתעצמים כאשר מדובר לא בחברה בודדת, אלא בקבוצת חברות הפועלת תחת שם מותג משותף. במקרים כאלה, קיים קושי ממשי להפריד בין הנכסים וההתחייבויות של כל חברה וחברה, וקיים חשש תמידי כי קריסתה של חברה אחת תוביל לניסיונות להברחת נכסים מחברות אחרות בקבוצה אל מחוץ להישג ידם של הנושים.

במקרה מורכב שכזה, בו מונה גונן קסטנבאום כנאמן לחברת אחזקות שניהלה ו/או יזמה עשרות פרויקטים תחת "קבוצת עשהאל", הוא נתקל מיד בחוסר שיתוף פעולה מצד בעלי המניות ומנהלי הקבוצה. מתוך הבנה כי כל עיכוב עלול להוביל לנזקים בלתי הפיכים ולריקון נכסי הקבוצה, פעל הנאמן באופן אסטרטגי ומהיר. הוא פנה לבית המשפט בבקשה דחופה למתן צווים שיאפשרו לו לקבל תמונה מלאה על מצב הקבוצה ולהגן על נכסיה.

במסגרת הבקשה, עתר עו"ד קסטנבאום למתן צווי איסור דיספוזיציה גורפים על כלל החברות תחת "קבוצת עשהאל". משמעות הצו היא הקפאת כל פעולה בנכסי החברות – מכירה, שעבוד או העברה – ללא אישור הנאמן ובית המשפט. בנוסף, דרש להורות לבעלי השליטה המרכזיים בקבוצה להתייצב לחקירה במשרדו. בית המשפט נעתר לבקשות במלואן, והוציא את הצווים המבוקשים.

צעדים אלו היו קריטיים להמשך ניהולו התקין של ההליך. הם מנעו "מחטפים" והברחת נכסים, והבטיחו כי נכסי הקבוצה יישמרו לטובת כלל הנושים. בהמשך, כאשר אחד מבעלי המניות ביקש לבטל את הצווים בטענה שהם מעכבים מהלכים עסקיים, הבהיר הנאמן לבית המשפט כי חלק מהטענות מהוות ניסיון להעדפת נושים אסורה. בית המשפט קיבל את עמדת הנאמן והותיר את הצווים על כנם, תוך שהוא מאפשר פניות פרטניות להחרגת נכסים ספציפיים בכפוף לבחינת הנאמן. התנהלות זו מדגימה את יכולתו של עו"ד קסטנבאום לפעול באופן מערכתי, להשתמש בכלים המשפטיים העומדים לרשותו כדי להשתלט על מצב כאוטי, ולהבטיח את שימור הנכסים בתיקים המורכבים ביותר.

לסיכום, עבודתו של עורך הדין גונן קסטנבאום כבעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון מהווה דוגמה למצוינות מקצועית, המשלבת באופן ייחודי הבנה פיננסית עמוקה, מומחיות משפטית ונחישות בלתי מתפשרת להגנה על זכויות הנושים ועל טוהר ההליך. בין אם מדובר בחקירה חשבונאית לאיתור נכסים, בביטול הפטר שניתן במרמה, או בניהול קבוצת חברות במשבר, גישתו היסודית והאסטרטגית מבטיחה ניהול מיטבי של ההליך וממצבת אותו ואת משרדו בצמרת עורכי הדין בתחום זה בישראל.

עו"ד גונן קסטנבאום: מומחיות בהשאת ערך במימוש נכסי נדל"ן

שוק הנדל"ן הישראלי, על כל מורכבותו והדינמיות שלו, מהווה זירה מרכזית לפעילות עסקית ומשפטית. כאשר חברות נדל"ן או יזמים נקלעים לקשיים, או כאשר נדרש לממש נכסי מקרקעין במסגרת הליכי כינוס נכסים והוצאה לפועל, נדרשת מומחיות ייחודית המשלבת הבנה עמוקה הן בתחום המשפטי והן בתחום הנדל"ן. עורך הדין גונן קסטנבאום, מייסד משרד ג. קסטנבאום ושות', בולט כאחד מאנשי המקצוע המובילים בישראל בתחום זה. ניסיונו הרב, הן בייצוג יזמים וחברות והן כמי שמתמנה תדיר על ידי בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל ככונס נכסים, מקנה לו פרספקטיבה רחבה ויכולת מוכחת להשיא את ערכם של נכסי נדל"ן מורכבים, לטובת כלל הצדדים המעורבים.

משרדו של קסטנבאום, המדורג בקביעות בצמרת משרדי עורכי הדין בתחומי חדלות הפירעון והמקרקעין, מנהל מחלקת נדל"ן ענפה בניהולה של השותפה, עו"ד קארין קסטנבאום. המחלקה מספקת שירותים משפטיים מקיפים ליזמים, קבוצות רכישה ולקוחות פרטיים, החל משלב הייעוץ המקדים, דרך טיפול בעסקאות מורכבות כגון עסקאות קומבינציה, פרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38, וכלה בייצוג מול רשויות התכנון והמיסוי. עם זאת, תחום המומחיות הבולט של עו"ד גונן קסטנבאום עצמו הוא בניהול הליכי מימוש נכסים, תפקיד הדורש לא רק ידע משפטי, אלא גם חוש עסקי מפותח, יכולות משא ומתן גבוהות והבנה מעמיקה של שוק הנדל"ן.

אמנות המימוש: מהערכת שמאי לתמורה מקסימלית

תפקידו של כונס נכסים אינו מסתכם במכירה טכנית של נכס. כונס נכסים מקצועי ומנוסה פועל באופן אקטיבי כדי למקסם את התמורה המתקבלת, ובכך לשרת נאמנה את האינטרסים של הנושים, ולעיתים גם של החייב עצמו, שכן תמורה גבוהה יותר עשויה לכסות חלק גדול יותר מהחוב ואף להותיר עודף. עבודתו של עו"ד קסטנבאום ככונס נכסים מדגימה פעם אחר פעם כיצד ניהול נכון של הליך המכירה יכול להניב תוצאות החורגות משמעותית מהציפיות הראשוניות.

מקרה בולט המדגים יכולת זו הוא מימוש של שתי דירות במרכז תל אביב, במסגרת תיק הוצאה לפועל. עו"ד קסטנבאום מונה ככונס נכסים על זכויותיה של חברת בנייה בדירות, מכוח משכנתא שהייתה רשומה לטובת נושה מובטח. לאחר מינויו, פעל הכונס באופן שיטתי ומובנה: הוא הזמין חוות דעת שמאית עדכנית כדי לקבוע שווי ריאלי לנכסים, ובהתאם לאישור לשכת ההוצאה לפועל, פרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת הדירות בשני עיתונים יומיים.

במקביל לפרסום הפורמלי, פעל הכונס באופן יזום. הוא פנה ישירות ליזמים ומתעניינים רלוונטיים, ניהל שיחות ופגישות עם גורמים רבים שהביעו עניין, ותיאם עבורם ביקורים בנכס. אחד האתגרים בתיק זה היה המצב התכנוני של הדירות, אשר חייב את מכירתן כמקשה אחת, ולא כיחידות נפרדות. עובדה זו הצריכה איתור של רוכש בעל יכולות ואופק יזמי מתאים.

לאחר תהליך ממושך ומאומץ של איתור רוכשים פוטנציאליים וניהול משא ומתן, הוגשה לידי כונס הנכסים הצעה מחייבת אחת, אך זו הייתה הצעה יוצאת דופן. ההצעה, על סך של 22,180,000 שקלים, הייתה גבוהה באופן דרמטי מהערכת השמאי. למעשה, היא הייתה גבוהה בכ-9 מיליון שקלים מהאומדן שקבע השמאי לשווי הדירות במצבן הנוכחי, וגבוהה בכ-3 מיליון שקלים אפילו מהאומדן האופטימי של השמאי, שהניח כי הליך אישור היתר הבנייה יושלם ויאושר בעתיד. יתרון נוסף של ההצעה היה תנאי התשלום – מלוא התמורה שולמה בתשלום אחד ויחיד מיד עם אישור העסקה על ידי לשכת ההוצאה לפועל, מה שהבטיח ודאות ומהירות בהשלמת העסקה.

כונס הנכסים הגיש את ההסכם לאישור, תוך שהוא מדגיש כי ההצעה התקבלה בהסכמת הנושה והחברה החייבת כאחד. הצלחה זו אינה מקרית. היא תוצר של הליך מכר אקטיבי, ניהול משא ומתן עיקש, והבנה כיצד לאתר את הרוכש הנכון שיזהה את הפוטנציאל המלא של הנכס ויהיה מוכן לשלם עבורו את המחיר המיטבי. בסיומו המוצלח של ההליך, כאשר מלוא התמורה הופקדה בקופת ההוצאה לפועל, פעל עו"ד קסטנבאום לשחרור הכספים לנושה, תוך שהוא מבקש לאשר שכר טרחה המוסכם על כל הצדדים, אשר היה נמוך משמעותית מהשכר המרבי הקבוע בתקנות. גישה זו, המשלבת מקסום התמורה עם התנהלות הוגנת כלפי כל הצדדים, היא סימן ההיכר של עבודתו.

הגנה על נושים בפרויקטי נדל"ן מורכבים (תמ"א 38)

תחום ההתחדשות העירונית, ובפרט פרויקטי תמ"א 38, הפך בשנים האחרונות לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בשוק הנדל"ן, אך הוא גם טומן בחובו סיכונים רבים, במיוחד עבור הגופים המממנים. פרויקטים אלו מתנהלים לעיתים קרובות במודל של "ליווי סגור", בו הגורם המממן (לרוב בנק או גוף אשראי חוץ-בנקאי) מזרים כספים לחשבון ייעודי לפרויקט, וכל התקבולים ממכירת הדירות החדשות אמורים להיכנס ישירות לאותו חשבון, ובכך להבטיח את החזר ההלוואה. כאשר יזם מפר את כללי הליווי הסגור, נדרשת פעולה משפטית מהירה כדי למנוע קריסה של הפרויקט ופגיעה בזכויות הנושים.

במקרה מורכב של פרויקט תמ"א 38 בקרית אונו, ייצג משרדו של גונן קסטנבאום את הגופים המממנים. במסגרת הסכם המימון, החברה היזמית שעבדה לטובת המממנים את מלוא זכויותיה בפרויקט. עם הזמן, התגלו הפרות חמורות וחריגות בהתנהלות החברה היזמית: רוכשי דירות שילמו סכומים משמעותיים שלא לחשבון הליווי הסגור של הפרויקט, אלא ישירות ליזם; צדדים שלישיים החלו לטעון לעסקאות סותרות וזכויות בפרויקט; ואף התגלה מקרה בו אוכלסה דירה טרם קבלת טופס 4, בניגוד לחוק.

הפרות אלו סיכנו באופן ממשי את כספי הנושים המובטחים ואת יכולתם להיפרע מהבטוחות שניתנו להם. בתגובה, פעל עו"ד קסטנבאום בשם הנושים והגיש בקשה למימוש המשכון ולמינויו ככונס נכסים על זכויות החברה בדירות ספציפיות בפרויקט, לרבות דירת המלאי שטרם נמכרה, ודירה אחרת שרוכשיה הפרו את הסכם המכר בכך ששילמו כספים מחוץ לחשבון הליווי. בבקשותיו ללשכת ההוצאה לפועל, פרש את מסכת ההפרות, הציג את מסמכי השעבוד, והבהיר את הצורך הדחוף במינוי כונס נכסים שיכנס לנעלי היזם, יתפוס חזקה בדירות ויפעל למימושן באופן שיגן על זכויות הנושים המובטחים.

התערבות משפטית זו, הנעשית תוך הבנה עמוקה במכניזם של ליווי פיננסי סגור ובסיכונים הגלומים בו, מהווה קו הגנה חיוני עבור גופים מממנים. היא מדגימה את יכולתו של עו"ד קסטנבאום לא רק לפעול לאחר מעשה במסגרת פירוק, אלא גם להתערב באופן כירורגי ומדויק בפרויקט פעיל כדי למנוע את קריסתו ולהבטיח את זכויות לקוחותיו.

הגנה על זכויות קנייניות בליטיגציה מורכבת

לצד פעילותו כבעל תפקיד, מנהל עו"ד קסטנבאום מחלקת ליטיגציה מנוסה המייצגת לקוחות במגוון סכסוכים מסחריים, רבים מהם סובבים סביב זכויות במקרקעין. לעיתים, ההגנה הטובה ביותר על זכותו של נושה מובטח אינה בהליך מימוש, אלא בהתגוננות מפני הליכים משפטיים שמטרתם לעכב או לסכל את אותו מימוש.

במקרה לדוגמה, ייצג המשרד נושה מובטח אשר פעל למימוש משכון על שתי יחידות דיור בפרויקט בתל אביב, במסגרת תיק הוצאה לפועל. נאמן של חברת האם של החברה החייבת, הגיש בקשה לבית המשפט למתן צו פירוק זמני כנגד החברה החייבת. מטרת הבקשה הייתה להכניס את החברה להליך של חדלות פירעון, ובכך להקפיא את הליכי המימוש שנקט הנושה המובטח.

עו"ד קסטנבאום, בשם הנושה המובטח, הגיש תגובה חריפה לבית המשפט, בה טען כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, בחוסר סמכות, ותוך הסתרת עובדות מהותיות. הוא הראה לבית המשפט כי אותו נאמן כבר נתן את הסכמתו בעבר להמשך הליכי המימוש בתיק ההוצאה לפועל, וכי החלטת בית משפט קודמת כבר אישרה זאת. עוד נטען כי לחברה אין נושים נוספים מלבד הנושה המובטח, ונכסיה היחידים הם שתי היחידות המשועבדות, ששוויין נמוך מגובה החוב המובטח. בנסיבות אלו, טען עו"ד קסטנבאום, אין כל היגיון כלכלי או משפטי בפתיחת הליכי פירוק, אשר רק יגרמו נזק לנושה המובטח, יעכבו את המימוש ויטילו על הקופה הריקה הוצאות מיותרות.

התגובה המנומקת, המשלבת טיעונים משפטיים-פורמליים (כמו חוסר סמכות) עם ניתוח כלכלי-מהותי (מאזן הנוחות והיעדר תועלת בהליך), מדגימה את גישתו האסטרטגית של המשרד בליטיגציה. היכולת להגן על זכותו של נושה מובטח מפני מהלכים משפטיים עוקפים היא קריטית, והיא חלק בלתי נפרד מהמעטפת הכוללת שמספק המשרד ללקוחותיו בתחום הנדל"ן וחדלות הפירעון.

לסיכום, פועלו של עורך הדין גונן קסטנבאום בתחום הנדל"ן חורג מגבולות הייעוץ המשפטי המסורתי. הוא מהווה דמות מפתח בהליכי מימוש נכסים מורכבים, ומפגין פעם אחר פעם יכולת יוצאת דופן להשיא ערך, לנהל משברים ולהגן על זכויות לקוחותיו בזירה המשפטית והעסקית.

עו"ד גונן קסטנבאום: ליטיגטור אסטרטגי בזירה המסחרית והתאגידית

זירת הליטיגציה המסחרית והתאגידית בישראל היא סביבה מורכבת ותובענית, הדורשת מעורכי הדין הפועלים בה לא רק ידע משפטי מעמיק, אלא גם חשיבה אסטרטגית, יכולת ניתוח מהירה של מצבים סבוכים וניהול סיכונים מדויק. עורך הדין גונן קסטנבאום, מייסד משרד ג. קסטנבאום ושות', התבסס כאחד הליטיגטורים הבולטים בתחום, המייצג לקוחות במגוון רחב של סכסוכים אזרחיים ומסחריים מורכבים בכל הערכאות השיפוטיות, לרבות בהליכי בוררות וגישור.

המוניטין של מחלקת הליטיגציה במשרדו של קסטנבאום נבנה על בסיס שורה של הישגים משמעותיים ותקדימיים, שהושגו בזכות ניהול קפדני של תיקים, הבנה מעמיקה של עולמות התוכן העסקיים והכלכליים, והצגת טיעונים משפטיים מבוססים ומשכנעים בפני בתי המשפט. היכולת לשלב בין הבנה משפטית חדה לבין תפיסה עסקית רחבה, שחלקה נובע מרקעו הייחודי של עו"ד קסטנבאום בתחום החשבונאות, מאפשרת למשרד להעניק ללקוחותיו ליווי מקיף ותומך, החל משלב גיבוש האסטרטגיה ועד להשגת התוצאה המיוחלת.

הובלת נושים להצלחה בבית המשפט: המקרה של בזל 21 בע"מ

אחת הדוגמאות המובהקות ליכולותיו הליטיגטוריות של עו"ד קסטנבאום היא הצלחתו בייצוג קבוצת מלווים פרטיים בבקשה למתן צו פתיחת הליכים כנגד חברת הנדל"ן בזל 21 בע"מ. המקרה, שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, המחיש את יכולתו לנהל הליך משפטי מורכב, להתמודד עם מגוון רחב של טענות הגנה, ולשכנע את בית המשפט בצדקת טענות מרשיו.

המבקשים, קבוצה של מלווים פרטיים שהעמידו לחברה הלוואות בסך כולל של קרוב ל-8 מיליון שקלים, מצאו את עצמם במצב בו החברה אינה פורעת את חובותיה ואינה משלמת את הריבית המוסכמת, חרף חלוף מועד הפירעון. בלית ברירה, פנו המלווים, באמצעות עו"ד קסטנבאום, לבית המשפט בבקשה להורות על פירוק החברה, בטענה כי היא חדלת פירעון.

החברה, מצידה, הציגה קו הגנה מורכב שנשען על שורה של טענות סף וטענות מהותיות, במטרה להדוף את הבקשה. כאן באה לידי ביטוי האסטרטגיה המשפטית של עו"ד קסטנבאום, אשר התמודד עם כל אחת מהטענות באופן שיטתי ומנומק, והצליח להפריך אותן אחת לאחת בפני בית המשפט:

1. טענת חוסר הסמכות ותניית הבוררות: החברה טענה כי ההסכמים כוללים תניית בוררות, ועל כן המבקשים אינם רשאים לפנות לבית המשפט. עו"ד קסטנבאום טען, ובית המשפט קיבל את עמדתו, כי הליך של חדלות פירעון ופירוק חברה הוא סעד ייחודי הנתון לסמכותו הבלעדית של בית המשפט, ובורר אינו מוסמך להורות על כך. לכן, הפנייה לבית המשפט הייתה ההליך הנכון והמתאים.
2. טענת ה"כוח העליון": החברה טענה כי מלחמת "חרבות ברזל" מהווה אירוע של "כוח עליון" הדוחה את מועד פירעון ההלוואות. טענה זו נשענה על סעיף כללי בהסכמים. אולם, בחינה מדוקדקת של ההסכם, שהוצגה לבית המשפט על ידי עו"ד קסטנבאום, העלתה כי בסעיף עצמו קיימת החרגה מפורשת הקובעת כי חובת תשלום ההלוואה והריבית אינה נדחית גם במקרה של כוח עליון. יתרה מכך, נטען כי גם ללא ההחרגה, החברה לא הוכיחה כיצד המלחמה מנעה ממנה "באמצעים סבירים" למכור את נכסיה (דירות בתל אביב) ולפרוע את חובותיה. בית המשפט אימץ את הטיעון במלואו ודחה את טענת ההגנה המרכזית של החברה.
3. טענת המחלוקת הכנה על החוב: כלל יסוד בהליכי חדלות פירעון הוא כי לא יינתן צו פירוק כאשר קיימת מחלוקת אמיתית וכנה על עצם קיומו של החוב. החברה ניסתה לטעון לקיומה של מחלוקת כזו. בתגובה, הראה עו"ד קסטנבאום כי גם לפי תחשיביה של החברה עצמה, היא מודה בקיומו של חוב משמעותי של מיליוני שקלים, וכי אין לה יכולת תזרימית לפרוע אותו. בכך, הוא הוכיח כי גם אם ישנה מחלוקת על חלק מהסכום, אין מחלוקת על קיומו של חוב משמעותי שאינו נפרע, ודי בכך כדי לבסס את טענת חדלות הפירעון התזרימית.
4. טענת חוסר תום הלב: החברה טענה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, שכן נאמן מטעם הנושים יכול היה לממש את נכסי החברה. עו"ד קסטנבאום הבהיר כי החברה עצמה היא זו שאינה פועלת למימוש הנכסים במחירים ריאליים, ובכך מסכלת את פירעון החוב. הוא הדגיש כי כל עיכוב נוסף פוגע בסיכויי הגבייה של מרשיו, שהם נושים בדרגה שנייה, בעוד החוב לנושה המובטח בדרגה ראשונה ממשיך לתפוח.

בסופו של ההליך, קיבל בית המשפט את כל טענותיו של עו"ד קסטנבאום, דחה את כל טענות ההגנה של החברה, וקבע כי היא אכן חדלת פירעון. כתוצאה מכך, ניתן צו לפתיחת הליכים ופירוק כנגד החברה, ומונה לה נאמן. הצלחה זו בתיק מדגימה את היכולת לנהל ליטיגציה מורכבת, לנתח הסכמים לעומקם, להציג טיעונים משפטיים ועובדתיים באופן בהיר ומשכנע, ולהוביל לתוצאה המיטבית עבור הלקוח.

הגנה אסטרטגית על זכויות נושים מובטחים

יכולותיו הליטיגטוריות של גונן קסטנבאום אינן באות לידי ביטוי רק בייזום הליכים, אלא גם בהגנה אסטרטגית על זכויות לקוחותיו מפני מהלכים משפטיים של צדדים אחרים. נושה מובטח, אשר מחזיק בשעבוד על נכס ספציפי, מעוניין בדרך כלל בהליך מימוש מהיר ויעיל, לרוב באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. הליכי חדלות פירעון כלליים, כמו פירוק או הקפאת הליכים, עלולים לעכב משמעותית את המימוש ולעיתים אף לפגוע בזכויותיו.

במקרה שבו ייצג משרדו נושה מובטח של חברת נדל"ן, אשר כבר החל בהליכי כינוס נכסים בתיק הוצאה לפועל, הגיש הנאמן של חברת-האם של אותה חברה בקשה לבית המשפט למתן צו פירוק זמני. מטרת הבקשה הייתה להעביר את הסכסוך מזירת ההוצאה לפועל לזירת חדלות הפירעון, ובכך לעצור את הליך המימוש של הנושה המובטח.

בתגובה שהוגשה לבית המשפט, הציג עו"ד קסטנבאום שורה של טיעונים שהובילו לדחיית הבקשה. ראשית, הוא תקף את עצם סמכותו של המבקש להגיש את הבקשה, בטענה כי נאמן של חברת אם אינו מוסמך אוטומטית ליזום הליכי פירוק נגד חברת בת, במיוחד כאשר אין לה חוב כלפי חברת האם. שנית, הוא חשף בפני בית המשפט עובדה מהותית שהוסתרה בבקשה: אותו נאמן עצמו כבר הסכים בעבר, במסגרת הליך אחר, לביטול צו שאסר על דיספוזיציה בנכסי החברה, ובכך למעשה איפשר את המשך הליכי המימוש. חשיפת עובדה זו הצביעה על חוסר תום לב מצד המבקש.

מעבר לטיעונים הפרוצדורליים, הציג עו"ד קסטנבאום ניתוח מהותי של המצב, והבהיר כי אין כל תועלת כלכלית בפירוק החברה. הוא הראה שלחברה אין נושים נוספים, ונכסיה היחידים הם הנכסים המשועבדים, ששווים נמוך מהחוב המובטח. בנסיבות אלו, הליך פירוק רק יגרור הוצאות מיותרות ויפגע בנושה המובטח, מבלי להביא תועלת לאיש. טענות אלו, המשלבות דין מהותי, פרוצדורה וניתוח כלכלי, מדגימות את הגישה ההוליסטית של המשרד לניהול סכסוכים משפטיים.

האמון של המערכת המשפטית

לאורך השנים, וכפי שעולה ממסמכים משפטיים רבים, המערכת המשפטית בישראל – לרבות בתי המשפט המחוזיים ולשכות ההוצאה לפועל – הביעה אמון רב ביכולותיו, ביושרתו ובמקצועיותו של עו"ד גונן קסטנבאום. אמון זה מתבטא במינויים חוזרים ונשנים שלו כבעל תפקיד בתיקים הרגישים והמורכבים ביותר. מינויים אלה, בין אם כנאמן בפשיטת רגל, מפרק חברות או כונס נכסים, ניתנים לאור ההבנה כי הוא ינהל את ההליך ביעילות, בנחישות, ובניקיון כפיים, תוך שמירה על האיזון הנדרש בין זכויות כלל הצדדים. אמון זה של המערכת הוא עדות חיה למוניטין שבנה לעצמו כליטיגטור ומומחה מהשורה הראשונה בתחומי המשפט המסחרי וחדלות הפירעון.

לסיכום, הצלחתו של עו"ד גונן קסטנבאום כליטיגטור נובעת משילוב של חשיבה אסטרטגית, הבנה כלכלית מעמיקה ויכולת להציג טיעונים משפטיים מבוססים ומשכנעים. בין אם הוא מייצג נושים המבקשים את המגיע להם, ובין אם הוא מגן על זכויותיו של נושה מובטח, הוא מפגין פעם אחר פעם את היכולת לנווט בהצלחה במים הסוערים של הליטיגציה המסחרית והתאגידית בישראל.