כמה מרוויח שותף במשרד עורכי דין – המספרים שחייבים להכיר

חלפתם פעם ביום אביבי ליד קפה קולינס בשדרות רוטשילד בתל אביב, או אולי ליד קפה לנדוור בלב מתחם ההיי-טק הרותח של הרצליה פיתוח, וקלטתם שיחה חטופה בין שני עורכי דין צעירים, לבושים בחליפות מחויטות למשעי, מדברים בפתיחות על גובה המשכורת החודשית שלהם, על הבונוסים, או על אחוז הרווחים שהם צפויים לקבל בסוף השנה?

התשובה, קרוב לוודאי, היא לא מוחלט. בעולם המשפט הישראלי, במיוחד בצמרת הפירמידה, שיחות על שכר פרטני נחשבות לטאבו, כמעט לחילול הקודש. עורכי דין, ובמיוחד אלו השואפים או שכבר הגיעו למעמד הנכסף של "שותף", יעדיפו לדסקס בקול רם את המורכבות של עסקת המיזוג הבינלאומית האחרונה של מיקרוסופט, את ההשלכות של פסיקה תקדימית חדשה בעליון, להתפלמס על התיקון לחוק ההסדרים, או להתרפק בנוסטלגיה על המשפט הגדול ההוא, זה ששינה סדרי עולם (או לפחות את מאזן הכוחות בשוק המקומי).

אבל היום, כאן ב-Banku, אנחנו פורצים את חומות השתיקה. החלטנו לקחת אתכם למסע אל מאחורי הקלעים של המשרדים הנוצצים, אל חדרי הישיבות הממוזגים ואל המסדרונות הארוכים שבהם מתקבלות החלטות במיליוני ואף מיליארדי שקלים. אנחנו כאן כדי ללחוש לכם באוזן, בדיסקרטיות המתבקשת אבל עם כל הנתונים על השולחן, את התשובות לשאלות הגדולות באמת, אלו שמעסיקות כל עורך דין צעיר, כל סטודנט למשפטים ואפילו את אלו מכם ששוקלים הסבה מקצועית לתחום: כמה בדיוק מרוויח שותף בכיר במשרדי עורכי הדין המובילים בישראל? האם הסיפורים על יאכטה שנייה שעוגנת במרינה בהרצליה, על חופשות סקי באלפים הצרפתיים ועל משחקי גולף נינוחים בשבת בבוקר בקיסריה הם מציאות יומיומית, או שמדובר במיתוסים אורבניים מתוחכמים שאף אחד מעולם לא באמת טרח לנפץ?

אנחנו בטוחים שיהיה לכם שווה להתעמק איתנו בנבכי המספרים, האחוזים והתנאים הנלווים. לא רק כדי לספק את הסקרנות הטבעית (והלגיטימית!), אלא בעיקר כדי להבין אחת ולתמיד אם החלום הוורוד על שותפות נוצצת הוא באמת היעד האולטימטיבי עבורכם, או שאולי, רק אולי, הגיע הזמן להתחיל לחשוב ברצינות על אפיקי השקעה אלטרנטיביים, כמו שוק ההון האמריקאי התוסס, כבר מחר בבוקר. אז תפסו כוס קפה חזק, פנו לכם שעה קלה, ובואו נצא לדרך.

שותף במשרד עורכי דין: האם החלום באמת שווה את המסע המפרך?

להגיע למעמד הנכסף של "שותף" במשרד עורכי דין, במיוחד באחד המשרדים הגדולים והיוקרתיים בישראל (אלו המכונים לעיתים "משרדי ה-Top Tier" או "משרדי מג'יק סירקל" מקומיים), נתפס בעיני רבים כהגעה לפסגת האוורסט המקצועית. זהו יעד מאתגר מאין כמוהו, הדורש שנים ארוכות של עבודה קשה, השקעה אינטלקטואלית ורגשית אדירה, הקרבה אישית לא מבוטלת, ולעיתים, בואו נודה על האמת, גם מידה לא קטנה של מזל, תזמון נכון ויכולת להיות במקום הנכון בזמן הנכון עם האנשים הנכונים.

אך כשצוללים לעומק הדברים, מעבר לתהילה ולברק החיצוני, מבינים שמדובר בהרבה יותר מסתם תואר יוקרתי על כרטיס הביקור או שלט מוזהב על דלת המשרד. שותפות היא עולם שלם, מערכת אקולוגית מורכבת המגלמת בתוכה לא רק תגמול כלכלי משמעותי, אלא גם שדרוג דרמטי בסטטוס האישי והמקצועי, השפעה אמיתית על קבלת החלטות אסטרטגיות במשרד, יכולת לעצב את דמותו של הדור הבא של עורכי הדין, וכמובן, אותה "יוקרה אינסופית" – תחושת השייכות לאליטה מצומצמת ובעלת עוצמה. השותפים הם אלו שקובעים את הטון, מתווים את הדרך, ובמידה רבה, גם אחראים לגורלו הכלכלי של המשרד כולו. הם הפנים של הפירמה, השגרירים שלה בעולם העסקי והמשפטי.

כמה כסף זה באמת יוצא בכיס? קצת מספרים (מורכבים) לתיאבון

אז אחרי ההקדמה המעט פיוטית, הגיע הזמן לדבר תכל'ס. אפשר כבר להירגע, כי הנה זה בא, המספרים שכולם רוצים לדעת. חשוב להדגיש מיד: שכר השותפים במשרדי עורכי דין בישראל אינו אחיד ומשתנה באופן דרמטי בין משרד למשרד, בין תחום התמחות אחד למשנהו, ובין סוגי השותפויות השונים. עם זאת, ניתן לחלק את מבנה התגמול לשותפים למספר קטגוריות מרכזיות, כאשר החלוקה הבסיסית ביותר היא בין "שותף הון" (Equity Partner) ל"שותף שכר" (Salaried Partner / Non-Equity Partner).

• שותף שכר (Salaried Partner / Non-Equity Partner / "שותף נחיתה רכה"): זהו לעיתים שלב ביניים בדרך לשותפות הון, או מעמד קבוע במשרדים מסוימים עבור עורכי דין בכירים ומוערכים מאוד, שהמשרד רוצה לשמרם אך אינו מעוניין (או אינו יכול) להכניסם כשותפי הון מלאים. שותף כזה מקבל משכורת חודשית גבוהה משמעותית משל עורך דין שכיר בכיר, אך אינו שותף ברווחי המשרד באופן ישיר (כלומר, אינו מחזיק ב"מניות" או "יחידות השתתפות" במשרד).

  • טווח שכר: בדרך כלל, שותפי שכר במשרדים גדולים ובינוניים יכולים להרוויח בין 35,000 ₪ ל-65,000 ₪ בחודש ברוטו, לעיתים בתוספת בונוסים שנתיים על בסיס ביצועים אישיים או מחלקתיים. במשרדי בוטיק מצליחים מאוד, שותפי שכר יכולים להגיע גם לסכומים גבוהים יותר.

• שותף הון זוטר (Junior Equity Partner / "שותף הון ראשוני"): זהו השלב הראשון של שותפות אמיתית ברווחי המשרד. שותף כזה מחזיק באחוז קטן יחסית מה"עוגה" (למשל, מספר מועט של "פוינטים" או יחידות השתתפות). הוא עדיין מקבל משכורת חודשית קבועה (Draw), שהיא למעשה משיכה על חשבון הרווחים הצפויים, ובסוף השנה (או תקופה מוגדרת אחרת) מתבצעת התחשבנות וחלוקת רווחים נוספת בהתאם לביצועי המשרד ואחוז האחזקה שלו.

  • טווח משיכות חודשיות (ברוטו): בין 45,000 ₪ ל-80,000 ₪ בחודש.
  • חלוקת רווחים שנתית נוספת: יכולה להוסיף עוד עשרות אלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים בשנה, תלוי מאוד ברווחיות המשרד ובמודל החלוקה.

• שותף הון בכיר (Senior Equity Partner / "שותף הון מלא"): כאן אנחנו כבר מדברים על השחקנים המרכזיים במשרד, אלו שמחזיקים בנתח משמעותי מהבעלות, מובילים מחלקות, מביאים לקוחות גדולים (Rainmakers), ומשפיעים על האסטרטגיה ארוכת הטווח של הפירמה.

  • טווח משיכות חודשיות (ברוטו): בין 80,000 ₪ ל-200,000 ₪ בחודש.
  • חלוקת רווחים שנתית נוספת: יכולה להגיע לסכומים של מאות אלפי שקלים ואף למעלה ממיליון שקלים בשנה במשרדים הגדולים והרווחיים ביותר. בראש הפירמידה, השותפים המנהלים או השותפים המייסדים במשרדים מובילים מהשורה הראשונה, יכולים להגיע לתגמול שנתי כולל (משיכות + רווחים) העולה על 3-4 מיליון ₪ בשנה (כלומר, מעל 250,000-300,000 ₪ לחודש בממוצע).

כשתגיעו לשורה זו, סביר להניח שחלקכם כבר פתחם לוח חישובים בצד אחד ודמיינתם את היתרה בחשבון הבנק. אבל, וכאן מגיע אבל גדול, כמה באמת מהכסף הזה, מהסכומים המרשימים הללו, מגיע נטו אל חשבון העובר ושב של עורך הדין? תכף נגלה, וזה קצת פחות נוצץ ממה שנדמה.

המסע מהברוטו לנטו: מיסוי, הפרשות ומה שנשאר באמת

הסכומים שצוינו לעיל הם סכומי ברוטו. במדינת ישראל, בעלי הכנסות גבוהות, ובכללם שותפים במשרדי עורכי דין, כפופים לשיעורי מס הכנסה גבוהים. נכון לשנת 2025, מדרגת המס השולית הגבוהה ביותר (לרבות מס יסף) עומדת על כ-50%. המשמעות היא שכמעט מחצית מההכנסה מעל תקרה מסוימת הולכת ישירות לקופת המדינה.

בנוסף למס הכנסה, ישנן הפרשות חובה לביטוח לאומי (עד לתקרת הכנסה חייבת) ולביטוח בריאות. שותפי הון, כעצמאים או כחברים בשותפות, אחראים גם להפרשות פנסיוניות משמעותיות לעצמם. בעוד ששכירים נהנים מהפרשות מקבילות מהמעסיק, שותפים צריכים לממן את מלוא ההפרשה הפנסיונית מכיסם (או ליתר דיוק, מרווחי השותפות).

אם ניקח לדוגמה שותף בכיר המרוויח 200,000 ₪ ברוטו בחודש, לאחר ניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, והפרשות פנסיוניות ולקופות גמל וקרנות השתלמות (שחלקן מעניקות הטבות מס אך עדיין מהוות הוצאה), הסכום נטו שייכנס לחשבון הבנק שלו יהיה קרוב יותר ל-90,000-110,000 ₪, תלוי במבנה ההפרשות האישי שלו ובניכויים והזיכויים הנוספים להם הוא זכאי. זה עדיין סכום מרשים ביותר, כמובן, אך הפער בין הברוטו לנטו הוא משמעותי וחשוב להבינו.

מעבר למספרים בתלוש: איזה בונוסים, תנאים והטבות נוספות מקבלים שותפים?

התמונה הכלכלית של שותף אינה מסתכמת רק במשכורת החודשית או בחלוקת הרווחים השנתית. מעמד השותפות מגיע עם חבילת תגמול כוללת, "Total Rewards", שהיא לעיתים קרובות נדיבה ומרשימה, ונועדה לא רק לתגמל אלא גם לשמר את הטאלנטים הבכירים במשרד. חבילה זו יכולה לכלול מגוון רחב של הטבות:

1. בונוסים שנתיים משמעותיים: מעבר לחלוקת הרווחים הרגילה, משרדים רבים נוהגים להעניק בונוסים מיוחדים על ביצועים יוצאי דופן של המשרד כולו, של מחלקה ספציפית, או על בסיס תרומה אישית יוצאת דופן של השותף (למשל, הבאת לקוח אסטרטגי חדש, ניהול מוצלח של תיק מורכב במיוחד, או תרומה משמעותית לפיתוח העסקי של הפירמה). בונוסים אלו יכולים להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים.

2. חלוקת רווחים מורכבת: מודל חלוקת הרווחים עצמו יכול להיות מורכב. במשרדים מסוימים נהוג מודל "Lockstep", שבו הוותק בשותפות קובע את אחוז הרווחים. במשרדים אחרים, במיוחד המודרניים יותר, נהוגים מודלים של "Modified Lockstep" או "Eat What You Kill" (או שילובים שלהם), שבהם ביצועים אישיים, היקף הלקוחות שהשותף הביא ("Book of Business"), והרווחיות הישירה שהוא מייצר למשרד משפיעים באופן דרמטי על חלקו ברווחים.

3. תנאים סוציאליים מוגדלים:

   • קרנות השתלמות ופנסיה: המשרד (או השותפות) מפריש סכומים נכבדים, לעיתים מעבר למינימום הנדרש בחוק, לקרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות של השותפים. קרן השתלמות, למשל, הופכת פטורה ממס לאחר 6 שנות ותק ויכולה להצטבר לסכומים נכבדים מאוד.
   • ביטוחי בריאות פרטיים מורחבים: כיסוי רפואי מקיף לשותף ולבני משפחתו, לעיתים עם גישה לרפואה פרטית מהשורה הראשונה בארץ ובחו"ל.
   • ביטוחי חיים וביטוחי מנהלים/אובדן כושר עבודה: בתנאים מיטיבים.

4. הטבות פיננסיות ובנקאיות:

   • ייצוג חופשי או בתנאים מועדפים: מול שירותים פיננסיים, בנקים להשקעות ובנקים מסחריים בישראל. קשרים אלו יכולים להיות שווים הרבה כסף בעת לקיחת משכנתא, ניהול השקעות או קבלת ייעוץ פיננסי.
   • תוכניות אופציות או מניות (במקרים נדירים): במשרדים מסוימים, במיוחד אלו עם זיקה חזקה לעולם ההיי-טק, ייתכנו מנגנוני תגמול מבוססי הון הדומים לאלו הנהוגים בחברות טכנולוגיה.

5. פיתוח מקצועי וסטטוס:

   • השתתפות בכנסים בינלאומיים יוקרתיים: המשרד מממן השתתפות בכנסים משפטיים ועסקיים מובילים ברחבי העולם, מה שתורם לא רק לידע המקצועי אלא גם למיצוב, לנטוורקינג ולהבאת לקוחות בינלאומיים.
   • תקציב לפיתוח מקצועי ואישי: קורסים, השתלמויות, אימון אישי.
   • שדרוג במעמד החברתי והמקצועי: שותפות פותחת דלתות לחוגים עסקיים וחברתיים בכירים, ומעניקה גישה למקבלי החלטות במשק.

6. תנאי עבודה ו"פינוקים" נוספים:

   • רכב צמוד או החזר הוצאות רכב משמעותי.
   • טלפון נייד מתקדם והחזר הוצאות תקשורת.
   • משרד אישי מרווח ומאובזר.
   • חברות במועדוני כושר יוקרתיים או מועדונים עסקיים.
   • אירועי חברה מפוארים בארץ ובחו"ל.
   • חשבון הוצאות נדיב לאירוח לקוחות.

מעבר למשכורת – מהם הגורמים המרכזיים שבאמת משפיעים על גובה התגמול של השותף?

משרד עורכי דין מצליח הוא אכן מכונה כלכלית משומנת היטב, אך לא כל השותפים בה נולדו שווים, ולא כולם מגיעים לאותה רמת תגמול. ישנם מספר גורמים קריטיים המשפיעים באופן דרמטי על גובה ה"צ'ק" של השותף:

1. מיקום המשרד והפריסה הגיאוגרפית: אין מה להשוות, מבחינת פוטנציאל ההשתכרות, בין שותף במשרד בוטיק קטן ברמת השרון או בחיפה, לבין שותף במשרד ענק הממוקם בקומות העליונות של מגדלי עזריאלי, מגדלי אלון או שדרות רוטשילד בתל אביב. תל אביב היא המרכז העצבים הכלכלי והמשפטי של ישראל, והשכר בה (כמו גם יוקר המחיה) גבוה משמעותית. למשרדים עם שלוחות בינלאומיות יש פוטנציאל נוסף.

2. תחום ההתמחות המקצועית – "לא כל הזהב נוצץ באותה מידה": זהו אחד הגורמים המכריעים ביותר. ישנם תחומי התמחות הנחשבים ל"פרות מזומנים" של ממש בעולם המשפט, בעוד שאחרים, חשובים ויוקרתיים ככל שיהיו, פשוט פחות רווחיים פר-שעה או פר-תיק.

   • תחומים סופר-רווחיים: דיני חברות (Corporate Law), שוק ההון (Capital Markets), מיזוגים ורכישות (M&A), היי-טק וקרנות הון סיכון (VC), ליטיגציה מסחרית מורכבת ובינלאומית, קניין רוחני (IP) בדגש על פטנטים ותרופות, נדל"ן מסחרי גדול (פרויקטים, יזמות), מימון פרויקטים (Project Finance), ותחומי מסוימים בדיני מיסים (במיוחד מיסוי בינלאומי ותכנוני מס מורכבים). בתחומים אלו, שכר הטרחה נקבע לעיתים באחוזים מהעסקה או לפי שעות עבודה גבוהות מאוד, והלקוחות הם תאגידי ענק, חברות בינלאומיות וגופים מוסדיים עם כיסים עמוקים.
   • תחומים רווחיים אך פחות "זוהרים": דיני עבודה (בייצוג מעסיקים גדולים), דיני הגבלים עסקיים, רגולציה, אנרגיה ותשתיות.
   • תחומים פחות רווחיים (יחסית לשותפים): דיני משפחה, משפט פלילי (למעט ייצוג "צווארון לבן" או תיקים בעלי פרופיל ציבורי גבוה מאוד), נזיקין (למעט תביעות ייצוגיות גדולות או רשלנות רפואית מורכבת), הוצאה לפועל ופשיטות רגל (בסקטור הפרטי). בתחומים אלו, הלקוחות הם לרוב אנשים פרטיים או עסקים קטנים, ושכר הטרחה נמוך יותר.

3. וותק, ניסיון ומוניטין – "יין טוב משתבח עם השנים": כמו בכל מקצוע, גם כאן יש נטייה ברורה לשלם יותר לשותפים בעלי ניסיון רב שנים, מוניטין מוכח בתחומם, והיסטוריה של הצלחות בתיקים גדולים ומורכבים. שותפים אלו נתפסים כנכס אסטרטגי למשרד, והם מסוגלים למשוך לקוחות גדולים ורווחיים, וכן להכשיר את הדור הבא של עורכי הדין.

4. כוח המשיכה השיווקי האישי ויכולות "Rainmaking": בעידן התחרותי של היום, יכולת משפטית מעולה אינה מספיקה. שותף שרוצה להגיע לצמרת התגמול חייב להיות גם "Rainmaker" – כלומר, בעל יכולת מוכחת להביא לקוחות חדשים ומשמעותיים למשרד. זה דורש כריזמה, יכולות נטוורקינג מעולות, הבנה עסקית רחבה, ויכולת לשווק את עצמו ואת המשרד בצורה אפקטיבית. שותף כזה נהנה מבסיס לקוחות פיננסי חזק יותר, ולכן גם מחלק גדול יותר מהרווחים.

5. גודל המשרד ומבנה הבעלות: במשרדים גדולים מאוד יש לעיתים מבנה פירמידלי מובהק, שבו רק קומץ שותפים בכירים נמצאים בראש, והם גורפים את עיקר הרווחים. במשרדי בוטיק קטנים ומצליחים מאוד, שבהם מספר השותפים מצומצם, כל שותף יכול ליהנות מנתח גדול יותר מהעוגה, אך העוגה הכוללת עשויה להיות קטנה יותר.

ומה עם ארצות הברית? השכר בארץ החלומות (או אולי ארץ העבודה הבלתי נגמרת)?

אם חשבתם שהמספרים הישראלים נשמעים גבוהים, הכינו את עצמכם להלם קל כשתביטו מעבר לים, אל "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות". בארצות הברית, ובמיוחד במשרדי ה-"Big Law" הממוקמים במרכזים פיננסיים כמו ניו יורק, לונדון (עבור משרדים בינלאומיים), שיקגו, לוס אנג'לס ועמק הסיליקון, שותפים יכולים להרוויח סכומים אסטרונומיים, הגבוהים משמעותית מאלו הנהוגים בישראל:

• במשרדי Top-Tier (למשל, אלו הנכללים ברשימת ה-Am Law 100): שותפי הון (Equity Partners) רואים שכר שנתי ממוצע (PPP – Profits Per Partner) הנע בין 1.5 מיליון דולר ועד ל-5 מיליון דולר ואף יותר מכך בשנה. ישנם משרדים ספציפיים שבהם ה-PPP חוצה את רף 7-8 מיליון הדולר. שותפים שאינם על בסיס הון (Non-Equity Partners) במשרדים אלו יכולים להרוויח בין 500 אלף דולר למיליון דולר בשנה.
• במשרדים בינוניים-גדולים (שאינם בטופ המוחלט): שותף הון יכול להשתכר בדרך כלל בין 500 אלף דולר ל-1.5 מיליון דולר בשנה, ושותף שכר בין 200 אלף דולר לחצי מיליון דולר בשנה.

חשוב לציין שמדובר בשוק שונה לחלוטין: היקפי העסקאות גדולים לאין שיעור, שכר הטרחה השעתי גבוה משמעותית, והתחרות על טאלנטים היא אדירה. גם יוקר המחיה בערים הגדולות בארה"ב הוא גבוה מאוד, ושיעורי המס יכולים להיות משמעותיים (אם כי לעיתים נמוכים יותר מאשר בישראל לבעלי הכנסות גבוהות מאוד, תלוי במדינה ובמבנה ההכנסה). אז כן, המספרים מפתים, ואולי באמת כדאי להתחיל לחשוב על רילוקיישן? זו שאלה מורכבת, הכוללת שיקולים אישיים, משפחתיים, תרבותיים, וכמובן, את הקושי הרב הכרוך בקבלת רישיון עריכת דין בארה"ב והשתלבות בשוק תחרותי כל כך.

שותף במשרד עורכי דין – האם זו באמת ההשקעה הטובה ביותר לעתיד שלך? המחיר שמאחורי התהילה

עד כה, התמקדנו בעיקר בצד הכלכלי הנוצץ של השותפות. אבל להיות שותף זה הרבה מעבר לסכום הנאה שנכנס לחשבון הבנק. מדובר בבחירת קריירה, אורח חיים, ולעיתים, זהות מקצועית טוטאלית. וכמו לכל מטבע, גם כאן יש שני צדדים:

• שעות עבודה אינסופיות: האגדה על שעות העבודה המטורפות של עורכי דין, ובמיוחד שותפים, אינה רחוקה מהמציאות. במשרדים הגדולים, ובמיוחד בתקופות של עסקאות גדולות או ליטיגציה אינטנסיבית, שותפים עובדים לעיתים קרובות 12-16 שעות ביום, כולל סופי שבוע וחגים. הלקוחות מצפים לזמינות כמעט 24/7, והלחץ לספק תוצאות הוא עצום. זהו מחיר כבד שמשפיע על החיים האישיים, על המשפחה ועל הבריאות.

• אחריות אדירה: שותפים נושאים באחריות כבדה – כלפי הלקוחות, כלפי המשרד, כלפי העובדים הכפופים להם, ולעיתים גם באחריות משפטית ופיננסית אישית. טעות אחת בשיקול דעת יכולה לעלות מיליונים ואף לפגוע במוניטין של המשרד כולו.

• תחרות פנימית וחיצונית: הדרך לשותפות רצופה תחרות, וגם לאחר קבלת המעמד, התחרות אינה נגמרת. יש תחרות על לקוחות, על תיקים יוקרתיים, על מעמד והשפעה בתוך המשרד, וכמובן, תחרות מתמדת מול משרדים אחרים.

• לחץ ומתח נפשי: השילוב של שעות ארוכות, אחריות כבדה ותחרות בלתי פוסקת יוצר סביבת עבודה מלחיצה מאוד. שחיקה היא תופעה נפוצה במקצוע.

• הקרבה אישית: רבים מהשותפים מודים שהקריירה התובענית באה על חשבון זמן איכות עם המשפחה, תחביבים, וחיי חברה מחוץ למעגל המקצועי.

עם כל זאת, עבור רבים, היתרונות עולים על החסרונות. רמת החיים ששותפות מציעה היא גבוהה משמעותית, לא רק בהיבטים הכלכליים, אלא גם מבחינת ההכרה המקצועית, האתגר האינטלקטואלי, והיכולת להשפיע ולעצב. זוהי קריירה מאתגרת באופן חיובי עבור מי שמתאים לה.

ואולי, כפי שרמזנו בתחילת הדרך, יש אלטרנטיבה? אולי בכלל כדאי לקחת נתח מהרווחים הפוטנציאליים (או מהמשכורת הנוכחית), ולהשקיע אותו בצורה מושכלת בשוק ההון האמריקאי או בשווקים גלובליים אחרים? בניית תיק השקעות מגוון לאורך זמן יכולה גם היא להוביל לעצמאות כלכלית, ואולי בפחות שעות עבודה ויותר שקט נפשי. זו בהחלט אופציה ששווה מחשבה, במיוחד אם עולם השותפות המשפטית מרגיש לכם כמו כלוב מזהב. תחשבו על זה בזמן שאתם מחשבים את הצ'ק הבא (או את זה שאתם חולמים עליו).

הדרך אל הפסגה: כמה זמן באמת לוקח להפוך לשותף?

המסע מסטודנט שנה א' למשפטים ועד לקבלת מפתחות המשרד כשותף הוא ארוך ומפרך. במרבית המשרדים הגדולים והבינוניים בישראל, התהליך אורך בין 7 ל-12 שנים בממוצע מרגע סיום ההתמחות וקבלת רישיון עריכת הדין. מסלול זה כולל בדרך כלל מספר שלבים:

1. עורך דין זוטר (Associate): 1-3 שנים ראשונות. למידה אינטנסיבית, עבודה על מגוון תיקים, התמקצעות ראשונית.
2. עורך דין (Mid-Level Associate): 3-6 שנים. קבלת אחריות גדולה יותר, ניהול חלקים מתיקים, התחלה של קשר ישיר עם לקוחות.
3. עורך דין בכיר (Senior Associate): 6-9 שנים. הובלת תיקים מורכבים, חניכת עורכי דין צעירים, פיתוח התמחות ספציפית, והתחלה של בניית "Book of Business" אישי. זהו השלב הקריטי שבו המשרד מתחיל לבחון את הפוטנציאל לשותפות.
4. מועמדות לשותפות: לאחר מספר שנים כעו"ד בכיר מצטיין, ובהתאם לצרכי המשרד ולביצועי המועמד, הוא עשוי להיות מוצע לשותפות (שכר או הון זוטר).

לא כל עורך דין שמצטרף למשרד גדול מגיע לשותפות. למעשה, מדובר באחוז קטן יחסית, מה שמכונה לעיתים "Up or Out" – או שאתה מתקדם לפירמידה, או שאתה מוצא את דרכך החוצה (למשרד אחר, לתפקיד In-House בחברה, או לקריירה משפטית אלטרנטיבית).

שאלות ותשובות שכולנו תוהים לגביהן (ועוד כמה שלא חשבתם לשאול):

• האם כל עורכי הדין המוכשרים מגיעים לשותפות? לא, ממש לא. ישנם עורכי דין מבריקים שבוחרים במסלולים אחרים (אקדמיה, שירות ציבורי, יזמות) או שפשוט אינם מעוניינים באורח החיים התובעני של שותפות. אחרים, למרות כישרונם, עשויים לא להתאים למרקם החברתי של משרד ספציפי או לא להפגין את כישורי ה"Rainmaking" הנדרשים.

• האם השעות באמת כל כך מטורפות כפי שהאגדה מספרת? במשרדים הגדולים והמובילים, בתקופות לחץ – התשובה היא כן, בהחלט. בשגרה, זה משתנה, אבל "יום עבודה רגיל" של 9-10 שעות הוא הנורמה, ולעיתים קרובות הרבה יותר. ישנה ציפייה לזמינות גבוהה.

• האם ישנם פערים גדולים בשכר ובתנאים בין שותפים במשרדים שונים באותו תחום התמחות? בהחלט. משרד "מותג" מהשורה הראשונה יוכל לגבות שכר טרחה גבוה יותר, ולכן גם לתגמל את שותפיו טוב יותר, מאשר משרד בוטיק קטן ופחות מוכר, גם אם שניהם עוסקים באותו תחום.

• האם אפשר להפוך לשותף ללא יכולת מוכחת להביא לקוחות גדולים? זה קשה יותר, אך אפשרי במקרים מסוימים, במיוחד אם מדובר ב"שותף טכני" בעל מומחיות נדירה וחיונית למשרד, או בשותף ניהולי מצטיין. עם זאת, במרבית המקרים, היכולת לפתח עסקים ולהביא הכנסות היא קריטריון מרכזי.

• מה ההבדל בין "שותף הון" ל"שותף שכר" מבחינת סיכונים? שותף הון שותף לא רק ברווחים אלא גם, במידה מסוימת, בסיכונים של המשרד. אם המשרד נקלע לקשיים, הכנסתו עלולה להיפגע משמעותית. שותף שכר נהנה מיציבות גבוהה יותר של המשכורת, אך גם מפוטנציאל רווח נמוך יותר.

• האם יש "תקרת זכוכית" לנשים או למיעוטים בדרך לשותפות? בעבר, הבעיה הייתה קיימת בצורה מובהקת יותר. כיום, ישנה מודעות גוברת והשקעה רבה יותר בגיוון והכלה (Diversity & Inclusion) במשרדים הגדולים, אך עדיין קיימים אתגרים, ושיעור הנשים והמיעוטים בשותפות הבכירה נמוך יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה או בקרב עורכי הדין הצעירים. זהו נושא שנמצא בשיח מתמיד.

• מה קורה אם שותף רוצה לעזוב? זה תלוי בהסכם השותפות. לעיתים ישנן מגבלות על תחרות (Non-Compete Clauses), הסדרים לגבי לקוחות קיימים, ותהליך מורכב של "קניית החוצה" של חלקו בשותפות.

אז זו התמונה – מורכבת, רבת פנים, ולעיתים גם קצת מאיימת. ומה עכשיו?

שותפות במשרד עורכי דין היא ללא ספק מסע מאתגר, תובעני, ולעיתים גם אכזרי. אך עבור אלו שמתאימים לו, זהו גם מסע מתגמל בצורה יוצאת דופן – כלכלית, אינטלקטואלית ומקצועית. עם כל הנתונים, הניתוחים וההקשרים שהצגנו בפניכם, השאלה האמיתית שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא לא רק "כמה מרוויח שותף?", אלא "האם זה החלום שלי באמת? האם אני מוכן לשלם את המחיר הכרוך בכך? והאם סוג ההצלחה הזה תואם את הערכים והשאיפות העמוקות ביותר שלי?".

אם התשובה היא כן – אז לכו על זה בכל הכוח. הצטיינו, התמידו, בנו קשרים, ותפסו את ההזדמנויות הנקרות בדרככם. ואם התשובה היא לא, או "אני לא בטוח" – זה גם בסדר גמור. העולם מלא באפשרויות מרתקות אחרות, ותמיד, אבל תמיד, יש את שוק ההון בארצות הברית (או השקעות נדל"ן, או הקמת סטארט-אפ משלכם…). החוכמה היא לבחור את הדרך שתעשה לכם טוב באמת, לאורך זמן.

Banku ימשיך להיות כאן בשבילכם, עם עוד הצצות אל מאחורי הקלעים של עולם העסקים, הפיננסים והקריירה, כדי לעזור לכם לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר עבורכם. כי ידע הוא כוח, ובמיוחד כשמדובר בכסף שלכם ובעתיד שלכם.