השכר השקוף (או שלא): כמה באמת עולה לנו חבר כנסת?
בואו נודה באמת. כמעט כולנו, בשלב כזה או אחר, מצאנו את עצמנו מהרהרים באחת מהחידות הגדולות של ימינו: כמה, לעזאזל, מרוויח חבר כנסת? האם זה מספיק כדי לחיות חיים טובים, או שמא מדובר בסכומים שמעבר לכל דמיון? רגע לפני שאתם רצים לבדוק רעיונות להכנסה לנערים בגיל 14 כדי לממן את הקמפיין הפוליטי הראשון שלכם, בואו נצלול יחד אל מעמקי תלוש השכר (הכמעט) ציבורי של נבחרי הציבור שלנו. נגלה מה עומד מאחורי הכותרות, אילו הטבות נסתרות קיימות, ובעיקר – למה כל כך קשה לתת תשובה חד משמעית.
אם חשבתם שזה פשוט כמו משכורת רגילה, אתם עומדים לגלות עולם שלם של מנגנונים, תקנות, והתאמות שהופכים את הנושא למרתק (ומתסכל) כאחד. אז תכינו קפה, תתרווחו, כי אנחנו יוצאים למסע שיפיל כמה מיתוסים ובעיקר, יספק לכם את כל התשובות שחיפשתם, ועוד קצת. מבטיחים שלא תצטרכו לחזור לגוגל אחרי זה.
המספרים על השולחן: כמה 'ברוטו' יש לח"כ ממוצע?
נתחיל מהבסיס, מהמספרים היבשים. שכר חברי הכנסת בישראל אינו קבוע לחלוטין, והוא צמוד למדד השכר הציבורי, מה שאומר שהוא מתעדכן מעת לעת. בדרך כלל, פעמיים בשנה. זה לא סוד, ולמי שמעמיק, המידע זמין באתר הכנסת. אבל האם זה מספיק כדי להבין את התמונה המלאה?
השכר הבסיסי הוא נקודת ההתחלה, והוא מגלם בתוכו את המורכבות של התפקיד הציבורי. מצד אחד, מצפים מחבר כנסת לייצג נאמנה את הציבור, להשקיע שעות עבודה מטורפות, ומצד שני, ישנו הפן הכלכלי, שלפעמים נתפס כגבוה מדי בעיני הציבור הרחב. האמת, כמו תמיד, נמצאת איפשהו באמצע.
הנתון האחרון שפורסם מעיד על שכר ברוטו של עשרות אלפי שקלים בחודש. זה סכום מכובד, אין ספק. אבל מיד עולה השאלה – האם זה כולל את כל התוספות, הפיצויים וההטבות? ובכן, בואו נצלול פנימה.
הצמדה אוטומטית? זה לא נשמע כל כך רע…
אחד המנגנונים המעניינים ביותר בשכר חברי הכנסת הוא מנגנון ההצמדה. השכר אינו נקבע על ידי החלטה פוליטית נקודתית שעלולה להפוך למוקד ויכוחים אינסופיים (ובצדק). במקום זאת, הוא מוצמד למדד שכר הממוצע במגזר הציבורי. זה אומר שכשעובדי ציבור אחרים מקבלים העלאה, גם חברי הכנסת נהנים מכך.
הרעיון מאחורי זה הוא לשמור על יציבות מסוימת ועל ניתוק השכר מפופוליזם. האם זה תמיד עובד בצורה חלקה? לא בהכרח. אבל זה מודל שמנסה לאזן בין הצורך בשכר הוגן לבין הרצון למנוע ויכוחים ציבוריים חוזרים ונשנים על כל שקל ושקל.
שאלות ותשובות מהירות:
- ש: האם שכר חבר כנסת הוא שכר קבוע לכל הח"כים?
ת: לא בדיוק. השכר הבסיסי זהה, אך ישנם אלמנטים של ותק והתאמות קלות שיכולות להשפיע על הסכום הסופי. - ש: מי קובע את שכר חברי הכנסת?
ת: ועדה ציבורית מיוחדת ממליצה על שינויים, אך בפועל, השכר צמוד למדד שכר הממוצע במגזר הציבורי, וההחלטות הסופיות עוברות אישור של ועדת הכנסת. - ש: האם חברי כנסת מקבלים שכר גם על תפקידים נוספים (כמו יו"ר ועדה)?
ת: בהחלט. ליושבי ראש ועדות, סגני שרים, שרים ויושב ראש הכנסת יש תוספות שכר משמעותיות, המגדילות את שכרם הברוטו.
הטבות מעבר למשכורת: 5 דברים שלא מספרים לכם (או שפשוט לא שמתם לב)
אם חשבתם ששכר הברוטו הוא הסיפור כולו, אתם טועים. בגדול. מעבר למשכורת, חברי כנסת נהנים משלל הטבות שמסייעות להם בתפקידם (או סתם מקלות עליהם את החיים באופן כללי). והאמת? חלקן נחוצות, חלקן נתפסות כפחות נחוצות, אבל כולן מצטרפות לתמונה הכלכלית הכוללת.
הנה כמה מהבולטות שבהן, שיכולות לגרום לכל אחד מאיתנו לתהות אם לא הגיע הזמן לפתוח חשבון בנק משתלם לצעירים ולהתחיל לחשוב על קריירה פוליטית:
- רכב צמוד או החזר הוצאות נסיעה: כן, חברי הכנסת זכאים לרכב צמוד או להחזר הוצאות נסיעה משמעותיות, מה שמוריד מהם את נטל התחבורה והוצאות הדלק. כשאתה רץ מפגישה לפגישה, מאירוע לאירוע, זה בהחלט נחוץ.
- עוזרים פרלמנטריים: כל חבר כנסת זכאי למספר עוזרים פרלמנטריים שמסייעים לו בעבודתו. עלות העוזרים הללו משולמת מתקציב הכנסת, וזהו בעצם "שכר עקיף" שמקל על עבודת חבר הכנסת. דמיינו שיש לכם צוות שמטפל לכם בכל הבירוקרטיה, סידור הלו"ז והתחקירים. חלום!
- הוצאות אירוח וטלפון: תארו לכם שאתם יכולים לארח אינספור אנשים, לבצע שיחות טלפון ארוכות, והכול על חשבון הבית. חברי הכנסת נהנים מהחזרי הוצאות אירוח ותקשורת, שהם חלק בלתי נפרד מעבודתם הציבורית. אחרי הכול, קשר עם הציבור הוא מפתח.
- מעטפת תקציבית לפעילות: בנוסף לשכר, כל חבר כנסת מקבל מעטפת תקציבית לפעילות ציבורית. זה יכול לכלול תקציבים להפקת כנסים, פרסומים, השתתפות באירועים ועוד. זה כמו תקציב שיווק קטן שמאפשר להם להישאר רלוונטיים ולהגיע לקהלים שונים.
- הפרשות לפנסיה ולגמל: וכמובן, העתיד. חברי הכנסת זכאים להפרשות גבוהות לקרן פנסיה וקופות גמל, הרבה מעבר למקובל במגזר הפרטי. זה מבטיח להם עתיד כלכלי יציב גם לאחר סיום תפקידם. למעשה, זה יכול להיות אחד מהשקעות משתלמות ל-100 אלף דולר עבורם (בטווח הארוך, כמובן).
האם מדובר ב"זהב לבן" או ב"מחיר הדמוקרטיה"?
השאלה מהו שכר הוגן לנבחרי ציבור היא שאלה עתיקת יומין. יש הטוענים ששכר גבוה מדי מנתק את נבחרי הציבור מהעם, ויוצר "אליטה" כלכלית. אחרים טוענים ששכר הוגן וגבוה מספיק מושך אנשים מוכשרים לתפקידים ציבוריים, מונע שחיתות ומאפשר להם להתרכז בעבודתם ללא דאגות כלכליות מיותרות.
בואו נודה, אף אחד לא רוצה חברי כנסת מודאגים מאיך לחסוך כסף כל חודש במקום להתעסק בחוקים חשובים. אז איפה עובר הגבול? אין תשובה אחת נכונה, אבל חשוב לדון בכך בפתיחות.
הנטו בכיס: מה נשאר בסוף אחרי כל הקיזוזים?
אז אחרי כל הברוטו וההטבות, מה נשאר לחבר הכנסת "נטו" בכיס? פה העניינים מתחילים להיות קצת יותר מורכבים, ממש כמו איך מחשבים תשואה שנתית על השקעות מסובכות. בדומה לכל אזרח, גם חברי הכנסת משלמים מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. ואלה, כידוע, הם סכומים לא מבוטלים, במיוחד כשמדובר בשכר כה גבוה.
חשוב לזכור שהמיסוי בישראל הוא פרוגרסיבי, כלומר, ככל שאתה מרוויח יותר, כך אחוז המס שאתה משלם גבוה יותר. כך שלמרות שכר הברוטו המרשים, סכום הנטו יכול להיות נמוך משמעותית ממה שאתם מדמיינים.
עם זאת, וזה אבל גדול – ההטבות שציינו קודם לכן, כמו רכב צמוד, עוזרים פרלמנטריים והחזרי הוצאות, אינן נכללות בשכר הברוטו החייב במס באותה צורה, ולמעשה הן חוסכות לחבר הכנסת הוצאות פרטיות משמעותיות. מה שמשאיר להם יותר כסף פנוי מהשכר נטו שלהם. זו דרך מעניינת להסתכל על זה, לא?
שאלות ותשובות מהירות:
- ש: האם חברי כנסת משלמים מס הכנסה?
ת: בהחלט. כמו כל אזרח בישראל, גם חברי הכנסת חייבים במס הכנסה על שכרם. - ש: האם יש הטבות מס מיוחדות לחברי כנסת?
ת: באופן כללי, אין הטבות מס מהותיות על שכרם. ההטבות הן בדרך כלל בהקשר להחזרי הוצאות הקשורות לתפקידם. - ש: כמה חופש נטו יש לח"כ?
ת: אין חופש נטו במובן הפיננסי. הכוונה היא לשכר לאחר כל הניכויים החוקיים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות). - ש: האם שכר ח"כ מושפע מהקואליציה/אופוזיציה?
ת: לא. השכר הבסיסי הוא זהה לכל חבר כנסת, ללא קשר לשיוך הפוליטי שלו. תפקידים ספציפיים (שר, יו"ר ועדה) הם אלה שמזכים בתוספות.
מעבר לכסף: מה באמת שווה תפקיד חבר הכנסת?
בואו נניח לרגע למספרים ולשקלים, ונסתכל על התמונה הגדולה יותר. תפקיד חבר הכנסת הוא מעבר לשכר, מעבר להטבות. הוא נושא עמו כוח והשפעה אדירים. היכולת להשפיע על חייהם של מיליוני אזרחים, לקבוע סדר יום, לחוקק חוקים – זה משהו שלא ניתן לכמת בכסף.
לרבים, זו הגשמת ייעוד, שליחות ציבורית. היכולת לתרום לחברה, להשפיע על המדינה, זו מוטיבציה חזקה לא פחות (ולעיתים אף יותר) מכל סכום כסף. כמובן, בואו לא נהיה נאיביים לחלוטין. גם הכסף חשוב, ובלי שכר הוגן, יהיה קשה למשוך את האנשים הטובים ביותר לתפקידים אלו.
השאלה היא לא רק "כמה מרוויח?", אלא "האם זה תמורה הולמת לאחריות הכבדה, לשעות העבודה הבלתי נגמרות, ולחשיפה הציבורית הבלתי פוסקת?" התשובה כנראה תלויה בנקודת המבט של כל אחד ואחת. אבל דבר אחד בטוח: זה לא תפקיד לבעלי לב חלש, או למי שמחפש לפרוש מוקדם וליהנות מהחיים בלי דאגות.
האם השכר משפיע על איכות חברי הכנסת?
זו שאלה פילוסופית-כלכלית חשובה. האם שכר גבוה יותר מביא איתו בהכרח איכות גבוהה יותר? האם שכר נמוך יותר יגרום לכך שרק בעלי אמצעים (שלא צריכים את השכר) או אידיאליסטים מוחלטים (שמוכנים "להקריב" כלכלית) ייכנסו לפוליטיקה? שתי הגישות בעייתיות.
האיזון הנכון הוא זה שיאפשר לאנשים מכל שכבות האוכלוסייה, בעלי מגוון כישורים ורצון עז לשרת את הציבור, להיכנס לכנסת, מבלי לדאוג לקיומם הכלכלי, אך גם מבלי שיראו בתפקיד דרך להתעשרות אישית. ייתכן שזה המפתח לדמוקרטיה מתפקדת באמת, ולא רק למשחק סכום אפס.
"כלכלת הכנסת" בראייה רחבה: מה השורה התחתונה?
אז אם נסכם את כל מה שלמדנו, שכר חבר הכנסת הוא לא סתם מספר בתלוש שכר. הוא ביטוי למערכת מורכבת של ציפיות, צרכים והטבות. הוא מושפע ממנגנוני הצמדה, כולל שורה ארוכה של הטבות שמשלימות את השכר הבסיסי, ונתון לניכויי מס גבוהים כמו כל אזרח.
מעבר לכך, התפקיד עצמו נושא עמו משקל עצום של אחריות ציבורית והשפעה. השאלה אינה רק "כמה", אלא "למה" ו"כיצד" אנו מעריכים את נבחרי הציבור שלנו. זוהי שאלה המשקפת את ערכיה של החברה שלנו, ודורשת התבוננות מעמיקה ולא רק כותרות צעקניות.
אז בפעם הבאה שתחשבו על שכר חבר כנסת, זכרו שהסיפור הרבה יותר מורכב ממה שנראה לעין. ואולי, רק אולי, בפעם הבאה שתראו מודעה על השקעה עם תשואה גבוהה, תחשבו אם אולי הדרך להשפיע באמת על הכלכלה מתחילה במסדרונות הכנסת, ולא רק בשוק ההון. מי יודע, אולי אתם חבר הכנסת הבא!
אנו מקווים שהצלחנו להאיר את הפינות החשוכות של הנושא המרתק הזה, ולספק לכם את הידע שיאפשר לכם להבין טוב יותר את המציאות הפיננסית של נבחרי הציבור שלנו. ובאמת, בלי שתצטרכו לחפש יותר.
דניאל באנקו הוא המייסד של אתר Banku, פלטפורמה מקצועית בתחום הפיננסים. בעל ניסיון עשיר עם השקעות בשוק ההון, נדל"ן בארץ ובחו"ל וגם כלכלי אישי. דניאל מקדם ידע פיננסי בגובה העיניים ומסייע לאלפי משפחות לקבל החלטות חכמות ובטוחות. האתר משלב כלים מעשיים, מדריכים ועדכונים מהשטח.