טוב, בואו נדבר רגע על כסף. לא סתם כסף. כסף שעובר ממקום למקום. נגיד, מהחשבון שלכם לחשבון של מישהו אחר.
נשמע פשוט, נכון?
לחיצת כפתור באפליקציה, כמה שקלים, וזהו. נגמר הסיפור.
אבל מה קורה כשהסכומים מתחילים להיות… קצת יותר משמעותיים?
כמו למכור את האוטו הישן ההוא שקנה לכם חופשה ביוון?
או כשסבתא מחליטה שהגיע הזמן לפנק את הנכדים בסכום שיעזור להם לקנות דירה (תנו לי סבתא כזו!).
פתאום צפה לה השאלה הגדולה:
יש בכלל הגבלה?
כמה כסף מותר להעביר מחשבון לחשבון בלי שהבנק ירים גבה, או גרוע מזה, יתקשר לשאול שאלות? (כי כולנו יודעים כמה כיף לדבר עם הבנקאי שלנו, נכון? אה, לא? אוקיי).
אם אי פעם התלבטתם בשאלה הזו, הרגשתם קצת אי-נוחות, או סתם סקרנות בריאה (ופחד קל מבול פתאומי של ניירת), אז בדיוק בשבילכם המאמר הזה.
אנחנו הולכים לצלול עמוק, לחשוף את האמת מאחורי ה"סודות" של העברת כספים גדולים, ולהשאיר אתכם בסוף ההקריאה הזו עם הבנה ברורה.
כזו שתגרום לכם להרגיש בשליטה.
רגועים.
ואולי אפילו… מחויכים?
כי האמת, לרוב, פשוטה ממה שנדמה.
בואו נתחיל במסע הזה, בלי עצירות מיותרות בגוגל אחרי שתסיימו פה.
הסכום המסתורי: יש בכלל כזה דבר "מגבלה"?
זו השאלה שמקפיצה הכי הרבה אנשים.
"יש סכום מקסימלי שאני יכול להעביר ביום?"
"אם אני מעביר מעל X שקלים, הבנק אוטומטית שולח הודעה ל… למי בעצם?"
אז בואו נשים את זה על השולחן, הכי פשוט שיש:
אין בישראל (ולמעשה, ברוב העולם המערבי) מגבלה חוקית ברורה שאומרת שמעל סכום Y אסור לך להעביר כסף מחשבון לחשבון פרטי או עסקי דרך הבנק.
כן, קראתם נכון.
אתם לא "מפרים את החוק" אם אתם מעבירים מיליון שקל.
הופה!
אז רגע, מה בעצם הבעיה?
הבעיה היא לא הסכום בפני עצמו.
הבעיה היא ההקשר.
ומה שהבנק מחוייב לעשות ברגע שהוא רואה תנועות כספיות שנראות לו… מעניינות. או חשודות. תבחרו את המילה שמרגישה לכם פחות מלחיצה.
אז למה שהבנק בכלל יתעניין לי בחשבון? הוא לא אמור פשוט להעביר את הכסף?!
שאלה מעולה. והתשובה קשורה בחוקים ותקנות בינלאומיים ומקומיים.
קוראים לזה AML/CTF.
שזה בעברית פשוטה: איסור הלבנת הון ומימון טרור.
כן, זה נשמע כמו משהו שקשור רק לסרטי מתח הוליוודיים, אבל זה משפיע ישירות עלינו, האזרחים הנורמטיביים שסתם רוצים להעביר כסף.
הבנקים בישראל (ובעולם) מחויבים על ידי הרשויות לפקח על תנועות כספיות.
המטרה היא לזהות כספים שהושגו בדרכים לא חוקיות (סמים, פשע, שחיתות וכו') שמנסים "להלבין" אותם – כלומר, להכניס אותם למערכת הפיננסית הלגיטימית כדי שיכלו להשתמש בהם כאילו הם כסף "נקי".
המטרה השנייה, החשובה לא פחות, היא למנוע מימון פעולות טרור.
בגלל זה, הבנקים הם בעצם "שומרי הסף".
הם לא שם כדי להקשות עליכם ספציפית.
הם שם כי החוק מחייב אותם.
והם חייבים לדווח על פעולות מסוימות.
המספרים שכן כדאי להכיר: לא "מגבלות", אלא "סף דיווח"
אז אמרנו שאין מגבלת סכום קשיחה על העברה בנקאית.
אבל יש דבר כזה שנקרא "סף דיווח".
זה לא סכום שאסור לכם לעבור.
זה סכום שברגע שפעולה פיננסית (לא רק העברה!) עוברת אותו, הבנק חייב, פשוט חייב, לדווח עליה ליחידה לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים (לשעבר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור).
נכון להיום (ותמיד כדאי לוודא שינויים בחקיקה!), סף הדיווח האוטומטי על העברות בנקאיות הוא סכום שנראה לכם אולי קטן מפעם, אבל הוא הגיוני בהקשר של פעילות יומיומית:
מעל 50,000 ש"ח.
כלומר, אם העברתם 55,000 ש"ח, הבנק ידווח על זה.
אם העברתם 45,000 ש"ח? לא ידווח אוטומטית.
אבל שימו לב:
- הסף הזה הוא לפעולה בודדת. העברה אחת.
- הבנקים יכולים (וצריכים!) גם לדווח על פעולות שנראות חשודות, גם אם הן מתחת לסף הדיווח האוטומטי.
- וגם אם פעולה לא עוברת את סף הדיווח האוטומטי ולא נראית חשודה לפקיד, היא עדיין חלק מ"התמונה הגדולה" של החשבון שלכם, והבנק עוקב אחרי דפוסי פעילות.
הבנתם את הטוויסט?
זה לא כמה מותר לכם להעביר.
זה מתי הבנק צריך לדווח על ההעברה שלכם.
וזה שני דברים שונים לגמרי.
דיווח זה לא אומר חקירה.
זה אומר שפשוט העבירו את המידע הלאה.
והמידע הזה יושב במאגר נתונים, שאם בעתיד יהיה חשד לפעילות עבריינית, יוכלו להצליב אותו עם מידע אחר.
לרוב האנשים הנורמטיביים, הדיווח הזה עובר בלי שהם בכלל יודעים.
זו פשוט פרוצדורה.
האלגוריתמים החטטניים והפקידים הסקרנים: מתי הבנק באמת ישאל שאלות?
אז עכשיו הגענו לחלק היותר… אישי.
המצב שבו הבנק לא רק מדווח, אלא גם פונה אליכם.
מתי זה קורה?
זה קורה כשהמערכות האוטומטיות של הבנק (והאמינו לי, הן משוכללות ויודעות לעשות הצלבות) או פקיד ששם לב למשהו, מזהים פעילות שלא מתאימה לפרופיל הרגיל שלכם.
הבנקים בונים לכל לקוח "פרופיל סיכון" ו"פרופיל פעילות" על בסיס ההיסטוריה שלו.
מה אתם עושים בדרך כלל? מקבלים משכורת, משלמים חשבונות, קונים בסופר, מעבירים פה ושם סכומים קטנים לחברים/משפחה?
זה הפרופיל הרגיל שלכם.
פתאום, קופצת העברה של 150,000 ש"ח לחשבון של אדם שמעולם לא העברתם לו כסף.
או שאתם פתאום מקבלים העברה של חצי מיליון ש"ח.
וזה לא קרה אף פעם בעבר.
בום.
הדגלים האדומים מתחילים להתנופף (אולי לא אדומים לגמרי, אולי ורודים בהתחלה).
דוגמאות לפעולות שיכולות לעורר שאלות:
- העברות גדולות משמעותית מהרגיל (גם אם מתחת לסף הדיווח האוטומטי, אבל ענקיות ביחס לפעילות שלכם).
- העברות חוזרות ונשנות לסכומים קטנים, שמצטברות יחד לסכום גדול (ניסיון "לפצל" כדי להתחמק מסף הדיווח – זה נקרא "ריבוד" והבנקים מזהים את זה).
- העברות לגורמים או מדינות שנחשבות "בסיכון גבוה" (כן, יש רשימות כאלה).
- קבלת כספים ממקורות לא ברורים או לא מוכרים.
- שימוש בחשבון כ"צינור" – קבלת סכום גדול והעברתו הלאה כמעט מיד לגורם אחר.
- העברות במזומן בסכומים גדולים ואז הפקדתם לחשבון (הפקדת מזומן היא נושא אחר עם ספים נמוכים יותר, אבל קשורה).
- פעילות שלא מתיישבת עם ההצהרות שלכם על מקורות ההכנסה שלכם (אם הצהרתם שאתם סטודנטים ומקבלים פתאום מיליון שקל).
המטרה של הבנק בשאלות הללו היא בעצם להבין מה קורה.
הם רוצים שתספקו להם הסבר ומקור לפעולה החריגה הזו.
זה נקרא "הכר את הלקוח שלך" (KYC – Know Your Customer) וזה חלק מהתקנות שהזכרנו.
איך להעביר סכומים גדולים בסטייל (ובלי כאבי ראש)?
אז מה עושים אם אתם באמת צריכים להעביר סכום משמעותי?
נגיד, קיבלתם ירושה, מכרתם נכס, קיבלתם כספי פיצויים גדולים, או שזו פשוט מתנה נדיבה?
החדשות הטובות הן שזה לגמרי אפשרי.
והנה הסוד:
שקיפות!
כן, זה כל כך פשוט.
במקום לחכות שהבנק ישאל, תהיו אתם אלה שמספקים את המידע מראש.
3 צעדים להעברת כסף "נקי" בלי לחץ:
- תקשורת מקדימה: אם אתם מתכננים העברה גדולה (שעולה על סף הדיווח האוטומטי, או גדולה משמעותית מהרגיל שלכם), פנו לבנק שלכם מראש. כן, פשוט תרימו טלפון לפקיד או תשלחו הודעה דרך האפליקציה. ספרו להם שאתם עומדים לבצע או לקבל העברה גדולה. תנו להם קצת רקע. "אני עומד לקבל 200,000 ש"ח ממכירת רכב", "אני מעביר 100,000 ש"ח לאחי שיעזרו לו עם מקדמה לדירה". המידע הזה נרשם במערכת הבנק ויכין אותם.
- מקור הכסף: הבנק כמעט תמיד ירצה לדעת מה מקור הכסף. לא רק מי מעביר למי, אלא מאיפה הגיע הכסף הזה לצד המעביר (או לכם, אם אתם מקבלים). אם מכרתם אוטו – שמרו את חוזה המכירה. אם קיבלתם ירושה – שמרו את צו הירושה. מתנה ממשפחה – אולי מכתב קצר מהם שמצהיר שזו מתנה (כן, זה קצת רשמי, אבל יכול לחסוך כאב ראש). פיצויים? מסמך מהגוף שמשלם. ככל שהסכום גדול יותר, כך התיעוד הנדרש עשוי להיות מקיף יותר.
- היו זמינים (ואדיבים): אם הבנק בכל זאת פונה אליכם לשאול שאלות, ענו בסבלנות. ספקו את המסמכים או ההסברים הנדרשים. זכרו, הם עושים את זה כי הם חייבים, לא כי הם מתנכלים לכם. שיתוף פעולה יזרז את התהליך משמעותית. התנגדות או התחמקות הן דגל אדום אמיתי מבחינתם.
בסופו של דבר, המטרה של הבנק היא לוודא שהכסף "נקי" ושהפעולה לגיטימית.
אם אתם יכולים להוכיח את זה בפשטות, בדרך כלל לא תהיה בעיה.
העברת כסף ש"נולדה" מעסקה לגיטימית, ירושה, מתנה או הכנסה ידועה ומוצהרת, היא העברה שאין שום סיבה שהבנק יעצור.
האם יש הבדל בין סוגי העברות? (אפליקציה, אונליין, סניף)
כן, בהחלט יש הבדל, אבל הוא פחות קשור ל"כמה מותר להעביר" ברמה החוקית ויותר קשור ל"כמה הבנק מרשה לכם להעביר בפלטפורמות שונות".
- אפליקציה/אונליין: בדרך כלל יש מגבלות יומיות ו/או מצטברות חודשיות להעברות דרך הערוצים הדיגיטליים. המגבלות האלה נקבעות על ידי הבנק למטרות אבטחה (למנוע העברות ענק אם מישהו פרץ לכם לחשבון) ולא למטרות רגולציה של הלבנת הון. המגבלות משתנות מבנק לבנק, ואתם בדרך כלל יכולים לראות אותן באזור ההגדרות של האפליקציה או האתר. אם אתם צריכים להעביר סכום גדול יותר מהמגבלה הדיגיטלית, תצטרכו לפנות לבנק.
- סניף/בנקאי: כשתבצעו העברה דרך פקיד בסניף או בטלפון דרך בנקאי, המגבלות הדיגיטליות לא רלוונטיות. אבל, וכאן חוזרים לחלק של הלבנת הון והכר את הלקוח – סביר להניח שאם הסכום גדול ו/או חריג לפעילות שלכם, הפקיד או הבנקאי ישאל שאלות ויבקש הסבר ומסמכים. הם המחסום הראשון ברמה האנושית.
אז, כדי להעביר סכום ענק, כנראה שתצטרכו לעבור דרך הפקיד או לפחות ליצור קשר עם הבנק.
ושאלת מיליון הדולר (או השקלים): מס?
הרבה אנשים חוששים שהעברה גדולה אוטומטית תגרור חבות מס.
אז בואו נדייק: העברת כסף כשלעצמה אינה אירוע מס.
כלומר, עצם העובדה שהעברתם 100,000 ש"ח ממישהו למישהו, לא אומרת שמס הכנסה מיד לוקח עמלה על ההעברה.
מה שכן עשוי להיות חייב במס זה מקור הכסף.
דוגמאות:
- קיבלתם כסף ממכירת נכס (דירה, מגרש, אולי אפילו רכב יוקרה)? הרווח מהמכירה עשוי להיות חייב במס רווחי הון או מס שבח.
- קיבלתם כסף כהכנסה מעסק או משכירות? זו הכנסה חייבת במס.
- קיבלתם ירושה? בדרך כלל אין מס ירושה בישראל (אבל יש היבטי מס אחרים במכירת נכסים שהתקבלו בירושה).
- קיבלתם מתנה? לרוב אין מס על קבלת מתנה בין קרובי משפחה, אבל יש כללים ספציפיים שכדאי להכיר, במיוחד בסכומים גדולים מאוד.
הבנק לא מעביר אוטומטית מידע למס הכנסה על כל העברה גדולה.
הוא מדווח, כאמור, ליחידה לאיסור הלבנת הון.
אבל, אם יש חשד להעלמת מס, היחידה הזו בהחלט יכולה להעביר את המידע לרשות המסים.
ולכן, שוב, השקיפות וההסבר על מקור הכסף חשובים גם מההיבט הזה.
אם מקור הכסף לגיטימי וממוסה כחוק (או פטור ממס כחוק), אין לכם מה לחשוש.
Quick Hits: שאלות בוערות ותשובות קצרות (בסדר, קצת פחות קצרות, זה אנחנו בכל זאת)
בואו נעבור על כמה שאלות נפוצות בזריז:
1. האם יש מגבלה יומית באפליקציה?
כן, הבנקים מגבילים את הסכום שניתן להעביר דרך האפליקציה או האתר ביום (ולפעמים גם בחודש). זו הגבלה טכנית/אבטחתית של הבנק, לא חוקית. הסכומים משתנים מבנק לבנק, וניתן לשנות אותם (בדרך כלל בהליך זיהוי נוסף, כמו שיחה עם בנקאי או זיהוי בסניף) או לבצע העברות גדולות יותר דרך הסניף או הבנקאי.
2. אם אני מעביר כסף בין חשבונות שלי באותו בנק, זה גם מעניין אותם?
פחות. העברה בין חשבונות של אותו אדם באותו בנק נחשבת לפעולה בסיכון נמוך יותר, כי הכסף לא עוזב את "הדלת" של הלקוח. עדיין, אם יש תנועות חריגות (למשל, כספים שמקורם לא ברור הופקדו לחשבון אחד ואז הועברו מיד לחשבון אחר), זה עלול לעורר עניין.
3. מה לגבי העברות כסף בביט/פייבוקס ודומיהן?
האפליקציות הללו הן דרך נוחה להעביר סכומים קטנים, והן מציבות מגבלות גבוהות יחסית לעברות קטנות (עד אלפי שקלים בודדים, תלוי באפליקציה ובבנק). סכומים גדולים יותר בדרך כלל מחייבים מעבר דרך מערכת ההעברות הבנקאית הרגילה. האפליקציות הללו כפופות גם כן לתקנות איסור הלבנת הון, ופעילות חריגה דרכן עלולה גם כן לעורר שאלות (אבל הן פחות מיועדות לפעילות בסכומים ענקיים מלכתחילה).
4. האם העברה בינלאומית כפופה לאותם כללים?
העברה בינלאומית נחשבת בדרך כלל לפעולה בסיכון גבוה יותר. הכללים הבסיסיים דומים (אין מגבלה חוקית קשיחה על הסכום, אבל יש חובת דיווח וזיהוי המקור והיעד), אבל הבנק כמעט תמיד ידרוש יותר פרטים ומסמכים עבור העברה בינלאומית גדולה, הן בשליחה והן בקבלה. הפרוצדורה עשויה להיות ארוכה יותר. לכל מדינה יש גם את התקנות שלה.
5. האם הבנק יכול לסרב לבצע העברה?
כן. אם הלקוח לא מספק הסבר סביר ומסמכים על מקור הכסף עבור פעולה שנראית חשודה, או אם יש חשד ממשי שהכסף קשור לפעילות פלילית או מימון טרור, הבנק לא רק יכול לסרב – הוא חייב לסרב ואף לדווח על הניסיון. זו חובתם החוקית למנוע הלבנת הון ומימון טרור.
6. מה נחשב ל"מסמך" שמסביר את מקור הכסף?
זה תלוי במקור. לדוגמה: חוזה מכירת נכס/רכב, צו ירושה, הסכם גירושין, אישור קבלת פיצויים מביטוח או גוף ממשלתי, מכתב הסבר חתום מנוטריון (במקרים מסוימים של מתנות או הלוואות גדולות), אישור על מכירת ניירות ערך, דו"ח כספי מעסק, וכו'. ככל שהמסמך רשמי וברור יותר, כך קל יותר לבנק לאמת את המקור.
7. אם קיבלתי כסף במזומן בסכום גדול, מה עדיף – להפקיד לבנק או להעביר אותו הלאה במזומן?
הפקדת מזומן בסכום גדול כפופה לחוק המזומן, שמגביל את גובה התשלום או קבלת התשלום במזומן בעסקים ובין פרטים. הספים שם נמוכים משמעותית (כיום 6,000 ש"ח בעסק ו-15,000 ש"ח בין פרטים, עם יוצאים מהכלל). הפקדת מזומן גדולה בבנק מעוררת אוטומטית שאלות ודיווחים. לרוב, העברה בנקאית עדיפה ושקופה יותר (בהנחה שמקור הכסף לגיטימי), כי היא מותירה שובל אלקטרוני ברור שקל יותר לעקוב אחריו ולהסביר אותו, לעומת מזומן שהוא אנונימי במהותו.
בשורה התחתונה: להיות חכמים, לא פראיירים
אז חזרנו לנקודת ההתחלה.
כמה כסף מותר להעביר מחשבון לחשבון?
כמה שתרצו.
כל עוד אתם יכולים להסביר את זה.
הבנק לא רוצה את הכסף שלכם (טוב, הוא כן, אבל לא בקטע רע כזה).
הוא רוצה לדעת שהכסף הזה הגיע ממקום טוב.
שהוא לא קשור לפעילות פלילית.
שהוא "נקי".
החוקים והתקנות נועדו להילחם בפושעים, לא באזרחים שומרי חוק.
ולנו כאזרחים יש אחריות קטנה:
להיות שקופים.
להיות מוכנים להסביר.
לספק מסמכים כשיבקשו.
אם אתם עומדים בפני קבלה או העברה של סכום גדול, תנשמו עמוק.
זה לא סוף העולם.
זה לא אומר שמס הכנסה בדרך אליכם בהאמר שחור (טוב, אולי בהאמר, אבל לא בגלל ההעברה).
פשוט תהיו מוכנים.
דברו עם הבנק.
אספו את המסמכים הרלוונטיים.
ובצעו את הפעולה בראש שקט.
כי לדעת את הכללים הופך אתכם לשחקנים טובים יותר במגרש הפיננסי.
שזה, בסופו של דבר, מה שבאנו לעשות פה.
להפוך את הכסף לפחות מפחיד.
ויותר… זורם.