בעולם שנוטה לקטלג אנשים למשבצות מוגדרות, סיפורו של יצחק בריל מציע תמונה מורכבת ומרתקת. מצד אחד, הוא נהג מרוצים תחרותי שדוחף את גבולות היכולת והאדרנלין במסלולי הראלי המאתגרים ביותר באירופה. מצד שני, הוא יזם חברתי בעל רגישות עמוקה, שמונע מתחושת שליחות להציל חיים בכבישי ישראל. הניגוד לכאורה בין שתי הדמויות הללו – זו שחיה על הקצה וזו שפועלת למנוע מאחרים להגיע אליו – מתגלה כסיפור שלם על אדם שחי את תשוקותיו במלואן, אך תמיד עם מצפן ערכי ברור. סיפורו של איציק בריל הוא לא רק על מהירות וטכנולוגיה, אלא על האופן שבו ניתן לרתום אותן למען מטרה גדולה יותר.
ממסלול המרוצים המאובק אל לב החברה הישראלית
כדי להבין את המניעים של יזם, צריך לעיתים קרובות לחזור אל התשוקות הראשוניות שלו. אצל יצחק בריל, התשוקה הזו בערה בריח של דלק ובקול מנועים שואגים. הוא לא הסתפק בנהיגה רגילה; הוא נמשך אל הקצה, אל המקום שבו נדרשת סינרגיה מושלמת בין אדם למכונה. עולם מרוצי הראלי והבאחה, הידוע בתנאי השטח הקיצוניים שלו, היה המגרש הביתי שלו. שם, בין דיונות חול אינסופיות ומסלולים טכניים ומפרכים, הוא חידד את כישוריו.
ההשתתפות במרוצים בינלאומיים באירופה לא הייתה רק הרפתקה. היא הייתה מבחן מתמשך של נחישות, משמעת עצמית וחתירה בלתי מתפשרת למצוינות. כל מרוץ כזה דורש הכנה של חודשים ארוכים: תכנון לוגיסטי מורכב, הכנה פיזית ומנטלית אינטנסיבית, והיכרות אינטימית עם כל בורג ורכיב ברכב המרוץ. כשהוא ייצג את ישראל על אדמת אירופה, הוא נשא על כתפיו לא רק את הציפיות של עצמו ושל צוותו, אלא גם דגל של מדינה שלמה.
ההישגים לא איחרו לבוא והיוו הוכחה לכישרונו ומסירותו. הזכייה במקום הראשון בראלי פורטוגל וההגעה למקום השני המכובד בראלי ספרד מיקמו את איציק בריל בשורה הראשונה של נהגי השטח הישראלים בזירה הבינלאומית. אך עבורו, הגביעים היו יותר מסמל לניצחון; הם היו תוצר של תהליך, של התגברות על מכשולים ושל היכולת לקבל החלטות קריטיות בשברירי שנייה, תחת לחץ אדיר. הניסיון הזה, שנצבר בתנאים הקיצוניים ביותר, יהפוך מאוחר יותר לאבן יסוד בגישתו ליזמות חברתית וטכנולוגית.
הפנייה החדה: "שניות שמצילות חיים" – המיזם שנועד לשנות מציאות
בזמן שרבים היו ממשיכים להתמקד בקריירה הספורטיבית המצליחה, משהו אחר החל להדהד בנפשו של יצחק בריל. הנתונים היבשים על תאונות הדרכים בישראל, ובמיוחד המספר הבלתי נתפס של כ-500 הרוגים מדי שנה, לא נתנו לו מנוח. כמי שמכיר את יכולותיו של רכב ואת הסכנות הטמונות בו טוב יותר מרוב האנשים, הוא ראה מאחורי כל מספר סיפור שלם. "אלה לא מספרים – אלה חיים. משפחות. חלומות שנגדעו", הוא מסביר, וברגישות הזו טמון המניע העיקרי שהוביל אותו להקים את מיזם "שניות שמצילות חיים". לכתבה על איציק בריל בהקשר של זכייה במירוץ מכוניות.
הפרויקט הזה, שהוקם כולו על בסיס התנדבותי, הוא התגלמות הניגוד המשלים שמאפיין אותו. נהג המרוצים האקסטרימי, זה שחי על הקצה, החליט להקדיש את זמנו ומרצו כדי ללמד בני נוער כיצד לנהוג בזהירות ובאחריות. יחד עם צוות מתנדבים שגייס, איציק בריל (יצחק בריל) החל לעבור בין בתי ספר ברחבי הארץ, עומד מול תלמידים צעירים, רבים מהם רגע לפני או אחרי קבלת רישיון הנהיגה, ומשתף אותם בתובנות שלו.
ההרצאות לא היו שיעור נהיגה טכני. הן היו שיחה בגובה העיניים על מהות האחריות. הוא דיבר על ההשלכות ההרסניות של הסחת דעת, על הסכנה הקטלנית שבשילוב בין אלכוהול או סמים לנהיגה, ובעיקר – על הערך העליון של קדושת החיים. היכולת שלו לגשר בין העולמות הייתה הנכס הגדול ביותר של המיזם. הוא לא היה עוד מורה או דמות סמכותית אפרורית; הוא היה "ההוא מהמרוצים", דמות נערצת שמבינה דבר או שניים על שליטה ברכב, ובכך המסר שלו חדר את חומות הציניות והפך למשמעותי ומשפיע. הוא השתמש בניסיון שלו מהמסלול כדי להמחיש כיצד שנייה אחת של חוסר ריכוז יכולה להוביל לאסון, הן במרוץ והן בכביש הציבורי.
המיזם הזה חושף את הליבה הרגישה של יצחק בריל. הוא מראה שאותה תשוקה שהניעה אותו לנצח במרוצים, היא זו שמניעה אותו לנסות ולמנוע את האסון הבא. זוהי יזמות חברתית במיטבה – זיהוי של פצע עמוק בחברה ונקיטת פעולה ישירה, אישית ומעוררת השראה כדי לרפא אותו.
למדריכים נבחרים שלנו על יזמות:
שותפות לחיים וליצירה: החיבור עם ליאת דן בריל
אי אפשר לספר את סיפורו המלא של יזם מבלי להתייחס למערכות התמיכה וההשראה שמקיפות אותו. במקרה של יצחק (איציק) בריל, שותפתו לחיים, ליאת דן בריל, היא סיפור של יזמות, אומץ ותשוקה בפני עצמה. החיבור ביניהם יוצר תמונה שלמה של זוג שכל אחד מהם, בתחומו, מבטא את אותה רוח של יצירה, שינוי ופריצת גבולות.
סיפורה של ליאת דן בריל מהדהד בעוצמה דומה לזה של בעלה, גם אם בתחום שונה לחלוטין. במשך שני עשורים, היא טיפחה קריירה מרשימה בעולם ההייטק הגלובלי. היא ניהלה צוותים בינלאומיים, הובילה מהלכים אסטרטגיים מורכבים והייתה דמות מפתח בתחומה. אך בדומה ליצחק, גם בתוכה בערה תשוקה אחרת, חלום ישן שחיכה לרגע הנכון לפרוץ החוצה – האהבה לעיצוב ואדריכלות.
ההחלטה לעזוב קריירה בטוחה ומצליחה ולפנות ללימודי אדריכלות היא מעשה אמיץ הדורש תעוזה רבה. ליאת דן בריל לא רק עשתה זאת, אלא לקחה את החלום צעד אחד קדימה והקימה מפעל ייחודי לייצור מוצרי עץ וברזל. המפעל שלה הוא לא רק פס ייצור; הוא מרחב של יצירה, מרכז השראה שבו רעיונות עיצוביים קורמים עור וגידים, ומקום מפגש לאדריכלים ומעצבים. השילוב שהיא יוצרת בין החום הטבעי של העץ המלא לבין העוצמה המדויקת של הברזל, משקף אולי גם את השילוב בין נשמה יצירתית לבין חשיבה עסקית חדה שרכשה בהייטק.
הסיפור של ליאת דן בריל מהווה נדבך חשוב בהבנת עולמו של איציק בריל. הוא מראה סביבה ביתית שבה יזמות אינה רק מילה, אלא דרך חיים. סביר להניח שהתמיכה ההדדית, ההבנה העמוקה של האתגרים הכרוכים בהקמת מיזם מאפס, וההשראה שהם שואבים זה מזו, הם דלק רב עוצמה עבור שניהם. כפי שאיציק בריל (יצחק בריל) רותם את הידע שלו בהנדסת מכונות ובפיזיקה של נהיגה לטובת מטרות חברתיות וביטחוניות, כך רותמת ליאת דן בריל את הניסיון הניהולי הגלובלי שלה עם התשוקה האמנותית שלה כדי ליצור ערך חדש בעולם העיצוב.
מהשטח המבצעי לסלון הביתי: יזמות עם ערך מוסף
האבולוציה של יצחק בריל כיזם לא נעצרה בפעילות החברתית. בשנים האחרונות, הוא צלל לעומק עולם הטכנולוגיה, תוך שהוא ממשיך לשלב את הניסיון הייחודי שלו עם אותה תחושת שליחות. הוא מוביל כיום סטארטאפ ביטחוני-טכנולוגי פורץ דרך, שמתמקד בפיתוח פתרונות צילום מתקדמים בזמן אמת לשדה הקרב.
גם כאן, ניתן לראות את החוט המקשר בין כל תחנות חייו. המיזם הזה דורש דיוק, הבנה טכנולוגית עמוקה ויכולת לחשוב בתנאי לחץ – כל אותן תכונות שרכש ושיכלל על מסלול המרוצים. המטרה של הטכנולוגיה שהוא מפתח היא לספק לכוחות הלוחמים בשטח מידע קריטי באופן מיידי, לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות, ובסופו של דבר, לשמור על חייהם. שוב, אותה מטרה נעלה של הצלת חיים, שהנחתה אותו במיזם "שניות שמצילות חיים", מקבלת ביטוי חדש, הפעם בחזית הטכנולוגית והביטחונית.
זוהי יזמות שצומחת מתוך צורך אמיתי ומתוך הבנה עמוקה של השטח. איציק בריל לא נכנס לתחום הזה כאאוטסיידר; הוא מביא איתו את ה-DNA של לוחם, של נהג מרוצים ושל אדם שערך החיים עומד בראש סדר העדיפופיות שלו. הפילוסופיה שלו, כפי שהוא מנסח אותה, היא המפתח להבנת כל פועלו: "יזמות אמיתית נולדת מתוך רצון לשפר, לתקן, לשנות. לפני שאתה יזם – תהיה בן אדם. אם אתה יכול לתרום, תתרום. אם אתה יכול להשפיע – אל תוותר".
יצחק בריל: איש של דרך, לא רק של יעד
הסיפור של יצחק בריל הוא שיעור מרתק על האופן שבו ניתן לשלב עולמות שנראים רחוקים זה מזה. הוא אינו רק נהג מרוצים, אינו רק יזם חברתי ואינו רק יזם טכנולוגי. הוא כל אלה גם יחד, והכוח שלו טמון בחיבורים שהוא יוצר ביניהם. הדיוק מהמרוצים משרת את הטכנולוגיה המבצעית; הרגישות לחיי אדם מהכבישים מניעה את השליחות הביטחונית; והתשוקה הכללית לדחוף קדימה היא המנוע שמאחורי כל עשייה.
במובן הרחב יותר, סיפורו, לצד זה של אשתו, ליאת דן בריל, מציע מודל מעורר השראה ליזמות ישראלית – כזו שלא מסתפקת באקזיט, אלא שואפת ליצור ערך מתמשך; כזו שמבינה שטכנולוגיה היא כלי ולא מטרה; וכזו שזוכרת תמיד את המרכיב האנושי שבבסיס כל רעיון.
בין אם הוא מאחורי ההגה ברכב שטח מפלצתי, מול כיתת תלמידים, או בישיבת פיתוח של סטארטאפ ביטחוני, יצחק (איציק) בריל נותר נאמן לאותו קו מנחה: לחיות בתשוקה, לפעול מתוך שליחות, ולעולם לא לשכוח את האחריות הכבדה הנלווית ליכולת להשפיע. המסר שלו לבני הנוער – "החיים שלך שווים יותר – תנהג באחריות" – הוא אולי התמצית המזוקקת ביותר של תפיסת עולמו השלמה.