עולם העסקים הישראלי הוא סביבה תחרותית, דינמית ותובענית. בתוך המרוץ היומיומי לניהול תזרים, שירות לקוחות, שיווק ופיתוח, סוגיות המס עלולות לעיתים ליפול בין הכיסאות.
לעיתים, מתוך חוסר הבנה; לעיתים, מתוך לחץ כלכלי; ולעיתים, באופן מודע ומכוון – עסקים רבים מוצאים עצמם עם "הון שחור": הכנסות שלא דווחו, עסקאות במזומן שלא תועדו, או מבני מס מורכבים שלא קיבלו ביטוי מלא בספרי החברה. מצב זה הוא פצצה מתקתקת, שעלולה להתפוצץ בדמות חקירות מס, קנסות אדירים, ואף אישומים פליליים שיכולים לרסק לא רק את העסק, אלא גם את חייהם האישיים של בעליו.
כאן נכנס לתמונה הליך הגילוי מרצון – "חבל ההצלה" שרשות המסים מציעה לעסקים אלו.
מה זה הליך גילוי מרצון?
ההליך מאפשר "לנקות את השולחן", להסדיר את חובות המס, ולקבל בתמורה את ההטבה החשובה מכל: חסינות פלילית. אך עבור בעל עסק, הליך זה מורכב ורב-ממדי הרבה יותר מאשר עבור אדם פרטי שהעלים הכנסה פסיבית. המבנה התאגידי, חובות הדיווח למע"מ ולביטוח לאומי, סוגיות של הוצאות, אחריות נושאי משרה ועוד, הופכים את התהליך לסבוך ודורש ידע מעמיק.
כתבנו בעבר על גילוי מרצון על החזקת מטבע וירטואלי (קריפטו) ומדריך הנוכחי נדבר על הנושא הזה יותר באופן כללי.
על מנת להוציא את המדריך הנוכחי לפועל – נעזרו רבות במדריך הליך גילוי מרצון של אלעד נעמן יועצים בע"מ.
מאמר זה נועד להיות המדריך המקיף והמפורט ביותר שנכתב אי פעם עבור בעלי עסקים בישראל השוקלים לפנות להליך גילוי מרצון. לא נסתפק בסיסמאות, אלא נצלול לעומקם של 12 עובדות יסוד, 12 עקרונות שכל יזם, מנכ"ל, עוסק מורשה או שותף חייב להכיר לפני שהוא עושה את הצעד הראשון. מטרתנו היא לצייד אתכם בידע שיאפשר לכם להבין את התמונה המלאה, על כל הסיכויים והסיכונים שבה, ולקבל החלטה אסטרטגית נבונה שתבטיח את עתידו של העסק שלכם ואת השקט הנפשי שלכם.
עובדה 1: ההליך אינו רק למס הכנסה – הוא חבילה כוללת (מע"מ וביטוח לאומי)
טעות נפוצה היא לחשוב שהליך גילוי מרצון עוסק רק בהעלמת מס הכנסה. עבור עסק, זוהי ראייה צרה ומסוכנת. כל הכנסה עסקית שלא דווחה גוררת אחריה, ברוב המקרים, גם חובות לרשויות נוספות: מס ערך מוסף (מע"מ) והמוסד לביטוח לאומי.
- מע"מ: אם העסק מכר מוצר או נתן שירות ולא הוציא חשבונית מס, הוא לא רק העלים הכנסה, אלא גם לא גבה ולא העביר למדינה את המע"מ העסקי שהיה עליו לגבות. מדובר בעבירה חמורה בפני עצמה.
- ביטוח לאומי: הכנסה עסקית לא מדווחת של עוסק מורשה או הכנסה ממשכורת "בשחור" ששולמה לעובד (או לבעל השליטה) הן הכנסות שבגינן לא שולמו דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
הליך גילוי מרצון מודרני, המנוהל כהלכה, אינו מתעלם מרשויות אלו. הוא בנוי כ"חבילה" אינטגרטיבית שמטרתה להסדיר את כלל החובות של העסק מול כלל הרשויות הרלוונטיות.
המשמעות האסטרטגית:
פנייה להליך גילוי מרצון חייבת לכלול ניתוח ותחשיב של החבות הפוטנציאלית בכל שלושת המישורים: מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי. במסגרת המשא ומתן עם רשות המסים (במסלול האנונימי, כפי שנסביר בהמשך), המייצג המקצועי יפעל להגיע להסכמות עקרוניות גם לגבי אופן הסדרת החובות מול הרשויות האחרות. התוצאה הסופית צריכה להיות "שלום בית" כולל, המונע מצב שבו העסק מסדיר את חובו למס הכנסה, ומיד לאחר מכן נחקר על ידי מחלקת החקירות של מע"מ. הטיפול חייב להיות הוליסטי, ובעל עסק חייב להבין שהעלות הכוללת של ההליך מורכבת מכלל החובות הללו.
מדריכים שאולי יעניינו אתכם:
- איך עושים תיאום מס באינטרנט בקלות
- מאיזה סכום לוקחים מס הכנסה
- כמה מס אני צריך לשלם
- איך משלמים מס על קריפטו בלי להסתבך
עובדה 2: "הוצאות רפאים" יכולות לקום לתחייה – הכרה בהוצאות עסקיות בדיעבד
כאשר עסק מעלים הכנסה, הוא בדרך כלל גם לא דורש את ההוצאות שהיו כרוכות בייצור אותה הכנסה. לדוגמה, קבלן שיפוצים שקיבל תשלום במזומן ולא דיווח עליו, מן הסתם גם לא דיווח על עלות חומרי הגלם שרכש במזומן או על התשלום ששילם לפועלים "בשחור". התוצאה היא שגם ההכנסה וגם ההוצאה נותרו "שקופות" מבחינת רשויות המס.
אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של הליך גילוי מרצון עבור עסקים הוא האפשרות לדרוש הכרה רטרואקטיבית בהוצאות עסקיות לגיטימיות. המשמעות היא שהמס לא ישולם על כל סכום ההכנסה שהועלמה (המחזור), אלא רק על הרווח הנקי, כלומר, ההכנסה בניכוי ההוצאות המוכרות שהיו כרוכות בהפקתה.
האתגר והפתרון:
האתגר המרכזי הוא כמובן ההוכחה. קשה להוכיח הוצאות שנעשו לפני שנים, לעיתים ללא קבלות או תיעוד מסודר. כאן נכנסת לתמונה המומחיות של המייצג.
- שחזור ראיות: יש לבצע עבודת בילוש וארכיאולוגיה פיננסית. לאתר תדפיסי בנק ישנים, לחפש העברות, לאסוף תכתובות דוא"ל, ואף להביא תצהירים מספקים או מעובדים.
- הערכות ו"שומות לפי מיטב השפיטה": במקרים שבהם אין תיעוד ישיר, ניתן לנהל משא ומתן עם פקיד השומה על הכרה בהוצאות על בסיס הערכות, המבוססות על נורמות מקובלות בענף (למשל, מהו שיעור הרווח המקובל בענף המסעדנות או הבנייה).
- דוגמה: חברת תוכנה שקיבלה תשלום של מיליון ש"ח מלקוח בחו"ל ולא דיווחה עליו. במסגרת הגילוי מרצון, היא תוכל להוכיח ששילמה 300,000 ש"ח למתכנתים פרילנסרים עבור אותו פרויקט. חבות המס שלה תיגזר מרווח של 700,000 ש"ח בלבד, ולא מההכנסה המלאה. ההבדל בחבות המס יכול להיות עצום.
עובדה 3: מסך ההתאגדות אינו חומת מגן – אחריות אישית של נושאי משרה
בעלי עסקים רבים הפועלים באמצעות חברה בע"מ חשים מוגנים תחת "מסך ההתאגדות". הם מאמינים שהחברה היא ישות משפטית נפרדת, וכל חוב או עבירה שבוצעו על ידי החברה אינם יכולים "לזלוג" אליהם באופן אישי. בתחום עבירות המס, הנחה זו שגויה ומסוכנת.
פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ קובעים במפורש כי כאשר חברה מבצעת עבירה, ניתן לייחס את האחריות הפלילית גם לנושאי המשרה הפעילים בה – מנהלים, דירקטורים, וכל מי שהיה אחראי בפועל על התחום שבו בוצעה העבירה. הרעיון הוא למנוע מצב שבו אנשים משתמשים בחברה ככסות לביצוע עבירות ומתחמקים מאחריות אישית.
המשמעות בגילוי מרצון:
הליך הגילוי מרצון עבור חברה חייב להיות מתוכנן כך שהוא יספק חסינות פלילית לא רק לחברה עצמה, אלא גם לכל נושאי המשרה הרלוונטיים.
- זיהוי האחראים: יש לזהות מראש מי היו המנהלים והדירקטורים הפעילים בתקופות שבהן בוצעה העלמת המס.
- ניסוח הסכם השומה: הסכם השומה הסופי חייב לכלול במפורש את שמותיהם של כל נושאי המשרה ולקבוע כי החסינות הפלילית חלה גם עליהם באופן אישי.
- דוגמה: חברת יבוא העלימה הכנסות על ידי הצהרה כוזבת במכס. מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הכספים היו מודעים לכך. הליך גילוי מרצון שינוהל נכון, יגן לא רק על החברה מפני אישום פלילי, אלא גם על המנכ"ל והסמנכ"ל, וימנע מצב שבו הם נחקרים ומועמדים לדין באופן אישי, גם אם החברה "שילמה את חובה".
עובדה 4: "מושכות בעלים" הן פצצה מתקתקת – וההליך הוא הזמן לנטרל אותה
"משיכות בעלים" (או "יתרת חובה של בעל שליטה") היא תופעה נפוצה בחברות פרטיות. בעל השליטה מושך כספים מהחברה לשימושו הפרטי, לא כמשכורת או כדיבידנד, אלא כמעין "הלוואה" מהחברה לעצמו. כספים אלה נרשמים בספרי החברה כחוב של בעל המניות לחברה. הבעיה מתחילה כאשר ה"הלוואות" הללו מצטברות לסכומים גדולים ואינן מוחזרות לאורך זמן.
רשות המסים רואה במשיכות אלו, לאחר זמן מסוים, כאילו בעל המניות משך את הכסף כדיבידנד או כמשכורת, ומחייבת אותו במס בהתאם. זהו אירוע מס לכל דבר ועניין.
הקשר לגילוי מרצון:
לעיתים קרובות, גילוי מרצון על הכנסות שהועלמו בחברה חושף גם בעיה של משיכות בעלים. ייתכן שההכנסות שהועלמו שימשו ישירות למימון הוצאות פרטיות של הבעלים, או שהצטברו בחברה ואפשרו משיכות גדולות יותר.
הליך הגילוי מרצון הוא הזדמנות פז להסדיר גם את סוגיית משיכות הבעלים ולמנוע חיוב במס עתידי, לעיתים בשיעורים גבוהים מאוד. ניתן לנהל משא ומתן על אופן סיווג המשיכות (האם חלקן יסווג כמשכורת וחלקן כדיבידנד?), על שיעורי המס שיחולו, ועל פריסת התשלומים. התעלמות מבעיית המשיכות תוך כדי טיפול רק בהכנסות שהועלמו היא טעות קשה, שמשאירה "שלד" גדול בארון לקראת הביקורת הבאה.
עובדה 5: המסלול האנונימי הוא כלי אסטרטגי חיוני לעסקים
עבור עסק, ובמיוחד עסק מוכר בעל מוניטין, החשש מפני חשיפה גדול פי כמה מזה של אדם פרטי. עצם הידיעה ששמו של העסק "מסומן" ברשות המסים כמי שפנה להליך גילוי מרצון עלולה להיות מדאיגה, עוד לפני שיודעים מה תהיה התוצאה.
כאן נכנס לתמונה המסלול האנונימי, והופך מכלי טקטי לכלי אסטרטגי קריטי. מסלול זה מאפשר למייצג של העסק לנהל את כל המשא ומתן המורכב מול רשות המסים (כולל דיונים על הכרה בהוצאות, אחריות נושאי משרה, הסדרת מע"מ וביטוח לאומי וכו') מבלי לחשוף את שם החברה או בעליה.
- "בדיקת היתכנות" ללא סיכון: המסלול האנונימי מאפשר לעסק לקבל "הצעת מחיר" סופית מרשות המסים. הוא ידע בדיוק מהי חבות המס הכוללת, מהם תנאי ההסדר, ומי מקבל חסינות.
- נקודת החלטה עסקית: רק לאחר קבלת טיוטת הסכם השומה, הנהלת החברה יכולה להתכנס ולקבל החלטה עסקית קרה: האם ההסדר שהושג כדאי וניתן ליישום? אם כן, חושפים את הזהות וחותמים. אם לא (למשל, כי דרישת המס גבוהה מדי או שתנאים מסוימים אינם מקובלים), ניתן פשוט לסגת מההליך. איש ברשות המסים לא ידע איזו חברה עמדה מאחורי הפנייה.
- שמירה על סודיות מסחרית: במהלך המשא ומתן נחשפים נתונים פיננסיים רגישים. המסלול האנונימי מבטיח שכל עוד לא נחתם הסכם, נתונים אלו אינם מקושרים לשם העסק.
עובדה 6: תיעוד הוא המלך, ושחזור הוא הנסיך
בעוד שעבור אדם פרטי עם הכנסה פסיבית התיעוד עשוי להיות פשוט יחסית (תדפיסי בנק, דוחות מהברוקר), עבור עסק, סוגיית התיעוד מורכבת לאין שיעור. במיוחד בעסקים מבוססי מזומן (מסעדות, קמעונאות, שירותים אישיים) או בעסקים ותיקים מאוד, שחזור ההיסטוריה הפיננסית הוא אתגר עצום.
ההצלחה של הליך גילוי מרצון עסקי תלויה במידה רבה ביכולת לבנות מחדש את הסיפור הפיננסי של העסק באופן אמין ומשכנע.
- חשיבות ה"סדר הפנימי": לפני הפנייה לרשות המסים, העסק, יחד עם מייצגיו, חייב לעשות "שיעורי בית" יסודיים. יש לאסוף כל פיסת נייר, כל קובץ אקסל, כל תדפיס בנק, כל יומן פגישות. יש לראיין עובדים לשעבר, ספקים ולקוחות.
- יצירת "ספרים חלופיים": המטרה היא לבנות מערכת ספרים חלופית, המשקפת את הפעילות האמיתית של העסק. מערכת זו תשמש בסיס למשא ומתן. ככל שהיא תהיה מבוססת יותר על ראיות ופחות על הערכות, כך עמדת המיקוח של העסק תהיה חזקה יותר.
- הכנה מנטלית: בעל העסק חייב להיות מוכן לתהליך ארוך של שחזור, הדורש סבלנות, זיכרון טוב ונכונות "לפתוח את כל הקלפים" בפני המייצג שלו. ניסיון להסתיר מידע מהמייצג יוביל בהכרח לכישלון מול רשות המסים.
עובדה 7: העלמת הכנסות מלקוחות חו"ל אינה "בטוחה" יותר
בעלי עסקים רבים, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה, הייעוץ והשירותים המקוונים, נופלים למלכודת המחשבתית שלפיה הכנסה מלקוח בחו"ל, ששולמה לחשבון בנק בחו"ל, היא "מתחת לרדאר" של רשות המסים הישראלית. הנחה זו הייתה אולי נכונה חלקית לפני עשור, אך כיום היא מסוכנת ביותר.
- חילופי מידע אוטומטיים (CRS): רשות המסים בישראל מקבלת מידע באופן אוטומטי על חשבונות של חברות ויחידים ישראלים מרוב מדינות ה-OECD. אם לחברה הישראלית יש חשבון בנק בקליפורניה או בפרנקפורט, הרשויות שם ידווחו על קיומו ועל היתרות בו לישראל.
- שקיפות בינלאומית: העולם הפיננסי צועד לקראת שקיפות מוחלטת. יוזמות כמו BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) של ה-OECD מגבירות את הלחץ על חברות רב-לאומיות לדווח באופן מלא על פעילותן בכל מדינה.
- האתגר בגילוי מרצון: כאשר מדובר בהכנסות מחו"l, ההליך הופך מורכב יותר. יש לנתח אמנות מס, לבחון אם שולם מס במדינת המקור, וכיצד ניתן לקבל זיכוי בגינו בישראל כדי למנוע כפל מס. זהו תחום הדורש מומחיות ספציפית במיסוי בינלאומי.
עובדה 8: ההליך הוא הזדמנות לתקן טעויות מבניות בעסק
לעיתים, העלמת המס אינה הבעיה היחידה. היא סימפטום של מבנה עסקי או משפטי לקוי. הליך הגילוי מרצון, מעבר להיותו כלי לפתרון בעיות העבר, הוא הזדמנות אסטרטגית לבחון מחדש את מבנה העסק ולתכנן את העתיד בצורה נכונה.
- בחינת המבנה התאגידי: האם נכון יותר להמשיך לפעול כעוסק מורשה, או שהגיע הזמן לעבור לחברה בע"מ? האם מבנה ההחזקות בחברה (מי בעלי המניות) הוא אופטימלי?
- תכנון מס לגיטימי: לאחר שהעבר "נוקה", ניתן לתכנן את פעילות העסק קדימה באופן שינצל את כל הטבות המס הלגיטימיות שהחוק מציע. ניתן לקבוע מדיניות דיבידנדים מסודרת, לקבוע שכר למנהלים, ולבנות מנגנון נכון לניכוי הוצאות.
- דוגמה: בעל עסק שפעל כעוסק מורשה והגיע להכנסות גבוהות מאוד, שחייבו אותו במס שולי מקסימלי. במסגרת הגילוי מרצון, הוא הסדיר את העבר. לאחר מכן, בעצת מייצגיו, הוא הקים חברה בע"מ, שילם מס חברות נמוך יותר, והשאיר חלק מהרווחים בחברה לצמיחה עתידית. ההליך שימש כמקפצה לניהול פיננסי נכון יותר.
אגב – עוד טיפים רבים על עסקים תמצאו בקטגוריה העסקית שלנו.
עובדה 9: שווי נכסים שנרכשו ב"כסף שחור" עלול להיות אפס
בעלי עסקים רבים השתמשו בהכנסות לא מדווחות כדי לרכוש נכסים עבור העסק – מכונות, ציוד, ואף נדל"ן. הנכסים הללו קיימים פיזית, אך אינם רשומים בספרי החברה, מכיוון שלא ניתן היה להסביר את מקור הכסף לרכישתם.
במסגרת הליך גילוי מרצון, ניתן וצריך להסדיר את רישומם של נכסים אלו. אך כאן אורבת מלכודת שחשוב להכיר: "עלות לצורכי מס".
- בעיית העלות: כאשר רושמים נכס בספרים, יש לקבוע לו עלות. עלות זו תשמש בעתיד לחישוב הפחת (הוצאה שנתית המפחיתה את ההכנסה החייבת) ולחישוב מס שבח או מס רווח הון בעת מכירת הנכס.
- הגישה המחמירה של רשות המסים: במקרים רבים, רשות המסים נוקטת בגישה שלפיה מכיוון שהנכס נרכש בכסף שמקורו בעבירה (העלמת מס), לא ניתן להכיר בעלות הרכישה שלו. מבחינתה, העלות לצורכי מס של הנכס היא אפס.
- המשמעות הכואבת: אם בעתיד העסק ימכור את הנכס, כל התמורה (ולא רק הרווח) עלולה להיות חייבת במס. לדוגמה, אם מכונה שנרכשה ב-200,000 ש"ח של כסף שחור נמכרת לאחר מספר שנים ב-150,000 ש"ח, כל ה-150,000 ש"ח ייחשבו כרווח הון החייב במס, למרות שבפועל היה הפסד. זהו נושא קריטי שיש להיות מודעים אליו ולנהל עליו משא ומתן קשוח במסגרת ההליך.
עובדה 10: הסדר תשלומים הוא אפשרי, אך לא מובן מאליו
התוצאה של הליך גילוי מרצון היא, בסופו של דבר, חוב מס שיש לשלם. לעיתים, מדובר בסכומים גבוהים מאוד, שעלולים להוות מכה קשה לתזרים המזומנים של העסק. בעלי עסקים רבים חוששים שלא יוכלו לעמוד בתשלום חד-פעמי.
החדשות הטובות הן שרשות המסים מכירה בקושי זה, ובמקרים רבים ניתן להגיע להסדר פריסת תשלומים.
- זהו חלק מהמשא ומתן: היכולת לפרוס את החוב אינה זכות אוטומטית, אלא חלק מההסכם הכולל שיש להשיג. יש להציג לרשות המסים את מצבו הפיננסי של העסק, את תזרים המזומנים הצפוי, ולהוכיח כי פריסת תשלומים היא הדרך היחידה שבה העסק יוכל לעמוד בחוב מבלי לקרוס.
- תנאי הפריסה: הפריסה בדרך כלל כרוכה בריבית והצמדה על יתרת החוב. יש לנהל משא ומתן גם על תנאים אלו.
- הכנה מוקדמת: עסק שמעריך שיזדקק לפריסת תשלומים, חייב להיערך לכך מראש ולהכין תחזית תזרים מזומנים מפורטת שתתמוך בבקשתו. הצגת בקשה מנומקת ומגובה בנתונים תגדיל משמעותית את הסיכוי לקבל הסדר נוח.
עובדה 11: לא כל "טעות" מחייבת גילוי מרצון – יש להבחין בין אזרחי לפלילי
לא כל אי-דיוק בדוחות המס של העסק מהווה עבירה פלילית המצדיקה פנייה להליך גילוי מרצון, על כל העלויות והמורכבות הכרוכות בו. ישנה אבחנה חשובה בין מחלוקת אזרחית לגיטימית לבין העלמת מס במזיד.
- מחלוקת אזרחית: מצב שבו העסק דיווח על עסקה, אך ישנה מחלוקת על פרשנות החוק לגביה. לדוגמה, האם הוצאה מסוימת מוכרת במלואה או רק באופן חלקי? האם שיעור המס על עסקה מסוימת הוא X או Y? אלו הן מחלוקות שמתבררות במסגרת הליכי שומה רגילים ודיונים אזרחיים, ואין בהן את היסוד הפלילי של "כוונה להונות".
- העלמה במזיד: מצב שבו העסק הסתיר במכוון קיומה של הכנסה, זייף מסמכים, או ניהל ספרים כפולים. כאן בדיוק נדרש הליך הגילוי מרצון כדי לקבל את החסינות הפלילית.
החשיבות האסטרטגית:
לפני שרצים להליך גילוי מרצון, הערכה מקצועית של עורך דין מומחה למיסים היא קריטית כדי לאבחן את חומרת המצב. לעיתים, ניתן לפתור את הבעיה באמצעות "תיקון דוחות" פשוט במסלול האזרחי, ללא צורך בהליך המורכב. פנייה מיותרת להליך גילוי מרצון עלולה "להעיר דובים משנתם" ולהוביל לבדיקה מקיפה שלא הייתה מתרחשת אחרת. יש להתאים את הכלי לבעיה.
עובדה 12: זהו חלון הזדמנויות – והוא עלול להיסגר
העובדה האחרונה, ואולי החשובה מכל, היא עניין התזמון. הליך הגילוי מרצון אינו זכות המעוגנת בחוק באופן קבוע. זוהי הוראת שעה, מדיניות שרשות המסים מפרסמת ומאריכה מעת לעת. ייתכן שבעתיד ההליך יבוטל, או שתנאיו ישתנו ויהפכו לפחות אטרקטיביים.
מעבר לכך, וכפי שהוסבר, חלון ההזדמנויות הוא גם אישי-עסקי: הוא נסגר ברגע שרשות המסים פותחת בבדיקה או בחקירה.
- הקדמת תרופה למכה: ההחלטה לפנות להליך היא החלטה אסטרטגית לקחת את גורל העסק בידיים, לפעול מתוך עמדת כוח, ולנהל את התהליך בתנאים שלך.
- המתנה היא הימור: דחיית ההחלטה היא הימור על כך שהרשות לא תגלה את הבעיה בעצמה. בעידן של הצלבת מידע, בינה מלאכותית ושיתוף פעולה בינלאומי, זהו הימור שהופך למסוכן יותר ויותר מדי יום.
מסקנה לבעל העסק:
אם אתה יודע שקיימת בעיה של אי-דיווח בעסק שלך, הזמן לפעול הוא עכשיו. לא מחר ולא בשנה הבאה. פנייה לייעוץ דיסקרטי היום היא הצעד הראשון והנכון ביותר כדי לבחון את האפשרויות, להבין את הסיכונים והסיכויים, ולהחזיר את העסק שלך – ואת חייך – למסלול בטוח, חוקי וצומח. הליך הגילוי מרצון, על כל מורכבותו, הוא לעיתים קרובות ההזדמנות הטובה ביותר, ולעיתים גם האחרונה, לעשות זאת נכון.
למידע נוסף על הליך זה – מומלץ לפנות לחברת אלעד נעמן יועצים בע"מ.