האם שווה להיות אזרח עובד צה"ל? כל היתרונות והחסרונות

חושבים על קריירה? מחפשים יציבות? אולי אפילו שמעתם על המושג "אזרח עובד צה"ל"?

רובנו מכירים את צה"ל דרך השירות הצבאי, הקבע, המילואים.

אבל יש עוד זווית. זווית פחות מדוברת, אבל בהחלט מסקרנת.

הזווית של האזרחים שעובדים *בתוך* המערכת הצבאית.

כן, כן, אנשים כמוני וכמוכם, עם בגדים אזרחיים, שעובדים במשרדים, בסדנאות, במעבדות – אבל תחת המטריה של צה"ל.

השאלה הגדולה היא – האם זה משתלם?

האם התנאים באמת כאלה טובים כמו שאומרים?

או שאולי זה סתם עוד מיתוס אורבני?

במאמר הזה נצלול לעומק. בלי פילטרים. בלי סיסמאות.

נגלה מה באמת מקבלים כשחותמים על חוזה כאזרח עובד צה"ל.

נשווה את זה לשוק הפרטי, נדבר על כסף, על פנסיה, על הטבות שאולי לא הכרתם.

בסוף הקריאה, תהיה לכם תמונה הרבה יותר ברורה.

תוכלו להחליט אם המסלול הזה הוא בוננזה פיננסית נסתרת, או סתם עוד עבודה.

אז קחו כוס קפה, שבו בנוח, ובואו נפרק את זה לגורמים.

זה הולך להיות מעניין, מבטיחים.

אזרח עובד צה"ל: הג'וב המפתיע שיכול לשנות לכם את חשבון הבנק?

משכורת ותנאים: מה באמת מקבלים מעבר למדים (האזרחיים)?

אוקיי, בואו נדבר תכל'ס. כסף. כמה מרוויחים?

המשכורת של אזרח עובד צה"ל (או בקיצור, אע"צ) לא נקבעת לפי מצב הרוח של הבוס או כמה קפה שתיתם בבוקר.

היא מבוססת על שיטה מסודרת של דירוג ודרגה, כמו בשאר שירות המדינה.

חשבו על זה כמו סולם. כל תפקיד משויך לדירוג מסוים (למשל, מהנדסים, הנדסאים, מנהלי, אקדמאים במח"ר וכו'), ובתוך כל דירוג יש דרגות שונות.

ככל שהדרגה גבוהה יותר, כך המשכורת הבסיסית עולה.

איך נקבעת המשכורת של אזרח עובד צה"ל?

המשכורת מורכבת מכמה חלקים:

שכר יסוד: נקבע לפי הדירוג והדרגה אליהם אתם משויכים.
תוספות שונות: כאן זה מתחיל להיות מעניין. יש תוספות ותק, תוספות מקצועיות, תוספת יוקר מחיה (כשקיימת), ועוד.
תוספות ייחודיות לצה"ל: במקרים מסוימים, ייתכנו תוספות הקשורות לאופי השירות או הפעילות, כמו "תוספת רמת פעילות". זה לא אוטומטי ותלוי בתפקיד הספציפי ובמיקום.
גמול השתלמות: אם יש לכם תואר אקדמי רלוונטי או שעברתם קורסים מוכרים, אתם עשויים להיות זכאים לגמול השתלמות שמגדיל את השכר.

חשוב להבין: השכר ההתחלתי לא תמיד יתחרה במשכורות הפתיחה המפוצצות ששומעים עליהן בהייטק.

אבל, וזה אבל גדול, הוא לרוב יציב יותר ויש מסלול קידום ברור, גם אם הוא לא תמיד מהיר כברק.

תוספות מיוחדות: האם יש 'בונוסים' נסתרים?

בונוסים במובן הקלאסי של המילה (כמו בונוס שנתי על ביצועים) פחות נפוצים במגזר הציבורי ובצה"ל.

אבל, יש הטבות ותוספות ששוות כסף, גם אם הן לא נכנסות ישירות לתלוש המשכורת באותה צורה.

למשל:

קרן השתלמות: ההפרשות לקרן השתלמות במגזר הציבורי הן לרוב בשיעור גבוה יותר מצד המעסיק (7.5%) מאשר המינימום בשוק הפרטי. זה כסף פטור ממס שנצבר לכם בצד.
ימי חופשה: לרוב, ותק במגזר הציבורי מקנה יותר ימי חופשה מהמינימום בחוק. עוד יום חופש = עוד יום שלא עבדתם וקיבלתם עליו שכר. שווה!
ימי מחלה: צבירת ימי מחלה נדיבה יותר, וניתן לצבור אותם לאורך שנים.

אז אולי אין מעטפה עם מזומנים בסוף השנה, אבל ההטבות האלה מצטברות לסכומים לא מבוטלים לאורך זמן.

שעות עבודה וגמישות: המיתוס מול המציאות

רבים חושבים שעבודה במגזר הציבורי פירושה לצאת הביתה כל יום ב-15:00.

זה לא תמיד המצב, ובטח לא בצה"ל.

שבוע העבודה הוא לרוב מלא (כ-42 שעות), ולעיתים נדרשות שעות נוספות, תלוי בתפקיד וביחידה.

גמישות? זה תלוי. יש תפקידים שיאפשרו גמישות מסוימת, אחרים פחות.

אל תצפו לגמישות המוחלטת של עבודה מהבית כמו בחלק מחברות ההייטק, אבל גם אל תניחו שמדובר בנוקשות מוחלטת.

היתרון הוא שלרוב, השעות מוגדרות ויש תשלום עבור שעות נוספות לפי כללים ברורים.

פנסיה תקציבית או צוברת? הקרב (הלא כל כך) סודי על העתיד הפיננסי שלך

זה אולי הנושא הכי קריטי והכי פחות מובן כשמדברים על עבודה כאזרח עובד צה"ל.

הפנסיה.

עד שנת 2002 (בערך, תלוי בדירוג), עובדי מדינה רבים, כולל אע"צים, היו זכאים לפנסיה תקציבית.

מה זה אומר?

זה אומר שהמדינה (או במקרה זה, משרד הביטחון) התחייבה לשלם להם פנסיה חודשית ישירות מתקציב המדינה עם פרישתם.

גובה הפנסיה היה נגזרת של השכר האחרון ואחוזי הצבירה (עד 70% מהשכר הקובע).

זו נחשבת להטבה פנסיונית פנומנלית, כמעט ולא קיימת היום בשוק הפרטי.

אבל, וזה אבל ענק: רוב מוחלט של האזרחים עובדי צה"ל שנקלטים היום, ואפילו די הרבה שנים אחורה, כבר לא זכאים לפנסיה תקציבית.

הם נמצאים במסלול של פנסיה צוברת.

אז מה זה פנסיה צוברת לאע"צ?

פנסיה צוברת היא מה שרובנו מכירים מהשוק הפרטי.

כל חודש, גם העובד וגם המעסיק (צה"ל/משרד הביטחון) מפרישים אחוז מסוים מהשכר לקופת גמל או קרן פנסיה על שם העובד.

הכסף הזה מושקע בשוק ההון, ובתקווה, צומח לאורך השנים.

בגיל הפרישה, הסכום שנצבר משמש לתשלום קצבה חודשית.

היתרון במגזר הציבורי הוא שלעיתים שיעורי ההפרשה של המעסיק (לרכיב התגמולים ולפיצויים) גבוהים יותר מהמקובל במגזר הפרטי.

לדוגמה:

הפרשת עובד: בדרך כלל 6% מהשכר.
הפרשת מעסיק לתגמולים: יכולה להגיע ל-7.5% (לעומת 6.5% מינימום בחוק).
הפרשת מעסיק לפיצויים: 8.33% (כמו בחוק, משלים לפיצויי פיטורים).

זה אומר שיותר כסף נכנס לחיסכון הפנסיוני שלכם כל חודש, מה שיכול להגדיל משמעותית את הקצבה העתידית.

נקודה חשובה: אם אתם שוקלים לעבור להיות אע"צ, ואתם ותיקים מספיק כדי שאולי *בתיאוריה* הייתם זכאים לפנסיה תקציבית (כלומר, התחלתם לעבוד במגזר הציבורי לפני הרפורמה) – בדקו את הנושא הזה לעומק! זה יכול להיות הבדל של שמיים וארץ בעתיד הפיננסי שלכם.

לרוב המצטרפים החדשים, הסיפור הוא פנסיה צוברת, אבל עם תנאים טובים יחסית.

הטבות שלא תמצאו בהייטק: הקלפים הסודיים של עובדי צה"ל?

מעבר למשכורת ולפנסיה, יש עוד עולם שלם של הטבות ותנאים נלווים.

חלקם דומים למה שמקבלים עובדי מדינה אחרים, וחלקם ייחודיים יותר לסביבה הצבאית.

הנה כמה דוגמאות:

סבסוד ארוחות: לרוב יש חדרי אוכל מסובסדים או השתתפות בעלות ארוחות. זה חוסך לא מעט כסף בחודש.
ביגוד: תלוי בתפקיד, ייתכן ותקבלו תקציב ביגוד שנתי.
קייטנות מסובסדות: בחופשות, לעיתים יש קייטנות מסובסדות לילדי העובדים. הטבה משמעותית להורים.
נופשונים ואירועי רווחה: ארגוני העובדים וועדי העובדים מארגנים לעיתים נופשונים, ימי כיף ואירועים בעלויות מסובסדות.
הנחות בבתי עסק? כאן צריך להיזהר. הזכאות להטבות של מועדון "חבר" שמורה בדרך כלל למשרתי קבע וגמלאים. אזרחים עובדי צה"ל לא תמיד זכאים לאותן הטבות. עם זאת, ייתכנו הסדרים אחרים או הנחות דרך ארגון העובדים היציג או ועדים פנימיים. שווה בדיקה נקודתית.
לימודים והכשרות: צה"ל משקיע לא מעט בהכשרת העובדים שלו, כולל האזרחים. יש אפשרות לצאת לקורסים מקצועיים, ולעיתים אף לקבל סיוע במימון לימודים אקדמיים (בכפוף לתנאים והתחייבות).
שירותי רפואה: לעיתים יש הסדרים נוחים יותר מול קופות החולים או שירותי רפואה פנימיים זמינים.

האם ההטבות האלה "מנצחות" את הפירות והגלידות במשרדי הייטק? זה כבר עניין של טעם אישי וסדר עדיפויות.

אבל אין ספק שהן מייצגות ערך כספי ממשי.

יציבות תעסוקתית מול קידום מהיר: איפה הכסף הגדול באמת?

זה אולי אחד ההבדלים המהותיים ביותר בין עבודה כאזרח עובד צה"ל לבין השוק הפרטי, ובמיוחד הייטק.

יציבות תעסוקתית:

במגזר הציבורי, וגם בצה"ל, פיטורים הם אירוע נדיר יחסית אחרי קבלת קביעות.

הביטחון התעסוקתי גבוה מאוד.

בתקופות של אי-ודאות כלכלית, מיתון או גלי פיטורים בשוק הפרטי, היציבות הזו היא נכס אדיר.

היא מאפשרת לתכנן לטווח ארוך, לקחת משכנתא בראש שקט יותר, ופשוט לישון טוב יותר בלילה.

קידום ושכר:

הצד השני של המטבע הוא שקצב הקידום והעלייה בשכר לרוב איטי ומובנה יותר.

אין קפיצות שכר מטאוריות של עשרות אחוזים בשנה כמו שאפשר לראות לפעמים בהייטק (וגם לא נפילות כאלה…).

הקידום בדרגות ובשכר תלוי בוותק, במעבר מכרזים פנימיים, ובהשלמת הכשרות.

זה לא אומר שאי אפשר להגיע למשכורות יפות מאוד כאזרח עובד צה"ל, במיוחד בתפקידים בכירים או מקצועיים מאוד (מהנדסים, משפטנים, רופאים וכו').

אבל המסלול לשם הוא לרוב מרתון, לא ספרינט.

אז איפה הכסף הגדול?

תלוי איך מגדירים "כסף גדול".

אם "כסף גדול" זה פוטנציאל להגיע למשכורת עתק תוך שנים ספורות, עם אופציות ובונוסים שמנים (אבל גם עם סיכון גבוה יותר לאבד את המשרה) – כנראה שהשוק הפרטי, ובפרט הייטק, קורץ יותר.

אם "כסף גדול" זה סך כל התגמולים לאורך קריירה שלמה, כולל פנסיה טובה, הטבות סוציאליות מצוינות, וביטחון תעסוקתי גבוה מאוד – אז עבודה כאזרח עובד צה"ל היא בהחלט אופציה שצריך לשקול ברצינות.

זה לא רק השכר ברוטו בתלוש, אלא כל החבילה מסביב.

שאלות ותשובות נפוצות (שלא העזתם לשאול את השלישות)

שאלה: האם אזרח עובד צה"ל זכאי לפנסיה תקציבית?

תשובה: ככלל, לא. הזכאות לפנסיה תקציבית הופסקה ברובה לפני שנים רבות (סביב 2002-2004). רוב מוחלט של המצטרפים החדשים נמצאים במסלול פנסיה צוברת. אם אתם עובדי מדינה ותיקים שעוברים לצה"ל, ייתכנו חריגים נדירים – חובה לבדוק אישית מול הגורמים הרלוונטיים.

שאלה: מה גובה ההפרשות לפנסיה של עובד צה"ל בפנסיה צוברת?

תשובה: בדרך כלל, העובד מפריש 6%. המעסיק (צה"ל/משרד הביטחון) מפריש לרוב 7.5% לתגמולים (יותר מהמינימום בחוק) ו-8.33% לפיצויים. סה"כ הפרשות גבוהות יחסית לשוק הפרטי.

שאלה: האם המשכורת של עובד צה"ל באמת נמוכה משמעותית מהשוק הפרטי?

תשובה: זה תלוי בתפקיד, בוותק, ובמה משווים. שכר הבסיס ההתחלתי עשוי להיות נמוך יותר מתפקידים מקבילים בהייטק, למשל. אבל כשמוסיפים את כל התנאים הנלווים (קרן השתלמות מוגדלת, ימי חופשה, יציבות, לפעמים תוספות ייחודיות), הפער מצטמצם. בתפקידים בכירים ומקצועיים, השכר יכול להיות תחרותי מאוד.

שאלה: אילו הטבות ייחודיות יש לאזרחים עובדי צה"ל?

תשובה: מעבר לתנאים הסוציאליים המעולים (פנסיה, קרן השתלמות), יש הטבות כמו סבסוד ארוחות, לפעמים תקציב ביגוד, קייטנות מסובסדות, נופשונים ואירועי רווחה, אפשרויות להכשרה ולימודים, ולעיתים שירותי רפואה נוחים יותר. הזכאות להטבות "חבר" פחות נפוצה ויש לבדוק ספציפית.

שאלה: האם קל להתקדם בתפקיד כאזרח עובד צה"ל?

תשובה: הקידום הוא לרוב מובנה ומסודר, אך לא תמיד מהיר. הוא תלוי בוותק, בדרגות, במעבר מכרזים פנימיים ובהכשרות. זה דורש סבלנות ותכנון, אבל המסלולים קיימים וברורים יחסית.

שאלה: האם אע"צ נחשב חייל?

תשובה: לא. אזרח עובד צה"ל הוא… אזרח. הוא לא חייל, לא לובש מדים (לרוב), ולא כפוף למשפט צבאי באותה צורה. הוא עובד מדינה שמועסק על ידי צה"ל/משרד הביטחון.

שאלה: האם יש הבדל בין אע"צ שעובד במשרד הביטחון לאע"צ שעובד ביחידה צבאית?

תשובה: מבחינת תנאי ההעסקה הבסיסיים (דירוג, דרגה, פנסיה), לרוב אין הבדל מהותי. ייתכנו הבדלים בסביבת העבודה, באופי התפקיד, ובתוספות מסוימות הקשורות לרמת פעילות או מיקום גאוגרפי.

אז… שווה או לא שווה? שקילת היתרונות מול החסרונות ברוח טובה

אחרי כל הדיבורים, המספרים וההשוואות, נשאלת השאלה – אז כדאי או לא?

התשובה, כמו תמיד בחיים (ובפיננסים), היא: זה תלוי.

זה תלוי בכם. במה אתם מחפשים בקריירה? מה סדר העדיפויות שלכם?

למה כן? (הצד המואר של המטבע):

יציבות תעסוקתית: כמעט מוחלטת. שקט נפשי שלא יסולא בפז, במיוחד בזמנים סוערים.
תנאים סוציאליים מעולים: פנסיה צוברת בתנאים טובים, קרן השתלמות מוגדלת, ימי חופשה ומחלה נדיבים.
חבילת הטבות נאה: סבסוד ארוחות, קייטנות, נופשונים, פוטנציאל ללימודים. כל אלה שווים כסף.
סביבת עבודה ייחודית: שילוב של עולם אזרחי וצבאי, תחושת שליחות (למי שמתחבר).
מסלול קריירה ברור: גם אם איטי, יודעים לאן אפשר להתקדם ומה צריך לעשות לשם כך.

למה אולי פחות? (הצד שצריך לחשוב עליו):

פוטנציאל שכר התחלתי/ביניים: עשוי להיות נמוך יותר מחלופות מסוימות בשוק הפרטי (בעיקר הייטק).
קצב קידום איטי יחסית: צריך סבלנות כדי לטפס בסולם הדרגות והשכר.
גמישות מוגבלת: פחות גמישות בשעות או עבודה מהבית בהשוואה לחלק מהמגזר הפרטי.
בירוקרטיה: כמו בכל ארגון גדול וממשלתי, לפעמים התהליכים יכולים להיות מסורבלים.
פחות "זוהר": אולי לא תקבלו אופציות במיליונים או כותרות בעיתונים הכלכליים.

בשורה התחתונה:

להיות אזרח עובד צה"ל זה לא בהכרח הדרך להתעשרות מהירה.

אבל זו בהחלט יכולה להיות דרך לקריירה יציבה, מתגמלת (גם אם לא תמיד בשיא השכר), עם ביטחון תעסוקתי גבוה ותנאים סוציאליים מצוינים.

אם אתם מחפשים את השילוב הזה, אם יציבות חשובה לכם יותר מאשר הסיכוי (והסיכון) לקפיצות שכר אדירות, אם אתם מעריכים את כלל החבילה ולא רק את הנטו בתלוש – בהחלט שווה לכם לבדוק את האפשרות הזו לעומק.

אל תסתכלו רק על השכר ההתחלתי. חשבו את הערך של קרן ההשתלמות, הפנסיה, ימי החופשה, הביטחון.

חשבו לטווח ארוך.

אולי תגלו שהג'וב ה"אפור" הזה הוא בעצם די זהב.