תארו לעצמכם לרגע שיש לכם סכום נחמד בצד. לא מיליונים (למרות שזה יכול להיות הצעד הראשון בדרך לשם!), אבל בהחלט מספיק כדי לעשות משהו משמעותי. נגיד, 100 אלף שקלים. עכשיו, מה עושים עם כסף כזה? האם הוא פשוט יושב בעובר ושב, צובר אבק אינפלציוני ומחכה לרגע הגדול (שכנראה לא יגיע לבד)? או שאפשר לגרום לו לעבוד בשבילכם? להפוך אותו למנוע צמיחה קטן שיכול לגדול עם הזמן? אם בחרתם באפשרות השנייה – מזל טוב! הגעתם למקום הנכון. בואו נצלול יחד לעולם ההשקעות ונראה בדיוק איפה ה-100 אלף שקלים שלכם יכולים להפוך לסיפור הצלחה פיננסי שיגרום לכם לחייך (ולא רק בגלל שהבנק שלח לכם סמס על החזר צ'ק…). תתכוננו לקבל הצצה אמיתית לאפשרויות שישאירו אתכם חכמים, רגועים ועשירים יותר. מבטיחים שזה הולך להיות מעניין. ויותר חשוב – פרקטי.
רגע לפני שצוללים לכסף: מה באמת המטרה שלכם?
טעות מספר 1 של משקיעים (ובמיוחד כאלה שמתחילים עם סכום כמו 100 אלף שקלים) היא לרוץ ישר לחפש "איפה שמים את הכסף".
רגע, עצרו! קחו נשימה עמוקה. המקום שבו תשימו את הכסף תלוי במיליון ואחד דברים אחרים.
והכי חשוב? זה תלוי בכם!
כן כן, בכם. מה המטרה שלכם עם הכסף הזה? מתי תצטרכו אותו? מה רמת הלחץ שאתם מסוגלים לסבול אם הערך שלו יירד קצת? אלה שאלות בסיסיות, אבל התשובות אליהן קריטיות.
אם אתם צריכים את הכסף בעוד שנה בשביל חתונה, השקעה סופר מסוכנת במניה ספקולטיבית היא כנראה רעיון גרוע. אם אתם חוסכים לפרישה מוקדמת עוד 30 שנה, אולי דווקא שם טמון הפוטנציאל האמיתי.
למה לא למהר? גילוי נאות על יועצים
אוקיי, אז אתם מבינים את הרעיון. אבל מה הלאה? המערכת הפיננסית בנויה על "מומחים" שישמחו "לעזור" לכם. בנקים, בתי השקעות, סוכני ביטוח… כולם רוצים שתשקיעו דרכם.
אבל רגע, למי יש אינטרס שבאמת תרוויחו? לכם!
לא, זה לא אומר שכל יועץ הוא רמאי, חלילה וחס. יש אנשי מקצוע מצוינים.
אבל חשוב להבין שהם מייצגים גוף מסוים (בנק, בית השקעות) ויש להם גם מוצרים שהם "מקדמים".
לכן, הידע שאתם צוברים עכשיו, דרך מאמרים כאלה ואחרים, הוא קריטי. הוא נותן לכם את הכוח לשאול את השאלות הנכונות, להבין את התשובות, ולבצע החלטות שהן באמת לטובתכם.
אז לפני שמישהו מסביר לכם מה לעשות עם הכסף שלכם, בואו נבין את האפשרויות בעצמנו.
איפה אתם על הסקאלה? סיפור קצר על סיכון מול סיכוי
זהו אולי הקונספט הכי חשוב בעולם ההשקעות. ככלל אצבע (גס מאוד, כן?), ככל שהסיכוי להרוויח יותר גבוה, כך גם הסיכון להפסיד יותר גבוה. ולהיפך.
- משקיע שונא סיכון (שמרן): מעדיף ביטחון על פני תשואה גבוהה. מוכן להסתפק ברווח קטן, העיקר לא להפסיד. מתאים למי שצריך את הכסף בטווח הקצר או לא מסוגל לישון בלילה כשהשווקים יורדים.
- משקיע עם תיאבון לסיכון (אגרסיבי): מוכן לקחת סיכונים משמעותיים בתקווה לתשואות גבוהות במיוחד. מתאים לטווח ארוך מאוד ולמי שלא "מתרגש" מירידות נקודתיות.
- משקיע מאוזן (מתון): איפשהו באמצע. מחפש איזון סביר בין סיכון לתשואה. הרוב המוחלט של המשקיעים נופל איפשהו בקטגוריה הזו.
ההבנה של איפה אתם על הסקאלה הזו תעזור לנו לבנות תפריט השקעות שמתאים לכם. ועם 100 אלף שקלים, יש לנו בהחלט אפשרויות לבנות תפריט מגוון.
איפה ה-100 אלף שקלים יכולים לעבוד בשבילכם? אפיקים מרכזיים
בואו נפרק את זה לאפשרויות המרכזיות שעומדות בפניכם כשברשותכם סכום כזה.
כל אפיק עם היתרונות והחסרונות שלו. זכרו את סקאלת הסיכון-סיכוי שדיברנו עליה.
שוק ההון: מניות, תעודות סל, קרנות נאמנות – בורסה זה מפחיד? לא בהכרח!
שוק ההון הוא המקום הקלאסי לגרום לכסף שלכם לעבוד. יש בו פוטנציאל צמיחה משמעותי בטווח הארוך, אבל הוא גם תנודתי.
עם 100 אלף שקלים, אתם בהחלט יכולים להתחיל לבנות תיק השקעות בשוק ההון.
איך עושים את זה? לא חייבים להיות גאונים פיננסיים.
- מניות בודדות: אפשר לקנות מניות של חברות שאתם מאמינים בהן. זה דורש קצת מחקר וידע, ועם 100 אלף שקלים ההשקעה בכל מניה בודדת לא תהיה גדולה מספיק כדי לייצר פיזור משמעותי. זה יכול להיות מסוכן יותר.
- קרנות נאמנות: דרך מעולה למשקיעים מתחילים (וגם מתקדמים!). אתם בעצם קונים יחידות בקרן שמנוהלת על ידי מנהל השקעות מקצועי, והקרן משקיעה בעשרות ואף מאות ניירות ערך שונים (מניות, אגרות חוב וכו'). זה משיג פיזור מיידי. יש קרנות מניות, קרנות אגרות חוב, קרנות מעורבות ועוד.
- תעודות סל (ETF): זהו כלי השקעה פופולרי מאוד, שדומה לקרן נאמנות אבל לרוב זול יותר בעמלות. תעודת סל עוקבת אחרי מדד מסוים (כמו מדד ת"א 35, S&P 500, מדד טכנולוגיה וכו'). כשאתם קונים תעודת סל, אתם בעצם משקיעים בכל החברות שמרכיבות את המדד הזה, ובכך משיגים פיזור רחב ואוטומטי. עם 100 אלף שקלים, אפשר לבנות תיק שמורכב מכמה תעודות סל שונות, מה שנותן פיזור גלובלי על פני שווקים ואזורים שונים. זה נחשב לרוב לאפיק השקעה יעיל למשקיעים פסיביים (שלא מנסים "להכות את השוק").
בשוק ההון, חשוב לזכור שהתשואות לא לינאריות. יש עליות, יש ירידות, ויש גם סטגנציה. הסוד הוא בדרך כלל להישאר מושקעים בטווח הארוך ולא להיבהל מתנודות קצרות טווח.
כדי לדעת כמה באמת הרווחתם בסוף שנה, תצטרכו לדעת איך מחשבים תשואה שנתית.
ואם תראו שהתיק שלכם גדל יפה וה-100 אלף שקלים הפכו ל- 200 אלף שקל או אפילו חצי מיליון שקל, האפשרויות רק יתרחבו!
נדל"ן? אולי, אבל לא כמו שחשבתם (עם 100K!)
אוקיי, נדל"ן. חלום ישראלי. אבל בואו נודה על האמת, השקעה בנדל"ן בישראל דורשת הון עצמי משמעותי הרבה יותר מ-100 אלף שקלים (אלא אם אתם מגלים עיר חדשה לגמרי על הירח).
אז האם זה אומר שנדל"ן מחוץ לתחום כשמדובר ב-100 אלף שקלים? לא בהכרח.
- קרנות ריט (REITs): אלה קרנות שמשקיעות בנדל"ן מניב (קניונים, משרדים, בנייני מגורים להשכרה וכו'). אתם קונים יחידות בקרן, בדיוק כמו בקרן נאמנות רגילה, ובעצם הופכים להיות שותפים (קטנים) בפורטפוליו נדל"ן ענק. זה משיג פיזור בנדל"ן וגם נזילות גבוהה יותר מאשר נכס פיזי (אפשר למכור את היחידות בבורסה יחסית בקלות). יש קרנות ריט שמשקיעות בישראל ויש כאלה שמשקיעות בנדל"ן בחו"ל.
- השקעות נדל"ן מגוייסות המונים (Crowdfunding): יש פלטפורמות שמאפשרות למשקיעים קטנים "להתאגד" ולקנות יחד חלקים בנכסי נדל"ן גדולים יותר (לרוב בחו"ל). הסכומים המינימליים להשקעה יכולים להיות נמוכים יחסית. זה אפיק אלטרנטיבי שצובר פופולריות, אבל חשוב לבדוק היטב את הפלטפורמה, את הנכס הספציפי, ואת רמת הסיכון. זו עדיין השקעה פחות נזילה מקרן ריט או מניות.
אז נכון, לא תקנו עם 100 אלף שקלים דירת 3 חדרים במרכז תל אביב (אלא אם כן יש לכם קסם), אבל בהחלט אפשר לקבל חשיפה לעולם הנדל"ן דרך אפיקים נזילים או אלטרנטיביים.
וכן, יש אפילו דרכים איך לקנות דירה בלי הון עצמי משמעותי, אבל זה כבר סיפור אחר שדורש יצירתיות פיננסית.
קריפטו: הטרנד החם או הימור מסוכן? קצת מזה וקצת מזה!
אי אפשר לדבר על השקעות ב-2024 בלי להזכיר קריפטו. ביטקוין, את'ריום וכל החברים. האפיק הזה עשה לא מעט כותרות, לטוב ולרע.
עם 100 אלף שקלים, אתם יכולים להקצות חלק קטן מהסכום הזה לקריפטו.
חשוב לזכור: זה אפיק השקעה תנודתי מאוד ומסוכן יחסית! ההמלצה הגורפת (של מומחים זהירים לפחות) היא להשקיע בקריפטו רק סכום שאתם מוכנים להפסיד לחלוטין. אחוז קטן מסך תיק ההשקעות שלכם.
הפוטנציאל קיים, אבל גם הסיכון להתרסקות משמעותית. זה לא אפיק שמתאים ל"כסף שאתם צריכים בקרוב".
איך קונים קריפטו? יש היום המון פלטפורמות דיגיטליות. אפילו אפשר ללמוד איך לקנות ביטקוין בכרטיס אשראי, למרות שזו לרוב לא הדרך המומלצת בגלל העמלות הגבוהות.
תחשבו על זה כ"פלפל" בתיק ההשקעות שלכם. קצת יכול לשדרג את המנה, יותר מדי יכול לשרוף לכם את הלשון (והכיס).
פיקדונות וחסכונות: בטוח, אבל האם זה מספיק?
בואו נדבר רגע על האופציה הכי בטוחה (וכנראה הכי משעממת) ברשימה: פיקדונות בנקאיים ותוכניות חיסכון.
כן, הכסף שלכם בטוח יחסית. הבנק לא ייעלם מחר (אלא אם כן קורה משהו דרמטי בעולם).
הבעיה? הריבית. היא לרוב נמוכה משמעותית משיעור האינפלציה.
מה זה אומר בפועל? שגם אם הכסף שלכם "גדל" קצת בפיקדון, כוח הקנייה שלו נשחק. אתם מפסידים כסף במונחים ריאליים.
לכן, פיקדון בנקאי הוא פתרון טוב לכסף שאתם צריכים בטווח הקצר מאוד (עד שנה-שנתיים), כזה שאין לכם שום גמישות לגביו ואתם חייבים שיהיה זמין ובטוח לחלוטין.
עם ריביות בנק ישראל שעלו לאחרונה, הריביות על הפיקדונות קצת יותר אטרקטיביות ממה שהיו פעם, אבל עדיין לא בטוח שהן יעקפו את קצב עליית המחירים.
כדי לוודא שאתם מקבלים את המקסימום, שווה תמיד לעשות השוואת ריביות על פקדונות בין הבנקים והמוסדות השונים.
לחסוך כסף זה תמיד חשוב, ולאורך זמן אפשר לחסוך כסף כל חודש ולבנות סכומים משמעותיים, ואפילו להגיע ל מיליון שקלים! אבל לשים הכל בפיקדון לטווח ארוך זו כנראה לא הדרך החכמה ביותר לניהול 100 אלף שקלים שמיועדים לצמיחה.
השקעות אלטרנטיביות: קצת מחוץ לקופסה (אבל בזהירות!)
יש עוד עולם שלם של השקעות שפחות מוכרות למשקיע הממוצע, ויכולות להיות רלוונטיות עם 100 אלף שקלים (לחלק קטן מהסכום, לרוב):
- הלוואות עמית לעמית (P2P): אתם מלווים כסף לאנשים פרטיים או לעסקים קטנים דרך פלטפורמה אינטרנטית, ומקבלים ריבית על ההלוואה. הריבית לרוב גבוהה יותר מאשר בפיקדון בנקאי, אבל הסיכון גבוה יותר – יש סיכוי לחדלות פירעון (שהלווה לא יחזיר את הכסף). הפיזור בין הרבה הלוואות מקטין את הסיכון הזה.
- השקעה בעסקים קטנים/סטארטאפים: בדרך כלל דורש סכומים גדולים יותר מ-100 אלף שקלים, ומדובר בסיכון עצום עם פוטנציאל גדול (או הפסד מוחלט). לא מתאים למשקיע המתחיל לרוב.
אפיקים אלטרנטיביים יכולים להוסיף גיוון לתיק, אבל חשוב להבין אותם היטב ולגדר את הסיכונים.
בניית תפריט ההשקעות: לא לשים את כל הביצים בסל אחד!
אז הבנו שיש מגוון אפיקים. מה עושים עכשיו? בונים "תיק השקעות".
תיק השקעות זה פשוט הדרך שבה אתם מחלקים את ה-100 אלף שקלים שלכם בין האפיקים השונים. החלוקה הזו נקראת הקצאת נכסים (Asset Allocation) והיא הדבר החשוב ביותר בבניית תיק השקעות לטווח ארוך.
למה לא לשים הכל במקום אחד? כי אם המקום הזה יחטוף מכה קשה, כל הכסף שלכם ייפגע. כשיש לכם פיזור, אם אפיק אחד יורד, אפיק אחר אולי יעלה או יישאר יציב, וכך התיק הכולל שלכם יהיה יציב יותר.
מודלים לדוגמה: אגרסיבי, מתון, שמרני – איזה מתאים לכם?
בואו נראה דוגמאות להקצאת נכסים אפשרית עם 100 אלף שקלים, בהתאם לרמת הסיכון שלכם (אלה רק דוגמאות כלליות, לא ייעוץ ספציפי!):
- תיק שמרני:
- 30% פיקדונות בנקאיים / קרנות כספיות
- 50% אגרות חוב ממשלתיות / קונצרניות בדירוג גבוה (דרך קרנות נאמנות או תעודות סל)
- 20% מניות (דרך תעודת סל על מדד רחב כמו S&P 500)
מאפיינים: תנודתיות נמוכה, סיכוי נמוך להפסדים גדולים, פוטנציאל תשואה מוגבל יחסית.
- תיק מאוזן:
- 10% פיקדונות לחירום בלבד
- 30% אגרות חוב (דרך קרנות או תעודות סל)
- 50% מניות (פיזור בין תעודות סל על מדדים גלובליים שונים)
- 5% קרנות ריט (נדל"ן)
- 5% השקעות אלטרנטיביות (למשל, P2P)
מאפיינים: איזון בין צמיחה ליציבות, תנודתיות מתונה, פוטנציאל תשואה סביר.
- תיק אגרסיבי:
- 0% פיקדונות (אלא אם כן יש לכם כסף חירום בנפרד)
- 10% אגרות חוב (אולי אפילו אגרות חוב "זבל" עם סיכון גבוה יותר)
- 70% מניות (דגש על שווקים מתפתחים, מגזרים טכנולוגיים, מניות צמיחה)
- 10% קריפטו
- 10% השקעות אלטרנטיביות / נדל"ן מגוייס המונים
מאפיינים: תנודתיות גבוהה מאוד, סיכוי להפסדים משמעותיים, פוטנציאל תשואה גבוה מאוד.
זכרו, אלו רק דוגמאות. אתם יכולים לשלב אפיקים שונים בצורות שונות. המפתח הוא שהחלוקה תתאים ליעדים שלכם ולרמת הסיכון שנוחה לכם (ולא רק בתיאוריה, אלא כשתראו את הכסף יורד!).
אוקיי, הבנתי. עכשיו? איך עושים את זה בפועל?
אחרי שהחלטתם איפה פחות או יותר אתם רוצים לשים את הכסף (הקצאת הנכסים), השאלה היא דרך מי לעשות זאת.
עם 100 אלף שקלים, יש לכם כמה אופציות עיקריות:
בנקים מול בתי השקעות: מי נותן שירות יותר שווה (ולמי זה עולה פחות)?
הדרך המסורתית היא דרך הבנק שלכם. לכל בנק יש מחלקת ייעוץ או ניהול השקעות. היתרון? הכל מרוכז במקום אחד, זה נוח למי שמנהל את כל הכספים דרך הבנק.
החיסרון? לרוב, העמלות בבנקים גבוהות יותר מאשר בבתי ההשקעות. בנוסף, לפעמים לבנקים יש אינטרס לקדם מוצרים מסוימים שלהם (למשל, קרנות נאמנות שהם מנהלים). כדאי לבדוק את כרטיס אשראי חוץ בנקאי כאופציה לחיסכון בעמלות גם מעבר להשקעות עצמן.
בתי השקעות (אלטשולר שחם, מיטב דש, פסגות וכו') מתמחים בהשקעות. לרוב הם מציעים עמלות נמוכות יותר, מגוון רחב יותר של מוצרי השקעה (גם כאלה שאינם "שלהם"), ולעיתים קרובות נחשבים לאובייקטיביים יותר (אם כי גם להם יש מוצרים שהם מקדמים). אפשר לנהל תיק השקעות דרך יועץ השקעות בבית ההשקעות, או לנהל את התיק לבד דרך פלטפורמות המסחר שלהם.
פלטפורמות השקעה דיגיטליות: הדרך המודרנית (ולעיתים הזולה יותר)
בשנים האחרונות צצו פלטפורמות השקעה דיגיטליות רבות (נקראות לפעמים Robo-Advisors, למרות שלא כולן כאלה). אלו למעשה בתי השקעות או גופים פיננסיים שמאפשרים פתיחת חשבון השקעות וניהולו בצורה דיגיטלית לחלוטין, דרך אתר או אפליקציה.
היתרונות: עמלות נמוכות מאוד עד אפסיות לרוב (במיוחד במוצרים כמו תעודות סל עוקבות מדד), ממשק ידידותי וקל לתפעול, ופשטות. אתם יכולים לפתוח חשבון בקלות, להעביר את ה-100 אלף שקלים (ואז אולי לחסוך כסף כל חודש ולהוסיף עוד), ולבנות תיק מפוקס בתעודות סל עולמיות בקליק.
החסרונות: אין ייעוץ אנושי צמוד (אם אתם צריכים את זה), והאחריות לניהול התיק היא עליכם (גם אם הפלטפורמה מציעה מודלים אוטומטיים).
פלטפורמות דיגיטליות הן אופציה מצוינת למי שמרגיש בנוח עם טכנולוגיה ורוצה לחסוך בעמלות. הן מאפשרות לנהל את ה-100 אלף שקלים בצורה יעילה ושקופה.
חשוב לציין שאפילו פתיחת חשבון בנק לצעירים בגיל מוקדם יכולה להיות צעד ראשון בחינוך פיננסי שיאפשר להם להגיע לסכומים כאלה בעתיד ולדעת מה לעשות איתם. איך להרוויח כסף בגיל 14 זה אולי נשמע רחוק מלהשקיע 100 אלף שקל, אבל הכל מתחיל מאיפשהו.
ומה עם המוקשים? דברים חשובים לזכור בדרך!
עולם ההשקעות לא חף מבעיות. חשוב לדעת איפה מלכודות הדבש.
עמלות, עמלות, עמלות! איך הן אוכלות לכם את התשואה?
זה אולי הסעיף הכי משעמם, אבל אולי הכי חשוב. עמלות. דמי ניהול, עמלות קנייה/מכירה, דמי משמרת…
כל אגורה שאתם משלמים בעמלה היא אגורה שנגרעת מהרווח הפוטנציאלי שלכם.
עם 100 אלף שקלים, עמלות גבוהות יכולות "לאכול" חלק משמעותי מהתשואה, במיוחד לאורך זמן.
שימו לב לעמלות כשאתם בוחרים איפה להשקיע: האם זה דרך הבנק? בית השקעות? פלטפורמה דיגיטלית? השוו את העמלות השנתיות הצפויות.
לרוב, השקעה בתעודות סל עוקבות מדד דרך פלטפורמה דיגיטלית תהיה הדרך הזולה ביותר.
מסים: לא לשכוח את הדוד שמגיע לו חלק!
מדינת ישראל (כמו רוב המדינות) גובה מס על רווחי הון. נכון להיום, המס הוא 25% על רווח ריאלי (רווח מעל האינפלציה) מהשקעות בניירות ערך סחירים.
זה אומר שאם הרווחתם 10,000 שקלים, המדינה תיקח בערך 2,500 שקלים.
את המס משלמים רק בעת מימוש הרווח (מכירה של נייר הערך ברווח). כל עוד הכסף מושקע, לא משלמים מס.
רוב הגופים המנהלים לכם את ההשקעות (בנקים, בתי השקעות) עושים את חישוב המס וניכוי המס במקור באופן אוטומטי. אתם לא צריכים להיות רואי חשבון בשביל זה.
חשוב רק לזכור שהמס קיים והוא חלק מהמשחק הפיננסי.
לא להשקיע כסף שצריכים מחר בבוקר! נזילות זה שם המשחק.
דיברנו על זה קודם, אבל זה קריטי וחייבים לחזור על זה. אל תשקיעו בשוק ההון או באפיקים לא נזילים כסף שאתם יודעים שתצטרכו בטווח הקצר (פחות מ-3-5 שנים).
למה? כי שוק ההון תנודתי. אתם עלולים להשקיע היום, ומחר השווקים יירדו בדיוק ברגע שאתם צריכים את הכסף. אם תאלצו למכור בהפסד רק כדי לגשת לכסף, תפסידו כסף אמיתי.
כסף שמיועד להוצאות קרובות (שכר לימוד לשנה הבאה, טיול גדול, קרן חירום) צריך להיות באפיקים סופר בטוחים ונזילים, כמו פיקדון קצר מועד או קרן כספית. 100 אלף השקלים שאתם משקיעים צריכים להיות כסף שאתם יכולים "לשכוח" ממנו לכמה שנים טובות.
שאלות שאלות – ויש לנו גם תשובות! (הנה כמה מהנפוצות ביותר)
אחרי כל המידע הזה, בטוח יש לכם כמה שאלות. בואו ננסה לענות על כמה מהן:
-
שאלה: האם 100 אלף שקלים זה מספיק כדי להתחיל להשקיע?
תשובה: בהחלט! זה סכום מצוין להתחיל איתו, והוא מאפשר פיזור יחסית טוב בין אפיקים שונים (בעיקר דרך תעודות סל וקרנות). זה לא "מעט מדי" בשביל להתחיל ברצינות. -
שאלה: כמה תשואה אני יכול לצפות להרוויח על 100 אלף שקלים?
תשובה: אין לזה תשובה אחת! זה תלוי לחלוטין באפיקי ההשקעה שבחרתם וברמת הסיכון שלכם. תיק שמרני ייתן כנראה תשואה נמוכה יותר מתיק אגרסיבי בטווח הארוך (אבל גם מסוכן פחות). תשואות היסטוריות בשוק ההון (מניות) יכולות להיות סביב 7-10% בממוצע לשנה בטווחים ארוכים מאוד, אבל זה לא מבטיח כלום לגבי העתיד והן כוללות תנודתיות גדולה. -
שאלה: מה עדיף: להשקיע את כל ה-100 אלף שקלים בבת אחת או לפזר את ההשקעה לאורך זמן (למשל, 10,000 שקל כל חודש)?
תשובה: סטטיסטית, ברוב המקרים השקעה של כל הסכום בבת אחת ("Lump Sum Investing") הניבה תשואות גבוהות יותר לאורך זמן, מכיוון שהשווקים נוטים לעלות בטווח הארוך. אבל השקעה מדורגת ("Dollar-Cost Averaging") מפחיתה את הסיכון להיכנס לשוק בדיוק לפני ירידה חדה. זה עניין פסיכולוגי ונוחות אישית – מה גורם לכם לישון יותר טוב בלילה? לרוב האנשים, פיזור ההשקעה על פני כמה חודשים מרגיש בטוח יותר. -
שאלה: האם כדאי לקחת הלוואה כדי להשקיע את ה-100 אלף שקלים?
תשובה: בדרך כלל, לא! השקעה עם כסף לווה מגדילה משמעותית את הסיכון. אם ההשקעה תרד בערכה, אתם עדיין חייבים להחזיר את ההלוואה בריבית, וזה יכול להכניס אתכם לצרות פיננסיות אמיתיות. השקיעו רק כסף שאתם יכולים להרשות לעצמכם לאבד או לא לגשת אליו לזמן רב. -
שאלה: כל כמה זמן צריך לבדוק ולעדכן את תיק ההשקעות?
תשובה: לרוב המשקיעים, בדיקה ואיזון (Rebalancing) של התיק פעם בשנה או חצי שנה זה מספיק בהחלט. אין צורך "לשבת" על התיק כל יום. המטרה היא לוודא שהקצאת הנכסים שלכם (החלוקה בין האפיקים) עדיין מתאימה ליעדים שלכם. אם למשל המניות עלו מאוד, ייתכן שהן מהוות כעת אחוז גדול מדי מהתיק ואז כדאי למכור קצת מניות ולקנות אגרות חוב כדי לחזור לחלוקה המקורית שרציתם.
מקווים שהשאלות האלה עזרו קצת לסדר את הדברים!
אז הנה זה. 100 אלף שקלים. זה יכול להיות סכום שעושה שינוי אמיתי במסלול הפיננסי שלכם. זה לא פשוט "כסף", זה פוטנציאל. פוטנציאל לצמיחה, פוטנציאל לביטחון עתידי, פוטנציאל ל לפרוש מוקדם אם תנהלו את זה נכון. במקום לתת לו לשכב ולקבל מכות מהאינפלציה, אפשר לגייס אותו למשימה חשובה: לעבוד בשבילכם. זה דורש קצת הבנה, קצת אומץ, ובעיקר החלטה להתחיל. אל תפחדו לטעות בדרך, הרי גם מטעויות לומדים. העיקר הוא לא להישאר אדישים. אז קדימה, קחו את ה-100 אלף שקלים שלכם (אפילו אם הם עוד לא ממש שם, תתחילו לתכנן!), ותנו להם את ההזדמנות לגדול. בהצלחה!