איך משלמים מס על קריפטו בישראל בלי להסתבך עם החוק

אז נכנסתם לעולם הקריפטו? מרגש!

אולי קניתם קצת ביטקוין כשכולם דיברו על זה, או צללתם לעומק האלטקוינס וה-DeFi.

אולי אפילו התמזל מזלכם וההשקעה שלכם המריאה "ללונאר" (ירח, נו).

הכל טוב ויפה, עד שמגיע הרגע הזה… הרגע שבו אתם תוהים, או שמישהו מזכיר לכם (אהמ, רשות המסים), שעל הרווחים האלה… ובכן, צריך לשלם מס.

פתאום כל ההתלהבות מתחלפת בבלבול קל, אולי אפילו חרדה.

"כמה מס? מתי? איך בכלל מחשבים את זה? מה אם רק החלפתי מטבע אחד באחר? ומה אם הפסדתי?!"

נשמע מוכר? אתם לא לבד. עולם מיסוי הקריפטו יכול להיראות כמו מבוך אפל ומפותל, במיוחד בישראל.

אבל אל דאגה! בדיוק בשביל זה אנחנו כאן ב-Banku.

במאמר הזה, אנחנו נפרק את הנושא לגורמים, נדבר בשפה פשוטה (אבל מדויקת!), ניתן לכם כלים מעשיים, ונהפוך את ה"מפלצת" הזו של מיסוי קריפטו למשהו שאתם לגמרי יכולים להתמודד איתו.

בסוף הקריאה, אתם תבינו בדיוק מה מצופה מכם, איך להימנע מטעויות יקרות, ואולי אפילו תגלו כמה הזדמנויות חבויות בתוך כללי המס.

אז קחו נשימה עמוקה, הכינו קפה (או מטבע קריפטו וירטואלי אם אתם מתעקשים), ובואו נצא לדרך!

קריפטו זה "נכס", לא "מטבע": למה זה משנה לכם בטירוף?

הנקודה הראשונה והחשובה ביותר להבין היא איך רשות המסים בישראל מסתכלת על מטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין, אתריום, וכל השאר.

בניגוד לשם המטעה "מטבע", מבחינת רשויות המס בישראל (וגם ברוב העולם), קריפטו אינו מטבע כמו שקל, דולר או יורו.

אז מה הוא כן?

הוא מוגדר כ-"נכס".

חשבו על זה כמו מניה, אג"ח, או אפילו נכס נדל"ן (רק דיגיטלי וקצת יותר תנודתי, כמובן).

למה ההגדרה הזו כל כך קריטית?

כי היא קובעת את סוג המס שתצטרכו לשלם.

אם קריפטו היה מטבע, היינו אולי מדברים על מיסוי הפרשי שער או כללים אחרים.

אבל מכיוון שהוא "נכס", אנחנו נכנסים לעולם של מס רווחי הון.

וזה משנה את כל התמונה.

מס רווח הון על קריפטו: ה-25% שיכולים להציל (או להפיל) אתכם?

אז הגדרנו שקריפטו הוא נכס. המשמעות היא שכאשר אתם מוכרים נכס כזה ברווח – אתם חייבים במס על הרווח.

המס הזה נקרא "מס רווח הון".

מה שיעור המס?

ליחידים (רובנו), שיעור מס רווח הון הריאלי (כלומר, אחרי התחשבות באינפלציה, אם כי בקריפטו התנודות לרוב כל כך גדולות שההשפעה שלה זניחה) עומד על 25%.

אם אתם פועלים דרך חברה בע"מ, תחויבו במס חברות על הרווח (נכון ל-2024, 23%), ובנוסף במס דיבידנד (30%-33%) אם תמשכו את הרווחים אליכם.

מתי בכלל נוצר "אירוע מס"?

זה לא קורה כשאתם סתם מחזיקים בקריפטו שלכם בארנק (מחזיקים חזק – HODL!).

אירוע מס, כלומר רגע שבו אתם צריכים לחשב אם היה רווח או הפסד ולדווח עליו, קורה באחד מהמקרים הבאים:

• מכירת קריפטו תמורת כסף "אמיתי" (פיאט): המרת ביטקוין לשקלים, דולרים, יורו וכו'. זה האירוע הקלאסי.
• המרת מטבע קריפטוגרפי אחד באחר: כן, גם אם החלפתם אתריום בסולאנה, או ביטקוין באיזה "מם-קוין" מבטיח – זה נחשב אירוע מס! רשות המסים רואה זאת כשתי פעולות: "מכירה" של המטבע הראשון ו"קנייה" של המטבע השני. הרווח/הפסד על המטבע הראשון חייב בדיווח.
• שימוש בקריפטו לרכישת מוצר או שירות: קניתם פיצה בביטקוין? (יש מקומות כאלה?). מבחינת המס, זה כאילו "מכרתם" את הביטקוין בשווי הפיצה באותו רגע.

חשוב להבין: כל עוד אתם רק מחזיקים בקריפטו, לא משנה כמה ערכו עלה – אין חבות מס מיידית. החבות נוצרת רק במימוש.

איך מחשבים את הרווח (או ההפסד) הזה בפועל? הנוסחה הסודית (שאינה סודית בכלל)

החישוב הבסיסי פשוט למדי:

רווח הון = תמורה (במכירה) – עלות מקורית (בקנייה) – הוצאות מותרות בניכוי

נשמע קל? חכו.

התמורה: זה הסכום שקיבלתם במכירה (בשקלים). אם המרתם לקריפטו אחר, התמורה היא שווי השוק של הקריפטו שקיבלתם במועד ההמרה. אם קניתם מוצר, התמורה היא שווי המוצר.

העלות המקורית: זה הסכום ששילמתם (בשקלים) כשקניתם את הקריפטו שמכרתם. פה מתחיל להיות מעניין… אם קניתם ביטקוין בכמה פעימות ובמחירים שונים, איך יודעים מה העלות של הביטקוין הספציפי שמכרתם?

שיטת ברירת המחדל המקובלת היא FIFO (First-In, First-Out): ההנחה היא שהמטבעות הראשונים שקניתם הם גם הראשונים שמכרתם. זו השיטה שרוב התוכנות לחישוב מס קריפטו משתמשות בה, והיא מקובלת על רשות המסים.

הוצאות מותרות בניכוי: אלו הוצאות שהיו לכם ישירות בקנייה או במכירה של הקריפטו. בעיקר:

• עמלות קנייה/מכירה ששילמתם לבורסה/לחלפן.
• עמלות רשת (Gas fees) אם היו כרוכות ישירות בעסקה.

שימו לב: עלות ארנק חומרה, למשל, היא בדרך כלל הוצאה שקשה יותר לדרוש כהוצאה מוכרת ישירה בעסקת מכירה ספציפית, אך תמיד כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.

האתגר האמיתי? תיעוד!

אם עשיתם עשרות או מאות (או אלפי!) עסקאות קריפטו, כולל המרות בין מטבעות שונים, החישוב הידני הופך לסיוט.

חובה לשמור תיעוד מדויק של כל פעולה: תאריך, שעה, סוג המטבע, כמות, מחיר בשקלים (או בדולרים ואז להמיר לשקלים לפי שער יציג), ועמלות.

בלעדיו, יהיה לכם קשה מאוד לחשב את המס בצורה נכונה ולהגן על החישוב שלכם בפני רשות המסים.

---

שאלות ותשובות מהירות על רווח הון

שאלה: קניתי ביטקוין ב-2018 ומאז לא נגעתי בו. הערך שלו עלה פי 10. האם אני חייב במס?

תשובה: לא! כל עוד לא מכרת, המרת או השתמשת בו לרכישה – אין אירוע מס. המס יחול רק כשתממש את הרווח.

שאלה: המרתי את כל האתריום שלי לקרדאנו כי אני מאמין בו יותר. לא משכתי שקל אחד לחשבון הבנק. האם זה אירוע מס?

תשובה: כן, בהחלט. המרת קריפטו אחד באחר נחשבת ל"מכירה" של המטבע הראשון ו"קנייה" של השני. אתה צריך לחשב את רווח/הפסד ההון על האתריום שמכרת (גם אם לא משכת כסף פיאט).

שאלה: הפסדתי כסף על השקעה בסולאנה. האם יש משהו שאני יכול לעשות עם ההפסד הזה?

תשובה: בהחלט! וזו נקודה סופר חשובה. המשיכו לקרוא…

---

קיזוז הפסדים: הפיכת לימונים (קריפטוגרפיים) ללימונדה (מיסויית)!

לא כל השקעה מצליחה, ובעולם התנודתי של הקריפטו, גם הפסדים הם חלק מהמשחק.

החדשות הטובות הן שרשות המסים מאפשרת לקזז הפסדים מקריפטו – אבל יש כללים.

איך זה עובד?

אם בשנת מס מסוימת (ינואר עד דצמבר) מכרתם קריפטו בהפסד, אתם יכולים לקזז את ההפסד הזה כנגד רווחי הון אחרים שהיו לכם באותה שנה.

מהם "רווחי הון אחרים"?

• רווחים ממכירת קריפטו אחר.
• רווחים ממכירת ניירות ערך סחירים (מניות, אג"ח, תעודות סל) בבורסה בישראל או בחו"ל.

דוגמה קטנה:

נניח שב-2024 הרווחתם 10,000 ש"ח ממכירת מניות אפל, אבל הפסדתם 8,000 ש"ח ממכירת דוג'קוין (אל תשפטו).

תוכלו לקזז את ההפסד מהקריפטו כנגד הרווח מהמניות.

במקום לשלם מס על 10,000 ש"ח, תשלמו מס רק על 2,000 ש"ח (10,000 – 8,000).

חיסכון נאה במס! (25% מ-8,000 ש"ח במקרה הזה).

ומה אם אין לי רווחי הון אחרים לקזז מולם השנה?

אל דאגה, ההפסד לא הולך לאיבוד!

אם לא היה לכם מספיק רווח הון לקזז מולו באותה שנה, תוכלו להעביר את יתרת ההפסד לשנים הבאות.

בשנים הבאות, תוכלו לקזז את ההפסד המועבר כנגד רווחי הון מ:

• מכירת קריפטו.
• מכירת ניירות ערך סחירים.

חשוב בטירוף: כדי שתוכלו לקזז הפסדים, אתם חייבים לדווח עליהם לרשות המסים בדוח השנתי של אותה שנה שבה נוצר ההפסד! גם אם אין לכם רווחים לקזז מולם באותה שנה. אם לא תדווחו, לא תוכלו לנצל את ההפסד בעתיד.

כורים ביטקוין במרתף? עושים Staking? זה כבר סיפור מס אחר לגמרי!

עד עכשיו דיברנו על קנייה ומכירה של קריפטו – פעילות שמוגדרת בדרך כלל כפעילות הונית, ולכן ממוסה כמס רווח הון.

אבל מה קורה אם אתם מייצרים או מקבלים קריפטו בדרכים אחרות?

כאן אנחנו נכנסים לתחום קצת יותר אפור, שבו ההכנסה שלכם עלולה להיחשב כהכנסה עסקית (פירותית).

מתי זה קורה?

• כריית קריפטו (Mining): אם אתם משקיעים בציוד כרייה, מפעילים אותו באופן קבוע, ויש לכם הכנסות משמעותיות מכרייה – רשות המסים עשויה לראות בכם "עסק" לכל דבר.
• סטייקינג (Staking) ומתן נזילות (Liquidity Providing) ב-DeFi: אם אתם נועלים מטבעות קריפטוגרפיים בפרוטוקולים ומקבלים על כך תגמולים (ריבית) באופן שוטף ומשמעותי, גם זה יכול להיחשב כהכנסה עסקית.
• פעילות מסחר תכופה ובהיקפים גדולים: אם אתם קונים ומוכרים קריפטו עשרות פעמים ביום, במטרה להרוויח מהתנודות הקטנות (Day Trading), זה עשוי להצביע על פעילות עסקית.

מה ההבדל המיסויי? הוא עצום!

אם ההכנסה שלכם מקריפטו מסווגת כהכנסה עסקית:

1. שיעור המס: המס לא יהיה 25% קבוע, אלא לפי מדרגות המס השולי שלכם (שיכול להגיע גם ל-50%!).
2. ביטוח לאומי ומס בריאות: תצטרכו לשלם גם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על ההכנסה הזו (עוד כ-12%-18%, תלוי בגובה ההכנסה).

סה"כ נטל המס על הכנסה עסקית יכול להיות גבוה משמעותית מ-25%.

אז איך יודעים אם הפעילות שלכם היא "עסק"?

אין תשובה חד משמעית. רשות המסים בוחנת כל מקרה לגופו לפי מספר מבחנים ("מבחני העסק"), כמו:

• תדירות הפעולות.
• היקף כספי.
• מומחיות ובקיאות הנדרשת.
• קיום מנגנון עסקי (ציוד, משרד וכו').
• משך זמן ההחזקה של הנכסים.
• מטרת הפעילות (השקעה לטווח ארוך או רווח מהיר).

אם אתם עוסקים בכרייה, סטייקינג משמעותי, או מסחר יומי אינטנסיבי – חובה להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס המתמחה בקריפטו כדי להבין את חבות המס שלכם ולתכנן נכון.

מכרתם NFT של פינגווין בפיקסלים? גם זה חייב במס!

ומה לגבי הטרנד הלוהט (או שהיה לוהט?) של NFTs (Non-Fungible Tokens)?

גם כאן, העיקרון דומה.

NFT הוא נכס דיגיטלי ייחודי.

מבחינת רשות המסים, הוא נחשב נכס בדיוק כמו מטבע קריפטוגרפי "רגיל".

לכן, אם קניתם NFT (נניח, ב-0.1 ETH) ומכרתם אותו מאוחר יותר ברווח (נניח, ב-1 ETH), אתם חייבים במס רווח הון (25%) על הרווח שנוצר לכם (ההפרש בין שווי ה-ETH שקיבלתם במכירה לשווי ה-ETH ששילמתם בקנייה, מתורגם לשקלים).

גם כאן, תיעוד מדויק של מחירי הקנייה והמכירה (כולל שווי המטבע הקריפטוגרפי ששימש לעסקה באותו זמן) הוא קריטי.

---

שאלות ותשובות נוספות – כי תמיד יש עוד מה לשאול

שאלה: קיבלתי מטבעות קריפטו בחינם דרך Airdrop. האם אני חייב במס?

תשובה: בדרך כלל כן. רשות המסים נוטה לראות ב-Airdrop כהכנסה חייבת במס (בדומה להכנסה מעבודה או פרס) במועד הקבלה, לפי שווי השוק של המטבעות שקיבלתם באותו רגע. מס הכנסה שולי יחול. כשתמכרו את המטבעות הללו בעתיד, שווי זה ייחשב כ"עלות המקורית" שלהם לצורך חישוב רווח/הפסד הון.

שאלה: השתמשתי בפלטפורמת DeFi להלוואות וקיבלתי ריבית בקריפטו. איך זה ממוסה?

תשובה: זה תחום מורכב. אם הריבית היא משמעותית וקבועה, זה עלול להיחשב כהכנסה פירותית (כמו ריבית רגילה או הכנסה עסקית) ולחול עליה מס שולי (+ביטוח לאומי/מס בריאות). אם מדובר בפעילות בהיקף נמוך, ייתכן וניתן לטעון שמדובר ברווח הון שמתממש רק במכירת מטבעות הריבית. מומלץ מאוד ייעוץ מקצועי ספציפי למקרה שלכם.

שאלה: קניתי קריפטו דרך ברוקר ישראלי שמנכה מס במקור. האם אני פטור מדיווח?

תשובה: לא בהכרח. גם אם נוכה מס במקור, ייתכן שעדיין תהיה חייב בהגשת דוח שנתי אם יש לך הכנסות נוספות שמחייבות דיווח, או אם אתה רוצה לקזז הפסדים, או אם המס שנוכה אינו סופי (למשל, אם יש לך הכנסות גבוהות שמעבירות אותך למדרגת מס גבוהה יותר גם על רווחי הון מסוימים). בנוסף, לא כל הברוקרים/פלטפורמות מנכים מס, ובמיוחד אם סחרתם ישירות בבורסות בחו"ל – חובת הדיווח והתשלום היא עליכם.

---

הרגע שכולם מחכים לו: איך מדווחים (ומשלמים) לרשות המסים?

אוקיי, אז הבנו שצריך לשלם מס, חישבנו (בערך) כמה, ועכשיו השאלה היא – איך עושים את זה בפועל בלי להסתבך?

הדיווח מתבצע באמצעות הגשת דוח שנתי לרשות המסים.

הדוח הרלוונטי ליחידים הוא טופס 1301.

לדוח הזה תצטרכו לצרף נספח שבו מפורטים חישובי רווחי ההון שלכם מקריפטו (וגם מניירות ערך, אם יש):

• נספח ג' (טופס 1322): אם הרווחים שלכם הם מפעילות הונית (מס 25%).
• נספח רווח והפסד עסקי: אם הפעילות שלכם מסווגת כעסקית.

מתי מגישים את הדוח?

את הדוח השנתי עבור שנת מס מסוימת (למשל, 2023) מגישים בדרך כלל עד ה-30 באפריל של השנה העוקבת (2024), או עד ה-31 במאי אם מגישים באופן מקוון. לעיתים ניתנות אורכות.

מי חייב להגיש דוח?

ככלל, כל מי שהיה לו אירוע מס מקריפטו (מכירה/המרה/שימוש) ברווח – חייב להגיש דוח ולשלם את המס. גם מי שהיה לו רק הפסד ורוצה לקזז אותו בעתיד – חייב להגיש דוח כדי "לשמור" את ההפסד.

ישנם פטורים מסוימים מחובת הגשת דוח, אך הם לרוב לא רלוונטיים למי שסחר בקריפטו בצורה פעילה או הרוויח סכומים משמעותיים.

האם אני יכול לעשות את זה לבד?

תיאורטית, כן. מעשית – מאוד לא מומלץ, אלא אם כן אתם ממש מבינים בתחום ויש לכם רק כמה עסקאות בודדות ופשוטות.

עולם המיסוי, ובמיוחד מיסוי קריפטו, מלא בדקויות ופרשנויות. טעות בחישוב או בדיווח עלולה לעלות לכם ביוקר (קנסות, ריביות, ובמקרים חמורים גם סיבוכים אחרים).

ההמלצה הגורפת: השתמשו בשירותיו של רואה חשבון או יועץ מס שמתמחה במיסוי קריפטו.

הם מכירים את החוקים, הפסיקות, והעמדות של רשות המסים. הם יוכלו לעזור לכם:

• לאסוף ולסדר את נתוני העסקאות שלכם (לפעמים בעזרת תוכנות ייעודיות).
• לחשב את המס בצורה מדויקת ואופטימלית (תוך ניצול כל הניכויים והקיזוזים המותרים).
• למלא ולהגיש את הדוח השנתי כראוי.
• לייצג אתכם מול רשות המסים במידת הצורך.

נכון, זה עולה כסף. אבל זו הוצאה חכמה שיכולה לחסוך לכם הרבה יותר כסף וכאבי ראש בעתיד.

אל תתעלמו! מה קורה אם פשוט… לא מדווחים?

אנחנו יודעים שזה מפתה. "אף אחד לא ידע", "זה רק קצת כסף", "רשות המסים לא עוקבת אחרי קריפטו"…

אל תעשו את זה.

רשות המסים בישראל (וגם בעולם) משקיעה יותר ויותר משאבים באיתור ומיסוי של פעילות קריפטו.

יש להם כלים טכנולוגיים, הסכמי חילופי מידע עם מדינות אחרות, והם דורשים מידע מהבורסות והפלטפורמות (גם הישראליות וגם הבינלאומיות).

אם תיתפסו שלא דיווחתם:

• תצטרכו לשלם את המס המקורי + ריבית והצמדה (שיכולים להצטבר לסכומים גבוהים).
• יוטלו עליכם קנסות (שיכולים להיות משמעותיים).
• במקרים של העלמת מס מכוונת ובהיקפים גדולים, זה עלול להגיע גם להליכים פליליים.

בקיצור, זה פשוט לא שווה את הסיכון.

התנהלות שקופה ונכונה מול רשויות המס היא הדרך הטובה ביותר לשמור על השקט הנפשי שלכם (ועל הכסף שלכם בטווח הארוך).

כלים שיכולים להקל על החיים (כי מי אוהב אקסלים מסובכים?)

כפי שציינו, חישוב ידני של מס קריפטו, במיוחד עם עסקאות רבות והמרות, הוא משימה כמעט בלתי אפשרית ומאוד מועדת לטעויות.

לשמחתנו, הטכנולוגיה נחלצה לעזרתנו!

קיימות בשוק מגוון תוכנות ושירותים (גם ישראליים וגם בינלאומיים) שמתמחים בחישוב מס קריפטו.

איך הן עובדות?

בדרך כלל, אתם מקשרים את חשבונות הבורסה והארנקים שלכם לתוכנה (באמצעות API או העלאת קבצי היסטוריית עסקאות), והיא:

• מושכת את כל נתוני העסקאות שלכם.
• מחשבת את העלות המקורית והתמורה לכל עסקה (לרוב בשיטת FIFO).
• מתרגמת לשקלים לפי שערים היסטוריים.
• מחשבת את רווחי/הפסדי ההון לכל אירוע מס.
• מפיקה דוחות מסודרים שניתן להעביר לרואה החשבון שלכם או לצרף לדוח השנתי.

חשוב לבחור תוכנה אמינה שתומכת בבורסות ובארנקים שבהם אתם משתמשים, ומכירה את כללי המס בישראל.

רואה החשבון שלכם יוכל להמליץ על כלים מתאימים או להשתמש בהם כחלק מהשירות שלו.

מסיימים באופטימיות: קריפטו ומסים יכולים לחיות ביחד!

כן, מיסוי קריפטו זה לא הנושא הכי סקסי בעולם. זה יכול להיראות מאיים ומסובך.

אבל כמו שראיתם, זה ממש לא מדע טילים.

עם הבנה נכונה של העקרונות הבסיסיים (קריפטו = נכס, מס = רווח הון 25%, אירוע מס = מימוש), ותשומת לב לנקודות החשובות (תיעוד, קיזוז הפסדים, הבחנה בין הוני לפירותי, דיווח בזמן) – אפשר בהחלט להתנהל נכון.

המסר העיקרי שלנו כאן ב-Banku הוא:

אל תתעלמו ואל תפחדו.

הידע הוא כוח, ובמקרה הזה, הוא גם שווה כסף (או לפחות חוסך לכם קנסות מיותרים).

השקיעו קצת זמן בללמוד את הנושא, שמרו תיעוד מסודר מהיום הראשון, ואל תהססו להיעזר באנשי מקצוע.

עולם הקריפטו מרתק ומלא הזדמנויות, והתנהלות פיננסית נכונה, כולל תשלום מסים כחוק, היא חלק בלתי נפרד מהמסע הזה.

בהצלחה במסע הקריפטו שלכם – ובתשלום המס הנכון עליו!