עזבו הכל וצאו לפנסיה מוקדמת! זה אפשרי?
תארו לעצמכם רגע את התמונה הזאת: אתם קמים בבוקר, השמש נעימה, אין שעון מעורר. אין פגישות לרוץ אליהן, אין מיילים דחופים שמחכים לכם. במקום זה, יש לכם יום שלם פנוי לעשות בדיוק אבל בדיוק מה שבא לכם. לטייל, לקרוא, ללמוד משהו חדש, לבלות עם האנשים שאתם אוהבים, או סתם לבהות בתקרה בלי רגשות אשמה. נשמע כמו חלום רחוק? מדע בדיוני פיננסי? אז זהו, שלא בהכרח. האפשרות לפרוש מעבודה שכירה – או אפילו מעבודה בכלל – הרבה לפני גיל הפנסיה המסורתי, היא כבר לא טאבו. זה מסלול שקיים, הוא מוגדר, והוא לגמרי בר השגה. אבל רגע, לפני שאתם שולחים הודעת התפטרות למנהל (אל תעשו את זה עדיין!), בואו נצלול פנימה. כי המסע הזה דורש תכנון. והוא דורש משמעת. והוא דורש להבין כמה דברים על כסף ועל החיים בכלל שרוב האנשים פשוט מעדיפים להתעלם מהם. אם אתם סקרנים לגלות איך הופכים את החלום הזה למציאות, איך בונים מפת דרכים שפויה והגיונית, ואילו מכשולים (וחבלות עצמיות) עשויים לחכות לכם בדרך – המאמר הזה נכתב בדיוק בשבילכם. תתכוננו, כי הולך להיות מעניין.
פרישה מוקדמת: 3 דברים שאתם חייבים להבין עכשיו
טוב, אז בואו נתחיל עם הקישקוש. פרישה מוקדמת זה לא קסם שקורה ביום אחד. זה לא ירושה מפתיעה מדוד עשיר שאף פעם לא פגשתם (למרות שזה היה נחמד). זה גם לא אומר בהכרח שאתם הולכים לשבת על חוף ים תאילנדי ולשתות קוקטיילים כל היום (למרות שגם זה יכול להיות חלק מהתמונה). פרישה מוקדמת, בבסיסה, היא מצב שבו ההכנסות הפסיביות שלכם, כלומר הכסף שמגיע אליכם מבלי שתצטרכו להחליף זמן בכסף (כמו שכירות מנכסים, דיבידנדים ממניות, ריבית מאג"ח וכו'), מספיקות כדי לכסות את כל ההוצאות שלכם. ואני מדבר על ההוצאות האמיתיות שלכם, לא על מה שהייתם רוצים להוציא אם הייתם מולטי-מיליונרים. ברגע שהמשוואה הזאת מתאזנת, או יותר נכון, הכנסות פסיביות > הוצאות, אתם חופשיים. חופשיים לעבוד או לא לעבוד, לעשות מה שבא לכם, מתי שבא לכם.
אז מהם שלושת הדברים החשובים האלה?
ראשית, זה עניין מתמטי נטו. אין פה רגשות. אין פה "מזל". יש פה מספרים. אתם צריכים לדעת כמה אתם מוציאים, כמה אתם חוסכים, כמה הנכסים שלכם מייצרים, ומה צפי הצמיחה שלהם. זה דורש מעקב. זה דורש שקיפות מול עצמכם. וזה דורש מחשבון. הרבה מחשבון.
שנית, זו ריצת מרתון, לא ספרינט. בונים הון לאורך זמן. בונים הכנסה פסיבית לאורך זמן. זה דורש סבלנות. דורש התמדה. יהיו עליות, יהיו ירידות, יהיו רגעים שתרצו לוותר וללכת לקנות איזה גאדג'ט יקר במקום להשקיע את הכסף. כאן נכנסת המשמעת. והראייה לטווח ארוך. ארוך מאד.
שלישית, וזה אולי הכי חשוב: פרישה מוקדמת היא לא רק יעד פיננסי, זו גם שינוי תפיסה עמוק. זה להגדיר מחדש מה זה "מספיק". זה להבין שהאושר לא תמיד טמון בהוצאה הבאה, אלא בחופש לבחור. זה אומר להעריך את הזמן שלכם יותר מהכסף שלכם. וזה לא קל בעולם שכל הזמן דוחף אותנו לצרוך עוד ועוד.
אז כמה כסף באמת צריך כדי להגיד שלום ולא להתראות לבוס? הכלל הסודי (שהוא לא סודי בכלל)
השאלה הבוערת ביותר. כמה? מיליון? עשרה מיליון? מיליארד?? התשובה, כמו תמיד בפיננסים, היא: תלוי. תלוי בכמה אתם מוציאים. זה הבסיס. תבינו את זה. הנקודה הכי קריטית במסע לפרישה מוקדמת היא לדעת כמה עולה לכם לחיות. ורצוי שזה יהיה מספר כמה שיותר נמוך (בלי לפגוע באיכות חיים, כמובן). ככל שההוצאות השנתיות שלכם נמוכות יותר, כך תצטרכו סכום קטן יותר כדי לכסות אותן.
ופה נכנס לתמונה "כלל ה-4%". זה לא חוק טבע, זה כלל אצבע שפופולרי מאד בקהילת ה-FIRE (Financial Independence, Retire Early). הכלל הזה מבוסס על מחקרים היסטוריים של שוק ההון בארה"ב, והוא אומר כך: אם אתם מושכים 4% מהתיק ההשקעות שלכם בשנה הראשונה לפרישה, ואז מתאימים את המשיכות לאינפלציה בכל שנה, יש סיכוי של מעל 90% שהכסף שלכם יחזיק מעמד ל-30 שנה ואף יותר, גם אם שוק ההון יתנהג כמו שהוא התנהג בעבר (כולל משברים). למה זה חשוב? כי זה נותן לכם יעד.
היעד הוא סכום ששווה ל-25 כפול ההוצאות השנתיות שלכם.
כן כן, 25x. אם אתם מוציאים 100,000 ש"ח בשנה, אתם צריכים תיק השקעות של 2.5 מיליון ש"ח. אם אתם מוציאים 200,000 ש"ח בשנה, אתם צריכים 5 מיליון ש"ח. פשוט, לא? מתמטיקה בסיסית. הקאץ' הוא להגיע לסכום הזה. וזה, חברים וחברות, דורש אסטרטגיה. ומשמעת. וקצת עקשנות.
בואו נשבור את זה רגע:
- שלב 1: עקבו אחרי ההוצאות שלכם. ביסודיות. כל שקל. בלי רמאות. אפליקציות, אקסלים, מחברת ישנה – מה שזורם לכם. תבינו לאן הכסף שלכם נעלם כל חודש. זו אבן היסוד.
- שלב 2: צמצמו איפה שאפשר (בלי להיות אומללים!). יש הוצאות שהן חובה (שכר דירה/משכנתא, אוכל, חשבונות). יש הוצאות שהן מותרות (מסעדות יקרות, גאדג'טים חדשים כל שני וחמישי, חופשות גרנדיוזיות ארבע פעמים בשנה). צמצום מושכל בהוצאות ה"מותרות" מגדיל את סכום הכסף שאתם יכולים לחסוך ולהשקיע. וזכרו, כל שקל שאתם לא מוציאים היום, שווה הרבה יותר שקלים בעתיד כשהוא מושקע ומניב תשואה.
- שלב 3: הגדילו את ההכנסות. זה נשמע טריוויאלי, אבל הרבה אנשים מתמקדים רק בצד ההוצאות. הגדלת הכנסה – בין אם זה העלאה בשכר, עבודה נוספת, עסק צדדי – מאפשרת לכם להגדיל את שיעור החיסכון בצורה דרמטית. שיעור החיסכון (אחוז מההכנסה שאתם מצליחים לחסוך ולהשקיע) הוא הנתון הכי משמעותי בקביעת כמה זמן ייקח לכם להגיע ליעד.
שאלות ותשובות מהירות מהשטח (ולא, אני לא יועץ פנסיוני, אבל ראיתי כמה דברים):
ש: האם כלל ה-4% בטוח במאה אחוז?
ת: שום דבר בחיים לא בטוח במאה אחוז, בטח לא בשוק ההון. הכלל הזה מבוסס על נתונים היסטוריים בארה"ב. יש גישות מתקדמות יותר (משיכה דינמית לפי מצב השוק), אבל כנקודת מוצא ותכנון, הוא מצוין. חשוב לזכור: שוק ההון יכול להיות הפכפך.
ש: כמה משיעור ההכנסה שלי אני צריך לחסוך כדי לפרוש מוקדם?
ת: ככל שיותר, יותר מהר. אם אתם חוסכים 10% מההכנסה, ייקח לכם עשרות שנים. אם אתם חוסכים 50%, זה כבר סיפור אחר לגמרי. אם אתם חוסכים 70% (כן, יש כאלה!), אתם יכולים להגיע ליעד תוך פחות מעשור. שיעור החיסכון הוא הדבר שהכי משפיע על מסגרת הזמן.
ש: חייבים לוותר על הכל בדרך? לא לחיות בכלל?
ת: ממש לא. הרעיון הוא חיים מודעים פיננסית, לא חיים אומללים. מצאו את האיזון שלכם. לכולם יש דברים שחשובים להם ומוכנים להוציא עליהם כסף. המפתח הוא להיות מכוונים ולהוציא כסף רק על מה שבאמת מעשיר את החיים שלכם, ולא סתם "כי כולם עושים את זה" או "כי בא לי עכשיו".
ש: מה ההבדל בין "עצמאות פיננסית" ל"פרישה מוקדמת"?
ת: עצמאות פיננסית (FI – Financial Independence) היא המצב שבו הנכסים שלכם מייצרים מספיק הכנסה כדי לכסות את ההוצאות שלכם. פרישה מוקדמת (RE – Retire Early) היא הצעד שבו אתם מחליטים בפועל להפסיק לעבוד, כי אתם עצמאיים פיננסית. אפשר להיות עצמאי פיננסית ולהמשיך לעבוד כי אתם אוהבים את זה או כי זה נותן לכם מטרה.
בואו נדבר על הדבר שהופך כסף לעוד יותר כסף: השקעות! ואיך לא לפחד מזה?
לחסוך זה נהדר. לצמצם הוצאות זה חשוב. להגדיל הכנסות זה קריטי. אבל כל זה לא יספיק אם הכסף שלכם סתם ישכב בחשבון העו"ש ויאכל אותו האינפלציה בתיאבון. כדי להגיע ליעד של 25x ההוצאות השנתיות, הכסף שלכם חייב לעבוד בשבילכם. ובשביל זה יש השקעות.
ופה הרבה אנשים נתקעים. "שוק ההון מפחיד!", "אני לא מבין כלום!", "מה אם אני אפסיד הכל?". אז בואו נשים את הדברים על השולחן בצורה הכי פשוטה שיש. השקעה, בבסיסה, היא לקיחת סיכון מחושב בתקווה לקבל תשואה גבוהה יותר משחיקת האינפלציה. וכשמדברים על השקעה לטווח ארוך מאד (וזה מה שאתם עושים בדרך לפרישה מוקדמת, זוכרים? מרתון!), שוק המניות הוכיח לאורך עשרות שנים שהוא הדרך הטובה ביותר להשיג צמיחה ריאלית של ההון (כלומר, אחרי אינפלציה).
אז איך מתחילים? בלי דרמות ובלי עמלות מופקעות.
- פשטות היא שם המשחק. אתם לא צריכים להיות גאוני פיננסים כדי להשקיע נכון. למעשה, רוב "הגאונים" לא משיגים לאורך זמן תשואה יותר טובה מהשקעה פסיבית פשוטה.
- השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים. זה הלחם והחמאה של אסטרטגיית ה-FIRE. קונים תעודות סל (ETF) או קרנות נאמנות מחקות שעוקבות אחרי מדדי מניות גדולים כמו S&P 500 (ארה"ב), מדד כל העולם (ACWI/VT), או אפילו מדדים ישראליים כמו ת"א 125/35. למה זה טוב? כי אתם מפזרים את הסיכון על מאות ואלפי חברות, ונהנים מהצמיחה המצטברת של הכלכלה העולמית (או המקומית). העמלות במוצרים כאלה לרוב נמוכות מאד.
- התחילו מוקדם, השקיעו בקביעות. כוח הריבית דריבית הוא חברכם הטוב ביותר. ככל שתתחילו להשקיע מוקדם יותר, גם בסכומים קטנים, כך הכסף שלכם יצבור תאוצה רצינית לאורך השנים. השקעה חודשית קבועה (גם כשהשוק יורד!) מבטיחה שאתם קונים גם כשהמחירים נמוכים (מה שנקרא Dollar-Cost Averaging).
- אל תנסו לתזמן את השוק. אף אחד לא יודע אם מחר השוק יעלה או ירד. מי שטוען שהוא יודע, כנראה מנסה למכור לכם משהו. תזמון שוק הוא מתכון בטוח להפסדים בטווח הארוך. השקיעו, תעמדו בתנודות, ואל תתעסקו יותר מדי.
עוד כמה שאלות בוערות (כי כסף תמיד מעורר שאלות):
ש: מה עם נדל"ן? זה לא יותר בטוח?
ת: נדל"ן יכול להיות כלי מצוין להשקעה ולהכנסה פסיבית (שכר דירה). אבל הוא פחות נזיל, דורש התעסקות (שוכרים, תיקונים), ויש לו עלויות נלוות גבוהות יותר (מס רכישה, היטל השבחה, תחזוקה). שוק המניות הרבה יותר נזיל וקל להתחיל בו גם בסכומים קטנים יחסית. פיזור בשוק המניות (אלפי חברות) לרוב גדול יותר מפיזור בנדל"ן (נכס אחד או שניים). אפשר לשלב, כמובן.
ש: להשקיע דרך הבנק או דרך בתי השקעות חיצוניים?
ת: באופן היסטורי, בתי השקעות חיצוניים (דרך חשבון מסחר עצמאי, למשל) מציעים לרוב עמלות נמוכות יותר משמעותית מהבנקים. עמלות נמוכות יותר משמעותן יותר כסף שנשאר אצלכם ומושקע. במרתון הארוך הזה, אפילו הבדל קטן בעמלות מצטבר לסכומים עצומים.
ש: מה עם קרנות פנסיה וקופות גמל?
ת: אלה כלי חיסכון והשקעה מצוינים, בעיקר בזכות הטבות המס שהמדינה נותנת עליהם. הם חלק חשוב מכל תוכנית פיננסית ארוכת טווח, כולל המסע לפרישה מוקדמת. לרוב כדאי למקסם את ההפקדות למוצרים אלה, במיוחד הפקדות שמזכות אתכם בהטבות מס מיידיות (כמו הפקדה לקרן השתלמות לעצמאים או הפקדה לחיסכון פנסיוני עבור עצמאים/שכירים שלא ממקסמים דרך המעסיק). הכסף במוצרים האלה אמנם נזיל לרוב רק בגיל מבוגר יותר או בתנאים מסוימים, אבל הצמיחה הפטורה ממס היא יתרון אדיר.
ש: מה אם אני שונא את העבודה שלי? האם זה מספיק סיבה לפרוש מוקדם?
ת: לשנוא את העבודה זה בהחלט מניע חזק למצוא אלטרנטיבה. אבל פרישה מוקדמת דורשת בסיס פיננסי איתן. אולי הפתרון המיידי יותר הוא למצוא עבודה אחרת שאתם פחות שונאים? במקביל, לבנות את התשתית הפיננסית לפרישה מוקדמת כדי שבעתיד, כשתגיעו לעצמאות פיננסית, תוכלו באמת לבחור אם לעבוד ובמה.
אינפלציה, משברים ותוכניות מגירה: החיים אחרי שהגעתם ליעד ה-25x
אז הגעתם ליעד. יש לכם תיק השקעות שמספיק לכם לפי כלל ה-4% כדי לחיות. מזל טוב! עכשיו מגיע השלב של "החיים האמיתיים". שוק ההון לא מפסיק לזוז רק כי פרשתם. אינפלציה לא מפסיקה לשחוק את ערך הכסף. ומשברים, הו, משברים… הם יגיעו. בטוח שיגיעו. השאלה היא מתי ומה עושים אז.
זה השלב שבו התכנון הפיננסי הופך לעוד יותר קריטי. כבר אין לכם משכורת חודשית קבועה שמתקנת טעויות. אתם חיים מהנכסים שלכם. וצריך לנהל את זה בחכמה.
- כלל ה-4% הוא נקודת מוצא, לא חוק ברזל. בשנים שבהן השוק עולה יפה, אולי תוכלו למשוך קצת יותר. בשנים שבהן השוק בירידה משמעותית, אולי כדאי לשקול לצמצם הוצאות זמנית או למשוך ממקורות פחות תנודתיים (כמו מזומנים שהשארתם בצד או אג"ח). זו גמישות שצריך לבנות לתוך התוכנית.
- צריך כרית ביטחון. לפני הפרישה, וגם אחריה, חשוב שיהיה לכם סכום כסף נזיל יחסית (בפיקדונות, קרנות כספיות) שיספיק לכיסוי הוצאות של שנה-שנתיים. זה נותן לכם שקט נפשי ובעיקר מונע מכם למכור נכסים בתיק ההשקעות שלכם כשהשוק בירידה. למכור בהפסד זה אחד הדברים הכי גרועים שאפשר לעשות למסלול הפיננסי שלכם.
- ניהול מסים הוא קריטי. בישראל יש היבטי מס שונים למקורות הכנסה שונים (רווח הון ממניות, שכר דירה, משיכה ממוצרי חיסכון פנסיוני). תכנון מס נכון יכול לחסוך לכם הרבה כסף לאורך זמן. שווה להתייעץ עם מתכנן פיננסי או יועץ מס שמבין בזה.
- מה לגבי ביטוח בריאות? זה נושא סופר חשוב. אם אתם פורשים בגיל צעיר יחסית, אתם עדיין רחוקים מגיל הזכאות לביטוח בריאות ממלכתי מלא או תוכניות פנסיה מסודרות שמספקות כיסוי ביטוחי. תצטרכו לדאוג לביטוח בריאות פרטי או אחר שיכסה אתכם ואת בני משפחתכם. זה יכול להיות הוצאה לא קטנה, וצריך לקחת אותה בחשבון בתכנון ההוצאות השנתיות.
האם פרישה מוקדמת מתאימה לכל אחד? ולמה זה לא רק על כסף?
בואו נהיה כנים. למרות שזו מטרה מדהימה ומשחררת, פרישה מוקדמת לא מתאימה או לא אפשרית באותה מידה לכל אחד. יש אנשים עם מחויבויות פיננסיות כבדות (הורים מבוגרים שצריכים עזרה, ילדים עם צרכים מיוחדים), יש אנשים שפשוט לא מעוניינים לשנות בצורה דרסטית את אורח החיים שלהם כדי להגיע לשיעור חיסכון גבוה, ויש אנשים שפשוט אוהבים את העבודה שלהם ומקבלים ממנה סיפוק שקשה לכמת בכסף.
מעבר לכסף, החלק המאתגר ביותר עבור חלק מהפורשים המוקדמים הוא דווקא למצוא משמעות ועיסוקים לזמן שהתפנה. החברה שלנו בנויה סביב עבודה. "מה אתה עושה בחיים?" היא אחת השאלות הראשונות שאנחנו שואלים אנשים. כשאומרים "אני לא עובד", זה יכול להיות מוזר עבור הסביבה. ועבורכם. פתאום יש לכם עשרות שנים פנויות. מה עושים איתן?
זו הסיבה שהרבה אנשים מדברים על פרישה מוקדמת לא כ"הפסקת עבודה", אלא כ"התחלת חיים שאתם בוחרים". אולי תעבדו במשרה חלקית במשהו שאתם אוהבים בלי קשר לשכר? אולי תתנדבו? תלמדו משהו חדש? תפתחו תחביבים? תבלו יותר זמן עם המשפחה? החלק הזה של התכנון, "פרישה למה?", לא פחות חשוב מהחלק הפיננסי, "פרישה מתי וכמה?".
שאלות אחרונות לפני שיוצאים לדרך (או ממשיכים לקרוא):
ש: אני חייב שיהיה לי בית בבעלותי כדי לפרוש מוקדם?
ת: לא בהכרח. אם אתם גרים בשכירות, ההוצאה הזו תצטרך להיכלל בחישוב ההוצאות השנתיות שלכם. יש אנשים שמעדיפים את הגמישות של שכירות, ויש כאלה שמעדיפים את הביטחון (וגם את המינוף האפשרי) של בעלות. זה עניין של העדפה אישית ותלוי גם במחירי הנדל"ן והשכירות באזורכם.
ש: מה עם ילדים? איך זה משפיע על התוכנית?
ת: ילדים הם הוצאה משמעותית, אין מה לעשות. הם מגדילים את ההוצאות השנתיות (חינוך, חוגים, אוכל, בגדים, וכו') ולכן מגדילים את הסכום שתצטרכו לצבור (הרי צריך לכסות 25x ההוצאות, וההוצאות גדלו). התוכנית תצטרך לקחת בחשבון את ההוצאות האלה, וכן אולי קרנות חיסכון לילדים (כמו תוכנית חיסכון לכל ילד בקופת גמל) ואת הצורך אולי לממן לימודים גבוהים בעתיד. פרישה מוקדמת עם ילדים קטנים אפשרית, אבל דורשת לרוב שיעור חיסכון גבוה יותר והתאמות בתכנון.
ש: אני כבר לא צעיר/ה, האם עדיין אפשר לפרוש מוקדם?
ת: אף פעם לא מאוחר מדי לשפר את המצב הפיננסי ולעבוד לקראת עצמאות פיננסית, גם אם פרישה מוקדמת משמעותה פרישה בגיל 55 במקום 65, ולא בגיל 40. העקרונות זהים: הגדילו חיסכון, צמצמו הוצאות, השקיעו בחכמה. ככל שיש לכם פחות זמן עד לגיל הפרישה המתוכנן, כך שיעור החיסכון החודשי הנדרש גבוה יותר.
המסע מתחיל עכשיו: לא מחר, לא בשבוע הבא. היום.
אז מה היה לנו פה? דיברנו על החלום, על המתמטיקה הפשוטה (אך דורשת מאמץ) מאחורי כלל ה-4%, על החשיבות של צמצום הוצאות והגדלת הכנסות, על כוחה של השקעה פסיבית ארוכת טווח, על ניהול סיכונים ועל החיים עצמם אחרי הפרישה. זה לא מסע קל, והוא בטח לא קורה בן לילה. הוא דורש שינוי אמיתי בהרגלים ובתפיסות. הוא דורש משמעת ברזל (לפחות בהתחלה). אבל הוא לגמרי אפשרי.
זכרו: כל שקל שאתם חוסכים ומשקיעים היום הוא חייל קטן בצבא החרות הפיננסית שלכם. והחיילים האלה מתרבים. הם עובדים בשבילכם גם כשאתם ישנים. ככל שיש לכם יותר חיילים כאלה, כך אתם קרובים יותר לרגע שבו לא תצטרכו לעבוד יותר בשביל אף אחד חוץ מאשר בשביל עצמכם, או בשביל המטרות שבאמת חשובות לכם.
אל תחכו ל"רגע הנכון" להתחיל. אין דבר כזה. הרגע הנכון הוא עכשיו. התחילו לעקוב אחרי ההוצאות שלכם. התחילו לחשוב איפה אפשר לחסוך. התחילו ללמוד על השקעות (בצורה פשוטה ורגועה, לא צריך להפוך למומחים). ובעיקר – התחילו לחסוך ולהשקיע. כל שקל נחשב. כל יום שעובר הוא יום שבו הכסף שלכם יכול לעבוד בשבילכם. אז קדימה. המסע מתחיל בצעד אחד. הצעד הראשון שלכם. שיהיה בהצלחה, ויש לכם את כל הכלים כדי לעשות את זה!