נמאס לכם לגלול בלי סוף באתרי דרושים?
מרגישים שאתם שולחים קורות חיים לחור שחור?
קמים בבוקר ביום ראשון ומרגישים שהנשמה שלכם יצאה לחופשה בלי להודיע?
אם עניתם "כן" (או אפילו "בערך") לפחות על שאלה אחת, הגעתם למקום הנכון.
כי חיפוש עבודה זה לא רק עניין של לשלוח מסמך PDF מעוצב.
זה מסע.
מסע לגילוי עצמי, להבנת השוק, ולפעמים, גם לשמירה על שפיות זמנית.
במאמר הזה, אנחנו לא נדבר בסיסמאות ריקות.
אנחנו נצלול לעומק.
נפרק את התהליך לגורמים.
ונצייד אתכם בכלים הכי חדים שיש בארגז כדי למצוא לא סתם *עבודה*, אלא את *ה*עבודה.
זאת שתגרום לכם להפסיק לפחד מימי ראשון.
זאת שתתאים לכם כמו חליפה בתפירה אישית (או כמו טרנינג נוח, תלוי מה הקטע שלכם).
אז תכינו קפה, תתרווחו, ובואו נצא לדרך. מבטיחים שזה יהיה שווה את הזמן שלכם.
אחרי שתקראו את זה, לא תצטרכו לחזור לגוגל. נקודה.
לא עוד יום ראשון באסה: איך מוצאים עבודה שתאהבו (באמת!)
לפני שאתם יורים קורות חיים לכל עבר: מה *אתם* בכלל רוצים?
רגע, עצרו הכל.
לפני שאתם מתחילים להפציץ את לינקדאין ואת כל אתרי הדרושים בקורות החיים שלכם, בואו ניקח נשימה עמוקה.
הטעות הכי גדולה שאנשים עושים היא להתחיל לחפש *בחוץ* לפני שהם מבינים מה קורה *בפנים*.
חיפוש עבודה זה לא מכירת חיסול. אתם לא צריכים לקחת את "הדבר הראשון שזז".
המטרה היא למצוא מקום שמתאים לכם, לא רק מקום שצריך עובד.
אז מה, שיעורי בית? קצת… אבל בקטע טוב!
כן, צריך לעשות קצת שיעורי בית על עצמכם. אבל זה לא המבחן בהיסטוריה ששכחתם ללמוד אליו.
זה המדריך האישי שלכם למציאת אושר תעסוקתי (כן, יש דבר כזה).
שאלו את עצמכם כמה שאלות קשות (אבל חשובות):
- מה באמת חשוב לי במקום עבודה? (כסף זה חשוב, ברור. אבל מה עוד? איזון בית-עבודה? אתגר מקצועי? אווירה? בירה מהחבית במטבחון?)
- מה אני ממש טוב/ה בו? (לא רק מה שלמדתם, אלא במה אתם מצטיינים באופן טבעי? פתרון בעיות? ארגון? תקשורת עם חייזרים?)
- מה אני *אוהב/ת* לעשות? (כן, מותר לאהוב את העבודה. במה אתם נשאבים ושוכחים מהזמן? זה יכול להיות קשור ישירות למקצוע, או משהו צדדי שאפשר לשלב).
- מהם ה"דיל ברייקרס" שלי? (על מה אתם לא מוכנים להתפשר בשום אופן? נסיעה של שעתיים? בוס מיקרו-מנהל? קוד לבוש מחייב?)
- איזו סביבת עבודה תתאים לי? (סטארטאפ דינמי ומבולגן? חברה גדולה ומסודרת? עבודה מהבית בפיג'מה? משרד עם נוף לים?)
אל תענו על זה בחמש דקות. קחו את הזמן.
כתבו את התשובות. דברו עם חברים או משפחה שמכירים אתכם טוב.
ככל שתבינו טוב יותר את עצמכם, ככה המצפן הפנימי שלכם יכוון אתכם מדויק יותר למקומות הנכונים.
זה כמו להזין כתובת מדויקת ב-Waze במקום סתם "צפון". הסיכוי להגיע ליעד הנכון גדל דרמטית.
שאלות ותשובות מהירות על עצמכם:
שאלה: אני לא בטוח/ה מה החוזקות שלי. איך מגלים?
תשובה: חשבו על פידבקים שקיבלתם בעבר (גם אם לא רשמיים), על משימות שקיבלתם כי "אתם טובים בזה", או על דברים שאנשים מבקשים מכם עזרה בהם. אפשר גם לעשות מבחני אישיות וחוזקות (יש הרבה חינמיים אונליין), אבל קחו אותם בערבון מוגבל. הכי טוב זה לשאול חברים קרובים או קולגות לשעבר שאתם סומכים עליהם.
שאלה: מה אם מה שאני אוהב/ת לעשות לא קשור בכלל למקצוע שלי?
תשובה: זה קורה המון! אל תפסלו את זה. אולי אפשר למצוא תפקיד שמשלב את שניהם? אולי התחביב יכול להפוך למקצוע צדדי? או שאולי אתם צריכים מקום עבודה שפשוט *מאפשר* לכם זמן ופנאי לתחביבים שלכם. המודעות הזו היא כבר צעד חשוב.
שאלה: האם זה ריאלי לחפש עבודה ש"אוהבים"? זה לא קצת נאיבי?
תשובה: "לאהוב" זה ספקטרום. זה לא חייב להיות פרפרים בבטן כל בוקר. הכוונה היא למצוא עבודה שמעניינת אתכם מספיק, שאתם מרגישים בה משמעותיים, שאתם מסתדרים עם האנשים ושהיא לא גורמת לכם לסבל מתמשך. זה לגמרי ריאלי ואפילו חיוני לבריאות הנפשית (והפיזית) שלכם.
הישראלי המכוער (של שוק העבודה): איך לפענח מה באמת קורה שם בחוץ?
אוקיי, עשיתם שיעורי בית על עצמכם. אתם יודעים (בערך) מה אתם מחפשים.
עכשיו הזמן להרים את הראש ולהסתכל החוצה.
שוק העבודה הוא קצת כמו ג'ונגל אורבני.
יש בו חיות טרף (מגייסים מסוימים?), צמחים מזינים (משרות שוות), ומלא רעשי רקע (מודעות דרושים גנריות).
המטרה שלכם היא לא ללכת לאיבוד, אלא לנווט בחכמה.
איפה המשרות השוות באמת מסתתרות? לא תמיד איפה שאתם חושבים!
נכון, יש אתרי דרושים ולינקדאין. אבל זה רק קצה הקרחון.
הרבה מהמשרות הכי מעניינות לא מתפרסמות בכלל, או מתפרסמות לזמן קצר מאוד.
איך מגיעים אליהן?
- נטוורקינג, נטוורקינג, נטוורקינג: כן, המילה המעצבנת הזאת. אבל היא עובדת. דברו עם אנשים. ספרו שאתם מחפשים (בלי להישמע נואשים). השתתפו במפגשים מקצועיים (גם וירטואליים). קפה עם קולגה לשעבר יכול להיות שווה יותר מעשרות קורות חיים שנשלחו לאוויר.
- חבר מביא חבר: עדיין אחת הדרכים היעילות ביותר לגיוס בישראל. בדקו אם בחברות שמעניינות אתכם יש תוכניות כאלה ונסו למצוא מישהו שמכיר מישהו שעובד שם.
- מעקב אחרי חברות ספציפיות: יש חברות שאתם חולמים לעבוד בהן? עקבו אחריהן בלינקדאין, בקרו באתרי הקריירה שלהן באופן קבוע, נסו ליצור קשר עם עובדים שם (בעדינות!).
- קבוצות פייסבוק וווטסאפ ייעודיות: יש המון קבוצות מקצועיות שבהן מתפרסמות משרות שלא תמצאו במקומות אחרים. חפשו קבוצות רלוונטיות לתחום שלכם.
- פנייה ישירה (כשזה מתאים): אם אתם ממש רוצים לעבוד בחברה מסוימת ויש לכם רעיון איך אתם יכולים לתרום לה, פנייה ישירה ומנומקת למנהל/ת רלוונטי/ת יכולה לפעמים לעשות פלאים (אבל אל תציקו).
פענוח צפנים: מה באמת אומרות מודעות הדרושים?
מודעות דרושים הן ז'אנר ספרותי בפני עצמו.
לפעמים צריך לקרוא בין השורות:
- "סביבה דינמית ומאתגרת": יכול להיות כיף, יכול להיות כאוס מוחלט ושעות עבודה מטורפות. נסו להבין למה הכוונה.
- "יכולת עבודה תחת לחץ": כנראה שיש לחץ. השאלה כמה ולמה.
- "שחקן/ית קבוצתי/ת": חשוב, אבל ודאו שזה לא אומר שאין מקום ליוזמה אישית.
- "ניסיון של X שנים בטכנולוגיה Y": לפעמים זו דרישת סף אמיתית, לפעמים זו משאלת לב של המגייס. אם יש לכם 80% מהדרישות, ולומדים מהר, שווה לנסות.
- "תואר רלוונטי – חובה": פעם זה היה באמת חובה. היום? תלוי בתפקיד ובחברה. ניסיון מוכח יכול לפעמים לגבור על תעודה.
השתמשו במודעות כנקודת פתיחה, לא כתורה מסיני.
נסו להבין מי החברה, מה התרבות הארגונית שלה, ומה באמת עושים בתפקיד הזה ביום-יום.
חיפוש קצר בגוגל, בלינקדאין, או באתרים כמו Glassdoor (גם לחו"ל) יכול לתת לכם תמונה רחבה יותר.
קורות חיים זה פאסה? 7 דרכים שיגרמו למגייסים לרדוף אחריכם!
אוקיי, אז קורות חיים הם לא *לגמרי* פאסה.
הם עדיין כרטיס הביקור הראשוני שלכם ברוב המקרים.
אבל לחשוב שרק קורות חיים יפים יספיקו זה כמו לחשוב שתמונה יפה בפרופיל טינדר מבטיחה חתונה.
צריך הרבה יותר מזה כדי לבלוט בבריכה הצפופה של מחפשי העבודה.
הנה 7 דרכים לעשות את זה נכון, ולהפוך מ"עוד מועמד" ל"מועמד שחייבים לדבר איתו":
- קורות חיים שהם טיל מונחה, לא רשת דייגים:
תפסיקו לשלוח את אותם קורות חיים לכל משרה. זה פשוט לא עובד.
התאימו את קורות החיים *למשרה הספציפית*. הדגישו את הניסיון והכישורים שהכי רלוונטיים לדרישות במודעה. השתמשו במילות מפתח מהמודעה (בצורה טבעית, לא להעתיק-להדביק!). כן, זה יותר עבודה. אבל זה מגדיל את הסיכויים שלכם פי עשר.
- לינקדאין שהוא מגנט למגייסים:
הפרופיל שלכם בלינקדאין הוא לא סתם קורות חיים אונליין.
הוא הבמה המקצועית שלכם. השקיעו בתמונת פרופיל מקצועית, כתבו כותרת (Headline) קליטה ואינפורמטיבית, פרטו את הניסיון שלכם בצורה מעניינת (לא רק רשימת תחומי אחריות יבשה), ובקשו המלצות מאנשים שעבדתם איתם. שתפו תוכן רלוונטי, הגיבו לפוסטים של אחרים, והיו פעילים. מגייסים מחפשים שם כל הזמן.
- תראו מה אתם שווים, אל תספרו רק:
יש לכם תיק עבודות? אתר אישי? בלוג מקצועי? פרויקט צד שקשור לתחום?
מעולה! קשרו אליהם מקורות החיים ומהלינקדאין. זה מאפשר למגייסים לראות *בפועל* מה אתם יודעים לעשות, וזה שווה יותר מאלף מילים.
- הכוח של ה"למה": מכתב מקדים (שבאמת קוראים):
רוב המכתבים המקדימים משעממים וגנריים.
אל תהיו כאלה. השתמשו במכתב המקדים (אם מבקשים, או אם יש לכם משהו באמת חשוב להוסיף) כדי לספר *למה* אתם רוצים את התפקיד הזה *בחברה הזאת* ו*למה* אתם מתאימים במיוחד. תהיו אישיים (אבל מקצועיים), תראו שעשיתם שיעורי בית על החברה, ותנו להם סיבה טובה להמשיך לקרוא את קורות החיים שלכם.
- נטוורקינג חכם (כבר אמרנו?):
נחזור על זה שוב כי זה קריטי.
קורות חיים שמגיעים דרך המלצה של עובד בחברה, או אחרי שיחה מקדימה עם המנהל המגייס, מקבלים יחס אחר לגמרי. השקיעו בבניית קשרים אמיתיים (לא רק איסוף אנשי קשר בלינקדאין). זה לוקח זמן, אבל התמורה יכולה להיות עצומה.
- אל תפחדו מה"חורים" בקורות החיים:
הייתם בחל"ת ארוך? טיילתם בעולם? לקחתם פסק זמן ללימודים או לגידול ילדים?
זה בסדר גמור. אל תנסו להסתיר את זה. היו כנים (אפשר לציין את זה בקצרה בקורות החיים או במכתב המקדים). מה שחשוב הוא להראות מה עשיתם בזמן הזה (גם אם זה "רק" התפתחות אישית) ואיך אתם מוכנים לחזור לשוק העבודה במלוא המרץ.
- מעקב, אבל בסטייל:
שלחתם קורות חיים ולא שמעתם כלום?
מותר ואף רצוי לעשות מעקב אחרי שבוע-שבועיים (אלא אם צוין אחרת). מייל קצר ומנומס שמזכיר מי אתם ולאיזו משרה הגשתם מועמדות יכול להחזיר אתכם לתודעה. רק אל תהיו נודניקים. פעם אחת מספיקה.
ראיון עבודה: זה לא אתם, זה הם (אבל גם קצת אתם). איך לצלוח את זה?
הגעתם לראיון! מזל טוב!
זה אומר שעברתם את הסינון הראשוני ומישהו חושב שיש לכם פוטנציאל.
עכשיו מתחיל המבחן האמיתי.
ראיון עבודה זה קצת כמו דייט ראשון. שני הצדדים מנסים להרשים, שואלים שאלות, ומנסים להבין אם יש פה "קליק".
המטרה שלכם היא לא רק לענות על שאלות, אלא גם להבין אם *אתם* רוצים לעבוד שם.
הכנה, הכנה, הכנה: איך לא להיתפס עם המכנסיים למטה?
אל תגיעו לראיון לא מוכנים. זה פשוט זלזול בזמן שלכם ושל המראיין.
- חקרו את החברה: מה היא עושה? מה המוצרים/שירותים שלה? מי הלקוחות? מה התרבות הארגונית (לפי מה שאפשר ללמוד מבחוץ)? מהם האתגרים וההזדמנויות שלה?
- חקרו את התפקיד: קראו שוב את תיאור המשרה. חשבו איך הניסיון והכישורים שלכם מתחברים לדרישות. הכינו דוגמאות קונקרטיות מהעבר שמדגימות את היכולות שלכם (שיטת STAR – Situation, Task, Action, Result היא מעולה לזה).
- הכינו שאלות משלכם: ראיון הוא שיחה דו-כיוונית. הכנת שאלות חכמות מראה על רצינות, עניין, וחשיבה ביקורתית. שאלו על הצוות, על אתגרי התפקיד, על אפשרויות התפתחות, על תרבות החברה. אל תשאלו על שכר בראיון הראשון (בדרך כלל).
- תרגלו תשובות לשאלות נפוצות: "ספר לי על עצמך", "למה עזבת את המקום הקודם?", "מה החוזקות והחולשות שלך?", "איפה אתה רואה את עצמך בעוד 5 שנים?". אל תשננו תשובות בעל פה, אבל כן חשבו על נקודות עיקריות שתרצו להעביר.
- תכננו את הלוגיסטיקה: איך מגיעים? כמה זמן זה לוקח? (גם אם זה בזום – בדקו את הציוד והחיבור לאינטרנט). מה לובשים? (עדיף קצת יותר מדי ייצוגי מאשר קצת פחות מדי).
בזמן אמת: איך להיות הגרסה הכי טובה של עצמכם?
- הגיעו בזמן (או הקדימו בכמה דקות): מראה על כבוד ורצינות.
- שפת גוף: לחיצת יד (אם רלוונטי), קשר עין, ישיבה זקופה, חיוך (אמיתי, לא מאולץ). משדרים ביטחון ופתיחות.
- הקשיבו היטב לשאלות: ודאו שהבנתם לפני שאתם עונים. אל תתפרצו לדברי המראיין.
- היו כנים ואותנטיים: אל תנסו להיות מישהו שאתם לא. מגייסים מנוסים מזהים זיופים מקילומטרים. אם אתם לא יודעים משהו, עדיף להודות בכך (ואולי להוסיף שאתם לומדים מהר) מאשר להמציא.
- הדגישו את החיובי: גם כשמדברים על אתגרים או קשיים בעבר, התמקדו במה שלמדתם ואיך צמחתם מזה. אל תלכלכו על מעסיקים קודמים.
- היו נלהבים (אבל לא מדי): הראו התלהבות אמיתית מהתפקיד ומהחברה. זה מדבק.
- שאלו את השאלות שהכנתם: זה הזמן שלכם לקבל מידע וגם להרשים.
- סיימו בנימה חיובית: הודו למראיין על הזמן שלו, הביעו שוב את העניין שלכם בתפקיד, ושאלו מהם השלבים הבאים בתהליך.
שאלות ותשובות מהירות על ראיונות:
שאלה: מה אם שואלים אותי שאלה שאני ממש לא יודע/ת לענות עליה?
תשובה: קודם כל, אל תיכנסו לפאניקה. אפשר להגיד משהו כמו: "זו שאלה מעניינת, אני לא בטוח/ה בתשובה המדויקת כרגע, אבל הגישה שלי לנושא כזה תהיה X ו-Y…" או "אני לא מכיר/ה את הטכנולוגיה הספציפית הזו לעומק, אבל למדתי טכנולוגיות דומות בעבר ואני בטוח/ה שאלמד אותה מהר". כנות ויכולת אלתור עדיפות על שתיקה מביכה או המצאה.
שאלה: איך עונים על שאלת "החולשות"?
תשובה: המטרה היא לא לחשוף את הסודות הכי אפלים שלכם. בחרו חולשה אמיתית (אבל לא קריטית לתפקיד), והראו איך אתם מתמודדים איתה או עובדים עליה. למשל: "לפעמים אני לוקח/ת על עצמי יותר מדי משימות כי אני רוצה לעזור, אבל למדתי לתעדף טוב יותר ולהגיד 'לא' כשצריך". הימנעו מקלישאות כמו "אני פרפקציוניסט/ית".
שאלה: האם לשלוח מייל תודה אחרי הראיון?
תשובה: כן, בהחלט! מייל קצר ותמציתי תוך 24 שעות מהראיון הוא דרך מצוינת להודות שוב למראיין, לחזור על העניין שלכם בתפקיד, ואולי להוסיף נקודה קטנה שלא הספקתם להגיד. זה מראה על מקצועיות ותשומת לב.
שאלה: כמה ראיונות זה נורמלי לעבור לתפקיד אחד?
תשובה: זה משתנה מאוד בין חברות ותפקידים. שניים עד ארבעה שלבים (כולל ראיון טלפוני ראשוני, ראיון מקצועי, ראיון HR, ולפעמים משימת בית או מבחן) זה די סטנדרטי בהייטק ובחברות גדולות. בחברות קטנות זה יכול להיות קצר יותר. אם התהליך נמשך ונמשך בלי סוף, זה יכול להיות סימן אזהרה.
קיבלתם הצעה! רגע, לא לחתום עדיין: משא ומתן למתקדמים (ולא פראיירים)
יש! קיבלתם הצעת עבודה!
כל הכבוד! זה רגע מרגש.
אבל רגע לפני שאתם פותחים את השמפניה וחותמים על החוזה, יש עוד שלב אחד חשוב: משא ומתן.
כן, גם אם ההצעה נראית לכם טובה.
הרבה ישראלים נרתעים מהשלב הזה. מרגישים לא נעים, מפחדים "להרוס".
אבל האמת היא שמשא ומתן הוא חלק מקובל ולגיטימי בתהליך הגיוס ברוב המקומות (בטח בתפקידים מקצועיים).
אם עושים את זה נכון, זה לא יפגע בכם. להיפך, זה יכול להראות שאתם מכירים בערך שלכם ושאתם אסרטיביים (תכונות שמעסיקים מעריכים).
איך לא להיות פראייר? אמנות המשא ומתן על שכר ותנאים
- אל תתנו מספר ראשונים (אם אפשר): השתדלו שהמעסיק ייתן את ההצעה הראשונית. אם לוחצים אתכם לתת ציפיות שכר מוקדם בתהליך, נסו לתת טווח רחב המבוסס על מחקר שוק, או לומר שאתם מעדיפים לדון בזה אחרי שתבינו טוב יותר את היקף התפקיד.
- עשו שיעורי בית על שכר: לפני שאתם מנהלים משא ומתן, אתם חייבים לדעת כמה אתם "שווים" בשוק. השתמשו בסקרי שכר (יש כמה אונליין, גם אם לא תמיד מדויקים לחלוטין), דברו עם קולגות וחברים בתפקידים דומים, התייעצו עם חברות השמה. גבשו לעצמכם טווח שכר ריאלי שאתם שואפים אליו.
- דעו מה אתם רוצים (חוץ משכר): משא ומתן הוא לא רק על הברוטו. חשבו על כל החבילה: ימי חופשה, קרן השתלמות מהיום הראשון, בונוסים, אופציות, תקציב לימודים, גמישות בשעות, אפשרות לעבודה מהבית, רכב חברה וכו'. לפעמים שווה להתגמש קצת בשכר תמורת תנאים אחרים שחשובים לכם יותר.
- בקשו זמן לחשוב: אל תרגישו לחוצים לתת תשובה מיידית להצעה. בקשו בנימוס יום-יומיים לחשוב על זה. זה נותן לכם זמן לעבד את ההצעה, להתייעץ, ולגבש את אסטרטגיית המשא ומתן שלכם.
- נהלו את המשא ומתן בצורה מקצועית ומכובדת: היו אסרטיביים, לא אגרסיביים. הסבירו *למה* אתם חושבים שמגיע לכם יותר (התבססו על הניסיון שלכם, הכישורים, ההישגים, והמחקר שעשיתם על השוק). היו מוכנים להתפשר קצת. זכרו שאתם רוצים להתחיל לעבוד עם האנשים האלה ביחסים טובים.
- קבלו הכל בכתב: אחרי שהגעתם להסכמות (בעל פה או במייל), ודאו שכל הפרטים מסוכמים בחוזה העבודה הסופי לפני שאתם חותמים.
- דעו מתי לוותר: אם הפערים גדולים מדי, או אם אתם מקבלים תחושה לא טובה מההתנהלות של החברה בשלב המשא ומתן, אולי זה סימן שהמקום הזה לא בשבילכם. לפעמים עדיף לוותר על הצעה שלא מרגישה נכון מאשר להתחיל עבודה ברגל שמאל.
המספרים זה לא הכל: איך להעריך את ההצעה הכוללת?
אל תתנו למספר הגדול של המשכורת לסנוור אתכם.
חשוב להסתכל על התמונה המלאה:
- שכר בסיס: זה הבסיס, אבל מה לגבי בונוסים? עמלות? תוספות (נסיעות, כלכלה)?
- תנאים סוציאליים: הפרשות לפנסיה ופיצויים (האם מעל המינימום בחוק?), קרן השתלמות (האם מהיום הראשון? באיזה אחוז הפרשה?), ביטוח בריאות פרטי?
- ימי חופשה ומחלה: כמה ימי חופשה מעבר למינימום בחוק? האם ימי המחלה נצברים ללא הגבלה?
- איזון בית-עבודה: האם יש גמישות בשעות? אפשרות לעבוד מהבית? מהן שעות העבודה המקובלות בפועל (לא רק מה שכתוב בחוזה)?
- הזדמנויות התפתחות: האם יש תקציב להכשרות ולימודים? האם יש מסלולי קידום ברורים? האם העבודה עצמה מאתגרת ומלמדת?
- תרבות ארגונית ואנשים: האם התרשמתם לטובה מהאנשים שפגשתם בתהליך? האם האווירה נראית לכם נעימה ותומכת? (קשה לדעת בוודאות, אבל חשוב לשים לב לתחושות הבטן).
לפעמים הצעה עם שכר קצת יותר נמוך אבל עם תנאים מעולים, איזון חיים טוב, והזדמנויות צמיחה, שווה הרבה יותר בטווח הארוך מהצעה עם שכר גבוה במקום ש"ישרוף" אתכם.
אז כן, מציאת עבודה היא תהליך.
לפעמים הוא מתיש, לפעמים מתסכל, אבל הוא לגמרי אפשרי.
זה דורש סבלנות, נחישות, והרבה עבודה עצמית.
אבל כשאתם עושים את זה נכון, כשהמצפן הפנימי שלכם מכוון היטב, וכשאתם מצוידים בכלים הנכונים – הסיכוי למצוא את המקום שבאמת מתאים לכם גדל משמעותית.
המטרה היא לא רק למצוא עבודה שתשלם את החשבונות (למרות שזה חשוב!), אלא למצוא מקום שבו תוכלו לצמוח, להתפתח, להרגיש מוערכים, ואפילו – תחזיקו חזק – ליהנות.
אז קחו את הכלים והתובנות מפה, צאו לדרך, ואל תתפשרו על פחות ממה שמגיע לכם.
יום ראשון בבוקר כבר לא חייב להיות מבאס.
בהצלחה!