איך לדעת שלא התקבלתי לעבודה? 5 סימנים שאולי פיספסת (ואיך להמשיך הלאה כמו ווינר)
אוקיי, בואו נודה על האמת. המתנה לתשובה אחרי ראיון עבודה יכולה להיות אחד הדברים היותר מייסרים שיש.
אתה יושב שם, מרפרש את המייל כל 3.7 שניות, בודק אם הטלפון על מצב שקט (הוא לא, בדקת לפני דקה), ומתחיל לפקפק בכל מילה שיצאה לך מהפה בראיון.
"אמרתי 'אינטגרציה ורטיקלית'? אולי הייתי צריך להגיד 'סינרגיה הוליסטית'? אלוהים, למה שתיתי את הקפה השלישי הזה?!"
השקט הזה… השקט הזה יכול לשגע פילים. ובאינטרנט? מלא עצות גנריות שלא באמת עוזרות. "תחכה שבועיים", "תשלח מייל תודה", "תחשוב חיובי". פחחח.
אז בשביל מה התכנסנו כאן היום באתר Banku? כדי לחתוך את הבולשיט.
במאמר הזה, אנחנו נצלול לעומק הסימנים *האמיתיים* שאומרים לכם, כנראה, שהגיע הזמן להפסיק לחכות ליד הטלפון ולהמשיך הלאה.
אבל לא סתם להמשיך הלאה! להמשיך הלאה חכמים יותר, חזקים יותר, ומוכנים לכבוש את היעד הבא.
תקראו עד הסוף, כי אנחנו לא רק ניתן לכם את הסימנים (חלקם יפתיעו אתכם), אלא גם את הכלים להתמודד עם הסיטואציה הזו כמו מקצוענים אמיתיים, להפיק ממנה את המיטב, ולהפוך את ה"לא" הזה לדלק רקטי בדרך להצלחה הבאה שלכם.
בסוף המאמר הזה, אתם תרגישו שקיבלתם תשובות אמיתיות, כאלה שלא תמצאו במדריך גנרי אחר. מוכנים? קדימה.
1. שתיקת אלחוט קוסמית? הסימן הקלאסי (שעדיין עובד)
זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל שתיקה ממושכת היא עדיין האינדיקטור מספר אחת.
אבל מה זה "ממושכת"? זה כל הקטע.
המגייס אמר "נדבר תוך שבוע"? עברו שבועיים ו… צרצרים?
הם הבטיחו "עד סוף החודש"? אנחנו כבר באמצע החודש הבא, ואפילו מייל אוטומטי לא קיבלת?
שתיקה רועמת יותר מאלף מילות "לא".
למה? כי גם אם התהליך מתעכב (וזה קורה!), חברה רצינית שמעוניינת בך *באמת*, לרוב תמצא את הדרך לעדכן אותך.
גם אם זה רק מייל קצרצר של "היי, עדיין בתהליך, נעדכן בקרוב".
אם עבר פרק זמן שנראה לכם לא סביר *מעבר* למה שהובטח, בלי שום סימן חיים – הסיכויים לא לטובתכם.
אל תתלו תקוות שווא ב"אולי הם סופר עסוקים". כולם עסוקים. אם רצו אותך, היו מוצאים 30 שניות לעדכן.
אז כמה זמן זה "ממושך"?
אין חוק ברזל, אבל אם עברו שבועיים *מעבר* לזמן שהובטח לכם, או חודש מאז הראיון האחרון ללא שום עדכון (גם אם לא נקבו בזמן) – זה הזמן להתחיל להפנים.
כמובן, קחו בחשבון חגים, תקופות עמוסות ידועות (סוף שנה פיסקלית?), אבל באופן כללי – שקט ממושך מדי הוא מסר בפני עצמו.
2. הפידבק הכללי והמעורפל – ה"לא" המנומס (או העצלני)
קיבלתם תשובה! איזה יופי! רגע… מה כתוב שם?
"התרשמנו מאוד מהניסיון שלך, אבל החלטנו להמשיך עם מועמדים אחרים שהתאימו יותר לפרופיל הספציפי שחיפשנו."
או הקלאסיקה:
"התחרות הייתה קשה מאוד, והיו מועמדים רבים וטובים. נשמור את קורות החיים שלך למשרות עתידיות."
תרגום סימולטני: כנראה שלא.
הודעות כאלה הן לרוב דרך מנומסת (או פשוט קלה ומהירה למחלקת הגיוס) להגיד "לא" בלי להיכנס לפרטים.
אם לא מציינים סיבה *ספציפית* למה לא התאמתם, או מה היה חסר לכם – זה כנראה נוסח גנרי שנשלח לכל מי שלא עבר.
למה הם עושים את זה בכלל?
לפעמים זה מחשש לתביעות (אם יתנו סיבה ספציפית מדי), לפעמים זו פשוט יעילות (אין זמן לתת פידבק אישי לכל אחד), ולפעמים… הם פשוט לא יודעים להסביר בדיוק למה העדיפו מישהו אחר, זו הייתה "תחושת בטן".
בכל מקרה, אם הפידבק מרגיש לכם כמו משהו שיכול היה להישלח לכל אחד – הוא כנראה כזה.
3. ראית את המשרה שוב ברשת? זה לא דז'ה וו…
זה אולי הכואב והברור מכולם.
סיימתם את כל סבבי הראיונות, מרגישים טוב, מחכים לתשובה… ופתאום, בום.
אתם גוללים בלינקדאין או באתר דרושים, ורואים את *אותה* המשרה, שוב.
עם אותו תיאור, באותה חברה.
אאוץ'.
זה כמעט תמיד סימן מובהק שהם לא ממשיכים איתכם.
למה? כי אם הייתם המועמדים הנבחרים, או אפילו ברשימה הקצרה הסופית, לא היו מפרסמים מחדש.
רגע, אולי יש סיבה אחרת?
תיאורטית? כן. אולי המועמד שבחרו התחרט ברגע האחרון. אולי שינו קצת את דרישות התפקיד והיו חייבים לפרסם מחדש פורמלית.
אבל ב-95% מהמקרים? זה אומר שהם מחפשים מישהו אחר.
אל תבזבזו אנרגיה על ה-5% התיאורטיים. ראיתם את המשרה שוב? תמשיכו הלאה.
שאלות ותשובות מהשטח (שאולי גם אתם שאלתם את עצמכם):
שאלה: המראיינת אמרה "נדבר תוך שבוע". עבר שבוע ויום. לשלוח מייל פולו-אפ או שזה נואש?
תשובה: מייל אחד קצר ומנומס אחרי יום-יומיים איחור זה לגמרי לגיטימי. משהו כמו: "היי [שם המראיינת], רק רציתי לבדוק אם יש עדכון בנוגע למשרת [שם המשרה]. תודה רבה, [השם שלך]". אם גם על זה אין תשובה תוך כמה ימים… ובכן, קראת את סעיף 1.
שאלה: אמרו לי "לא", אבל בצורה ממש נחמדה והציעו לשמור על קשר. יש סיכוי אמיתי שיפנו אליי בעתיד?
תשובה: לפעמים כן! במיוחד אם הייתם באמת מועמדים חזקים אבל מישהו אחר התאים *טיפונת* יותר. כדאי לשמור על קשר (להוסיף בלינקדאין, להגיב פה ושם לפוסטים שלהם). אבל אל תבנו על זה את עתיד הקריירה שלכם. המשיכו לחפש במקביל.
שאלה: קיבלתי תשובה שלילית אחרי חודשיים (!). מה הקטע?
תשובה: קורה. לפעמים תהליכי גיוס נמרחים בגלל בירוקרטיה פנימית, שינויים ארגוניים, או שהמועמד המקורי שלהם הבריז והם חזרו אחורה ברשימה באיחור אופנתי. זה מבאס, אבל לפחות קיבלת תשובה סופית. נקו את הראש והמשיכו.
שאלה: האם זה שאני לא מכיר אף אחד בחברה פוגע בסיכויים שלי, גם אם אני מתאים בול?
תשובה: לא בהכרח פוסל, אבל נטוורקינג *כן* יכול לעזור. הכרות פנימית יכולה לתת לכם "נקודת זכות" קטנה, או לפחות לוודא שקורות החיים שלכם לא נופלים בין הכיסאות. זה לא אומר שאי אפשר להתקבל בלי קשרים, אבל זה בהחלט יכול להוסיף. תמיד שווה להשקיע בנטוורקינג.
שאלה: הרגשתי ממש טוב בראיון, היה חיבור מעולה! איך יכול להיות שלא התקבלתי?
תשובה: כימיה טובה זה חשוב, אבל לא הכל. יכול להיות שהיה מועמד אחר עם ניסיון ספציפי יותר רלוונטי, דרישות שכר נמוכות יותר, או שהתאים יותר ל-DNA הארגוני (גם אם הכימיה איתך הייתה טובה). אל תיקח את זה אישית מדי. ראיון טוב הוא עדיין הישג בפני עצמו.
4. המראיין שלך הפך לרוח רפאים? שינוי באווירה
זה סימן קצת יותר סמוי, אבל מי שחד עין יכול לקלוט אותו.
חשבו על האינטראקציה שלכם עם המגייס/ת או המנהל/ת המגייס/ת לאורך התהליך.
בהתחלה הם היו סופר נלהבים? ענו למיילים שלכם תוך שעה? קבעו את הראיון הבא עוד לפני שסיימתם את הנוכחי?
ופתאום… דממה.
או שהתשובות הפכו קצרות ויבשות. לוקח להם ימים לענות, אם בכלל.
ההתלהבות נעלמה.
שינוי דרסטי כזה באנרגיה ובזמינות יכול לרמז שהמוקד עבר למועמדים אחרים.
כשהם "בעניין" שלכם, אתם מרגישים את זה. כשאתם כבר לא בראש סדר העדיפויות – גם את זה אפשר להרגיש, אם שמים לב.
זה לא מדע מדויק, אבל זה עוד חלק בפאזל.
5. "תחושת הבטן" שלך צועקת? אל תתעלם ממנה לגמרי!
אנחנו בעולם הפיננסים, אוהבים מספרים, נתונים, הוכחות.
אבל לפעמים… לפעמים יש את ה"וייב" הזה.
יצאתם מהראיון האחרון והרגשתם… לא יודעים מה, אבל משהו לא "ישב" לכם טוב?
אולי המראיין נראה משועמם?
אולי השאלות שלו היו שטחיות ולא באמת נכנסו לעומק?
אולי שפת הגוף שלו שידרה חוסר עניין (זרועות משולבות, מבט לשעון)?
או שאולי אתם פשוט הרגשתם שאתם לא באמת "קליק" עם התרבות הארגונית או עם הצוות שפגשתם?
האינטואיציה שלנו, שמבוססת על מיקרו-סיגנלים שאנחנו קולטים (גם לא במודע), היא כלי חזק.
אל תבססו את כל ההחלטה שלכם על תחושת בטן, אבל אם כל הסימנים האחרים מצביעים לכיוון מסוים, ותחושת הבטן שלכם מהדהדת את אותו המסר – כנראה שיש דברים בגו.
האם האינטואיציה תמיד צודקת?
לא תמיד. לפעמים אנחנו סתם פרנואידים או חסרי ביטחון.
אבל אם סיימתם תהליך ויש לכם תחושה עקבית וחזקה שמשהו לא התחבר – שווה לתת לזה משקל מסוים, לפחות כדי לנהל את הציפיות שלכם.
אוקיי, הבנתי (כנראה) שלא. מה עכשיו?! איך ממשיכים מפה?
זה החלק החשוב באמת. כי לקבל "לא" (או להבין לבד שזה "לא") זה חלק מהמשחק. השאלה היא מה עושים עם זה.
במקום לשקוע ברחמים עצמיים או בכעס (לגיטימי לכמה דקות, כן?), הנה כמה צעדים פרקטיים וחכמים:
צעד 1: לבקש פידבק (בלי לבכות!)
אם קיבלתם תשובה שלילית (גם אם גנרית), אפשר *בנימוס* לבקש פידבק קונקרטי יותר.
לא מובטח שתקבלו, אבל שווה לנסות.
מייל קצר: "תודה על העדכון. אני מעריך את הזמן שהקדשתם. האם תוכלו לשתף בקצרה מה היו הגורמים המרכזיים להחלטה, או במה אוכל להשתפר לפעמים הבאות? זה יעזור לי מאוד בתהליך חיפוש העבודה."
מקסימום יגידו לא או יתעלמו. אבל אם כן תקבלו פידבק אמיתי – זה זהב!
צעד 2: ניתוח עצמי קר רוח (אבל הוגן!)
רגע אחרי שהאגו נרגע, נסו לנתח את התהליך שעברתם.
- איפה הרגשתם חזקים?
- איפה הרגשתם שהתקשיתם?
- האם הייתם מוכנים מספיק לשאלות?
- האם הצגתם את הניסיון והכישורים שלכם בצורה מיטבית?
- האם עשיתם טעויות שאפשר ללמוד מהן?
המטרה היא לא להלקות את עצמכם, אלא ללמוד ולהשתפר לפעם הבאה.
צעד 3: לא לעצור! להמשיך לחפש (ובמרץ!)
הטעות הכי גדולה היא לעצור את כל תהליך חיפוש העבודה כי אתם "מחכים לתשובה" ממקום אחד.
תמיד תמשיכו לחפש ולהתראיין במקביל.
גם אם אתם בטוחים שקיבלתם את המשרה הזו – עד שאין חוזה חתום ביד, הכל פתוח.
המשך התנועה שומר על המומנטום, מונע תלות רגשית במקום אחד, ומגדיל את הסיכויים למצוא את המקום הנכון *באמת*.
צעד 4: זמן לשדרג? למידה ושיפור
אם קיבלתם פידבק ספציפי, או זיהיתם בעצמכם פערים – זה הזמן המושלם להשקיע בעצמכם.
- צריכים לשפר את האנגלית? קחו קורס.
- חסר לכם ידע בכלי תוכנה מסוים שחוזר על עצמו בדרישות? למדו אותו אונליין.
- מרגישים שהראיונות שלכם חלשים? עשו סימולציות עם חברים או יועצי קריירה.
- אולי קורות החיים שלכם צריכים ריענון מקצועי?
נצלו את הזמן הזה כדי לחזק את הנקודות החלשות ולהפוך למועמדים אטרקטיביים עוד יותר.
צעד 5: נטוורקינג, נטוורקינג, נטוורקינג
כבר הזכרנו את זה קודם. העולם עובד על קשרים.
זה לא אומר שצריך להיות הבן של… אבל כן כדאי להיות פעילים.
לכו לכנסים מקצועיים (גם וירטואליים), תהיו פעילים בלינקדאין, דברו עם אנשים בתעשייה, תיידעו חברים ומכרים שאתם מחפשים.
לפעמים ההזדמנות הבאה תגיע ממקום לא צפוי, דרך קשר שיצרתם.
צעד 6: שמרו על ראש חיובי (כן, גם כשקשה)
קל להגיד, קשה לבצע. אבל זה קריטי.
חיפוש עבודה יכול להיות תהליך מתסכל ומתיש. דחיות הן חלק מהעניין.
נסו לא לקחת כל "לא" באופן אישי מדי.
זכרו את החוזקות שלכם, את ההצלחות שלכם.
הקיפו את עצמכם באנשים תומכים.
עשו דברים שאתם אוהבים כדי לשמור על האנרגיה.
כל "לא" מקרב אתכם ל"כן" הנכון עבורכם.
סיכום: אז איך תדעו? ואיך תהפכו את זה לניצחון?
לזהות שלא התקבלתם לעבודה זה לא תמיד מדע מדויק, אבל השילוב של שתיקה ממושכת, פידבק גנרי, פרסום מחדש של המשרה, שינוי באנרגיית התקשורת, ותחושת הבטן שלכם – לרוב נותן תמונה די ברורה.
החוכמה היא לא רק לזהות את הסימנים, אלא להחליט מה עושים עם המידע הזה.
במקום להתבאס (יותר מדי), השתמשו בזה כהזדמנות:</
- לבקש פידבק וללמוד.
- לנתח את הביצועים שלכם ולהשתפר.
- להמשיך לחפש במרץ ולא לאבד מומנטum.
- להשקיע בפיתוח הכישורים שלכם.
- לחזק את הנטוורקינג שלכם.
- והכי חשוב – לשמור על גישה חיובית ופרואקטיבית.
כל דחייה היא שיעור בדרך. כל "לא" הוא דלת שנסגרת כדי שאחרת, טובה יותר, תיפתח.
אתם מוכשרים, אתם בעלי ערך, והמקום הנכון עבורכם מחכה לכם שם בחוץ.
עכשיו לכו תמצאו אותו, ווינרים.