בואו נודה על האמת, רובנו אוהבים לחשוב שהכסף שלנו עובד קשה.
אנחנו קמים בבוקר, הולכים לעבודה (או לזום…), חוזרים עייפים, ומרגישים שעשינו את שלנו.
אבל מה עם הכסף ששוכב לו בעו"ש או באיזה פיקדון נשכח בבנק? האם גם הוא "עושה שעות נוספות"? רוב הסיכויים שלא. יכול להיות שהוא אפילו נוחר בקול רם, מאבד מערכו בזמן שאתם קוראים את השורות האלה.
נשמע דרמטי? אולי קצת. אבל הרעיון פשוט: כסף שלא מרוויח ריבית, או מרוויח ריבית מגוחכת, הוא כסף עצלן. כסף שלא ממצה את הפוטנציאל שלו. ומי משלם את המחיר? נכון, אתם. במאמר הזה, אנחנו נצלול לעומק העולם ה"מרתק" (טוב, נעשה אותו מרתק!) של ריביות על פיקדונות בבנקים. נבין למה זה קריטי להשוות, איך עושים את זה נכון, ואיך תוכלו לגרום לכסף שלכם סוף סוף לקום מהספה ולהתחיל לעבוד בשבילכם. תשכחו מכל מה שקראתם עד היום – כאן תקבלו את התמונה המלאה, בלי פילטרים ובלי בולשיט. מוכנים להעיר את הדוב (או את השקלים) משנתו?
למה בכלל צריך להשוות ריביות על פיקדונות? זה לא סתם "כסף בבנק"?
זו שאלה מצוינת, והתשובה הקצרה היא: ממש לא! לחשוב שכל הפיקדונות אותו דבר זה כמו לחשוב שכל המסעדות מגישות את אותו האוכל באותו המחיר. נכון, ברוב המקרים הכסף שלכם "בטוח" בבנק (עד גבול מסוים, נגיע לזה), אבל השאלה היא לא רק אם הוא בטוח, אלא אם הוא גם יעיל.
כסף שיושב בפיקדון בריבית אפסית או נמוכה מאוד, הוא כמו עובד שמגיע למשרד, יושב כל היום מול המסך וגולל בפייסבוק. הוא נוכח, אבל לא באמת תורם. למעשה, הוא אפילו עולה לכם כסף. איך? דרך האינפלציה.
האינפלציה – האויב השקט (אך הרועש) של החסכונות שלכם
אינפלציה היא כמו טרמיט קטן וטורדני שמכרסם בשקט בשקט את כוח הקנייה של הכסף שלכם. 100 שקל היום קונים פחות ממה שקנו לפני שנה, ויקנו עוד פחות בשנה הבאה. זה אומר שאם הכסף שלכם לא צומח לפחות בקצב האינפלציה, אתם למעשה מפסידים כסף "ריאלית".
פיקדון בנקאי שמציע ריבית נמוכה מהאינפלציה הוא, בפשטות, דרך מנומסת להפסיד כסף לאט. אתם מרגישים בטוחים, אבל בפועל, כוח הקנייה שלכם נשחק. השוואת ריביות מאפשרת לכם למצוא את הפיקדון שיציע את התשואה הגבוהה ביותר האפשרית, בתקווה (לא תמיד מציאותית, תלוי בתקופה) אפילו לנצח את האינפלציה, או לפחות למזער את הנזק שלה.
כוחה של הריבית דריבית (כן, גם בפיקדון יש את הקסם הזה!)
אלברט איינשטיין קרא לריבית דריבית "הפלא השמיני בתבל". גם אם בפיקדונות בנקאיים האפקט פחות דרמטי מאשר בשוק ההון, הוא עדיין קיים ומשמעותי. ריבית דריבית פירושה שהריבית שצברתם מתחילה גם היא לצבור ריבית.
בואו נדגים בפשטות:
- פיקדון של 10,000 ש"ח בריבית שנתית של 3%.
- בשנה הראשונה תרוויחו 300 ש"ח ריבית.
- בשנה השנייה, הריבית תחושב על 10,300 ש"ח (הקרן + הריבית מהשנה הראשונה). כלומר, תרוויחו 309 ש"ח.
- זה נראה הבדל קטן, אבל לאורך זמן, ועם סכומים גדולים יותר, האפקט הזה מצטבר והופך למשמעותי. פיקדון בריבית של 3.5% יצבור יותר, וכן הלאה.
כשאתם לא משווים ולא בוחרים את הריבית הטובה ביותר, אתם מוותרים לא רק על ריבית גבוהה יותר על הקרן, אלא גם על אפקט הריבית דריבית המוגבר שהיא יכולה לייצר. זה כמו לוותר על כסף חינם. מי עושה את זה?!
אוקיי, השתכנעתי. אז איך הבנקים קובעים את הריבית הזו? משחקים דארטס במרתף?
הלוואי שזה היה כל כך פשוט (או משעשע). האמת היא שקביעת הריבית על פיקדונות היא תהליך מורכב שמושפע מכמה גורמים מרכזיים. זה לא שרירותי לגמרי, אבל זה גם לא מדע מדויק שתמיד עובד לטובתכם. הבנה בסיסית של הגורמים האלה תעזור לכם להבין למה הריביות הן מה שהן, ומתי יש לכם סיכוי טוב יותר למצוא הצעה אטרקטיבית.
ריבית בנק ישראל: המנצח הראשי על התזמורת הפיננסית
הגורם המשפיע ביותר הוא ריבית בנק ישראל. זו הריבית שבנק ישראל גובה מהבנקים המסחריים כשהם לווים ממנו כסף, או משלם להם כשהם מפקידים אצלו כסף. הריבית הזו משמשת כ"עוגן" לכל הריביות במשק.
כאשר בנק ישראל מעלה את הריבית (בדרך כלל כדי להילחם באינפלציה), הבנקים המסחריים נוטים להעלות גם את הריבית שהם מציעים על פיקדונות (וגם את הריבית שהם גובים על הלוואות, כמובן). הם צריכים למשוך כסף מהציבור, והם יכולים להרשות לעצמם לשלם קצת יותר.
כאשר בנק ישראל מוריד את הריבית (בדרך כלל כדי לעודד צמיחה כלכלית), הבנקים נוטים להוריד את הריבית על הפיקדונות. הכסף הופך ל"זול" יותר, והתמריץ שלהם לשלם לכם ריבית גבוהה יורד.
חשוב להבין: הבנקים לא מעבירים את השינוי בריבית בנק ישראל באופן אוטומטי וישיר לפיקדונות שלכם. לרוב, הריבית על ההלוואות מתעדכנת מהר יותר וביחס גבוה יותר מאשר הריבית על הפיקדונות. למה? כי… בנקים. 😉
התחרות (או היעדרה?): כמה הבנקים באמת רוצים את הכסף שלכם ברגע נתון?
כמו בכל שוק, גם כאן התחרות משחקת תפקיד. ככל שהבנקים זקוקים יותר לנזילות (כלומר, לכסף מזומן של הציבור) כדי לממן את פעילות האשראי שלהם, וככל שהתחרות ביניהם על הכסף הזה גדולה יותר, כך הם ייאלצו להציע ריביות אטרקטיביות יותר על פיקדונות.
מה משפיע על רמת התחרות?
- מספר השחקנים בשוק: שוק עם הרבה בנקים (וגופים חוץ-בנקאיים שמציעים פתרונות דמויי פיקדון) יהיה תחרותי יותר.
- רגולציה: לפעמים רגולציה יכולה לעודד או להגביל תחרות.
- כניסת שחקנים חדשים: בנקים דיגיטליים או פלטפורמות פינטק חדשות יכולים לאתגר את הבנקים המסורתיים ולהכריח אותם לשפר תנאים.
- מצב הנזילות של הבנקים: אם לבנקים יש עודף נזילות, הם פחות "רעבים" לכסף שלכם ויציעו ריביות נמוכות יותר.
בפועל, השוק הישראלי נחשב לריכוזי יחסית, מה שלא תמיד מעודד תחרות אגרסיבית על הפיקדונות. לכן, חשוב עוד יותר להיות צרכן נבון ולא לקבל את ההצעה הראשונה (או היחידה) שנותנים לכם.
סוג הפיקדון: לא כל הנוצץ זהב (ולא כל פיקדון נותן אותה ריבית!)
הבנקים מציעים מגוון רחב של פיקדונות, וכל סוג מגיע עם תנאים וריבית שונים. הנה כמה דוגמאות נפוצות:
- פיקדון בריבית קבועה: הריבית נקבעת מראש לכל תקופת הפיקדון. אתם יודעים בדיוק כמה תקבלו בסוף התקופה. מתאים למי שרוצה ודאות ולא מאמין שהריביות יעלו משמעותית בתקופה הקרובה.
- פיקדון בריבית משתנה: הריבית צמודה בדרך כלל למדד מסוים (כמו ריבית הפריים או ריבית בנק ישראל) ויכולה להשתנות במהלך חיי הפיקדון. מתאים למי שמאמין שהריביות יעלו ורוצה ליהנות מהעלייה הפוטנציאלית.
- פיקדון צמוד מדד: הקרן (ולפעמים גם הריבית) צמודה למדד המחירים לצרכן. מטרתו היא לשמור על הערך הריאלי של הכסף, בתוספת ריבית קטנה. שימו לב שהמס על רווחים מפיקדון כזה הוא 25% על הרווח הריאלי, לעומת 15% על הרווח הנומינלי בפיקדון שקלי לא צמוד.
- פיקדון לטווח קצר/ארוך: ככל שתסכימו "לנעול" את הכסף לתקופה ארוכה יותר, כך הבנק יציע לכם בדרך כלל ריבית גבוהה יותר. פיקדון יומי או שבועי ייתן ריבית נמוכה משמעותית מפיקדון לשנה או שנתיים.
- פיקדון עם "תחנות יציאה": פיקדון ארוך טווח שמאפשר לכם למשוך את הכסף בנקודות זמן מסוימות לאורך התקופה, ללא קנס. הריבית תהיה בדרך כלל נמוכה יותר מפיקדון "נעול" לגמרי לאותה תקופה, אבל גבוהה יותר מפיקדון קצר טווח. זהו פתרון גמיש יחסית.
- פיקדון מובנה (סטרקצ'ר): פיקדון מורכב יותר, שהתשואה שלו תלויה בדרך כלל בביצועים של נכס בסיס אחר (כמו מדד מניות, סל מטבעות וכו'). מדובר במוצר מורכב יותר, עם פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר אך גם עם סיכונים. לרוב, הקרן מובטחת. זה כבר סיפור אחר ודורש הבנה מעמיקה יותר.
כשאתם משווים, חשוב להשוות "תפוחים לתפוחים". כלומר, להשוות פיקדונות מאותו סוג, לאותה תקופת זמן, ועם אותה רמת גמישות (או חוסר גמישות).