איפה להשקיע 50 אלף שקל ולקבל תשואה גבוהה במהירות

יש לכם 50 אלף שקל פנויים?

מעולה. זה סכום נהדר להתחיל איתו.

אבל רגע, מה עכשיו?

לא, התשובה היא לא "לקנות עוד ספה לאוסף".

וגם לא "לשמור אותם מתחת לבלטות" (מי עושה את זה בכלל?!).

הכסף הזה, 50 אלף שקל עגול ויפה, יכול לעבוד בשבילכם.

כן, ממש ככה. לעבוד קשה.

אולי אפילו יותר קשה ממה שאתם עבדתם כדי להרוויח אותו.

השאלה הגדולה היא – איך גורמים לזה לקרות?

איפה שמים את הכסף הזה כדי שיתחיל לייצר עוד כסף, במקום סתם לצבור אבק וירטואלי בחשבון העו"ש?

במאמר הזה נצלול לעומק האפשרויות.

בלי סיסמאות ריקות ובלי הבטחות שווא.

נדבר תכל'ס על השקעות, על היתרונות, על הסיכונים (כי כן, תמיד יש כאלה), וגם על הפוטנציאל.

המטרה? שתסיימו לקרוא ותדעו בדיוק מה האפשרויות שלכם.

שתרגישו שקיבלתם את כל המידע, בלי לחזור לגוגל ולחפש עוד פירורים.

אז קחו נשימה, הכינו קפה (או משהו חזק יותר, אנחנו לא שופטים), ובואו נתחיל להזיז את הכסף הזה.

מוכנים?

50 אלף שקל מחפשים בית חם? הנה כמה רעיונות (לא) סולידיים

אוקיי, אז יש לנו 50,000 ש"ח. לא מיליון, אבל בהחלט לא סכום זניח.

זה סכום שמאפשר לנו כבר לשחק במגרש של הגדולים, פחות או יותר.

אז איפה מתחילים? האפשרויות רבות ומגוונות, וזה יכול להיות קצת מבלבל.

בואו נעשה סדר.

רגע, אז מה באמת אפשר לעשות עם 50 אלף שקל?!

התשובה הקצרה: הרבה.

התשובה הארוכה: תלוי בכם.

תלוי ברמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת.

תלוי בטווח הזמן שאתם חושבים עליו (שנה? חמש שנים? עשרים שנה?).

תלוי במטרות שלכם (לקנות דירה? לטוס לחופשה חלומית? פנסיה?).

ותלוי גם בידע והזמן שיש לכם להשקיע בלימוד הנושא ובמעקב.

בואו נפרק את האפשרויות העיקריות:

אופציה 1: הבורסה המקומית – פטריוטיות פיננסית משתלמת?

שוק ההון הישראלי, הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

פה אנחנו משחקים במגרש הביתי.

מה אפשר לעשות כאן עם 50 אלף שקל?

השקעה במדדים מובילים: במקום לנסות לבחור מניה ספציפית שתעלה (או תרד…), אפשר להשקיע ב"סל" שלם של מניות שמייצגות את השוק כולו או סקטור מסוים. המדדים המוכרים הם ת"א 35 (35 החברות הגדולות) ות"א 125 (125 הגדולות). איך עושים את זה? הכי פשוט דרך קרנות סל (ETF) או קרנות נאמנות מחקות מדד. קונים יחידה אחת ומקבלים חשיפה להרבה חברות בבת אחת. קל, פשוט, ומפזר סיכונים.
בחירת מניות ספציפיות (למתקדמים או אמיצים): חושבים שאתם יודעים לזהות את הטבע הבאה? או את הבנק הכי יציב? אפשר להשקיע ישירות במניות של חברות ישראליות. זהירות: זה דורש יותר מחקר, יותר מעקב, ורמת סיכון גבוהה יותר. מניה אחת יכולה לזנק, אבל גם להתרסק.
אגרות חוב (אג"ח): אופציה סולידית יותר. אתם בעצם מלווים כסף לממשלה (אג"ח ממשלתי) או לחברות (אג"ח קונצרני) ומקבלים ריבית קבועה או משתנה. הסיכון נמוך יותר ממניות בדרך כלל, אבל גם הפוטנציאל לתשואה גבוהה יותר – נמוך יותר. מתאים למי שמחפש יציבות יחסית.

יתרונות ההשקעה בישראל: מכירים את החברות, אין צורך בהמרת מט"ח (בדרך כלל), רגולציה מקומית.

חסרונות: שוק קטן יחסית לשווקים הגלובליים, תלות בכלכלה המקומית.

אופציה 2: קפיצה קטנה לחו"ל – וול סטריט קוראת לכם (ולכסף שלכם)

שוק ההון האמריקאי הוא הגדול והמשפיע בעולם.

עם 50 אלף שקל, אתם בהחלט יכולים לקבל חשיפה אליו.

למה כדאי?

כי שם נמצאות החברות הגדולות והמובילות בעולם – אפל, גוגל, אמזון, מיקרוסופט ועוד רבות וטובות.

וגם כי זה מפזר את הסיכון שלכם מעבר לכלכלה הישראלית הקטנה.

אז מה האפשרויות?

השקעה במדדים אמריקאים: בדיוק כמו בישראל, רק בקנה מידה גדול יותר. המדדים המפורסמים הם S&P 500 (שמייצג את 500 החברות הגדולות בארה"ב) ונאסד"ק 100 (שמתמקד בחברות טכנולוגיה). גם כאן, הדרך הקלה היא דרך קרנות סל (ETF) אמריקאיות או ישראליות שעוקבות אחרי המדדים האלה.
מניות ספציפיות בחו"ל: רוצים להחזיק חתיכה מאפל? או מניה של טסלה? אפשרי בהחלט. דרך בנקים ישראלים או בתי השקעות ישראלים ובינלאומיים (ברוקרים). שוב, זה דורש יותר ידע ומעקב. קחו בחשבון גם עלויות המרת מט"ח ועמלות קניה/מכירה.
קרנות סל גלובליות/סקטוריאליות: רוצים להשקיע בכל העולם? או רק בטכנולוגיה? או אולי באנרגיה ירוקה? יש קרנות סל (ETF) שעוקבות אחרי מדדים גלובליים (כמו MSCI World) או אחרי סקטורים ספציפיים בכל העולם. פיזור סיכונים מקסימלי!

איך עושים את זה טכנית?

אפשר דרך חשבון השקעות בבנק שלכם בישראל.

אפשר דרך בתי השקעות ישראלים (שבדרך כלל מציעים עמלות נמוכות יותר מהבנקים).

ואפשר גם לפתוח חשבון אצל ברוקרים בינלאומיים (כמו Interactive Brokers ואחרים), שלעיתים מציעים עמלות נמוכות עוד יותר וגישה למגוון רחב יותר של ניירות ערך.

חשוב לזכור: השקעה בחו"ל כרוכה בחשיפה לשערי חליפין (דולר/שקל למשל) ומיסוי שונה (אם כי יש אמנות למניעת כפל מס).

אופציה 3: יוצאים מהקופסה? השקעות שלא תמצאו בכל פינה

שוק ההון זה לא הכל בחיים (טוב, כמעט).

יש עוד דרכים לגרום לכסף לעבוד, חלקן קצת פחות מוכרות:

הלוואות חברתיות (P2P Lending): פלטפורמות שמחברות בין אנשים שרוצים להלוות כסף לאנשים או עסקים קטנים שצריכים הלוואה. אתם בעצם הופכים לבנק קטן. הפוטנציאל לתשואה יכול להיות גבוה מהפיקדון בבנק, אבל גם הסיכון גבוה יותר – הלווה עלול לא להחזיר את הכסף. חשוב לבדוק היטב את הפלטפורמה ולפזר את הכסף על פני מספר רב של הלוואות קטנות.
קרנות השקעה בנדל"ן (REITs): רוצים להשקיע בנדל"ן אבל 50 אלף שקל לא מספיקים לדירה? קרנות REITs הן חברות שמחזיקות ומנהלות נדל"ן מניב (קניונים, משרדים, מחסנים, דירות להשכרה). אתם קונים מניה של הקרן ונהנים מהכנסות השכירות ועליית ערך הנכסים (אם ישנה). אפשר להשקיע ב-REITs ישראליות וזרות הנסחרות בבורסה.
השקעות אלטרנטיביות אחרות (זהירות שיא!): יש עולם שלם של השקעות כמו קרנות גידור (בדרך כלל דורשות סכומים גבוהים יותר), סחורות (זהב, נפט), ואפילו… כן, קריפטו. אזהרה חמורה: אלו השקעות עם פוטנציאל לתנודתיות קיצונית וסיכון גבוה מאוד לאובדן חלק ניכר או כל הכסף. אם אתם לא מבינים בזה לעומק ולא מוכנים נפשית להפסדים גדולים – פשוט אל תיכנסו לזה עם סכום משמעותי כמו 50 אלף שקל. אם בכל זאת חייבים "לטעום", עשו זאת בסכום קטן מאוד שאתם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד.

אופציה 4: להיות שמרן זה בסדר? הפיקדון המנומנם

כן, גם זו אופציה.

לשים את הכסף בפיקדון בבנק או בתוכנית חיסכון.

היתרון הגדול: בטיחות. הכסף שלכם (עד תקרה מסוימת) מבוטח, והסיכון לאבד אותו נמוך מאוד עד אפסי.

החיסרון הגדול: התשואה נמוכה מאוד, לרוב אפילו נמוכה מהאינפלציה. מה זה אומר? שכוח הקנייה של הכסף שלכם בעצם נשחק עם הזמן. הכסף אולי בטוח, אבל הוא לא ממש עובד בשבילכם, הוא יותר… נח.

מתי זה יכול להתאים?

אם אתם צריכים את הכסף זמין בטווח הקצר מאוד (חודשים ספורים).

או אם אתם ממש, אבל ממש, שונאי סיכון ולא מסוגלים לישון בלילה אם הכסף שלכם מושקע במשהו תנודתי.

אבל לטווח ארוך, זו כנראה לא הדרך לבנות עושר.

רגע, אבל איך בוחרים? 3 שאלות שחייבים לשאול את עצמכם

אז עברנו על כמה אפשרויות מרכזיות. איך מחליטים מה הכי נכון בשבילכם?

אין תשובה אחת נכונה. אבל יש כמה שאלות שיעזרו לכם להתמקד:

מה טווח ההשקעה שלכם? האם אתם צריכים את הכסף בעוד שנה? 5 שנים? 20 שנה? ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, כך אפשר לקחת יותר סיכון (ולכוון לפוטנציאל תשואה גבוה יותר), כי יש זמן לתקן ירידות זמניות בשווקים. לטווח קצר, עדיף להיות סולידיים יותר.
מה רמת הסיכון שאתם יכולים ומוכנים לסבול? איך תרגישו אם ההשקעה שלכם תרד ב-10%? 20%? 30%? היו כנים עם עצמכם. אם ירידות גורמות לכם לפאניקה ולמכור בהפסד, אולי עדיף לכם מסלול סולידי יותר. אם אתם מבינים שירידות הן חלק מהמשחק בדרך לתשואות גבוהות יותר בטווח הארוך, תוכלו לשקול מסלולים מנייתיים יותר.
מה המטרה שלכם? למה אתם חוסכים/משקיעים? האם זה כסף "ליום סגריר"? מקדמה לדירה? פנסיה? מטרה ברורה עוזרת לקבוע את טווח ההשקעה ורמת הסיכון המתאימים.

טיפ הזהב: פיזור, פיזור, פיזור!

אל תשימו את כל הביצים (ואת כל ה-50 אלף) בסל אחד.

גם אם בחרתם להשקיע בשוק ההון, פזרו את ההשקעה בין מדדים שונים, סקטורים שונים, ואולי גם בין ישראל לחו"ל.

קרנות סל (ETF) הן כלי מצוין להשגת פיזור בקלות יחסית.

שאלות נפוצות (שכנראה גם אתם שאלתם את עצמכם בלב)

שאלה: האם 50 אלף שקל זה בכלל מספיק כדי להתחיל להשקיע ברצינות?

תשובה: בהחלט כן! זה סכום מצוין להתחיל איתו. הוא מאפשר גישה למגוון רחב של אפיקי השקעה (במיוחד דרך קרנות סל) ומאפשר פיזור סביר. הדבר החשוב הוא להתחיל, גם אם בסכום נמוך יותר. ככל שתתחילו מוקדם יותר, כך אפקט הריבית דריבית יעבוד לטובתכם לאורך זמן.

שאלה: כמה מס משלמים על רווחים מהשקעות?

תשובה: בישראל, נכון להיום, המס על רווחי הון ריאליים (כלומר, רווח בניכוי האינפלציה) מניירות ערך הוא 25%. ישנם פטורים מסוימים (למשל, בקרנות השתלמות או קופות גמל להשקעה בתנאים מסוימים) וכללים שונים לאפיקים ספציפיים (כמו ריבית על פיקדונות או אג"ח). כדאי להתייעץ עם יועץ מס או לבדוק את המידע העדכני ברשות המיסים אם אתם לא בטוחים.

שאלה: מה זה דמי ניהול ועד כמה זה חשוב?

תשובה: דמי ניהול הם עמלה שגובים גופים פיננסיים (כמו מנהלי קרנות נאמנות או קרנות סל) עבור ניהול ההשקעות שלכם. הם נגבים כאחוז מסוים מהסכום המושקע, ויכולים להצטבר לסכומים משמעותיים לאורך זמן ולפגוע בתשואה שלכם. זה קריטי לשים לב לדמי הניהול! העדיפו קרנות עם דמי ניהול נמוכים ככל האפשר, במיוחד בקרנות מחקות מדד פסיביות (שם אין סיבה לשלם הרבה). חצי אחוז הבדל בדמי ניהול יכול להסתכם בעשרות אלפי שקלים לאורך שנים.

שאלה: מה הסיכון הכי גדול בהשקעות?

תשובה: הסיכון הגדול ביותר הוא לא בהכרח שהשוק יירד (זה קורה), אלא התגובה שלכם לירידות. למכור בפאניקה בזמן ירידות זה המתכון הבטוח לנעילת הפסדים. סיכון נוסף הוא חוסר פיזור – לשים הכל במניה אחת או באפיק אחד. סיכון אחר הוא אינפלציה, ששוחקת את ערך הכסף אם הוא לא מושקע ומניב תשואה גבוהה ממנה. לכן, חוסר השקעה הוא גם סוג של סיכון.

שאלה: אני חייב יועץ השקעות בשביל 50 אלף שקל?

תשובה: לא חובה, אבל זה יכול לעזור. יועץ השקעות (ברישיון!) יכול לעזור לכם להגדיר מטרות, לאפיין את פרופיל הסיכון שלכם ולהתאים לכם תיק השקעות. עם זאת, שירות כזה עולה כסף (בדמי ניהול או עמלות), ועם קצת למידה עצמאית, אפשר בהחלט לבנות תיק פשוט ויעיל (למשל, מבוסס קרנות סל מפוזרות וזולות) גם לבד. אם אתם מרגישים אבודים לגמרי, ייעוץ ראשוני יכול להיות רעיון טוב.

שאלה: אז מה השורה התחתונה, איפה הכי כדאי לשים את הכסף?

תשובה: אין "הכי כדאי" אוניברסלי. זה תלוי בכם! לרוב האנשים, לטווח ארוך, שילוב מפוזר של השקעה במדדי מניות (ישראליים וגלובליים) דרך קרנות סל זולות, אולי בשילוב עם רכיב סולידי יותר (כמו אג"ח) בהתאם לרמת הסיכון, הוא אסטרטגיה טובה ויעילה. אבל הכי חשוב זה להבין מה אתם עושים, למה אתם עושים את זה, ולהתמיד לאורך זמן.

אז מה למדנו?

ש-50 אלף שקל זה אחלה סכום להתחיל איתו.

שיש מגוון אפשרויות, משוק ההון המקומי והבינלאומי ועד השקעות קצת אחרות.

שהבחירה תלויה בכם – בטווח הזמן, ברמת הסיכון ובמטרות שלכם.

ושפיזור, דמי ניהול נמוכים והתמדה לאורך זמן הם המפתחות להצלחה.

אל תתנו לכסף לשבת בשקט.

תנו לו הזדמנות לעבוד קשה בשבילכם.

גם אם מתחילים בקטן, העיקר להתחיל.

העתיד הפיננסי שלכם יודה לכם על זה.

בהצלחה!