איך מחשבים תשואה שנתית ממוצעת בקלות ובמהירות תוך דקות

שמעתם פעם את חבר מספר בהתלהבות שהוא "עשה 50% על המניה הזאת"?

נשמע מדהים, נכון? אבל רגע… 50% בכמה זמן? חודש? שנה? עשור?

ומה אם הוא קנה עוד מניות כשהמחיר היה גבוה, או מכר חלק כשהיה נמוך?

פתאום ה-"50% הפשוט" הזה נראה קצת פחות פשוט, אה?

בעולם ההשקעות, כולם אוהבים לדבר על תשואות.

זה הסקอร์ הסופי, המדד להצלחה (או לכישלון, תלוי את מי שואלים).

אבל איך באמת מודדים את התשואה הזאת בצורה נכונה?

איך משווים תפוחים לתפוחים, ולא, נגיד, מניה ספקולטיבית לאג"ח ממשלתי?

אם אי פעם הרגשתם מבולבלים מהמושגים השונים, או פשוט רציתם להבין אחת ולתמיד איך מחשבים את השורה התחתונה האמיתית של ההשקעות שלכם – הגעתם למקום הנכון.

במאמר הזה, נצלול לעומק של חישוב התשואה השנתית הממוצעת.

בלי ז'רגון מאיים, בלי נוסחאות מסובכות מדי (טוב, אולי אחת או שתיים, אבל נסביר אותן לאט).

נגלה למה זה כל כך חשוב, איך עושים את זה נכון (ואיך לא), ואיך הידע הזה יכול להפוך אתכם למשקיעים חכמים יותר.

אז קחו כוס קפה, תתרווחו, ובואו נפצח את המספרים שמאחורי הכסף שלכם.

בסוף המאמר הזה, תבינו בדיוק מה אומרות התשואות שאתם רואים, ותדעו לשאול את השאלות הנכונות. מוכנים?

למה בכלל צריך לחשב תשואה שנתית ממוצעת? זה לא פשוט "כמה הרווחתי"?

התשובה הקצרה היא: לא, זה ממש לא פשוט "כמה הרווחתי".

התשובה הארוכה יותר? בואו נפרק את זה.

כשאתם אומרים "הרווחתי 10,000 שקל על ההשקעה הזאת", זה נחמד, אבל חסר המון קונטקסט.

כמה כסף השקעתם בהתחלה? 10,000 שקל רווח על השקעה של מיליון זה נחמד, אבל על השקעה של 20,000 זה כבר סיפור אחר לגמרי!

וכמה זמן לקח לכם להרוויח את הסכום הזה?

להרוויח 10,000 שקל בשנה זה שונה מאוד מלהרוויח אותם על פני 5 שנים.

כאן נכנסת לתמונה התשואה השנתית הממוצעת. היא מאפשרת לנו:

לנרמל את הביצועים: להבין כמה ההשקעה "עבדה" עבורנו בממוצע, כל שנה.
להשוות בין השקעות שונות: איך נשווה בין קרן נאמנות שהניבה 8% בשנה שעברה לבין מניה שהניבה 20% בשנה שלפני כן? התשואה השנתית הממוצעת על פני תקופה זהה נותנת לנו בסיס השוואה.
להעריך ביצועים לאורך זמן: האם ההשקעה שלנו עקבית? האם היא משיגה את היעדים שהצבנו לה?

האשליה של התשואה הנקודתית: למה 20% בשנה אחת זה לא כל הסיפור?

קל להתרגש משנה אחת "חלומית" שבה ההשקעה שלכם זינקה ב-20% או 30%.

אבל מה קרה בשנה שאחרי? אולי היא ירדה ב-15%?

ומה לגבי השנה שלפני כן?

הסתכלות רק על תשואה של שנה בודדת היא כמו לשפוט ספר לפי הכריכה שלו – זה לא מספר את כל הסיפור.

תנודתיות היא חלק מהמשחק בשוק ההון. התשואה השנתית הממוצעת עוזרת לנו להחליק את העליות והמורדות האלה ולקבל תמונה מאוזנת יותר של ביצועי ההשקעה לאורך זמן.

זה מונע מאיתנו לקבל החלטות פזיזות המבוססות על "רעש" קצר טווח.

השוואה, השוואה, השוואה: למה זה קריטי יותר ממה שאתם חושבים?

דמיינו שאתם בוחרים מסלול ריצה. מסלול א' מבטיח נוף מרהיב, ומסלול ב' מבטיח שיפוע מתון.

איך תבחרו? תלוי מה המטרה שלכם, נכון?

אותו דבר בהשקעות.

אתם רוצים להשוות את הביצועים של תיק ההשקעות שלכם למשהו.

אולי למדד ייחוס רלוונטי (כמו מדד S&P 500 להשקעות בארה"ב, או ת"א 125 לשוק הישראלי)?

אולי לביצועים של קרן השתלמות במסלול דומה?

אולי לביצועים של השקעה אלטרנטיבית ששקלתם?

כדי לעשות את ההשוואה הזאת בצורה הוגנת, אתם חייבים להשתמש במדד אחיד – והתשואה השנתית הממוצעת (ובמיוחד הסוג שנכיר בהמשך) היא בדיוק המדד הזה.

בלי מדד כזה, אתם קצת כמו טייס שמנווט בלי מכשירים – אולי תגיעו ליעד, אבל רוב הסיכויים שתלכו לאיבוד בדרך.

אוקיי, השתכנעתי. איך מחשבים את הקסם הזה? השיטה הפשוטה (והמסוכנת?)

בואו נתחיל מהדרך הכי אינטואיטיבית לחשב ממוצע – הממוצע החשבוני הפשוט.

זה מה שרובנו עושים כשאנחנו חושבים על ממוצע בכל הקשר אחר.

הרעיון פשוט: מחברים את התשואות של כל שנה ומחלקים במספר השנים.

צעד אחר צעד: החישוב למתחילים (ממש קל!)

נניח שהשקעתם 10,000 שקל למשך 3 שנים, והתשואות השנתיות היו ככה:

שנה 1: +10% (הרווחתם 1,000 ש"ח, היתרה 11,000 ש"ח)
שנה 2: -5% (הפסדתם 550 ש"ח על ה-11,000, היתרה 10,450 ש"ח)
שנה 3: +15% (הרווחתם 1,567.5 ש"ח על ה-10,450, היתרה הסופית 12,017.5 ש"ח)

כדי לחשב את התשואה השנתית הממוצעת הפשוטה (הממוצע החשבוני):

(10% + (-5%) + 15%) / 3 = 20% / 3 = 6.67%

אז, לפי החישוב הפשוט, התשואה השנתית הממוצעת שלכם היא 6.67%.

נראה הגיוני, נכון? סך הכל עשיתם 20% על פני 3 שנים.

למה קראנו לזה "מסוכנת"? החיסרון הגדול של הממוצע הפשוט

ופה מתחילה הבעיה. הממוצע הפשוט מתעלם מאחד הכוחות החזקים ביותר בעולם הפיננסים: הריבית דריבית (או אפקט הקומפאודינג).

הוא מתייחס לכל שנה בנפרד, כאילו הרווחים (או ההפסדים) משנה אחת לא משפיעים על נקודת ההתחלה של השנה הבאה.

בואו ניקח דוגמה קיצונית יותר כדי להמחיש את הבעיה:

נניח שהשקעתם 10,000 שקל לשנתיים:

שנה 1: +50% (היתרה עולה ל-15,000 ש"ח)
שנה 2: -50% (היתרה יורדת ל-7,500 ש"ח)

מה הממוצע החשבוני?

(50% + (-50%)) / 2 = 0% / 2 = 0%

הממוצע הפשוט אומר שהתשואה השנתית הממוצעת שלכם היא 0%. כלומר, לא הרווחתם ולא הפסדתם.

אבל… התחלתם עם 10,000 שקל וסיימתם עם 7,500 שקל. ברור שהפסדתם כסף!

הממוצע הפשוט נתן לנו תמונה מעוותת לחלוטין של המציאות.

הוא שימושי לסטטיסטיקות מסוימות, אבל כשמודדים ביצועי השקעות לאורך זמן, שבהן התשואה של שנה אחת בונה (או הורסת) את הבסיס לשנה הבאה, הוא פשוט לא מספיק טוב. הוא יכול להיות אפילו מטעה ומסוכן.

אז מה עושים?

נכנסים לעומק: התשואה השנתית הממוצעת הגיאומטרית (CAGR) – הכוכבת האמיתית!

אם הממוצע החשבוני הוא שחקן משנה חביב אבל לא מדויק, הגיע הזמן להכיר את הכוכבת הראשית של עולם התשואות: התשואה השנתית הממוצעת הגיאומטרית, הידועה יותר בכינויה המקצועי (והסקסי, אם תשאלו אותנו) – CAGR.

CAGR מייצג Compound Annual Growth Rate, או בעברית צחה: שיעור צמיחה שנתי מורכב.

מה זה ה-CAGR הזה ולמה הוא החבר הכי טוב של המשקיע?

ה-CAGR שואל שאלה אחרת, חכמה יותר מהממוצע הפשוט:

"איזה שיעור תשואה קבוע הייתי צריך להשיג כל שנה, שנה אחר שנה, כדי להגיע מהסכום ההתחלתי שלי לסכום הסופי שלי באותה תקופת זמן?"

שימו לב למילת המפתח: קבוע. הוא מחשב את התשואה הממוצעת ה"אמיתית" שלוקחת בחשבון את אפקט הריבית דריבית – את העובדה שהרווחים שלכם מייצרים רווחים נוספים (או שההפסדים מעמיקים את הבור).

ה-CAGR נותן לכם מספר אחד שמייצג את קצב הצמיחה השנתי הממוצע והאפקטיבי של ההשקעה שלכם לאורך כל התקופה.

זהו המדד המקובל והנכון ביותר להערכת ביצועי השקעות לאורך זמן ולהשוואה ביניהן.

נוסחה למתקדמים (אבל לא באמת מפחידה)

אוקיי, הנה מגיעה הנוסחה. אל תיבהלו, נפרק אותה:

CAGR = [ (שווי סופי / שווי התחלתי) ^ (1 / מספר שנים) ] - 1

בואו נפרק:

שווי סופי / שווי התחלתי: כמה כסף יש לכם בסוף התקופה, חלקי כמה היה לכם בהתחלה. זה נותן את ה"מכפיל" הכולל של הכסף שלכם.
^ (1 / מספר שנים): מעלים את התוצאה בחזקת (1 חלקי מספר השנים). זהו הטריק המתמטי ש"מחלק" את הצמיחה הכוללת באופן שווה (מבחינה גיאומטרית) על פני כל השנים. אם קשה לכם עם חזקות, תחשבו על זה כעל הוצאת "שורש" מסדר מספר השנים.
– 1: מחסירים 1 מהתוצאה כדי להפוך אותה לאחוזים (כי מכפיל של 1.08 הוא בעצם צמיחה של 8%).

אפשר גם להכפיל בסוף ב-100 כדי לקבל את התוצאה באחוזים יפים.

דוגמה מהחיים: איך CAGR מנצח את הממוצע הפשוט בקרב על האמת

זוכרים את הדוגמה הראשונה שלנו? 10,000 שקל שהפכו ל-12,017.5 שקל תוך 3 שנים, עם תשואות של +10%, -5%, +15%.

הממוצע הפשוט נתן לנו 6.67%.

בואו נחשב את ה-CAGR:

שווי סופי: 12,017.5 ש"ח
שווי התחלתי: 10,000 ש"ח
מספר שנים: 3

CAGR = [ (12,017.5 / 10,000) ^ (1 / 3) ] - 1

CAGR = [ 1.20175 ^ (1/3) ] - 1

CAGR = [ 1.0631 ] - 1 (כאן השתמשנו במחשבון כדי לחשב את 1.20175 בחזקת שליש, או שורש שלישי)

CAGR = 0.0631

ובאחוזים: 6.31%.

שימו לב: ה-CAGR (6.31%) נמוך מהממוצע הפשוט (6.67%).

למה? כי ה-CAGR לוקח בחשבון את "הכאב" של השנה השלילית (-5%). ההפסד הזה נגס בבסיס שממנו צמחה השנה השלישית, וה-CAGR משקף זאת נאמנה.

ומה לגבי הדוגמה הקיצונית? (+50% ואז -50%)

שווי סופי: 7,500 ש"ח
שווי התחלתי: 10,000 ש"ח
מספר שנים: 2

CAGR = [ (7,500 / 10,000) ^ (1 / 2) ] - 1

CAGR = [ 0.75 ^ (1/2) ] - 1

CAGR = [ 0.866 ] - 1 (שורש ריבועי של 0.75)

CAGR = -0.134

ובאחוזים: -13.4%.

ה-CAGR מראה לנו שבממוצע, הפסדנו 13.4% כל שנה על פני התקופה הזו. זה משקף במדויק את העובדה שהתחלנו עם 10,000 וסיימנו עם 7,500 שקל. הממוצע הפשוט (0%) היה פשוט שקר.

בשורה התחתונה: כשאתם רוצים למדוד ביצועי השקעה לאורך זמן, CAGR הוא המלך.

שאלות ותשובות מהירות (חלק 1)

שאלה: אז מתי כן משתמשים בממוצע הפשוט (חשבוני)?

תשובה: הממוצע הפשוט שימושי כשרוצים לתאר את התשואה הממוצעת הצפויה לשנה אחת קדימה, בהתבסס על נתוני עבר, או כשמשווים תוחלת תשואה של נכסים שונים בנקודת זמן מסוימת. הוא פחות מתאים למדידת ביצועים היסטוריים של השקעה ספציפית לאורך זמן, שם הריבית דריבית היא קריטית.
שאלה: האם CAGR תמיד יהיה נמוך מהממוצע הפשוט?

תשובה: כמעט תמיד, כן. הם יהיו שווים רק במקרה התיאורטי שבו התשואה זהה לחלוטין בכל שנה (כלומר, אין תנודתיות). ככל שהתנודתיות (העליות והירידות) גדולה יותר, כך הפער בין הממוצע הפשוט (הגבוה יותר) ל-CAGR (הנמוך והמדויק יותר) יהיה גדול יותר. התנודתיות "מענישה" את ה-CAGR, וזה הגיוני – היא מגדילה את הסיכון.

רגע, מה עם הפקדות ומשיכות? הסיבוך שמשנה את כל התמונה

עד עכשיו, הנחנו תסריט פשוט: השקעתם סכום כסף חד-פעמי בתחילת התקופה, ולא נגעתם בו עד הסוף.

במציאות, רובנו לא משקיעים ככה.

אנחנו מפקידים כסף באופן קבוע (למשל, בקרן פנסיה או השתלמות), או אולי מושכים כסף מדי פעם.

כל הפקדה או משיכה כזו משנה את בסיס ההשקעה ו… מסבכת את חישוב התשואה ה"נכונה".

למה? כי התשואה הסופית שלכם תושפע לא רק מביצועי ההשקעות עצמן, אלא גם מעיתוי ההפקדות והמשיכות שלכם.

כשהכסף זז: איך הפקדות ומשיכות טורפות את הקלפים?

דמיינו שני משקיעים באותה קרן נאמנות בדיוק:

משקיע א': הפקיד 10,000 שקל בתחילת השנה.
משקיע ב': הפקיד 5,000 שקל בתחילת השנה, ועוד 5,000 שקל בדיוק לפני שהשוק עלה בחדות באמצע השנה.

בסוף השנה, למרות שהם השקיעו באותה קרן, התשואה הכוללת בחשבון של משקיע ב' (כאחוז מהכסף שהפקיד) תהיה גבוהה יותר, פשוט בגלל תזמון ההפקדה הנוספת שלו.

ה-CAGR הפשוט שדיברנו עליו לא יודע להתמודד עם זה. הוא מניח נקודת התחלה אחת ונקודת סיום אחת.

כאן נכנסים לתמונה שני מושגים חשובים נוספים, שכל אחד מודד משהו קצת אחר:

תשואה משוקללת זמן (TWR – Time-Weighted Return): המדד של מנהלי הקרנות

ה-TWR שואל: "איך ביצעה ההשקעה עצמה, בלי קשר לעיתוי ההפקדות והמשיכות של המשקיע?"

כדי לחשב TWR, מחלקים את כל תקופת ההשקעה לתת-תקופות, כאשר כל תת-תקופה מתחילה ומסתיימת בהפקדה או משיכה.

מחשבים את התשואה הפשוטה (Holding Period Return) עבור כל תת-תקופה, ואז "משרשרים" את התשואות האלה יחד (באמצעות הכפלה גיאומטרית, בדומה ל-CAGR) כדי לקבל את התשואה הכוללת לאורך כל התקופה.

ה-TWR מנטרל את ההשפעה של תזמון תזרימי המזומנים.

למה זה טוב? זה המדד המקובל להשוואת ביצועים של מנהלי השקעות, קרנות נאמנות, קופות גמל וכו'. הוא מראה כמה טוב המנהל הצליח (או נכשל) בבחירת ההשקעות, בלי קשר לשאלה מתי המשקיעים הפרטיים שלו החליטו להפקיד או למשוך כסף.

אם אתם רוצים להשוות בין שתי קרנות פנסיה במסלול מנייתי, ה-TWR (שבדרך כלל מפורסם על ידי הגופים המנהלים) הוא המדד שאתם צריכים לחפש.

תשואה משוקללת כסף (MWR/IRR – Money-Weighted Return / Internal Rate of Return): מה באמת קרה לכסף שלך?

ה-MWR (שלעיתים קרובות מכונה גם IRR) שואל שאלה שונה, אישית יותר:

"בהתחשב בכל ההפקדות והמשיכות שעשיתי, ובביצועי ההשקעות עצמן, מהו שיעור התשואה השנתי הממוצע שהחשבון שלי בפועל חווה?"

ה-MWR לוקח בחשבון גם את ביצועי ההשקעות וגם את העיתוי והגודל של תזרימי המזומנים שלכם.

אם הפקדתם יותר כסף לפני עלייה גדולה, ה-MWR שלכם יהיה גבוה יותר מה-TWR. אם משכתם כסף לפני עלייה, או הפקדתם לפני ירידה, ה-MWR שלכם יהיה נמוך יותר מה-TWR.

החישוב של MWR/IRR קצת יותר מסובך ודורש בדרך כלל מחשבון פיננסי או שימוש בפונקציות מובנות בגיליונות אלקטרוניים (כמו `XIRR` באקסל, שמטפלת בתזרימים בתאריכים לא קבועים).

למה זה טוב? ה-MWR משקף את החוויה הפיננסית האישית שלכם עם ההשקעה. הוא מראה מה קרה לכסף שלכם בפועל, בהתחשב בכל ההחלטות שקיבלתם (כולל מתי להוסיף או למשוך כסף). זה מדד חשוב למעקב אחר הצמיחה הריאלית של התיק האישי שלכם.

שאלות ותשובות מהירות (חלק 2)

שאלה: אז איזה מהם הכי "נכון"? TWR או MWR?

תשובה: אין "נכון" או "לא נכון" מוחלט, זה תלוי מה אתם רוצים למדוד.
TWR עדיף להשוואת ביצועי מנהלי השקעות או אסטרטגיות השקעה נטו, כי הוא מנטרל את השפעת התזמון שלכם.
MWR/IRR עדיף למדידת התוצאה הסופית בחשבון שלכם, כי הוא משקף את ההשפעה של כל ההחלטות שלכם, כולל תזמון.
שאלה: איך מחשבים TWR ו-MWR בפועל? זה מסובך?

תשובה: חישוב TWR ידני דורש לדעת את שווי התיק המדויק בכל פעם שהייתה הפקדה או משיכה, מה שיכול להיות מאתגר למשקיע פרטי. גופים מוסדיים מחשבים ומפרסמים אותו בדרך כלל. חישוב MWR/IRR קל יותר אם יש לכם גיליון אלקטרוני. פונקציית `XIRR` באקסל או Google Sheets עושה את העבודה מצוין אם תזינו לה את התאריכים והסכומים של כל ההפקדות (מספרים שליליים או חיוביים תלוי איך מגדירים) והשווי הסופי (כמשיכה תיאורטית בסוף התקופה). רוב הברוקרים המודרניים והפלטפורמות הפיננסיות מציגים לכם את שני המדדים האלה בדו"חות התקופתיים.

מעבר למספרים: מה עוד חשוב לזכור כשמסתכלים על תשואה?

הבנו איך לחשב תשואה שנתית ממוצעת בכמה שיטות (CAGR, TWR, MWR). זה ידע קריטי.

אבל תשואה, גבוהה ככל שתהיה, היא רק חלק אחד בפאזל.

כדי לקבל תמונה מלאה ולקבל החלטות השקעה מושכלות באמת, צריך להסתכל על עוד כמה דברים חשובים מסביב למספר הנוצץ הזה.

סיכון: הצד האפל (או המרגש?) של התשואה הגבוהה

כלל אצבע בסיסי בעולם ההשקעות: תשואה גבוהה יותר כרוכה בדרך כלל בסיכון גבוה יותר.

מניה של חברת ביוטק קטנה עשויה להניב 100% בשנה, אבל היא גם יכולה להתרסק ב-80% אם ניסוי קליני נכשל.

אג"ח ממשלתי יניב תשואה נמוכה בהרבה, אבל הסיכוי שתפסידו את כספכם קטן משמעותית.

כשאתם מסתכלים על תשואה, תמיד תשאלו: "כמה סיכון לקחתי כדי להשיג את התשואה הזאת?".

האם התשואה מצדיקה את רמת התנודתיות והסיכון להפסד? ישנם מדדים פיננסיים כמו מדד שארפ (Sharpe Ratio) שמנסים לכמת את ה"תשואה ביחס לסיכון", אבל גם בלי להיכנס לחישובים מסובכים, חשוב להיות מודעים לקשר הזה.

תשואה של 15% בשנה עם תנודתיות נמוכה עשויה להיות עדיפה על תשואה של 20% שהושגה תוך כדי רכבת הרים מסחררת ולילות לבנים.

אינפלציה: הגנב השקט שנוגס לכם ברווחים

הרווחתם 5% על ההשקעה שלכם בשנה האחרונה? יפה!

אבל מה אם האינפלציה באותה שנה הייתה 4%?

התשואה שאתם רואים בדרך כלל היא תשואה נומינלית – היא לא לוקחת בחשבון את שחיקת כוח הקנייה של הכסף שלכם.

התשואה הריאלית שלכם, כלומר התשואה בניכוי אינפלציה, היא רק 1% (בערך 5% – 4%). זה מה שבאמת שיפר את היכולת שלכם לקנות דברים בעתיד.

בתקופות של אינפלציה גבוהה, אפשר להשיג תשואה נומינלית חיובית ועדיין להפסיד כסף במונחים ריאליים (כלומר, כוח הקנייה שלכם ירד).

תמיד חשוב לשים את התשואה הנומינלית בהקשר של האינפלציה באותה תקופה.

מיסים ועמלות: כמה באמת נשאר לכם ביד?

התשואות המדווחות על ידי קרנות נאמנות או ברוקרים הן לרוב תשואות ברוטו – לפני ניכוי מיסים ועמלות שונות.

מיסים: בישראל (וגם במקומות אחרים), יש מס רווחי הון על רוב ההשקעות הפיננסיות (נכון להיום, 25% ריאלי על רוב רווחי ההון והדיבידנדים). מס זה משולם רק במימוש הרווח (מכירה) או בקבלת דיבידנד.
עמלות: יש מגוון עמלות שיכולות לנגוס בתשואה שלכם: דמי ניהול לקרנות נאמנות, קופות גמל ופנסיה, עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך, דמי משמרת, ועוד.

תשואה שנתית ממוצעת של 8% לפני עמלות ומיסים יכולה להפוך בקלות ל-6% או פחות נטו בכיס שלכם.

חשוב להיות מודעים לעלויות האלה ולנסות למזער אותן ככל האפשר (למשל, על ידי בחירת מוצרים פיננסיים עם דמי ניהול נמוכים או השקעה דרך חשבון פטור ממס כמו קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה, עד תקרות מסוימות ובהתאם לתנאים).

ביצועים ביחס לשוק: האם אתם הוורן באפט הבא (או סתם ברי מזל)?

השגתם תשואה שנתית ממוצעת של 10% על תיק המניות שלכם בחמש השנים האחרונות. מרשים?

תלוי.

מה אם מדד הייחוס הרלוונטי (למשל, מדד S&P 500 אם השקעתם בעיקר במניות אמריקאיות גדולות) השיג באותה תקופה תשואה שנתית ממוצעת של 12%?

במקרה כזה, למרות שהרווחתם כסף,实际上 "פיגרתם" אחרי השוק. יכולתם פשוט לקנות קרן סל שעוקבת אחרי המדד ולהשיג תוצאה טובה יותר, כנראה בפחות מאמץ ופחות עמלות.

השוואת הביצועים שלכם למדד ייחוס רלוונטי (Benchmark) היא קריטית כדי להבין אם ניהול ההשקעות האקטיבי שלכם (או של מנהל ההשקעות שבחרתם) באמת מוסיף ערך.

אל תסתפקו רק בשאלה "כמה הרווחתי?". תשאלו גם "כמה הרווחתי יחסית לאלטרנטיבה הפשוטה והזולה של השקעה פסיבית במדד?"

שאלות ותשובות מהירות (חלק 3)

שאלה: הברוקר שלי מראה לי תשואה שנתית. באיזו שיטה הוא משתמש בדרך כלל?

תשובה: רוב הברוקרים והפלטפורמות המודרניות ישתמשו בשיטה משוקללת זמן (TWR) או בשיטה משוקללת כסף (MWR/IRR), במיוחד אם היו הפקדות או משיכות בחשבון במהלך התקופה. לעיתים קרובות תוכלו לבחור איזה מדד לראות או למצוא פירוט בדו"חות המתקדמים. כדאי לבדוק בהגדרות או בעזרה של הפלטפורמה כדי להבין בדיוק איזה מספר מוצג לכם כברירת מחדל.
שאלה: האם תשואה שלילית ב-CAGR אפשרית?

תשובה: בהחלט כן. אם שווי ההשקעה הסופי שלכם נמוך מהשווי ההתחלתי (כלומר, הפסדתם כסף לאורך התקופה), ה-CAGR יהיה מספר שלילי. הוא ייצג את שיעור ההפסד השנתי הממוצע המורכב שחוויתם. זה אחד היתרונות של CAGR – הוא משקף הפסדים בצורה מדויקת כמו שהוא משקף רווחים.
שאלה: איך אני מחשב תשואה ריאלית?

תשובה: הנוסחה המדויקת היא: תשואה ריאלית = [(1 + תשואה נומינלית) / (1 + שיעור אינפלציה)] - 1. לצרכים מעשיים, במיוחד כשהתשואה והאינפלציה לא גבוהות מאוד, אפשר להשתמש בקירוב הפשוט: תשואה ריאלית ≈ תשואה נומינלית - שיעור אינפלציה. את נתוני האינפלציה הרשמיים (מדד המחירים לצרכן) אפשר למצוא באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אז מה למדנו? המסע אל התשואה האמיתית

אם הגעתם עד לכאן, אתם כבר מבינים הרבה יותר על איך מודדים הצלחה (או חוסר הצלחה) בעולם ההשקעות.

דיברנו על למה חשוב לחשב תשואה שנתית ממוצעת, וראינו שהממוצע החשבוני הפשוט הוא נחמד אבל יכול להיות מאוד מטעה, במיוחד כשיש תנודתיות.

גילינו את ה-CAGR, התשואה השנתית הממוצעת הגיאומטרית, שהיא הדרך המדויקת והמקובלת למדוד צמיחה של השקעה לאורך זמן, כי היא לוקחת בחשבון את כוחה של הריבית דריבית.

למדנו שכאשר יש הפקדות ומשיכות בחשבון, צריך להשתמש במדדים מתוחכמים יותר:

TWR (תשואה משוקללת זמן): מעולה להשוואת ביצועי מנהלי השקעות, מנטרלת את השפעת התזמון שלכם.
MWR/IRR (תשואה משוקללת כסף): משקפת את החוויה הפיננסית האישית שלכם, כולל תזמון ההפקדות והמשיכות.

והכי חשוב, הבנו שתשואה היא לא חזות הכל.

צריך תמיד להסתכל עליה בהקשר רחב יותר:

מה רמת הסיכון שלקחנו?
מה קורה עם האינפלציה ששוחקת את הכסף?
כמה נשאר אחרי מיסים ועמלות?
איך הביצועים שלנו ביחס למדד ייחוס רלוונטי?

הבנת המספרים האלה וההקשר שלהם היא המפתח לקבלת החלטות פיננסיות טובות יותר.

זה מאפשר לכם להשוות בצורה מושכלת בין אפשרויות השקעה, לעקוב אחר ההתקדמות שלכם לעבר היעדים הפיננסיים, ולהבין האם אתם באמת משיגים את המקסימום מהכסף שלכם.

אז בפעם הבאה שמישהו זורק לכם מספר תשואה מרשים, אל תתביישו לשאול: "איך חישבת את זה? ומה עם הסיכון, האינפלציה והעמלות?".

הידע שרכשתם כאן הוא כוח. השתמשו בו בחוכמה במסע הפיננסי שלכם!